מרקחת מהחיים

ענת גבריאלי
2014-05-29 01:00:00
2014-05-29 01:00:00

בית מרקחת שטרן-בלום

מחזאית: גורן אגמון, במאי: אלון אופיר, שחקנים: יונה אליאן-קשת, מורדי גרשון, יעל וקשטיין, ראודה סלימאן, ניב פטל. מוזיקה: יוסי בן נון, עיצוב תלבושות: אורן דר, עיצוב תפאורה: במבי פרידמן. הפקה תיאטרון בית ליסין. 

"להתנהג בכפיות טובה כזאת לאמא שלה…זה לא באמת קורה בחיים", טענה בתי (בת ה-20) בתום ההצגה. כן, התמימות שלה אמנם מחממת את הלב, אבל הדרמה שרקחה גורן אגמון, היא בהחלט פרק מצוי מחייהן של משפחות רבות שסוחבות על גבן תיבת פנדורה ומסתכסכות גם בגין ירושות. כך שהעלילה בכללותה אינה מופרכת למרות שפה ושם יש בה קטעים לא אמינים. תוסיפו לזה משחק מצוין של קאסט משובח וקיבלנו דרמה מטלטלת ומרגשת שעוסקת בחיי משפחה הנמצאת על סף פירוק.

אלונה (יונה אליאן קשת) מנהלת את בית מרקחת שטרן-בלום, שקיבלה בירושה מהוריה (ושעבר מדור לדור) ביחד עם מג'ד, רוקחת אחראית ממוצא ערבי (ראודה סלימאן), שהפכה לחלק מהמשפחה.

ביום הולדתה העגול והלא משנה כמה, וחמש שנים אחרי שבעלה נהרג בתאונה ואחרי שהיא הקדישה את כולה להחזקת העסק המשפחתי, אלונה מחליטה לעשות לעצמה ומודיעה שהיא נוסעת להתנדב באפריקה, לפרק זמן לא ידוע. היא מפגינה גם נדיבות כלפי שני ילדיה איה (יעל אקשטיין) ואודי (ניב פט) ומודיעה להם שהיא מעניקה להם את בית המשפחה הגדול במתנה. בתמורה הם מתבקשים להחזיק את  בית המרקחת ביחד עם מג'ד, שבדיוק התכוונה להוריד הילוך בעבודה, אך בכל זאת נרתמת לעזרה. איה הנשואה למייקל הבריטי (מורדי גרשון) קופצת בהתלהבות על המציאה ורואה רק את עצמה. אודי שסובל מטראומה, ושאינו רוקח בכלל, בהתחלה מתנגד אך לבסוף מבטיח להשלים לימודיו ומצטרף להסכם.

כשאלונה חוזרת לחופשה קצרה היא מגלה שתביעה כספית העומדת נגד בית המרקחת מאיימת על קיומו, כי ילדיה כפויי הטובה אינם לוקחים אחריות על מעשיהם, וכי איה נישלה אותה ואת אודי אחיה מהבית.

הקטעים הפחות אמינים בדרמה קשורים לעובדות כמו איך הגיעה התרופה שהורדה מהמדפים ללקוח (מי משאיר חותמת על מרשם ריק), או איך זה שאין לעסק ביטוח לתביעות מהסוג הזה. אבל פרטים אלה אינם הורסים את העלילה.

הסוף נותר פתוח עם הרבה מקום למחשבה וגם לחשבון נפש. כמו בכל דרמה משפחתית מצויה, גם כאן תיבת הפנדורה שנפתחת  מפוררת את המשפחה, אלא שכאן על המוקד הוא הגשמה עצמית של אם מול הצרכים התובעניים של בני משפחתה שאף פעם אינם נגמרים (גם כשהילדים עוזבים את הקן). מערכת היחסים הטעונה בין הבת שאינה יודעת גבול, אל מול אכזבת האם (שהאמינה שעשתה הכל למען משפחתה וקיבלה לפרצוף את כפיות הטובה של בתה), מעלה שאלות מתי מסתיים תפקידנו כאמהות והאם עלינו לקחת אחריות על מעשי ילדינו לעד?

יונה אליאן קשת מרגשת בתפקיד האם ומצליחה לגעת גם במעברים האלה שבין חיבוק ורוגע לכעס מתפרץ. היא אנושית, נוגעת ואמינה.  ראודה סלימאן כרוקחת מגלמת בהצלחה דמות חמה ומסורה, שמוסיפה קלילות, צחוק וחיוניות להצגה.

המימד הקומי שמור למשחקו הטוב של מורדי גרשון, שמגלם את הבעל האנגלי והכנוע לגחמותיה של איה אשתו. אבל הפרחים והכבוד ליעל וקשטיין, שמגלמת דמות מרושעת ואגואיסטית, על משחק באמת משובח ומשכנע, למרות המופרכות בהתנהגות הדמות. שורה תחתונה: דרמה מטלטלת ומרגשת  שעוסקת בחיי משפחה הנמצאת על סף פירוק, ומעלה שאלות על הורות בכלל ואמהות בפרט.

(צילום כפיר בולטין)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »