(new)ויקטורי
כשההיי טק הגיע ללב העיר

כשההיי טק הגיע ללב העיר

במתחם העבודה השיתופי ROOMS במע"ר התמקמו בשנה האחרונה שלוש חברות סטארט אפ, שפיתחו מוצרים חדשניים ומסקרנים כמו מערכת המסוגלת לצלם בחמישה מימדים ורחפנים הפועלים בתנאים קשים באופן אוטונומי

(צילום: פרספטו)

במהלך 25 השנים מאז הקמתה הוכתרה מודיעין כ"עיר שינה" פר אקסלנס, כזו שתושביה יוצאים מדי בוקר לעבוד מחוץ לעיר ושבים אליה רק בשעות הערב.

את הסטיגמה הזו מנערת כעת מודיעין מעליה, כאשר לצד ההתפתחות המשמעותית התחומי הבילוי והפנאי, עם השקתם של מועדני הופעות ומתחם הבילוי במע"ר, מתפתחת מתחת לרדאר הציבורי גם סצנת היי טק. השנה אף הייתה מודיעין אחת מ-11 ערים ישראליות שנכנסו לדירוג השנתי של מרכז מחקר הממפה אקו-סיסטמות טכנולוגיות ברחבי העולם, כאשר דורגה במקום ה-627 ברשימה.  אל הרשימה היוקרתית נכנסה מודיעין, בין היתר, הודות לשלוש חברות סטארט אפ שהתמקמו במתחם העבודה השיתופי ROOMS, בבית דונה במע"ר. שוחחנו השבוע עם מובילי שלוש החברות, שהסבירו מדוע בחרו דווקא במודיעין ומה צופן לנו העתיד.

הדמיה בחמישה מימדים

החברה הראשונה היא ACCUTURES, שמנהליה מסבירים כי היא "מביאה לעולם שינוי תפיסה בתחומי ההדמיה והצילום".

מאחורי הרעיון עומדים עו"ד משה בייזר, המהנדס איליה סיסטר והפיזיקאי שגיא צור אריה. בייזר בן ה-32 מחזיק גם בתואר שני בכלכלה פיננסית, שכבר טיפח מספר יוזמות בתחומים שונים. הוא נולד בארצות הברית וגדל בשילה, התגורר מספר שנים בעיר דוד בירושלים ועבר לאחרונה ליישוב עפרה. אליו חבר סיסטר בן ה-41, מהנדס חשמל בעל תואר שני מהטכניון, שמחזיק ברזומה 17 שנות ניסיון בחברת אינטל בתחומי עיבוד תמונה ו-AI ומתגורר בתל אביב. השותף השלישי הוא כאמור צור אריה, שגם הוא עבד באינטל ומחזיק בניסיון רב בתחום המצלמות התרמיות ומתגורר בעוטף עזה.

הרעיון לחברה נולד לפני כשנתיים, אז נחשף צור אריה לחיישן תרמי חדש והבין כי מדובר בפוטנציאל עצום ובלתי ממושש. לאחר מחקר בן שנה הוא פיתח שיטה חדשה לעיבודה תמונה, המעניקה ראייה נרחבת בהרבה מצילום בתלת מימד. בחודש פברואר השנה נפגשו השלושה במפגש מקרי שהוליד את הקמת החברה החדשה, אותה בחרו למקם באמצע הדרך במשולש עפרה-תל אביב-עוטף עזה.

בשיחה איתם השבוע הם מספרים כי הם מביאים לעולם שינוי תפיסה בתחום ההדמיה והצילום, וכעת נמצאים בתהליך פיתוח של תוכנת/מערכת עיבוד תמונה שמקנה את היכולת להסתכל על המציאות באמצעות חמישה מימדים. שני המימדים המתווספים כעת הודות למוצר שפיתחו הם חומר וטמפרטורה, מה שייתן את האפשרות להבין מאיזה חומר מורכב עצם כלשהו ומה הם מאפייניו.

"מדובר על שינוי תפיסה בהדמיה וצילום", אומר משה בייזר, מנכ"ל החברה. "כיום כל מכשירי ההדמיה עובדים באופן כזה שקרן שמגיעה ממקור אור פוגעת בעצם ומוחזרת ממנו, ונעשית מדידה של החזרת האור. הפיתוח שלנו מבוסס על היכולת למדוד את מה שכל עצם פולט בעצמו באופן טבעי. הוא לא מבוסס על החזרה או רפלקציה".

"כל עצם פולט קרינה אלקטרו-מגנטית", מסביר בייזר, "ומצלמה תרמית יודעת לקלוט את הקרינה הזאת על בסיס מדידה של מאפיינים שונים של הקרינה, כמו העוצמה שלה, הצורה והזווית שלה. אנחנו יודעים להבין מהו החומר ממנו עשוי העצם, מה הצורה התלת מימדית שלו ומה הטמפרטורה המדויקת שלו. זה פיתוח מאד מהפכני, שמאפשר לעשות את כל אלה באמצעות חיישן אחד, על בסיס הבנה של הקרינה שכל גוף פולט בעצמו וללא תלות בתנאי תאורה, סביבה, או חיישנים אחרים. היתרונות של הטכנולוגיה שלנו הם יכולת לבצע זיהוי אובייקט מוגבר ולספק תמונה בהירה וברורה, כמו תמונת יום, כאשר איסוף הנתונים והאלגוריתם של ה-AI (בינה מלאכותית) הם הפיתוח שלנו".

למה בעצם ישמש הפיתוח שלכם בפועל?

"מערכת הקשרים בין החומר, הצורה והטמפרטורה לבין הדאטה שהחיישן אוסף על מאפייני הקרינה, זה החידוש שלנו. אם חברות אחרות יודעות לזהות פנים, הבשורה שלנו היא שניתן לזהות צורה, חומר וטמפרטורה. זה נותן מענה חשוב לחברות במגוון רחב מאד של תחומים. למשל, יש לנו את היכולת לזהות במפעלים נזילות של שמן או של חומרים אחרים, ולזהות פריטים בעלי אותה טמפרטורה שעשויים מחומרים שונים, שעד היום מצלמות תרמיות לא ידעו לזהות. עם המערכת שלנו לא נדרשת תאורה על האובייקט כדי לראות אותו, וכתוצאה מכך גם אין סנוור, שזו בעיה מוכרת. אפילו חברת טסלה מתמודדת עם הבעיה הזו בימים אלה, לאחר שהממשל הפדרלי פתח נגדה בחקירה מכיוון שהטייס האוטומטי שלה מסתנוור מאורות מהבהבים של רכבי חירום וגורם לתאונות".

בחברה מספרים כי בימים אלו הם עומלים על בניית המערכת, וכעת מתחיל סבב הגיוס הכולל פגישות עם קרנות ומשקיעים, כאשר את הפיתוח החדשני שלהם הם כבר רשמו כפטנט. צור אריה, המשמש כמנהל הטכני של החברה, מסביר: "אחד היישומים נותן אפשרות לזהות סרטן עור. בזכות היכולת לזהות טמפרטורה מדויקת על פני העור ניתן לזהות התפתחות של תא סרטני בשלב מתקדם, מתוך פעילות מטאבולית מוגברת. עם זאת, החלטנו לא להתמקד רק בכיוון אחד, אלא לתפוס את כל הטכנולוגיה. השאיפה היא להיות חברת Deep Tech, המאפשרת טכנולוגיה מאד עמוקה להרבה חברות, ולא אפליקציה אחת עם יישום אחד שאולי תצליח".

קהל היעד העיקרי של החברה הוא התעשייה האזרחית, אך יש גם יישומים הרלוונטיים לתחומים צבאיים. "המטרה שלנו היא להיות מאפשר (enabler) של טכנולוגיה במובן הרחב. החזון שלנו הוא להיות חברה שמפתחת טכנולוגיה, שעדיין לא קיימת בעולם, עבור מגוון רחב של תחומים. אנחנו כרגע בשלב המימון העצמי  ומקווים בעוד מספר חודשים להיות אחרי סבב גיוס הון, בשאיפה שנגייס בו הון ראשוני לשנתיים הקרובות כדי לאפשר את שלב הפיתוח. הפיתוח והאפיון של המוצר יתבצע בהתאם לשיתופי הפעולה שיהיו לנו, ולאופי ולצרכים של אותן חברות שנבחר".

ממתק של סטארט אפ

סיפורה של החברה השנייה אותה נסקור השבוע הוא "הוא סיפור חמוד של אמונה והתמדה", כפי שמגדיר זאת תום עמל, מייסד ומוביל פיתוח בחברת Candivore המתגורר במודיעין.

35 עובדים מועסקים כיום בחברה, שמשרדיה הראשיים שוכנים בתל אביב. "למדנו שחשוב לאפשר לעובדים שלנו לעבוד מאיפה שהם רוצים ומהיכן שנוח להם, ולכן שכרנו עוד חדרים במודיעין ובבנימינה, וזה עובד לנו אחלה", הסביר השבוע איליה אגרון, אחד ממייסדי החברה המכהן כ-COO שלה.

חברת Candivore (שפירוש שמה הוא "ניזון מממתקים" - אורגניזם שמקבל את האנרגיה מתפריט המורכב בעיקר מסוכר, פירות, שוקולד או אגוזים) נוסדה ב-2018 על ידי שבעה שותפים - ארבעה מפתחים, מעצב, אנשי שיווק ומעצבי משחקים (game designers). חלקם יסדו קודם חברה אחרת, וכולם עבדו בה ביחד זמן רב ופיתחו משחק, אבל כאשר מכרו את החברה התברר כי הקונה לא רצה להשקיע במשחק שלהם. הצוות פוטר ומיד רכש בחזרה את הזכויות למשחק, וכך קמה החברה. עמל מספר: "כולנו מאוד האמנו במשחק ורצינו שהחברה שקנתה אותו תמשיך להשקיע בפיתוח שלו. הם התנגדו ובסוף פיטרו את הצוות. הצוות הזה הוא אנחנו, שהאמנו במשחק עד כדי כך שקנינו אותו מהם כדי שנוכל להמשיך לעבוד עליו".

למשחק שלהם הם קראו Match Masters, והוא משתייך לז'אנר של משחקים שנקרא Match3. "מדובר במשחק שמשלב מיומנות ומזל", מסביר איליה, "שמציב שני שחקנים זה מול זה, כמו בשש-בש או שחמט, כשהוספנו פן תחרותי והיבט חברתי. המשחק מאוד כיפי, פונה לקהל רחב ומאוד סוחף. יש לנו שחקנים שנשארים איתנו לאורך זמן, וזה אומר הרבה מאוד. השחקנים שלנו נמצאים בכל העולם - ארצות הברית, הודו, אירופה, אפריקה ואוסטרליה - וגם בישראל אנחנו די חזקים אחרי שעשינו קמפיין עם עידו רוזנבלום כפרזנטור בתשדיר הטלוויזיה".

לאחר שגייסו בתחילת השנה 12 מיליון דולר מקרן השקעות התחום הגיימינג, עומלים כעת בחברה על פרסומו של המשחק ברחבי העולם. "אנחנו רוצים לשמור על החברה שלנו קטנה ויעילה ורוצים להתעסק כמה שיותר בייצור משחק ובחוויית משחק מהנה, כדי שהשחקנים שלנו ייהנו ואנחנו נעסוק כמה שפחות בתהליכים, ניהול, גיוס וביורוקרטיה. אנחנו שואפים לצמוח כמה שיותר מבחינת השחקנים שאנחנו מגיעים אליהם, אבל חשוב לנו גם ליהנות מהדרך, הסביר אגרון.

ממודיעין לאיחוד האמירויות

את מוצריה של החברה השלישית ניתן בימים אלו למצוא גם באיחוד האמירויות במפרץ הפרסי, כמו גם ברחבי אמריקה ואוסטרליה.

את חברת Percepto הקימו בשנת 2014 דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן, כאשר כיום היא נחשבת לדבריהם לאחת מעשר חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם.

130 עובדים מועסקים במשרדי החברה, בין היתר גם בטקסס שבארה"ב ובאוסטרליה, כאשר משרדיה במודיעין מתפרשים על פני קומה שלמה במתחם ROOMS. החברה מפתחת רחפנים אוטונומיים לשימושים בתעשייה, ומשרתת חברות תשתית ותעשייה גדולות רחבי העולם. מאז הקמתה גייסה החברה 72.5 מיליון דולר, ונמצאת בשלבי צמיחה והכפלת מספר העובדים במרכז הפיתוח במודיעין במגוון רחב של מחלקות ותפקידים, כולל תפקידי פיתוח, ענן, תוכנה, אלגוריתמיקה, אלקטרוניקה ובינה מלאכותית.

