מחלקים
עובדת בשבילכן

עובדת בשבילכן

בחג השבועות האחרון נקלעה עובדת הקואופ ואם חד הורית, למצוקה אמיתית, כשכמה שעות לפני כניסת החג הגיעו אנשי חברת החשמל לביתה כדי לנתק את החשמל בעקבות חוב כספי, לא גדול במיוחד. תחנוניה של העובדת שימתינו עד צאת החג כדי שתגייס את הכסף, לא הועילו. אובדת עצות היא התקשרה ומיררה בבכי לאנשי מחלקת הרווחה בקואופ. כמה דקות אחר כך מנהלת הרווחה הגיעה לביתה כשבידה סכום כסף מזומן לכיסוי החוב לחברת החשמל.  

נשים בעדיפות

דוגמה זו, המראה דאגה לנשים העובדות, מאפיינת את הקואופ ישראל, רשת השיווק המוכרת, שמפעילה ברחבי הארץ עשרות סניפים. מי שעומדת מאחורי הרעיון שלאישה העובדת יש חשיבות עליונה במערך של החברה היא מנהלת כוח האדם והסמנכ"לית עינב מורדוך, תושבת מודיעין, שמקבלת אגב את מלוא הגיבוי וההכוונה מהמנכ"ל עופר פיינשטיין. בשיחה צפופה איתה, וזה לא עניין פשוט לתאם פגישה עם מישהי שעוזבת בבוקר את הבית וחוזרת אליו בשעות הערב המאוחרות, מסבירה מורדוך  (39) אם לארבעה (כולל תינוק בן שמונה חודשים וזוג תאומים), שלא עושה הנחות לעצמה גם בכל מה שקשור בניהול הבית: "אנחנו פשוט מבינים שהנשים הן כוח עבודה מעולה מבחינה מקצועית וחברתית ואני לא מדברת רק על קופאיות, אלא גם על מנהלות סניפים ובעלות תפקידים אחרים. בקואופ החלטנו שנשים עובדות הן בעדיפות אצלנו וכך אנו נוהגים".

איך נולד הרעיון בכלל?

"המבנה הארגוני של קואופ ישראל הוא כזה שיש לנו בעצם 13 אלף שותפים, אלה בעלי המניות שלנו, כולל כמובן את כל העובדים שכל אחד מהם מחזיק מניה בחברה, כך שבין 13 אלף השותפים יש הרבה נשים וזה מורגש בכל התחומים. למעשה הדי.אן.איי שלנו הוא די.אן.איי חברתי, שמתאים מאד לאג'נדה של המנכ"ל עופר פיינשטיין, לכן הקואופ הוא ארגון שמשקיע הרבה מאד למען הנשים, למען העצמת נשים. אנחנו עושים הכול כדי לקדם נשים בתפקידים, לשפר את תנאי העבודה של הנשים וזה מוכיח את עצמו".

מה זה אומר בעצם?

"שהחשיבה שלנו בעד נשים והתמיכה בעובדות מסייעת להנהלת הקואופ לקדם נשים באירגון ולקבל מהן תמורה מלאה ואלה לא סתם דיבורים. עובדה היא וזה לא פלא שמתוך 46 סניפי הרשת בעשרה סניפים מנהלת הסניף היא אישה, אין לזה אח ורע בשום רשת מזון אחרת בישראל וגם ברשתות אחרות"

במה למשל זה בא לידי ביטוי?

"בהרבה תחומים, אם למשל יש לנו שני מועמדים לתפקיד מסויים, אישה וגבר ונתוניהם דומים, אז בפירוש אנחנו נותנים העדפה מתקנת לאישה. יש לנו בחברה ועדה למעמד האישה ופעם ברבעון אני מוסרת לחברי הועדה דו"ח מסודר מה נעשה ברבעון החולף למען נשים, כמה קודמו, מי קודמה ולאיזה תפקיד. אנחנו בקואופ גם ספונסרים של ספורט נשים ותומכים באירועי ספורט כמו מירוצים של נשים ועוד".

העובדת בוחרת

דבר נוסף שמורדוך קידמה בסיוע ההנהלה היא העובדה שבעוד שברשתות אחרות מישרת קופאית היא רק בהיקף של שש שעות עבודה, כלומר קופאית מגיעה בקושי להיקף משרה שלא עולה על 75% מישרה, אצלנו אנחנו מאפשרים לקופאיות שלנו לעבוד גם שמונה שעות במשמרת ובכך להגיע להיקף של משרה מלאה למי שרוצה כמובן, זה נתון כמובן לבחירת העובדת, וזה הבדל גדול בהכנסה החודשית".

