חשמלית ושמה תשוקה

אלי שאולי
2014-08-27 01:00:00
2014-08-27 01:00:00

בפרנקפורט 2011 חשפה ב.מ.וו שתי מכוניות שנשאו את התואר i, לאחת קראו 3, לשנייה 8, ושתיהן נראו כמו מכוניות תצוגה שאינן קשורות למציאות. קשה היה להאמין שיש כאן דמיון למכונית העתידית, למרות שזה מה שאנשי ב.מ.וו טענו. אבל הם הציגו בשורה חדשה חשובה: ב.מ.וו נכנסת לתחום החשמלי בצורה שונה משאר היצרנים, עם תת מותג עצמאי. מדוע צריך תת–מותג? כי הכלים האלה יבנו, יעוצבו וישווקו באופן שונה מהמכוניות הרגילות של ב.מ.וו.

ההתחלות

פרנקפורט 2013, וה-i3 הסדרתית מוצגת ונראה שההבדל המהותי לעומת מכונית התצוגה הוא החלפת דלתות הזכוכית במשהו יותר שגרתי. אבל התוכנית החשמלית של ב.מ.וו מתחילה הרבה קודם לכן, עם פעילות פיתוח כבר ב–2007, וניצוצות ראשונים ב–2009, אז הוצגו ה"בקרוב" ל-i8 העתידית (תחת השם אפישיאנט דינאמיק) וגם מיני E חשמלית, שנועדה לבחון את מוכנות ודרישות הציבור. זה המשיך בתחילת 2010 לאקטיבE , שהייתה לכאורה עוד הסבה לחשמל של מכונית מוכרת, הפעם סדרה 1 קופה, אבל בעצם יועדה לבחינת חטיבת הכח למכונית עירונית שכונתה מגה–סיטי. מאז עברו הגרמנים 32 מיליון קילומטרים חשמליים.

נולדה חשמלית

בסוף 2013 כבר הוסעתי ב-i3 במסגרת תערוכת פרנקפורט, אבל עכשיו סוף סוף אנהג בה. אלא שכמו בכל דבר שב.מ.וו עושה עם המכונית הזו, גם הצגתה הייתה יוצאת דופן. ציפינו שייקחו אותנו למסלול עירוני איטי, מישורי ומייגע, שייגמר אחרי כמה עשרות קילומטרים ושתי עצירות קפה, כדי שלא לאתגר את המצברים. במקום, זכינו להדרכה דינאמית בשדה תעופה נטוש שמשרת את מרכז ההדרכה של ב.מ.וו. האתר נראה מדהים, עם שורות של מכוניות ספורטיביות שמסודרות בהתאם לדגמים וסוג ההדרכה, ומרחבים ענקיים עליהם נבנים מסלולי אימון מאולתרים לפי הצורך. באחת השורות בולטת קבוצת ה-i3 שנראית מאוד שונה, במראה ובפרופורציות.

במפתיע, היא לא נראית קטנה. הצורה קובייתית ואפילו גבוהה ולמעט הכליות שבחזית (שכאן הן אטומות), היא מתעלמת מחוקי האסטטיקה שיש בכל ב.מ.וו. אפילו ה"ההופמייסטר קניק" – קו שמשת הצד האחורית האופייני לב.מ.וו – אינו מופיע כאן. גם החגורה השחורה ממכסה המנוע עד הדלת האחורית יוצרת מראה מבודל. אבל מה שבולט לעיני ברגעים אלה הוא דווקא הצמיגים הצרים (155/70) שמורכבים על חישוקים גדולים ("19). זה נראה מאוד שונה, ובתמרונים עירוניים הדוקים, יוצר רושם מעט חרגולי.

עור שמח

גם תא הנוסעים מאוד שונה מבימרית קלאסית, ומשלב מערכות מוכרות עם קווים שונים. מול מושב הנהג בעל תנוחת הישיבה הזקופה נמצאים מחוונים דיגיטליים – בהם בולטת המהירות ומתחתיה סקלת אנרגיה, שנוזפת בך על בלימה או האצה לא יעילים.

