מחלקים
ישועתם

ישועתם

כשנכנסים אל הבית של איימי ויוחנן סטנפילד במודיעין, הדבר הראשון אליו שמים לב, הוא כמה אור יש בביתם. אולי זו רק התאורה הטבעית בביתם הפתוח לרווחה, אולי העובדה שכולם שם בלונדינים. ואולי זה גם משהו מעבר. אחרי שיושבים ומשוחחים עם בני הזוג סטנפילד, מבינים שכנראה שהאור הזה מגיע מהם. ממי שהם.

הסטנפילדים (יוחנן בן 54, איימי בת 36 ושלושת ילדיהם) מתגוררים בעיר. היא עקרת בית, הוא עובד בעמותה שמכינה תוכניות עבור יוצאי צבא בנושא יהדות משיחית, ובמקביל מקים מכון לחקר המקרא.  הם גם עשו צבא, מחנכים את ילדיהם במערכת החינוך הממלכתית וחוגגים את חגי ישראל כמו כל שכניהם. אבל יש בהם בכל זאת משהו יוצא דופן והוא שהם אינם יהודיים שגרתיים כמו שאר תושבי העיר. איימי, יוחנן וילדיהם משתייכים לזרם הנקרא 'יהודים משיחיים' (ראו מסגרת) שכמה עשרות מהם מתגוררים במודיעין ומנהלים כאן קהילה המתקבצת תחת כנפי האמונה בישו, או ישוע כדבריהם, כמשיח האמיתי של עם ישראל שכיפר על חטאינו בחייו ועתיד לשוב בשנית ולגאול את עמו. לדבריהם של איימי ויוחנן, האמונה בישוע מביאה עימה אהבה פנימית עמוקה לאלוהים, לעם ישראל וזולגת גם לסובבים אותם. אז כנראה שזה מקור האור.

הילדים לומדים בבתי ספר רגילים?

"כן, לומדים בבית ספר ממלכתי רגיל. יש לנו שלושה ילדים וכולם במערכת החינוך הממלכתית".

אין התנגשות ערכים בין מערכת החינוך לערכים שלכם מהבית ואיך השוני של הילדים מתקבל במערכת החינוך ואצל שאר הילדים בבית ספר?

"כן ולא! אנחנו שמחים שהילדים בבית ספר שמדגיש את האהבה לעם ולארץ ישראל...וגם את הכבוד לזולת. מאוד נהנים מן ה'ביחד' שיש בכל הקשור לחגים, ובמה שזה אומר לגבי להיות חלק של העם במדינה הזו.  יש תחומים מסוימים שבהם הערכים של החברה החילונית, המתבטאים מידי פעם גם בבית ספר, והערכים שלנו מתנגשים. במקרים כאלה אנחנו מנסים ללמד את הילדים שלנו לא לפחד להיות מי שהם ולעמוד על הערכים שלהם בשעה שממשיכים לאהוב את הזולת שחושב או מתנהג אחרת. אנחנו מאוד מאמינים במקום ובחשיבות של ההורה בחינוך הילד ובגידולו. לילדים יש קשר טוב עם ילדים בכיתותיהם ולנו כמשפחה יש גם חברים בין ההורים האחרים.

אפריקה, גלזגו, ארה"ב, ישראל

יוחנן סטנפילד גדל באפריקה עם משפחתו שמקורה הוא בריטי. אביו היה רופא ילדים שעבד באוניברסיטה של קמפלה, בירת אוגנדה, והילדים התחנכו בפנימייה בקניה. בשנות השבעים, בימי שלטונו של אידי אמין הידוע לשמצה, נאלצה משפחת סטנפילד לעזוב את היבשת השחורה וכך מצא עצמו יוחנן שב עם משפחתו אל האי הבריטי, שם מצא אביו עבודה בגלזגו שבסקוטלנד.

בשנת 1982 הגיע יוחנן לישראל לבדו, והשתקע לארבע שנים בקיבוץ מצובה שבצפון. "במקור אני לא יהודי, אבל התחלתי להאמין בישוע דרך קריאה בתנ"ך וכך ספגתי את האהבה לעם ישראל. היה משהו שלא יכולתי להבין, מין קשר לא ברור לעם היהודי. מצאתי את עצמי יום אחד מתפלל לשלום העם שלי בלי לדעת מה אני בכלל עושה".

הרעיון לנסוע לישראל הגיע משכנו של יוחנן, שבתקופה בה חיפש יוחנן את דרכו הציע לו לנסות את ארץ הקודש. "ברגע שהוא אמר לי: "למה שלא תיסע לישראל?", הבנתי שזהו. זה זה. היה איזה משקע בלב שעכשיו נענה. אחר כך ההורים סיפרו לי שלסבי היה קשר ליהדות והוא אפילו מל את אבי ביום השמיני".

"כשהגעתי לכאן לא הכרתי איש. הגעתי לקיבוץ והתחלתי תואר שני במקרא והיסטוריה של עם ישראל.  היה לי מספר של מישהו שאחר כך התברר שהוא היהודי המשיחי הראשון שעלה לישראל. התקשרתי אליו כדי שיכוון אותי למשפחה באזור הקיבוץ שאוכל להתחבר אליה, והוא הציע לי לבוא לבקר אותו ואת הקהילה שלו בירושלים וככה הגעתי אל היהודים המשיחיים בארץ".

בינתיים, מצידו השני של העולם, החלה גם איימי לעשות את דרכה אל ישראל ואל היהודים המשיחיים. "גדלתי בארצות הברית לאבא יהודי ואימא נוצרייה. הבית שלנו לא היה ממש יהודי, אבל גדלתי עם אהבה גדולה לברית החדשה ולתנ"ך. תמיד הייתה בי הרגשה שהייתי רוצה להיות שם, איפה שהתרחשו כל הסיפורים מהכתובים. בשלב מסוים, אחרי תואר ראשון במזרחנות, חיפשתי את עצמי וחשבתי לנסוע לאפריקה, אבל הייתה בי הרגשה חזקה שמקומי בישראל". אל הארץ הגיעה איימי לאחר ביקור בפקיסטן ופה היא שהתה שלוש שנים בקיבוץ.

מפציפיסט לצנחן

אחרי ארבע שנים בישראל, בהן התנדב במד"א ולמד באוניברסיטה העברית, קיבל יוחנן אזרחות והחליט להתגייס לצה"ל בגיל 28. "זאת הייתה החלטה מאוד גדולה להתגייס. אני בא מבית של פציפיסטים. סבי לא הסכים להילחם במלחמת העולם הראשונה ולכן שירת כאלונקאי בחזית, אבל אני ראיתי את המצב בישראל והחלטתי שאם אני לוקח את הזכויות אז אני מחוייב לעמוד גם בחובות כמו כל אחד אחר. עכשיו, אחרי שירות בצנחנים שכלל תקופות בלבנון, אני מרגיש ישראלי. אני מחובר, זה העם שלי".

שלא כמו רוב חברי התנועה המשיחית, איימי ויוחנן בחרו לחיות בישראל. לא בחירה מובנת מאליה עבור מי שגדלו במקומות בהם החיים מעט יותר פשוטים מארצנו המורכבת. "המשפחה של איימי הציעה לנו לחזור לאורגון, ארה"ב, ולתת לנו בית ועבודה וכל מה שצריך. נסענו לשם לביקור ובאמת ראינו בית מדהים באמצע היער ומסביב כל מה שצריך, אבל אחרי שבועיים רצינו לחזור לישראל".

איימי: "לפעמים אני מחכה בתור בבנק או בדואר ורואה את הבלגאן והצעקות והדחיפות, ואומרת לעצמי שאני בוחרת להיות פה. זה ה' שנותן לנו כוח, שנותן אהבה עמוקה לעם הזה. אני שייכת לכאן. אין מקום יותר מיוחד מישראל".

יוחנן: "אלוהים השתיל בלב שלי אהבה לעם ישראל והצבא עשה אותי באמת ישראלי. רק בצבא הבנתי מה זה באמת אומר להיות ישראלי. אני רואה את עצמי שייך לעם הזה ואיימי רואה את עצמה כיהודייה לכל דבר. כשבננו יוחאי הגיע לברית הבנתי כמה גדול החסד של אלוהים. איזו נאמנות להבטחות האלוהים. מאורגון ועד לכאן, אלוהים הבטיח להחזיר את עמו לביתו".

אלוהים ואני

כמו שאר חברי הקהילה, גם בני הזוג סטנפילד רואים עצמם כאנשים מאמינים ולא דתיים. ככאלה, הם אינם כבולים למצוות ולהלכות מפורטות וקבועות מראש ואמונתם מתבססת בראש ובראשונה על האמונה באלוהים שבחר בעם ישראל כעמו ובישוע המשיח.

יוחנן: "ישוע מופיע גם בתנ"ך אם מחפשים אותו שם. יש שני זרמים בתנ"ך לגבי המשיח שיבוא, אחד טוען שהוא יהיה מבית יוסף והשני מבית דוד. אנחנו טוענים שמדובר באותו משיח והוא ישוע שסבל עבור חטאינו ועוד ישוב לעולם. אנחנו לא מאמינים בשילוש הקדוש הנוצרי (האב, הבן ורוח הקודש) אלא מאמינים שישוע הוא המשיח וגם התגלמות האלוהים בגוף אנושי ויבוא יום בו הוא ימלוך בעולם".

כאמור, היהדות המשיחית מטיפה לקשר ישיר ובלתי אמצעי בין האדם לאלוהיו. ללא כוהני דת, ללא קבלה של הדברים כפי שנהוג. רק אתה והאל. נראה שזה בדיוק מה שהשניים עושים.

איימי: "מי שהייתי לפני שהכרתי את ישוע, שונה לחלוטין ממי שאני היום. כמו שאני מכירה לעומק את בעלי, כך גם אלוהים ממשי בחיי באותה מידה. אני בשיחה איתו כל היום. נכון שגם אני חוטאת פה ושם. אבל בכל פעם שאני פונה אליו הוא שם בשבילי. הוא רוצה לשנות אותי, לבוא אלי. הוא נאמן. הוא אלוהי ישראל. הוא לא שייך לנו, אנחנו שייכים לו".

יוחנן: "האמונה קוראת לנו לשינוי לב שרק אלוהים יכול לגרום לו לקרות. רק רוח הקודש מסוגלת להניע כזה שינוי. העניין המרכזי בתנ"ך הוא שאלוהים רוצה שנדע אותו. זה קורה דרך כך שהוא מכפר על חטאינו וההתחברות היא הקשר שלנו לאלוהים. יש משהו בלב שאלוהים עושה למי שמחכה לישוע שישוב, וזה מביא לאהבה שזולגת גם לסובבים אותנו".

איך אתם מציינים את יום כיפור? צמים? מתפללים?

יוחנן: "אני צם, איימי לא - מטעמי בריאות. שנינו מתפללים. נקרא את ספר יונה עם הילדים ונזכור שאלוהים שלח את הנביא לגויים מתוך אהבתו לכל הבריאה שלו. יום הכיפור מזכיר לנו על הצורך שלנו בכפרה על חטאינו ועל כך שאין בנו מעשים ולא זכות לפני הקדוש ברוך הוא. אך אלוהים נתן את הישועה. בויקרא טז מסופר שביום הכיפור כהן הגדול נכנס פעם אחת לשנה מעבר לפרכת המפרידה בין הקודש לקודש הקדושים להזות דם מכפר על הכפורת, המכסה על ארון הברית שבו העדות - עשרת הדברות. על ראש השעיר לעזאזל התוודו על חטאי העם והשעיר נשא את החטאים הרחק. בישעיה נג נאמר שכולנו כצאן טעינו אך שיבוא אחד שיישא את חטאינו עליו במותו - ושהוא יחיה כי כתוב שיראה מעמל נפשו. בברית החדשה ישוע מימש בדיוק את הדברים האלה. במותו נקרעה הפרכת מלמעלה עד למעטה (מתי כז נא) והדרך נפתחה להתחברות אישית ומתמדת עם אלוהים. יום כיפור בשבילנו הזדמנות להתפלל בשביל העם, שיפתח אלוהים עיניים ולבבות לאהבתו וסליחתו שבמשיח ישוע.

שלא יהיו הפתעות

באופן לא ממש מפתיע, היהדות האורתודוקסית מסתכלת בעין עקומה על היהודים המשיחיים בארץ. בשנת 2008 נפצע נער באריאל מפיצוץ שאירע לאחר שפתח חבילה שיועדה למשפחתו. היה זה מקרה קיצוני אמנם, אבל ההסתכלות על הקהילה בארץ היא עדיין כעל נוצרים מיסיונריים הבאים להמיר את דתו של עם ישראל. היחס כלפיי חברי הקהילה במודיעין נשמע שונה.

יוחנן: "אני יכול להבין אותם. אחרי הכל, הרבה מאוד מעשים נוראיים נעשו לעם היהודי בשמו של ישו. אני מבין את הדתיים שמתקשים מולנו ואוהב גם אותם".

איימי: "אני כל הזמן מספרת לאנשים במה אנחנו מאמינים. שלא יהיו הפתעות.."

ומה התגובות שאתם מקבלים?

יוחנן: "תלוי ממי.."

איימי: חלק אומרים: "איזה יופי..", אחרים כמו הסייעת הדתייה בגן שאלה מה זה בכלל. יוחנן אומר שהוא מבין את מי שמתקשים מולנו, אבל אני מצפה ליותר. תמיד. אם זאת לא האמת שלך, אז זה שקר?!"

אחת המצוות היחידות בקהילת היהודיים המשיחיים, היא ה"בישור" – הפצת בשורתו של ישו. או במילים אחרות מיסיונריות. איימי ויוחנן לא ממש מסכימים עם ההגדרה הזאת.

איימי: "ישוע אמר לחלוק את הבשורה וזה מאוד קשור לאמונה שלנו. אנחנו לא מיסיונרים, אבל אם אני מאמינה שאני הולכת בדרך של אמת, איך אוכל שלא לחלוק את זה עם אחרים. זאת לא אהבה. לא עושים את זה מחובה ולא כי זאת מצווה. ישוע שינה לי את החיים".

יוחנן: "כשאתה אוהב מישהו ששינה את חייך ויכול לשנות גם לאחרים, מי לא יספר עליו? אנחנו לא חושבים שיכולים לשכנע אנשים אחרים להאמין בישוע, אנחנו רק רוצים שאנשים יקראו את התנ"ך. זה הכל. מה שוות המילים שלנו? שיקראו בעצמם. אלוהים משנה את לב האדם. זאת לא כניסה לדת או לקהילה, זה להיוולד מחדש".

איימי: "הוא משנה את הלב שלנו. לפני שנצלב אמר ישוע: "אני חייב ללכת כדי שרוח הקודש תבוא ותמלא אתכם".

אז מה בכל זאת השוני העיקרי ביניכם לבין יהודי 'סטנדרטי'?

איימי: "שאנחנו מצאנו את המשיח.


מי הם היהודים משיחיים?

היהדות המשיחית היא למעשה זרם ביהדות (שאף אחד מהזרמים האחרים אינו מכיר בו כיהודי, כמובן) כאשר ההבדל העיקרי בינם לבין היהדות הרשמית הוא האמונה בישו, או ישוע כדבריהם, כמשיח האמיתי שכיפר על חטאי עם ישראל ועתיד לשוב לסיבוב נוסף בעולם הזה ולגאול את עמו.

ההערכות מדברות על כחצי מיליון יהודים משיחיים בעולם, כאשר בסביבות 40-50 אלף מתוכם חיים בישראל ומחצית מהם פעילים בקהילות הנמצאות כמעט בכל עיר גדולה בארץ. הקהילה הראשונה בישראל הוקמה ביפו בשנות השלושים של המאה העשרים. בקהילה במודיעין, המתכנסת בחדר ששכרו חבריה ומשמש כבית התפילה, פעילים כחמישים-שישים איש. היהודים המשיחיים משרתים בצה"ל ונושאים בכל החובות האזרחיות כמו שאר הישראלים. על פי המסורת המשיחית, המאמינים הינם צאצאי תלמידיו המקוריים של ישו, אולם רוב החוקרים מאמינים כי לא היה רצף של קהילות משיחיות מאז ימי בית שני וככל הנראה הזרם המשיחי נוסד במחצית השנייה של המאה ה-19 באי הבריטי.

היהדות המשיחית מתבססת על התנ"ך ועל הברית החדשה שלאמונתם היא המשך ישיר של התנ"ך ולא כתב קודש המביא עימו דת חדשה מחוץ ליהדות. על פי אמונתם הברית החדשה נכתבה בידי יהודים (תלמידיו המקוריים של ישו שיצאו לעולם לאחר מותו להפיץ את הבשורה, להלן השליחים) ואין לה קשר לנצרות או ליהדות כפי שהיא מתגלמת במאות השנים האחרונות. בכלל, היהודים המשיחיים רואים עצמם כאנשים מאמינים ולא דתיים. התפילה היא אישית ולא מתוך כתבי הקודש, והרעיון העיקרי הוא לפתח מערכת יחסים אישית עם אלוהים, ללא גורמים מתווכים כמו כוהני דת ודבקות במנהגים ומסורות שקיומם לא מוטל בספק ביהדות ובנצרות. בכלל, על פי אתר האינטרנט שלהם, ליהודים המשיחיים אין גורם כלשהו המבאר עבורם את כוונת האל ומורה להם את הדרך היחידה בה עליהם ללכת. היהדות המשיחית מעודדת ביקורתיות וחקירה עצמית, כל מאמין כלפי האלוהים וכלפי עצמו.

היהודים המשיחיים בישראל מתחלקים לשני זרמים עיקריים. הראשון, הזרם המשיחי התנ"כי, רואה את עצמו כיהודי למהדרין וממשיך דרכם של הפלג המשיחי בימי בית שני שנקרא ה"אביונים". חברי הזרם רואים בישו משיח בלבד ודוחה כל טענה המציגה אותו כבן האלוהים וחלק מהשילוש הקדוש עליו מבוססת הנצרות. רובם ממלאים את מצוות התורה וחוגגים את שלושת הרגלים. הזרם השני והעיקרי ביהדות המשיחית מתבסס על מוטיבים מהנצרות האוונגליסטית. הם אינם רואים עצמם כיהודים על פי דתם והקשר שלהם הוא אל עם ישראל ולא אל הדת היהודית. הם לא רואים הבדל ממשי בינם לבין הנוצרים, אולם דוחים חלק מהמנהגים הנוצריים ורואים בישו כמשיח ישראל ובן האלוהים.

(צילום אינגריד מולר)

יאיר דנון