בצחוקים תעשה הוראה

איילתלוין
2014-01-22 00:00:00
2036-11-09 05:42:00

רוח חדשה נושבת בין כתלי התיכון הדתי "אמי"ת בנים" וקוראים לה יאיר אורבך. אם השם הזה מצלצל לכם מוכר, כנראה שאתם זוכרים אותו כסטנדאפיסט בתוכניות הטלוויזיה "האקדמיה לצחוק", "יומטוב" ואחרות. הוא גם כותב ל"מצב האומה" אבל תלמידי אמי"ת פונים אליו בתואר "המורה". מקצוע ההוראה שלו הוא "כתיבה יוצרת" והוא גם מחנך.

מה לסטנד אפ והוראה?

"אחרי שנים של עמידה מול קהל, קריאת תווי הפנים שלהם, התבוננות מה עובר אליהם ומה לא, חידדו את אחת מהתכונות הבולטות בי והיא רגישות לאנשים. למדתי לקרוא אותם ולדעת מה הם חושבים מעבר להבעות הפנים והמילים. באמצעות תשומת לב לאינטונציה של התלמיד, זמן התגובה שלו לשאלתי והתוכן של דבריו מספקים לי את המידע לגבי המצב בו הוא נמצא כרגע. קל לי לזהות אם תלמיד לא לומד טוב כי הוא לא משקיע או כי הסיבה לכך היא מצב רוחו. החינוך האמיתי של נעשה הרבה פעמים באופן אישי בו אני משיג יותר או על ידי מתן דוגמאות אישיות במהלך השיעור. וגם האופן שבו אני נע בין התלמידים כמו בתוך הקהל מאפשר לי להתקרב אליהם יותר במספר רמות".

מתי הזמן הנכון לשלב הומור בהוראה?

"בשורה התחתונה המטרה בבית הספר היא ללמוד ולהגיע להישגים ולא להתבדח. כמובן שהומור בא לי בטבעיות ויכול להקל על הלמידה ולהפוך אותה למהנה יותר, ופה נכנסת לתמונה האווירה בכיתה. במידה ויש אווירת למידה אני שמח להכניס צחוקים והומור, אבל אם אין אווירה כזו, הומור רק יחריף את המצב. כשרק התחלתי, בגלל שידעו שאני סטנדאפיסט, היה פער שהייתי צריך לגשר עליו. אבל תוך זמן מה הם הבינו שאני רציני לגבי ההוראה ואם הם נותנים לי הם מקבלים בחזרה".

למה הסכמת להפוך למורה?

"משתי סיבות עיקריות ופרנסה היא לא אחת מהן. תודה לאל אני מתפרנס יפה בתחום, אבל יכולתי לקחת לעצמי עבודה נוספת ולהשפיע על צעירים. כשהייתי ילד פספסו אותי ובגלל זה לא התוודעתי ליצירתיות שבי. גדלתי בפנימייה ושפטו אותנו לפני הציונים ולא ניסו להבין מה עובר עלינו מבפנים. המסגרת הייתה מאד מרובעת. עכשיו, כשניתנה לי ההזדמנות להיות מורה, יש לי יכולת לגשת לבני הנוער אחרת, להסתכל עליהם כמכלול ולעזור להם להתפתח ולהגיע להישגים בהתייחסות אישית. הסיבה השנייה היא המשפחה שלי. חשוב לי להיות נוכח בבית כמה שיותר ולא לעבוד עד שעות מאוחרות והוראה מאפשרת לי את זה".

התלמידים שמחים

איתמר טסלר, אביחי אנגל וירון גרוסמן, תלמידיו של אורבך, מספרים על היכולת שלו לקרוא "כל אחד כמי שהוא באמת" ולא לפי הישגיו הלימודיים, או האם הוא נחשב לילד מופרע. הם מספרים על ילד שהיה מפריע סדרתי ותוך שבועיים, תחת כנפיו של יאיר, מספר ההפרעות השבועי שלו ירד מעשרים לאחת או שתיים.  

ירון: "הוא יושב עם חלק מהתלמידים ומסביר להם באיזה מצב הם נמצאים לאן הם צריכים להגיע והוא מבטיח להם שהם יגיעו לשם".

איתמר: "הוא נותן לנו כוח לקחת אחריות ולשאוף ליותר".

למה ציפיתם?

"ירון: חשבנו שיהיו הרבה צחוקים והוא יהיה שטותניק. אני שמח שהוא לא עמד בציפיות שלנו לפחות בהתחלה, כי אחרת הוא לא היה משתלט עלינו. היום, אם אנחנו לא מפריעים, הוא נותן לצחוק לצאת ואנחנו ממש נהנים".

עוד עשר שנים מה תזכרו בדרך ההוראה שלו?

"נזכור שהוא לימד אותנו באמת אחריות אישית מהי. לדוגמא – הוא נתן לנו לארגן את ערב הכיתה לבד והוא בא כאחד מאיתנו. הוא מדבר איתנו על זה ונותן לנו הזדמנות לעשות את זה".

מה למדתם בשיעור סטנדאפ וכתיבה יוצרת?

ירון: "קשה לי למצוא פאנצ'ים ולכתוב בדיחות, אבל למדתי איך בכל נושא אפשר למצוא את המצחיק שבו".

הכיוון: גיוון

תוכנית הלימודים של אמי"ת מיוחדת בכל קנה מידה. המנהל, הרב איתמר חייקין: "עוד לפני ששר החינוך הבין שיש צורך בשינוי אנו חשנו זאת מהשטח וחיפשנו דרכים לגוון ולייצר אפשרויות פרקטיות לבחון דרכים אלו. תפיסה זו הולידה את ה'מרחב הפתוח' ואת 'יום שישי האחר'".

מה הדברים האלה?

"המרחב הפתוח נותן לדמיון המורים להתפרע ואת ההזדמנות להוסיף פלפל לחומר. המרחב בא לידי ביטוי בארבעה מישורים. שיעורי תורה, הומניסטיקה, תחום המדעים ותחום האומנויות. שיעורי תורה נלמדים בזווית אחרת. בשיעורים אלו עוסקים בטקסטים הנוגעים ישירות לחיי התלמידים וגורמים למורים ולילדים לצאת מבועת החומר הלימודי ומהבועה שיתכן ונמצאים בה ועד כה לא הייתה להם הזדמנות לחשוף עצמם יותר בפני הכיתה למרות שהיו רוצים מפאת חוסר הזדמנויות".

והיום השישי ה"אחר"?

"ביום זה התלמידים חווים ולומדים מיומנויות נוספות וזהו אינו יום לימודים רגיל, התלמידים בוחרים האם להגיע ביום זה לבית הספר או לא. כיתות ז' יכולים לבחור בין מנהיגות על גלגלים. (השיעור מתקיים על אופניים) לבין רובוטיקה. כיתות ח' לומדים הישרדות, שם הם רוכשים מיומנויות שטח ובנוסף לכך מתנתקים מהעולם הטכנולוגי ומתחברים לטבע. כיתות ט' לומדים מנהיגות".

כמה מהתלמידים מגיעים בימי שישי?

"באים כ-60%-70% מהתלמידים. מה שחשוב שהם מגיעים בשמחה ומתוך בחירה והם אוהבים את זה". 

(צילום: עומר גוטליב)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »