זוכרים את מסע הכומתה שלכם בסיום הטירונות? אז מתברר כי גם לתלמידי בית הספר הדמוקרטי במודיעין יש מסע משלהם. בשבת האחרונה שבו תלמידי בית הספר מכיתות ח'-י"ב מהמסע השנתי בשביל ישראל לאחר שהלכו תשעים קילומטר במשך שבוע שלם בשטח מרמות נפתלי ועד לדגניה שעל שפת הכנרת.
ורד בירנבוים מצוות בית הספר, ה"אמא" של הפרויקט: "הפרויקט התחיל לפני ארבע שנים מיוזמה של בתי הספר בגבעת אולגה ובהוד השרון אשר הזמינו גם אותנו להצטרף אליהם. בשנה הראשונה שהצטרפנו צעדו 150 תלמידים בשביל ישראל ולאחר מכן נפרדנו מהם והחלטנו לערוך את המסע מדי שנה בעצמנו".
ספרי על ההתארגנות למסע כזה.
"אנחנו נעזרים בהורים מקהילת בית הספר. לדוגמה – הורה שיש לו חברת לטיולים ועוזר לנו בציוד, אחרים שעוזרים בלוגיסטיקה וכאלה שבאים בערב לשטח לבשל לתלמידים. יש עבודת הכנה ארוכה לפני שיוצאים למסע. יש לוגסיטיקה לא פשוטה, צריך לבחור את קטעי השביל שנעשה, למצוא מקומות לינה, לדאוג לשמירה וליווי של חובש, לקבל אישור פיקוח ממשרד החינוך כי מטיילים גם בסופ"ש".
ומה הרעיון מאחורי המסע?
"הרעיון הוא לחוות את הארץ דרך הרגליים. זה לא טיול שנתי שיש בו עצירות מתודיות בהן מכניסים תכנים. השנה עברנו ליד בית ג'אן והיה שם דוכן של פיתות ולבנה. תוך כדי שעצרנו וקנינו בדוכן, המוכר הסביר לנו על העדה הדרוזית והתרבות שלהם. בדגניה במקרה סיפרנו על היחס לעלייה התימנית במאה הקודמת. מי שלידי ומתעניין בנושא מקשיב ומי שלא רוצה לא מחוייב. התכנים מגיעים דרך מה שפוגשים בדרך".
כמה קילומטר אתם הולכים מדי יום ואיפה ישנים?
"ביום הראשון אנחנו הולכים 14 קילומטר ואחר כך זה עולה. השינה היא בחניונים ובאולמות ספורט ומתנ"סים ביישובים שאנחנו עוברים לידם. אני חייבת להגיד שפגשנו אנשים מקסימים שפתחו עבורנו את הלב והבית שלהם. השנה ישנו שלושה לילות בשטח בחניוני לילה ושלושה לילות במבנים ביישובים מגדל ודישון".
מה המסע הזה נותן לתלמידים?
"המסע מפגיש את הילד עם אתגרים שלא היה פוגש בצורה אחרת כמו הליכה מרובה, החוויה של קבוצה, אוכל צנוע. וגם זה מנתק אותם מהמסכים למשך שבוע. תחושת הסיפוק וההישג היא עצומה. יש יבלות ושלפוחיות, אבל זה תענוג בשבילם".
ומה עם הקושי הפיזי? והחברתי?
"יש ילדים שקשה להם האתגר הפיזי והם יכולים להחליט שלוקחים יום מנוחה ונשארים עם המבוגר ברכב הפינוי. חברתית? זה הנס במסע הזה. לראות ילדים בכיתה ח' עד י"ב משתלבים יחד, שילוב שיום-יום לא ממש קורה, זה תענוג לראות. ילד צעיר שנעזר במבוגר, ילד גדול שסוחב תיק עבור מישהו אחר. יש תמונות יפות של עזרה הדדית, פרגון ועידוד. המסע הזה מייצר המון דברים יפים".
(צילום פרטי)
