כ5 מיליון בני אדם בעולם מתים כתוצאה מעישון. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי עישון הורג 560 איש מדי שעה, 13,400 איש מדי יום. התחזיות צופות כי עד שנת 2020 , במידה ומספר המעשנים לא יפחת, יגדל מספר המתים כתוצאה מעישון ל 8.4 מיליון בני אדם מדי שנה!
התחזיות אף צופות כי עד שנת 2025 יעשנו 1.7 מיליארד איש בעולם, כיום מעשנים כ 1.3 מיליארד איש. בישראל, גובה מגפת העישון כ 10,000 קורבנות מוות מדי שנה, יותר ממספר האנשים המתים בתאונות דרכים, מלחמות ופעולות טרור גם יחד. על פי נתוני דו"ח שר הבריאות על מצב העישון בישראל, אחוז המעשנים בני 18 ומעלה עומד בממוצע על 32% - 24% מקרב הגברים
ו18% מקרב הנשים. בקרב האוכלוסייה היהודית מעשנים 30% מהגברים וכ 21% מהנשים.
בעבר, שיעורי העישון בישראל היו אף גבוהים יותר. אחוז המעשנים הגבוה ביותר, 45% נרשם בישראל בשנים 1973-1974
באופן כללי מצביעים הנתונים ב 30 השנים האחרונות על מגמת ירידה מתמשכת
באחוז המעשנים בארץ. בפברואר 2005 פורסם סקר של חברת "טלסקר" המצביע על שיעור המעשנים הנמוך ביותר - 23% . לגביבני נוער, ממצאי מחקר שערך ד"ר יוסי הראל ממכבים בשנת 2002 מצביעים על ירידה בשיעור הצעירים המעשנים בין השנים 1998 ו 2002 , 10.5% לעומת 8.2% בהתאמה. כמו כן, נמצאה ירידה בשיעור הצעירים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות,
השנים 1998 ו 2002 34% לעומת 28% , בהתאמה.
בחינת שיעור המעשנים היהודים, בהתפלגות לפי מספר הסיגריות שהם מעשנים
ביום, מגלה כי גברים הם מעשנים "כבדים" יותר מנשים. בקרב אוכלוסיית המעשנים
יותר מחפיסת סיגריות ( 20 סיגריות) ליום, נמצא כי שיעור הגברים גבוה יותר משיעור
הנשים.

