(newsדיור מוגן 10.7.19
סדנת סופרים תרבה חוכמה

סדנת סופרים תרבה חוכמה

בשבוע הבא תיפתח במודיעין סדנת כתיבה בהנחיית הסופרת והעיתונאית רוני גלבפיש. כבר בשלב זה נדווח שכל המקומות מאויישים ולכן, אם מה שתקראו בשורות הבאות יגרום לכך לרצון עז להשתתף – תיאלצו להמתין לסיבוב הבא. גלבפיש  - שהתגוררה במודיעין במשך מספר שנים (והיום גרה בזכרון יעקב) היתה במשך 15 שנים עיתונאית. היא כתבה לעיתונים הגדולים בארץ, בעיקר כתבות מגזין צבעוניות ואף שהתה בניו-יורק במשך שנה ככתבת מטעם YNET. לפני כעשר שנים החליטה שהיא רוצה לכתוב פרוזה ולהגשים את חלומה לכתוב ספר ועזבה את תחום העיתונאות. היא יצאה למסע חדש.

תחילתו הייתה בהשתתפות בסדנת כתיבה אצל הסופרת נורית זרחי. בתום הסדנא היא הרגישה שהדרך הנכונה עבורה היא לכתוב באופן עצמאי וללמוד באופן אוטודידקטי. "למדתי המון מספרות מקצועית בעיקר מחו"ל והדבר המשמעותי ביותר עבורי היה לכתוב נון סטופ".

היה לך מחסום כתיבה?
"במסע למדתי על בשרי מהו מחסום כתיבה וגיליתי ששלי קשה וערמומי לכן ניסיתי מספר רב של דרכים איך להתמודד איתו ולהערים עליו חזרה כדי לשמור על שגרת כתיבה. הספקות שמכרסמים ברבים שמגיעים לסדנאות שלי, הנאמרים על ידי הקול הפנימי שחוזר ואומר 'אני לא מספיק טוב. מה שאני כותב לא מעניין. אני לא יכול לעשות את זה' וכן הלאה - מופיעים לא מעט פעמים גם אצלי. כמי שחוותה זאת, עברה את המסע ויצאו בצידו השני מנצחת יש לי הרבה מה להעביר הלאה".

עוד לפני שפרסמה את ספרה הראשון כתבה רוני רומן, אך הוא נגנז, למרות שדוד גרוסמן קרא אותו והתרשם ממנו לטובה. במקביל החלה לעבוד כעורכת תרגום במספר הוצאות ספרים ופנתה לכתוב את הרומן השני. הפעם היא הייתה שלמה איתו. הוצאת כנרת-זמורה-ביתן החליטה להוציא אותו לאור ו"סיפור קטן ומלוכלך" קצר ביקורות טובות, הצליח בקופות ואף זכה ב"פרס רמת גן" לספרות ביכורים.

לקרוא כדי לכתוב

הסדנא במודיעין תימשך על פני עשרה שבועות והמשתתפים בה סגרו את מקומם בתוך מספר ימים מהרגע שפורסמה בפייסבוק. היא נקראת נקראת "החופש לכתוב" ובמסגרתה המשתתפים מקבלים כלים המלמדים אותם כיצד לכתוב ולהעשיר את כתיבתם וגם "איך נכון לקרוא את מה שכתבת". ביתר פירוט, הכלים שמקבלים המשתתפים הם טכניקות לבניית דמויות, פיתוח עלילה, איך כותבים דיאלוג ועוד.

רוצים ללמוד לכתוב, למה את מלמדת לקרוא?

"אם הספר הוביל לחוויה דרמטית בעת הקריאה, באמצעות קריאה חוזרת אפשר לנסות להבין למה זה קרה. בדרך השנייה מגלים אילו רמזים נשתלו לאורך הדרך. ניתן להתעכב ולהבין מה גרם לנו להרגיש שהדמות חזקה או חלשה ולשים לב לרמזים נוספים לדברים אחרים שפספסנו בפעם הראשונה". זה גם מאפשר להתמקד בחלק ספציפי בספר כמו למשל מערכת היחסים בין שתי דמויות ולנתח אותה. כיצד נרקמה מערכת זו, כיצד הבנתי שדמות היא בעלת אופי כזה או אחר ועוד".

