(new)ויקטורי
חוזרים לעבר, בלב שכונת העתיד

חוזרים לעבר, בלב שכונת העתיד

העבודות להקמת הפארק הארכיאולוגי הראשון מסוגו בארץ בלב שכונת מורשת הולכות ומתקדמות, אבל הפתיחה לקהל הרחב תהיה רק עם תחילת אכלוס שכונת מורשת • בתכנון: חניון תת קרקעי, שבילים טבעתיים מסביב לגבעה, עמדות מידע אינטראקטיביות, תצפיות נוף ופינות פיקניק

(צילום: דוברות העירייה)

את מראה עשרות העגורנים הפועלים באתרי הבנייה בשכונת מורשת ההולכת ונבנית כולנו מכירים, אולם בלב האתר העצום, ורחוק מעיני הציבור, הולכות ונשלמות העבודות להקמת הפארק הארכיאולוגי העירוני הראשון של מודיעין בח'רבת א-שון.

את העבודות צפויה העירייה לסיים לקראת תחילת שנת 2022, אולם עד לתחילת אכלוס שכונת מורשת עצמה האתר לא ייפתח לקהל. בסיור שערכנו השבוע באתר, יחד עם חבר המועצה שמעון גואטה, מחזיק תיק התיירות ושימור אתרים, אנו נתקלים בכניסה לאתר בשני מבנים חדישים, המובילים אל חניון תת קרקעי נרחב הנבנה במקום.

גואטה מסביר: "כל הממצאים הארכיאולוגיים נותרו כלואים בגבעה ולא נגענו בהם. נמצאו פה מקווה טהרה, בתי מלאכה, בית אחוזה ומתקנים חקלאיים. חלק ממטמון המטבעות שנמצא כאן יחזור בקרוב למוזיאון המורשת שייפתח הקיץ במע"ר".

עבודות שימור האתר שמבצעת העירייה מתבססים על שלושה שבילים טבעתיים, המובילים מתחתית האתר לראש הגבעה, כאשר לאורך הדרך יוצבו עמדות הסברה אינטראקטיביות, פינות ישיבה מוצלות, שולחנות פיקניק ועוד. "למדנו כמה דברים שבוצעו בגבעת התיתורה ויישמנו אותם כאן", מסביר גואטה. "ליד כל ממצא תהיה עמדת הסברה קולית. זה הפארק הארכיאולוגי היחידי בארץ נבנית סביבו שכונה. השלב הסופי יהיה שיקום ושימור הממצאים, לאחר שפרצנו דרך לשבילים בכל האתר, כאשר הכל יהיה מואר ומגודר והממצאים יהיו שמורים. תושבי שכונת מורשת יעלו לגבעה משני כיוונים, דרך מדרגות ספרדיות מקומת הרחוב, כאשר החניון הציבורי ישמש גם את המבקרים גם את תושבי השכונה. בסך הכל יש כאן 5-6 קילומטר של שבילים".

"לפרויקט יש שני היבטים: שימור האתר הארכיאולוגי ח'רבת א-שון והיבט חינוכי-קהילתי - להפוך את המקום לנגיש לכולם", מוסיף גואטה. "אין ספק שזה הולך להיות פרויקט יפה, שסוגר לנו אתר נוסף לאחר השלמת העבודות בגבעת התיתורה. בעתיד נגיע גם לגבעת הברפיליה, כאשר יש תכנון לשמר את הממצאים עליה, כך שבאזור מערב העיר יהיו שני אתרים ארכיאולוגים חשובים מאד מהתקופה החשמונאית. מה שעשינו כאן הוא בעצם לשחזר ולהנגיש את השבילים הקיימים, כאשר הדבר היחיד שהוספנו הוא מתקני משחקים, כדי שהמבקרים יוכלו לא רק לראות את האתר אלא גם להישאר ולבלות כאן. יהיו פה תצפיות נוף, שאחת מהן פונה אל אזור השפלה והשנייה פונה אל הצד המזרחי ואל העיר. יש כאן נוף של 360 מעלות, כשכל הבניינים יקיפו את הגבעה. העלייה תהיה רק ברגל ותהיה גם עליה נגישה לנכים, כאשר הטבעת העליונה תכיל את הממצאים המרכזיים".