מה קורה אצלכם בנושא הטרדות מיניות ויחס לא הוגן לעובדות מצד המנהלים?

"בעניין הטרדות מיניות יש לנו אפס סובלנות, אנחנו לא מקבלים שום צורה של הטרדה מינית וגם הטרדה לא מינית. כל מנהל גם אם הוא מנהל סניף מפוטר 'על המקום' אם הוא פוגע מינית בעובדת או אם הוא מתנהג בבוטות כלפי עובדות, או גם עובד. אנחנו לא מוותרים מילימטר על זה. הנה לדוגמה היום הוצאתי מכתב פיטורין לעובד ותיק שלנו שעובד מעל 15 שנים בגין הטרדה מינית, לא נוותר לאף אחד ולא נעשה חשבון בנושא הזה".

זה עניין שצריך להיות טבעי בכל חברה שצריכה להניף את דגל העצמת נשים בעבודה והגנה על העובדות?

"יש לנו אמנת שירות שאני מאד מאד מקפידה עליה ושמיישמים אצלנו עד המילה האחרונה בה. האמנה שמה דגש על קידום נשים בעבודה, ועל העצמה נשית בהתאם לאמנה הבינלאומית של הקואופרציה (ICA) העולמית שמעניקה עדיפות לנשים בעבודה בהרבה מאד מדינות. אנחנו אימצנו את האמנה הזאת ונוהגים על פי האמנה הזאת כלשונה ויתרה מכך אנחנו גם דורשים מהספקים שלנו שיעניקו העדפה מתקנת לנשים כתנאי לעבודה איתנו כך שספק שלא תומך בהעצמה נשית הלכה למשעה לא יכול לעבוד איתנו".

כלומר יכול להיות מצב שתפסיקו לעבוד עם ספק מסויים ותעדיפו אחר רק בגלל שהספק לא דואג לעובדות שלו?

"בהחלט יכול להיות מצב כזה וזה גם קורה. ספקים שלנו יודעים שכדאי להם מאד לדאוג לאינטרסים של הנשים העובדות אצלם, למרות שכביכול זה לא ענייננו והספק איננו עובד שלנו, אבל אנחנו מרגישים מחוייבים לדאוג לנשים גם במימשקים שעובדים איתנו מחוץ לקואופ ונעשה הכל לסייע להן".

יש הצדקה לתת העדפה לנשים פרט לסיבות החברתיות?

"ועוד איך, מבחינה מקצועית נשים הרבה יותר טובות מגברים בהרבה תחומים, בכל מדדי היעילות שנבדקו באופן מקצועי לאורך השנים, נשים עדיפות על גברים, אם זה בהספק בעבודה או במוסר העבודה הגבוה שלהן".

איך זה עובד בעצם?

"טכנית מתן העדפה לנשים עובדות אצלנו זה מצב קיים כבר הרבה זמן, כאמור יש לקואופ בניגוד לרשתות אחרות אג'נדה חברתית ושיתוף העובדים בבעלות על הרשת. הנהלת הקואופ הפיצה 13 אלף מניות, כאשר חלק מהתפיסה החברתית שלנו היא שכל בעלי המניות שווים בכוח ההצבעה שלהם, לכן אדם יכול להחזיק רק מניה אחת ולא לצבור כוח רב מדי. בעלי המניות הם הלקוחות שלנו והעובדים, מטבע הדברים הרבה בעלי מניות הן נשים, שקונות בקואופ וכך נחשפות לאפשרות של רכישת המניה. מכאן מתחילה שרשרת פעולות שמביאות את הנשים לצבירת כוח והשפעה בשורה התחתונה: בוחרים באופן דמוקרטי פעם בארבע שנים 60 נציגים מבין בעלי המניות כאשר רבע מהם הם עובדים ועובדות שלנו. הנציגים הנבחרים בוחרים דירקטוריון כמו בכל חברה עסקית אחרת. שיטת הבחירה מביאה מטבע הדברים לכך שהרבה נשים יהיו במוסדות הניהול שלנו, כי יש הרבה נשים בין בעלי זכות הבחירה".

את אולי הדוגמה הכי טובה להתקדמות נשים בקואופ.