בשפה שלהם

כל שנה מצוין בארץ ובעולם"יום ללא עישון", במטרה להעלות על סדרהיום העולמי את מגפת העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות בעקבות עישון טבק. במסגרת
הקמפיין הכריזו האגודה למלחמה בסרטן ובית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב "שנקר"
על שיתוף פעולה, והסטודנטים לעיצוב גרפי נדרשו להכין גלויות בנושא מניעת עישון,
המיועדות לנוער וצעירים, שיופצו בכל מתקני "הגלויה של שלי".
סדרת הגלויות שנבחרה כטובה ביותר היא סדרה של 3 גלויות פרי יצירתו של הסטודנט עידו (סני) ארזי, 24 , משילת, תלמיד שנה ב' במגמת עיצוב גרפי ב"שנקר". על גבי הגלויות שעוצבו (המיועדות לצעירים) בצבעים אדום, שחור ולבן כתב עידו:
"מי ייגע בך- כשהשיניים שלךיהיו צהובות מרוב עישון", "אחותך בגבס-לפחות היא לא מעשנת", "אמא'שך- ממש תשמח לשמוע שהפסקת לעשן". על בחירת המסרים של הגלויות אומר עידו כי לדעתו שיטת ההטפה וההפחדה אינה עוזרת להפסקת העישון. קהל היעד שלו הם צעירים 17 עד סוף שנות ה 20 . חייל - בגילאי 18 צעיר הנמצא באמצע השבוע בקסבה בשכם או סטודנט העומד בפני יציאה בסוף החודש למילואים, לא ייבהלו מאיומים של סכנה לחייהם בשעה שכל מה שהם רוצים זה רק ליהנות ולהירגע בעזרת סיגריה מהסכנה בפניה הם עומדים. הכוונה בגלויות היתה לבוא אליהם ברמה של: "אני אצחק אתך, אני חבר שלך, אני מקלל אותך. אני לא תוקף אותך כי אם תופס בעדינות באוזן ומזכיר בשפה של בני הנוער: אמש'ך, ממש תשמח לשמוע שהפסקת לעשן".
עידו מספר כי תהליך העבודה על הגלויות כלל פרזנטציה של אנשי האגודה למלחמה בסרטן ולמידת העובדות אודות נזקי העישון, עם דגש מיוחד על צעירים המהווים את קהל היעד של הקמפיין. תלמידי
מגמת העיצוב הגרפי ב"שנקר" צפו בסרט על נזקי העישון עם מראות של ריאות שחורות מפיח סיגריות וכדומה. תהליך העבודה על הגלויה ארך כחודשיים, מתוך מספר רעיונות הוא הצטמצם ל- 2 רעיונות מרכזיים ואז נבחר הרעיון המוביל. עידו מספר כי בני כיתתו נתקלו בקושי רב להמציא רעיונות מקוריים. "כמעט כל מה שהצענו כבר עשו, אנחנו רק השתדלנו לא להתדרדר ל'מחלקת פולניה',
איך לא להפוך להיות הזקנה הפולנייה שאומרת לך לא לעשן כי זה לא בריא, והמון נפלו בזה בגלויות שלהם. גם אני חשבתי בתחילה על כיוון של קמפיין כבדיחה על קמפיינים אחרים: מראה של ריאות שחורות והכיתוב : 'אבל שחור זה מרזה'... אבל הרעיון שזכה עלה לי דווקא כמה דקות לפני השיעור שלי עם מנחה הפרויקט, איש תעשיית הפרסום אסף קרבס. למעשה התכוונתי דווקא אליו כשחשבתי לעצמי: 'יאללה באמא'שלו,שידליק סיגריה ויעזוב אותי', ואז אמרתי 'וואללה, זו השפה שמדברים היום, זה ההומור של בני הנוער'. אז הבאתי המון רעיונות לקללות שהתקצרו ל 4 .
אחד הרעיונות שצונזר מחשש לפגיעה ברגשות הציבור הדתי היה: 'לך תזדיין... בלי לדאוג
שהסיגריות יעשו ממך אימפוטנט'. מאחור הוספתי את המידע: 'סיגריה גורמת לאימפוטנציה', והסלוגן: 'סיגריות- עדיף שלא'. הכוונה בכל הגלויות להזכיר למישהו שממילא מעשן, שעדיף לא לעשן אך בצורה סחבקית ועדכנית".
עידו מודה כי גם הוא ניסה לעשן פעם,כשכולם בתיכון מכבים-רעות עישנו ומנהל התיכון צעק לא לעשן, אז החבר'ה החליטו לנסות. לשמחתו הסיגריות לא היו לו טעימות ועד היום הוא שונא באופן אישי שמעשנים עליו בפאבים. את הידיעה על זכייתו בתחרות עיצוב הגלויות קיבל בדרך אגב, כשמזכירת ראש החוג צעדה מולו במסדרון בית הספר וביקשה שייכנס למלא טפסי זכייה בתחרות... למרות זאת הוא מאוד התרגש מזכייתו וגם אם אינו תולה תקוות רבות במסע הפרסום כגורם להפסקת העישון, הוא מקווה להיות שותף לתהליך בו תחלחל בהדרגתיות תודעת המסר נגד עישון למעשנים הצעירים.

עושים רושם

התנסות בדברים חדשים ולקיחת סיכונים הן חלק מתהליך ההתבגרות, לכן אין פלא כי סקרים בעולם מראים ש 90% מכלל המעשנים החלו לעשן לפני שהגיעו לגיל 18 . לעיתים קרובות המעשנים
הצעירים יודעים שהסיגריות מזיקות לבריאות, אך הם אינם רואים את עצמם נפגעים. מעשנים, בפרט צעירים, מאמינים בגישה לפיה: "לי זה לא יקרה". גישה זו עוזרת להם להתעלם מהסכנות הכרוכות
בעישון. הסיבות השכיחות להתחלת עישון בקרב הנוער, כפי שמראים המחקרים השונים, הן פרסום ושיטות שיווק מתוחכמות. הם מקבלים מסרים גלויים וסמויים מהפרסומת ומאמצעי התקשורת לגבי מעמדו החברתי המועדף, כביכול, של המעשן: הפרסומות יוצרות אשליה שלעשן זה להיות מקובל בחברה, מצליח בעסקים, מצליח עם בני/בנות המין השני וכו'. במיוחד משפיעים אמנים ודמויות מפורסמות הנערצות על ידי הצעירים, כשהם נראים מעשנים. חברות הטבק משתמשות באמצעים מתוחכמים במטרה לפתות את בני הנוער תוך שימוש בלוגו של הסיגריה על מוצרי אופנה, כמו
בגדים, שעונים וכד', בפעילויות ספורט ובמופעי רוק. גם עישון של חברים משפיע על בני הנוער וכן הורים ובני משפחה מעשנים. בנוסף, קיימת האמונה שהעישון מרגיע, אמונה שרוב המבוגרים מעשנים והרגשה שהעישון מעניק תדמית של בוגר, ושלעשן זה "קול". העישון נתפס כדרך
להתמרדות נגד המבוגרים.