 "זה לא מובן מאליו שרשות לוקחת על עצמה כזה פרויקט כדי לשמר את המקום לדורות הבאים", אומר גואטה. "זאת אמירה, אמירה שבאה יחד עם שרשרת של מהלכים שהעירייה עושה, כולל פתיחת מוזיאון מורשת החשמונאים. מבקרים יגיעו לתיתורה ויירדו ממנה אל המוזיאון לראות את הממצאים, וכעת גם כאן באתר הזה. תכנית התיירות שלנו מתחילה לקרום עור וגידים".

טהרה בדרך לירושלים

חירבת א-שון נמצאת מערבית לגבעת ברפיליה, סמוך מאד לשכונת אבני חן ולשכונת נופים מצידו הצפוני של נחל ענבה. על הגבעה, שגבהה 233 מטר מעל פני הים, התגלה יישוב יהודי גדול מהתקופה החשמונאית, יישוב חקלאי בעיקרו שאליו הגיעו כנראה גם רבים מעולי הרגל שעשו דרכם לבית המקדש בירושלים ועצרו להתרענן במקום, לפני המשך הדרך לירושלים דרך בית חורון.

ברשות העתיקות סירבו במשך תקופה ממושכת לחשוף את הממצאים, וגם עצם החפירה נשמר אז לפני ארבע שנים בסוד. מי שחשף וחפר את האתר הוא הארכיאולוג אברהם שמעון שטנדלר, שהופיע בכנס השנתי המסורתי "מורשת מודיעין" לזכר פרופ' יאיר פרג, שם גילה קמצוץ מהסיפור.

שטנדלר אמר אז על הממצאים כי "בוצעה חפירה רבת היקף בחורבת א-שון, שמתייחסת לתקופה שלא ידענו עליה הרבה. באתר מצאנו עדויות ושרידים מכמה תקופות החל מהתקופה הניאוליתית ותקופת הברזל, דרך התקופה הפרסית, התקופה הביזנטית, תקופת בית שני ובמיוחד תקופת החשמונאים ועד לעת החדשה. מצאנו שרידים של מבנה עוצמתי ענק, רחב ידיים עם קירות אדירים וניתן לראות על פי גודל האבנים, שחלקן מגיע גם לאורך של יותר ממטר ולמשקל של כמה טונות, כי היה מדובר בבניין ענק מימדים. מדובר בבית חווה חקלאית, שהיה בנוי במתכונת האופיינית לתקופת החשמונאים, הכוללת יחידה פנימית מלבנית שבה מבנה ובו חדרים רבים וכן חצר, כשכל הקומפלקס הזה הוא בגודל 25X50 מטרים, כשבפינה הצפונית מזרחית נמצא מגדל גבוה כנראה מגדל תצפית או שמירה".

בנוסף למבנה הגדול הפנימי הקיף אותו מבנה חיצוני  עם חצר גדולה שמידותיה 60X75 מטרים. מדובר בבית חוה חקלאית שבו היו כנראה בית הארחה לעולים לרגל ומגורי התושבים המקומיים שעסקו בחקלאות וגידול בעלי חיים. במבנה החיצוני התגלה מגדל תצפית ושמירה בחלקו הדרומי-מערבי,

"זהו דפוס יישוב מוכר לנו מהתקופה החשמונאית מצאנו בו מאות מטבעות חשמונאים ואת כל האלמנטים של יישוב חקלאי יהודי אופייני לתקופה ובו מתקנים חקלאיים רבים מאד, גיתות ואפילו כוכי קבורה", אמר שטנדלר.

את העדות על כך שמדובר ביישוב יהודי גדול וחשוב מספקות מספר מקוואות לא קטן שהתגלו בחפירות האתר, שמעידות כמה שמעידות גם הגעתם של עולי רגל למקום למנוחה לפני העלייה לירושלים וכן להיטהר במקווה לפני הכניסה לבית המקדש.

(new)שלומי תבלינים 18.5.20