לוקח קצת זמן להסתגל לבורר ההילוכים שיוצא מההגה וכולל גם את מתג ההנעה. סיבוב החלק הקיצוני שלו מחליף בין מצבי P, R ו–D. יופי, ב.מ.וו מצאה עוד נוסחה לבורר האוטומטי

בשונה מהמקובל בב.מ.וו, סביבת הנהג מאוד אופקית, וגם החומרים שונים עם גוון אקליפטוס מחוספס, או דפנות שחורות שעשויות מסיבי קינף (צמח טרופי). לי זה נראה כמו חומר ממוחזר (ואכן זהו חומר קל למחזור) מה שפוגע בתחושה האיכותית בתא הנוסעים. בב.מ.וו מנסים להפגין דאגה לסביבה גם בעיצוב התא. הם אפילו מבטיחים שהעור הוא מ"פרות שמחות" שהגיעו מגרמניה ואוסטריה, והוא טופל בעזרת עלי עץ זית. לא נראה לי שהפרות עדיין שמחות

המבנה המיוחד של המכונית מכתיב רצפה גבוהה, וספים רחבים שמקשים מעט על הכניסה. אבל היא מפתיעה במרווח פנימי נאה מאחור, גם בזכות מושבים דקיקים ורצפה שטוחה. השמשות הגדולות מאחור אומרות שגם לילדים תהיה ראות טובה.

מבנה הדלתות האחוריות ההפוך אומר שקל להיכנס פנימה אבל שהנוסעים מאחור תלויים במישהו שיפתח להם את הדלת. גם תא המטען שנמצא מאחור מפתיע במידות – גם בגרסה שמצויידת במאריך טווח, שנבדלת בעיקר בפתח התדלוק הקדמי למיכל בן 9 ליטר שנמצא בחרטום.

אלייך טינה

רגע לפני ההעברה ל-D, אני רושם לעצמי שיש כאן בכל זאת פרטים רבים שמוכרים מב.מ.וו. החל במערך ה-i-drive, דרך מתגים מסוימים ואפילו הבחירה במצבי הניהוג – ‘רגיל', ‘חסכוני' ו'חסכוני פלוס', שנועד להגדיל את הטווח באם הנהג מודאג. מצב זה מבטל את המיזוג, ומגביל את הכח ואת המהירות המרבית ל–90 קמ"ש.

כרגיל במכוניות חשמליות לוקח שניה להבין שאין מה לחכות לצליל מנוע אחרי "ההנעה". טינה, המדריכה שלנו, נוזפת בנו במכשירי הקשר על העיכוב, היא רוצה שנלחץ על המצערת ונרגיש מה קורה כש–25.5 קג"מ ו–170 כ"ס מגיעים באופן מידי לציר האחורי. אני מאמין שהיא עצמה פחות מתרגשת מכך, כיוון שתפקידה השני הוא ראש פרויקטים בחטיבת M

אבל שנייה אחרי הלחיצה אני מבין אותה. תמיד סיפרו לנו שמכוניות חשמליות מאוד זריזות בזינוק בזכות הכח הזמין מסל"ד אפסי – וה-i3 עומדת בציפיות, וכל הסופרלטיבים על תאוצה מתאימים כאן.

באופן נורמאלי היינו פוחדים למעוך כך מצערת חשמלית, בייחוד כאשר אנשי הפיתוח מסבירים שבקצב כזה היעילות שלנו גרועה ותקטין את הטווח (200 ק"מ מקסימאלי, פחות מ–160 ריאלית) לאזור ה–90 ק"מ. אבל כאן, תחת המטרייה המגוננת של ב.מ.וו, אין לנו בעיה לעשות זאת. חוץ מזה, טינה ביקשה.

הקוביה הבווארית מגיעה בקלות לאיזור ה–130 קמ"ש על הישורת הקצרה. 150 קמ"ש מרביים נשמעים ריאליים. נתון האצה הזריז למאה ב–7.2 ש' (כחצי מזה להגיע ל–60 קמ"ש) בהחלט מרגיש הגיוני.

הדבר הבא שטינה רוצה שנחוש בו הוא נהיגה באמצעות דוושה אחת. לא צריך להשתמש בשתי הדוושות, היא מסבירה, מספיק להרפות מהמצערת והמכונית תאיט בעזרת המנוע (פנסי הבלימה ידלקו כשההאטה תהיה ברמת בלימה). בב.מ.וו מסבירים שהנהיגה כך חסכונית יותר, ושכשנתרגל זה יהיה אפילו נוח יותר כי רק במצבים קיצוניים צריך להזיז את הרגל – ואכן בלימת המנוע מורגשת מאוד, ברמה שמפריעה לפעמים לייצר נסיעה זורמת במהירות נמוכה.

הדמיות

כשאנחנו מגיעים לסימולציית תמרונים עירוניים מסתבר שאחת התוצאות הנלוות לבלימת המנוע היא שבסביבה אורבאנית ה-i3 אינה זוחלת באופן קליל (בניגוד לכלים אוטומטיים). זה מקשה כאשר אני מנסה לצאת החוצה מהחניה הצפופה שיצרו אנשי ב.מ.וו. מצד שני הסיבה שטינה "הרכיבה" חניה כזו הייתה כדי להראות שהמכונית יודעת להיכנס לבד (ללא נגיעה בדוושות) למקומות קשים במיוחד. התמרונים העירוניים מגלים עוד פרט מעניין – העובדה שבחרטום אין יחידת כח אפשרה להגיע לזוויות היגוי גדולות שמביאות יכולת תמרון טובה בעיר. עם זאת הן חושפות, כאמור, באופן מעט מבדח את הצמיגים הצרים.