"אני בת 39 וגאה בכך שנבחרתי לסמנכ"לית כשאת המינוי שלי לתפקיד אגב קיבלתי בחודש השלישי להריוני ואני כבר שנה וחצי סמנכ"לית ושמונה וחצי שנים בחברה. אבל זה לא תמיד כך, נתקלתי בתופעה מאד מקוממת כאשר נשים מבקשות להתקבל לעבודה ורבות מהן נמנעות מלרשום בפרטים האישיים 'נשואה' מחשש שהמעביד לא יקבל אותה כי אישה נשואה זה הריונות וילדים".

איך מגדלים ארבעה ילדים בתפקיד כזה תובעני?

"למזלי יש לי בעל תומך שמקבל את הילדים אחר הצהריים מהמסגרות החינוכיות ומטפל בהם עד שאני מגיעה הביתה בערב. אני בבוקר עושה הכל ומכינה אותם לגנים ולבתי הספר, ורק אחרי הפיזור אני יוצאת מביתי שבמודיעין למטה החברה בירושלים. אני לא אגיד שזה קל אבל את הכול עושים תוך כדי תנועה, תוך כדי הטיפול והסידורים כבר יש טלפונים ולכן יכולת התימרון והיכולת להסתדר היא חשובה מאד".

זה אומר עבודה  סביב השעון?

"כשצריך כן, אבל אני משתדלת כל יום להגיע הביתה עד השעה שבע בערב, שזה גם הרבה פעמים עבור הילדים כבר סוף היום. אבל אני מפצה את המשפחה בכך שמידי פעם ישנם גם ימים שאני מגיעה הביתה בשעות אחר הצהריים כדי להיות גם עם הילדים, זה לא אומר שאני לא עונה למיילים מהבית, זה קורה הרבה גם לטלפונים אני עונה בערב ודי עובדת מהבית, אבל זה בא עם התפקיד".

בתקופתך כסמנכ"ל משאבי אנוש החברה עברה שינויים?

"בוודאי. באתי מענף המלונאות לקואופ' הייתי בכוח אדם במלון קראון פלאז'ה בירושלים ששייך לרשת אפריקה ישראל, נולדתי בטבריה ולמדתי מינהל עסקים, אלא שבמלונאות יש פיקים, עליות וירידות לפני עונות השנה ולפי המצב הביטחוני ובשלב מסויים הרגשתי שמיציתי את העבודה במלונאות, וההחלטה היתה להמשיך הלאה וכך הגעתי לקואופ כשהמנכ"ל הקודם רמי מנדל הביא אותי לשם".

גם בקואופ' עברת טלטלות?

"מסוג אחר. כשהגעתי לחברה לפני כשמונה שנים היו לנו 450 עובדים, במשך השנים מספר העובדים גדל ל- 1,900 איש ואחרי השלמת תוכנית ההתייעלות ומכירת סניפים, יש כיום בחברה 1,300 עובדים וזה לא עניין של מה בכך והיקף של פי שלוש מאז שהגעתי לחברה ותחשוב שאני כמנהלת כוח אדם מטפלת ואחראית על היקף גדול כזה של עובדים".

באלו תפקידים אתם מחזיקים נשים עובדות?

"בכל התפקידים, החל ממנהלות סניפים, סגניות מנהלי סניפים, ראשי אגפים במטה שהן נשים, קופאיות כמובן וקופאיות ראשיות, יש לנו הרבה עובדות בכל נקודות השירות במעדניות, בדוכן הגבינות וגם קצביות וסדרניות סחורה.

בגדול זה באמת כיף להיות עובדת בקואופ?

"לדעתי כן, כי העובדות שלנו מרגישות שדואגים להן ומטפחים אותן ולהרגשה הזאת אין תחליף. אתה יכול לעבוד במקום מסודר ולהרוויח בסדר, אבל אם התחושה היא שלא ממש דואגים לך ולא ממש איכפת לבוס אם אתה עייף או חולה, אז כל ההרגשה של מקום עבודה, היא בכיוון השלילי. אצלנו זה לא כך, העובדות שלנו מרגישות כמו במשפחה אחת גדולה וזה לקח הרבה זמן לייצר מצב כזה. את הסיוע התמידי העובדות שלנו מקבלות גם במסגרת מחלקת הרווחה, שמסייעת למי שנמצאת במצוקה וגם בדרכים אחרות של קידום העובדות. אני חושבת שהעובדות שלנו הן משאב יקר מאד עבורנו ואני בטוחה שגם הן חושבות כמוני" .

בתמונה: מורדוך. צילום פרטי

יאיר דנון