אל"מ עופר וינטר, מפקד גבעתי, חייב להיות מודח מתפקידו. והעובדה שה"תותחים רועמים" אינה פוטרת את הרמטכ"ל גנץ מהטיפול בעניין הזה. רפול הדיח במלחמת לבנון את אל"מ אלי גבע כשהבין – לשיטתו – כי דבריו של הלה מסוכנים לאינטרסים של צה"ל ושל מדינת ישראל, דווקא במצב של מלחמה. לא חסרים בצבא מח"טים מעולים "על המדף" כך שאין כאן בעיה מבצעית. לעומת זאת – הפגיעה של וינטר בקדושת הרעיון הצה"לי היא אנושה. ואי טיפול בה הוא הפקרת המשמרת של הרמטכ"ל ושר הביטחון הנוכחיים.
אל"מ עופר וינטר. פוגע בקדושת הרעיון הצה"לי (צילום דובר צה"ל)
תזכורת למי שפיספס: וינטר (חובש כיפה הנחשב לקצין מצטיין) פירסם לחייליו פקודת יום שכללה חידוש חסר תקדים. הפקודה כללה ביטויים "יהודיים" מקובלים שבהם השתמשו מפקדים גם לפניו, אבל הגדירה את מטרת החטיבה כנקמה באויב על פגיעה באלוהי ישראל. קראת נכון. ציטוט: "ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי 'העזתי' אשר מחרף, מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל".
ביום שבו צה"ל יהפוך ל"צבא הגנה לאלוהי ישראל" – רבים מתושבי הארץ יעזבו אותה. אולי אפילו בני משפחת יעלון מרעות. ואמירתו של וינטר היא הנפת דגל ברור לכיוון הזה. במונחים של חוקי היסוד של צה"ל זהו אפילו סוג של מרד. מח"ט קיבוצניק שהיה מפרסם את אותה פקודה בדיוק וכותב "הלחימה באויב המחרף, מנאץ ומגדף את ערכי הסוציאליזם" היה מוצא את עצמו במחבוש תוך שישים שניות. ובצדק.
הניסוח של וינטר לא היה מקרי. בדרכו, הוא איתגר את גנץ ויעלון. בדיוק כפי שעשה השבוע סגן שר הביטחון דני דנון לראש הממשלה. טוב יעשו השר והרמטכ"ל אם יזדרזו להבין את חומרת המעשה וידיחו את הקצין הסורר – לטובת מדינת ישראל.