מי מגיע לסדנאות?

"הקבוצות מאד הטרוגניות. בסדנא אחת הבחורה הצעירה ביותר הייתה בת 19 והמבוגרת בת 68. יש סדנאות בהן היחס בין גברים לנשים משתנה, מגיעים אנשים בעלי מקצועות שונים, החל מרופאים, עו"ד ועד מזכירות נחבאות אל הכלים. היתה אצלי בסדנא אם לזוג תאומים פעוטים וילדה בת ארבע שאוכלת רק פסטה. האם מצאה זמן לכתוב באופן קבוע וגיליתי שבכל יום, בין השעה 12:15 בה האם שמה סיר פסטה על הגז ועד שהיא מוכנה והיא צריכה לצאת לקחת את הילדים מהגן - יש לה 23 דקות פנויות. הצעתי לה להתחיל לכתוב בזמן זה מתוך הבטחה שהיא לא קמה מהכיסא. כבר תשעה חודשים היא כותבת כל יום בזמן הזה, בין עמוד לשניים".

ממה נובעים מחסומי הכתיבה?

"רבים מגיעים עם מחסומי כתיבה הנובעים מסיבה רגשית. לדוגמא: בכיתה ג' המורה של אחד מהכותבים אמר לו שהוא כותב נורא והחזיר לו דף מסומן בשגיאות בעט אדום ומאז הוא רואה מראש בדמיונו את התמונה הזו עם טקסטים שלו. אחר סיפר שאם הוא יכתוב את האמת זה ימוטט את הקרובים אליו. ויש מחסומים הנובעים מאותו קול פנימי המוכר לרבים מאיתנו, שאומר 'אני לא מספיק טוב'".

אחת השיטות שרוני עצמה משתמשת בהן היא כזו: כשהקול הפנימי השלילי עולה, היא מפעילה את המחשב, יורה החוצה את כל המחשבות ("להוציא אותן מהסיסטם") ופותחת את היום נקייה. העזרה שהיא תציע לאלה הסובלים ממחסומים רגשיים דומים לאלו הוא עידוד ותמיכה. "כל פעם הוא יכתוב עוד קצת. לאחר שהוא יציג את יצירתו בפני הקבוצה הוא יראה שהעולם ממשיך לעמוד על תלו, העשייה והיופי שהוא יראה במה שכתב יבנו אט אט את הביטחון שלו חזרה".

בואו נתרגל את זה

בחלק ניכר מתוך השעתיים של המפגש מבצעים תרגילי כתיבה שנועדו "לפוצץ זיקוקי דינור של רעיונות". כמו למשל כתיבה מהירה בואריאציות שונות. בכתיבה כזו צריכים לכתוב לרוב לפי נושא/חפץ/תמונה, בזמן מוגדר, ולא מפסיקים עד שהזמן תם, לא מרימים את היד, לא מתקנים ואז מגלים על עצמכם דברים שלא ידעתם.

הקבוצה מקבלת גם שיעורי בית, כמו "תרגיל צלילים": על הכותב לשבת ולהאזין לצלילים סביבו, עדיף בחוץ, ולאחר מכן לתאר את כל מה ששמע. תרגיל אחר הוא לדמיין את הסיטואציה הבאה: אם הולכת עם הילד שלה לסופרמרקט ושם הוא פורץ בהתקף זעם. התרגיל: "כתבו במשך חמש דקות ותארו את הסיטואציה מאיזו נקודת מבט שתרצו, מכל מי שהיה יכול להיות בסיטואציה".

(צילום פרטי)

עיריית מודיעין קיץ מודיעינ