דיור מוגן
רק עם אופנוע

רק עם אופנוע

קרוב למאה אופנועי 'הארלי' בליווי משטרתי חצו את ישראל ביום חמישי האחרון - מי שנתקע בפקק בכביש מספר 1 כדאי שיידע שהייתה לכך סיבה שמחה יותר מתאונה. הקבוצה המאסיבית עם אבי בראשה החלה את מסע העברת הלפיד בכפר המכבייה, המשיכה לתל אביב, עשתה סיבוב במודיעין - כולל גיחה לבניין העירייה - וסיימה את נסיעתה בירושלים, עם עצירה לתמונות בקריית הממשלה ולבסוף סיום זוהר באצטדיון טדי, בו נערך טקס הפתיחה המרשים בנוכחות כ-30 אלף צופים משולהבים.

גור אריה: "עברתי במוזיאון המכבייה וגיליתי שב-1930 יצאה את הארץ קבוצת אופנוענים, שמשימתם הייתה לבשר באירופה את בשורת המכבייה הראשונה בישראל, שעתידה הייתה להיערך ב-1932. שנה לאחר מכן, ב-1931, יצאה קבוצה נוספת. הקבוצה הזו גם הובילה את המשלחות בטקס הפתיחה בנמל תל אביב וחשבתי שזה יהיה רעיון נחמד לשחזר את המאורע ההיסטורי".

זכות גדולה

אבי יכול לסמן וי, השיחזור בוצע בהצלחה, ועכשיו יש לו יופי של סיפור לנכדים. אחרי שש שנים מאחורי הקלעים, כמתנדב בשתי המכביות האחרונות, הוא עשה את ההסבה לפרונט ברעש אדיר של אגזוזים. זה לא היה פשוט - משטרת ישראל עזרה מעל ומעבר, קבוצת 'הארלי ישראל' נתנה כתף, החברים נרתמו לחוויה, וגם ה'מכבי'ס' המקומי פרגן שניצל בשמחה. 20 ילדי 'משפחה אחת' (עמותה התומכת במשפחות של נפגעי טרור) הצטרפו למסע, ואפילו כתבת BBC אחת שהחזיקה חזק. בסוף זה נגמר בחיוכים, אבל בדרך נשפכה לא מעט זיעה, וגם הרהור: "חבל שלא נכנסנו עם האופנועים לתוך האצטדיון, אבל בגלל שטדי הוא מגרש דשא, זה לא התאפשר".

איך אתה מסכם את החוויה?

"היה מדהים, מאד מרגש. זה היה כבוד אדיר בשבילי להוביל את לפיד המשחקים לטקס הפתיחה. מעבר לטקס עצמו, עצם קיומה של המכבייה מדהים בעיניי. אנשים לא מבינים כמה האירוע הזה מחבר ומאחד בין הקהילות היהודיות בעולם. להיות חלק מזה זו זכות גדולה".

אני שומע ביקורת?

"לא יודע אם ביקורת, אבל חורה לי שהיחס למכבייה בארץ, אני לא יודע איך להגדיר את זה, כמעט אדיש. נכון, זאת לא אולימפיאדה מבחינת הרמה, אבל מבחינת כמות משתתפים זה לא נופל. באים לפה יהודים שלא היו נפגשים בצורה אחרת - כמות בלתי נתפסת - מתחברים, מקבלים טעימה מישראל. חייבים לחשוב איך ממנפים את המפגש הזה בצורה הטובה ביותר".

אתה אוהב ספורט?

"זאת שפה משותפת. אני מאד מאמין בכח של הספורט לאחד ולחבר, והמכבייה עושה בדיוק את זה. יהודים מכל העולם מתחברים כאן, באירוע הזה. לא סתם אני חוזר ומדגיש: זה משהו שנבנה מכסף של ספורטאים, תרומות. אם אין משוגעים כמונו, והמון הם מתנדבים, הדבר הזה היה נמחק. יש פה כח כל כך גדול להשפיע ויכול להיות שאנחנו מחמיצים אותו".

יאיר דנון