(new)ויקטורי
מחכים לאור בקצה המנהרה

מחכים לאור בקצה המנהרה

ענף המסעדנות ספג בחודשים האחרונים מכה קשה נוספת בשל הגבלות התו הירוק, ובעלי המסעדות במודיעין מספרים על ירידה של 40% בהכנסות: "פתחתי חשבונות חיסכון של מאות אלפי שקלים"

(צילום: פרטי)

למעלה משנה וחצי חלפו מאז פרץ לחיינו נגיף הקורונה והתניע כדור שלג של השלכות חמורות על המשק הישראלי, אולם בענף המסעדנות, שנפגע אולי באופן הקשה ביותר, לא רואים את הסוף.

מזה למעלה מחודשיים שמסעדני מודיעין מוצאים את עצמם שוב תחת הגבלות, הפעם הגבלות התו הירוק, כאשר סופה של הסיטואציה הבעייתית עבורם לא נראה באופק. גם הדיווחים על הקלות מסתמנות לענפי הבילוי והפנאי השונים לא ממש משנים את התמונה, ובינתיים ההפסדים נערמים.

נעמה צדקיהו, בעלת המסעדות קפית בפארק ענבה וקסבה במע"ר, נשמעה השבוע פסימית למדי: "בוא נגיד שהמשקפיים כבר לא ורודות עכשיו. המצב לא פשוט, אבל נקווה שיהיה בסדר".

איך השפיע עליכם חידושו של התו הירוק?

"הייתה כמובן ירידה בעבודה, כי משפחות עם ילדים קטנים לא הגיעו. מדובר על פגיעה של 30-40 אחוז. משפחות לא הלכו לבצע בדיקות מהירות לילדים כדי לאכול במסעדה, וגם האפשרות לאכול בשטח פתוח לא רלוונטית עבורנו. ספגנו פגיעה קשה בשתי המסעדות שלנו. קרה לנו כבר שהגיעו משפחות עם ילדים והיינו צריכים להגיד להן שלא יכולים להיכנס. לא ראיתי הגיון בהגבלות התו הירוק, כמו שלא ראינו הגיון בהרבה החלטות במהלך השנה וחצי האחרונות. הפקיד שיושב במשרד לא רואה את השטח. ההבדל הוא שמיים וארץ".

נשמעים קולות על הקלות ומעבר ל"תו סגול". מעודד?

"אנחנו למודי ניסיון. יש דיאלוג בין המסעדנים למשרדי הממשלה ואני מאמינה שיהיו שינויים שקצת יקלו עלינו.

גם חן גזולי, בעלי המסעדות רוזה ולוצ'יאנה, מספר על פגיעה משמעותית: "הפגיעה היא המשכית. כל פעם שממציאים עוד תו או משהו מונפץ אחר אז יש ירידה נוספת. מצד שני, אנחנו רואים שהתחלואה יורדת אז לא מבין למה צריך להמשיך ולהדק יותר חזק. גם עכשיו מיליון וחצי איש נוספים, שלא התחסנו בחיסון השלישי, לא יכולים להגיע בכלל למסעדות. גם החורף מגיע ואזור הישיבה בחוץ לא יהיה רלוונטי יותר. מצד אחד אנחנו לא רוצים לכווץ ולצמצם במספר העובדים, אבל מצד שני המציאות שונה".

גם אליכם הגיעו משפחות שלא יכולתם להכניס?

"ראיתי משפחות כאלו, וגם משפחות אחרות שהיו מגיעות אלינו באופן קבוע ועכשיו החליטו שלא להגיע. בסופו של דבר, לאנשים נמאס מהקורונה, נמאס מהנהלים וההגבלות. לדעתי הציבור למד לחיות עם הקורונה ולקבל את המצב. ברגע שהמדינה מתווה דרך חדשה אנחנו הפכנו להיות הרשות האוכפת".

נשמע כמו מתכון לסיטואציות לא נעימות.

"בהחלט, סיטואציות לא נעימות. אתה חושב עשרים פעם כשאתה רואה משפחה שמחכה להיכנס למסעדה. מצד אחד אתה רוצה להכניס אותם, ומצד שני אתה חושב מה יקרה אם יעבור כאן שוטר וייתן דוח. החשש הוא מהדוח, לא מהתפרצות קורונה במסעדה. אנחנו כבר לא שם".

הצלחתם לעבור את החודשים האחרונים בלי לפטר עובדים?

"אני אשקר אם אגיד לך שלא פתחתי בחודשים האחרונים חשבונות חיסכון של מאות אלפי שקלים. גם כדי להחזיק את המסעדה וגם כדי לתמוך בעובדים. קשה לי מאוד לפטר טבח שעובד אצלי כבר חמש שנים. ברור שיש צמצומים, אבל עובד וותיק בעל משפחה, לא מגיע לו להיות מפוטר גם אם המסעדה בהפסדים חודש-חודשיים".

מעבר לתו הסגול יפתור לכם את הבעיה?

"לא, ממש לא. מעבר לזה, אנחנו באמת לא יודעים מה הנהלים. אנחנו מתקשרים לרישוי עסקים ואומרים לנו 'תתעדכנו בתקשורת' לגבי הנהלים, זה נראה לי קצת לא הגיוני. איך אנחנו מקבלים דוחות על דברים והנחיות שאפילו לא ידענו עליהם ולא שמענו על זה בצורה מסודרת. זה אבסורד. למדנו להכיר את צורת ההתנהלות במהלך משבר הקורונה, אבל זה לא הגיוני".

אחרי שנה וחצי כזאת, לא עוברת בראש המחשבה 'למה אני צריך את זה'?

"לא, אנחנו לא מכירים חיים אחרים. אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לעבודה לא רק כדי להתפרנס, אלא גם לשם הסיפוק האישי שלנו. אנחנו מגיל 15 בענף המסעדנות, היום כבר בני 32, מספיק שנים כדי להתחבר לענף ולאהוב אותו. אנחנו אנשי שירות".

(newשלומי תבלינים חדש 13.10.21