בשיחה עם מנהלי החברה הם מספרים כי הם משתפים פעולה עם חברת הרובוטיקה המובילה Boston Dynamics, שפיתחה את דגם הרובוט דמוי הכלב בשם Spot, שהוא רובוט נייד וזריז בעל יכולת לנווט בשטח קרקעי בניידות עילאית. באמצעות מערכת הניהול AIM ניתן לנהל את הרובוט, כמו גם את הרחפנים האוטונומיים של החברה, מכל מקום בעולם, ללא צורך במעורבות אדם בתפעול השוטף ובאופן אוטונומי מלא. הרובוט תוגבר בתוכנה וחיישנים של פרספטו, בדומה לרחפן, בהם גם מצלמות המאפשרות הדמיה ברזולוציה גבוהה וראייה תרמית. שדרוג זה מאפשר לרובוט לאתר בעיות כגון נקודות חמות במכונות או במוליכים חשמליים, נזילות מים וקיטור ותשתית פגומה במפעלים, זיהוי מגמות, אנומליות ואיתור סיכונים.

בחברה מספרים כי התפרצות מגפת הקורונה האיצה את השימוש ברובוטיקה באתרים ברחבי העולם, בשל מגבלות גלובליות המקשות על זמינות ויכולת הצבה של כח אדם אנושי בשטח. המערכת של פרספטו מאפשרת לכל אחד מאנשי הצוות, הנמצאים באתר או מחוץ לו, להשתמש במערכת מכל מקום בעולם ולשגר רובוטים למקומות קשים ומסוכנים לגישה.

פשטות התפעול היא בין יתרונותיה החשובים של המערכת של פרספטו. בעוד שהיא מבוססת על טכנולוגיה מתוחכמת, תהליך התפעול עצמו מתמצה בפעולה פשוטה, כמעט כמו לחיצה בודדת על כפתור. באמצעות סימון על מפה המשתמש מגדיר את התשתית או האזור באתר לגביו נדרשים הנתונים. מכאן הפלטפורמה לוקחת פיקוד ומשגרת למשימה את הרובוט המתאים ביותר מבחינת מיקום ופונקציונליות. למערכת יכולת לעבוד באינטגרציה גם עם רובוטים קרקעיים אחרים של חברות שונות. היא אוספת מידע ומנתחת אותו באופן אוטונומי לחלוטין, על מנת לייצר תובנות כגון זיהוי מגמות, אנומליות וסיכונים. המידע שנאסף והתובנות המופקות ממנו יכולים לסייע לבעלי התפקידים השונים בארגון בקבלת החלטות, מאפשרים לחברות להעריך סיכונים, להקטין משמעותית זמני השבתה ולשפר יעילות, תוך הפחתת עלויות ללא התערבות אנושית.

לאחרונה הציבה החברה רחפנים אוטונומיים גם באיחוד האמירויות, המשמשים לניטור שדות נפט, חוות סולאריות ומתקני תשתיות אחרים, במטרה לאתר תקלות תשתית ובעיות בטיחות ואבטחה בזמן אמת. ייחודם של הרחפנים הישראלים והרובוטים הנשלטים על ידי תוכנת AIM, הוא בכך שהם פועלים בכל שעות היממה, כולל בתנאי חום קיצוני, וסורקים שטחים נרחבים באופן קבוע ללא צורך בהתערבות אנושית. הרחפנים מתרוממים מתחנת העגינה, מבצעים את עבודות הבדיקה וחוזרים באופן עצמאי לביצוע טעינה מחודשת.

בשנים האחרונות קיבלו החברה אישור מרשות התעופה האמריקאית להפעלת מרחוק גם כשאין קשר עין בין המפעיל לבין הרחפן, זאת לאחר שעמדה בבדיקות המחמירות של הרשות. מהלך זה אפשר לחברה לעבוד מול גופים כמו חברת החשמל של פלורידה, שנעזרת ברחפנים לאבחון ושיקום רשת החשמל לאחר סופות הוריקן, חברת התקשורת וריזון, ענקית המכרות ריו טנטו ומפעלי ים המלח בישראל.

לאחר השקת מתחם ROOMS במע"ר החליטו בחברה להעתיק את משרדיה בישראל אל מודיעין, ועיצבה בעצמה את הקומה בה התמקמה. הרדוף שינוטר, מעצבת המתחם מטעם סטודיו רואי דוד, מסבירה: "החברה הגיעה עם מיתוג ותרבות ארגונית מאוד מוגדרת, ויש בזה משהו מאתגר כשחברה מגיעה עם מותג משלה ורצונות משלה. האתגר היה להצליח למצוא את השפה, או לתת את השפה הכי קרובה למה שהחברה הביאה איתה, בתוך המשבצת שיצרנו".

(newשלומי תבלינים חדש 13.10.21