הצעקה האחרונה

כל מי שהתנסה בעישון, יודע כי הגמילה מעישון היא משימה קשה מאוד. עישון גורם למותם של כשליש מחולי הסרטן, אולם הפסקת העישון מביאה לתועלת מיידית. סיכוייו של מי שמפסיק לעשן לפני גיל 50 למות מסרטן ב 15 השנים הבאות קטנים בחצי לעומת מי שממשיך לעשן. הפתרון, אם
כן, הוא לסייע לאנשים להפסיק לעשן.
בכנס של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית שנערך לאחרונה באורלנדו פלורידה, הכריזה החברה השוויצרית Cytos Biotechnology כי היא נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח חיסון נגד ניקוטין. אנשי האגודה למלחמה בסרטן, המובילה את אירועי יום ללא עישון בישראל, אינם
מצדדים במתן זריקות או תרופות למיניהן לגמילה מעישון. דוברת האגודה, נאווה ענבר, מדגישה כי האגודה מאמינה בסדנאות ארוכות טווח היוצרות שינוי התנהגותי בהרגלי העישון. האגודה מקיימת סדנאות מסובסדות לגמילה מעישון המיועדות לציבור המעשנים, ונענית לפניות של מקומות עבודה, קיבוצים, קופות חולים וכד' לעריכת סדנאות כאלה. מטרת הסדנה היא ללמד את המעשנים במסגרת קבוצתית תומכת, כיצד להפסיק לעשן וכן לרכוש מיומנויות להתמודדות עם הפיתוי לחזור לעשן לאחר תום הסדנה. המומחים אף בודקים את רמת הצורך של הנגמלים להשתמש בתחליפי ניקוטין ובתרופה לגמילאותם בכל הנוגע לאופן השימוש בתרופות.

-כיצד מרגישים אלו שניסו להיגמל וחזרו לעשן?

"חזרה לעישון אינה צריכה לגרום לאדם הרגשת תבוסה. כל הפסקת עישון, ולו לפרק זמן קצר, יש בה יתרון. כפי שכבר נאמר, לריאות האנושיות יש יכולת התחדשות ושיקום מפליאה, וכל הפסקה בהרעלתן היא רק לטובה. נוסף לכך כל יום שחולף ללא עישון מגביר את סיכויי הגמילה המוחלטת.
העובדה שאנשים מצליחים להפסיק לעשן יש בה משום הוכחה כי הגמילה אפשרית".

בלי לחץ

אורי (שם בדוי), בעל עסק עצמאי, בן 50 + ממכבים, התחיל לעשן בגיל 20 בזמן מלחמת יום כיפור. "הייתי ברפידים ולא היה מספיק אוכל אז התחלתי לעשן", הוא מספר. למרות שהוא מעשן קופסא אחת ליום הוא אינו מחשיב את עצמו למעשן כבד.
"בעבר", הוא אומר, "כבר הגעתי מעל לשתי חפיסות ביום. כשיש לחץ בעבודה אני מעשן יותר".

-אתה מודע לסכנות העישון?
"אין ספק. כל המחלות 'הטובות' נגרמות מהעישון. כל בר דעת שמעשן יודע מהן הסכנות בעישון".

-אז מדוע אתה לא מפסיק?
"אין לי מושג. כנראה שאין לי כוח רצון. העישון הוא חלק מחיי. בשבת האחרונה צעדתי 15 ק''מ, באמצע ההליכה חלמתי על הרגע בו אני יושב על המרפסת ומעשן".

-ואתה לא מרגיש שהעישון פוגע בבריאותך?
"אני מניח שלו לא הייתי מעשן הייתי יכול להגיע לביצועים טובים יותר בהליכה וריצה. השנה החלטתי לקחת את עצמי בידיים מבחינת הכושר, ירדתי במשקל והתחלתי להתאמן בריצה. כרגע אני
מתכונן למרוץ פארק המים ברעות. אולי אם אפסיק לעשן אצליח לשפר את ביצועיי הספורטיביים".
למרות שאורי מעיד כי "כל יום אני מתכנן להפסיק לעשן", ולמרות שבבית מנדים אותו: "האישה והילדים לא מרשים לי לעשן וזורקים אותי החוצה בכל פעם שאני מדליק בבית סיגריה", הוא ממשיך
לעשן. הוא גם מודע לכך שהעישון עושה לו רע ומגביל אותו מאוד ומספר על מקרה
בו נאלץ בשביל סיגריה אחת לצאת ולעשן בקור מקפיא עצמות: "הייתי בשדה התעופה בניו יורק ויצאתי דרך כל הביטחון החוצה כדי לעשן עם כל 'המצורעים' בקור של 3 מעלות מתחת לאפס. ואחר כך חזרתי דרך כל האבטחה בחזרה, הכל בשביל סיגריה אחת".

-אז מה צריך כדי לשכנע אותך להפסיק?
"אולי לסגור אותי בסנטוריום... עכשיו אני שקוע בדיאטה החמורה שגזרתי על עצמי השנה. עוד 2 ק''ג ואז אנסה להפסיק לעשן. ההחלטה תהיה החלטה אישית שלי בלבד וללא שום לחץ חיצוני ".