כמו שכבר הבנתם, ב.מ.וו לא הביאו אותנו לכאן כדי שנתרשם מתמרונים עירוניים. להיפך, הם רצו שנראה שלמכונית יש צד דינאמי מרשים שאינו נופל מהמקובל בבוואריה. אני אמנם משפשף את העיניים למראה הסלאלום עם הפילונים הסדורים, ותמה עוד יותר כשאנו מגיעים למסלול המהיר יותר שסודר בהמשך, אבל כאמור, טינה ביקשה.

תסמכו על אנשי ב.מ.וו שהם יודעים מה הם עושים. הם גאים במרכז כובד נמוך ובחלוקת משקל שווה בין הצירים, והמכונית אכן מרגישה מאוד דינאמית. היא מגיבה היטב לפקודות ההגה, נכנסת באופן מדוד לפניה ולמרות שברגע הראשון תת–ההיגוי מורגש (צמיגים צרים, בכל זאת) הוא ניתן לריסון בקלות. ההגה מדויק וכך גם הבלמים, למרות תחושה מעט מוזרה ברגע הראשון. עם זאת, על המסלול הסלול היטב נראה שנוחות הנסיעה אינה מרהיבה.

מיוחדת

יש עוד הרבה שאלות שמקיפות את ה-i3 לא רק סביב המחיר, אלא גם התרגום לשוק הישראלי של שפע האפליקציות אליהן היא יכולה לחבור. מעניין גם לראות כיצד תתפתח התוכנית הזו. מה שברור, לפחות מבחינתי, הוא שב.מ.וו יצרה בינתיים את המכונית החשמלית המיוחדת ביותר עליה נהגתי, ומצאה את הדרך שלה ליצור כלי מרתק ויאה לערכי המותג שלה.

טבלת נתונים – ב.מ.וו i3 

מנוע  חשמלי אחורי, הספק/סל”ד 170 כ”ס , מומנט/סל”ד 25.5 קג”מ, הנעה אחורית, מתלים קדמיים מקפרסון, מתלים אחוריים רב חיבורי  , בלמים ק’/א’ דיסקים מאווררים , מערכות עזר ESP, צמיגים 155/70-19, בסיס גלגלים 257 ס”מאxרxג 400X177.5X158 ס"מ, משקל 1195 ק”ג,  תא מטען 260 ל’, טווח 130-160 ק”מ, מהירות מרבית (יצרן) 150 קמ”ש , 0 ל-100 קמ”ש (יצרן) 7.2 שנ’  , צריכת חשמל 12.9 קילוואט/שעה למאה ק”מ, ציון מבחן ריסוק (E–NCAP) ****, מבוגרים 86%, ילדים 81% , הולכי רגל 57%  


כמה עובדות על הi3-

למרות בסיס גלגלים ארוך (257 ס"מ) למכונית רדיוס סיבוב קטן יחסית – 9.8 מ'.

למכונית שני חלקים: דרייב ולייף. דרייב היא השלדה שבנויה מאלומיניום ומאכלסת מנוע, מצברים ומכללי ההנעה. "לייף" הוא המרכב שבנוי מתרכובת מיוחדת, פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן. זה אומר שניתן למקם על השלדה סוגי מרכב נוספים . לפי ב.מ.וו, רמת הקשיחות הגבוהה אפשרה להסתדר בלי קורות . B

יתרון המבנה המיוחד הוא במשקל – 1195 ק"ג עם מצברים ששוקלים 230 ק"ג. חלוקת המשקל בין הצירים שווההמנוע וההנעה אחוריים. ניתן לרכוש את המכונית עם מאריך טווח, שיכול להגדיל את הטווח ל–300 ק"מ. מדובר במנוע שני צילינדרים בנפח 650 סמ"ק (34 כ"ס) שמקורו באופנועמאריך הטווח והמערכות הנלוות מוסיפים 120 ק"ג. הוא מאט את ההאצה למאה ב–0.7 ש'. למערכת החשמלית אחריות ל–8 שנים ו–100,000 ק"מ, אך היא נבחנה ל–150,000 ק"מ ועשר שניםמצב נהיגה חסכוני יכול להוסיף 20 ק"מ לטווח. במצב נורמאלי הטווח עומד על 130 עד 160 ק"מ.

הכתבה מתוך מגזין אוטו

(תמונות: יצרן , מגזין אוטו)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »