אלי קדם
מהאנשים שנתנו לכם את שחר פאר...

מהאנשים שנתנו לכם את שחר פאר...

אופק סיון הוא תלמיד כיתה ג' בבי"ס מעוז המכבים במכבים, אבל ה'צוציק' סומן כבר כהבטחה הבאה של הטניס של העיר מודיעין והסביבה והוא בסך הכל בן שמונה וחצי. זה לא מפריע לאופק להיות מדורג שישי בסבב וילסון היוקרתי למרות שהוא מתחרה מול ילדים בני עשר שגדולים, גבוהים וחזקים ממנו. ואם תשאלו אותו - אז הוא בכלל חלם להיות שחקן כדורסל.

כיום במקום כדורסל החלום של אופק הוא להיות טניסאי מצליח. לא מפריע לו שבינתיים הוא הטניסאי הצעיר ביותר בנבחרת הצעירה של בית הספר לטניס בניהולו של אביחי צאלה במכבים. להיפך, אופק - בניגוד לבני גילו שתקועים מול מסך המחשב והטלוויזיה - מקדיש לא פחות מחמש שעות ביום לאימונים ולמשחקים, וכל זה נמשך שישה ימים בשבוע ובשבתות הוא מתחרה באחת משלוש תחרויות: סבב וילסון, הליגה האזורית של מודיעין והליגה הארצית.

אופק, איך מספיקים הכל?

"בשעה אחת וחצי אני מגיע הביתה מביה"ס, אוכל מתלבש והולך ליום אימונים עד 4 וחצי. אחרי האימון אני נשאר עד שבע בערב למשחקונים. רק אז אני מגיע הביתה, עושה שיעורים מקלחת אוכל ארוחת ערב והולך ולישון".

זה קשה גופנית?

"ודאי. לכן אם אין לי שיעורים, אני בשעה שמונה כבר במיטה כי אני  גמור. בימי שישי יש לי אימון אישי כבר בשעה שבע בבוקר. אני קם בשעה שש, מסיים את האימון בביה"ס לטניס ואז הולך לבית ספר".

* * *

לפני שבוע חזר אופק ממחנה אימונים מרוכז בן שלושה ימים בערד ובדצמבר השתתף במחנה אימונים מרוכז באילת. בקיץ מתוכנן מחנה קיץ ראשון בחו"ל, בסרביה. משם הגיע ג'וקוביץ שהיום מדורג מספר 1 בעולם.

אופק החל לשחק טניס כבר בגיל חמש. בהתחלה הוא נרשם לחוג כדורסל אבל איכשהו בן דודו שיכנע אותו להירשם גם לטניס. אלא שבמכבים הכניסה לחוג היא החל מגיל שש. אופק, בנחישות רבה, הצליח לעקוף את המגבלה כשנרשם לחוג הטניס ברעות שם לא היתה מגבלת גיל. בסופו של דבר כשהמאמן במכבים ראה את אופק על המגרש, הוא הבין שיש לו ביד יהלום גלמי ומיהר לקחת אותו לבית הספר לטניס במכבים עוד לפני גיל שש.

כשהתחלת  להתאמן בטניס חשבת שתהיה כזה "תותח"?

"לא, ממש לא. אז הייתי גם בחוג כדורסל וחשבתי שאהיה כדורסלן כי הייתי הכי טוב בכדורסל. עכשיו אני בכלל לא משחק כדורסל רק פה ושם בשיעורי ספורט, אבל זה לא נחשב".

כמו מי אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

"אני רוצה להיות כמו נדאל, שהיה מספר אחד בעולם".

הטניס בא על חשבון הלימודים?

האם יפעת: "אי אפשר להזניח לימודים, מבחנים ועבודות והוא יודע שאם לא יהיו לימודים גם לא יהיה טניס. אין לו ברירה. מה שכן, אין לו הרבה זמן לחיים חברתיים בכיתה, חוץ מימי הולדת, כי למעשה מדובר כאן בהקרבה".

מה עם חברים?

"יש לו חברים טובים בטניס שזאת חברה מאוד סגורה, טובה ומלוכדת ויש לו גם חברים טובים בכיתה. אבל בגלל העומס לא מתאפשר לו להיפגש איתם אחר הצהריים. אם הוא היה מחלק את הזמן גם בין חברים, הוא לא היה מגיע למה שהגיע".

אופק - אתה אוהב את החיים האלה?

"כן, מאוד. אם ההורים היו מרשים לי הייתי במגרש הטניס מהבוקר עד הערב".

מה האחים והאחיות הגדולים אומרים על זה?

יפעת: "הם מפרגנים ומבינים. האמת היא שכל החיים בבית סובבים סביב הטניס. זה בא לפעמים במקום ארוחות שישי משפחתיות ובילוי משותף בשבתות".

ומה התוכניות לעתיד?

אופק: "לשחק המון ולנצח, להגיע למקומות הראשונים בארץ ולצאת לשחק בחו"ל".

יפעת: "מעבר לאימונים יש לו מאמן כושר פעמיים בשבוע ושעה פילאטיס. אם אופק ימשיך במלוא המרץ וישקיע כפי שהוא משקיע עכשיו, נצטרך בעוד שנה-שנתיים לשקול להכניס לתמונה תזונאי ספורט וקואוצ'ר שיבנה לו את החוסן הנפשי. לא להישבר גם כשמפסידים".

 זה דורש בוודאי השקעה כספית גבוהה.

"הקטע הכלכלי הוא אקוטי ביותר. ההשקעה החודשית מגיעה ל-4,000 שקל. במועדון הטניס, באימונים האישיים, וזה עוד לפני שהגענו לבגדים, נעליים ומחבטים, הסעות לתחרויות ומחנות אימונים. ואם ייסע לחו"ל בעתיד, כל ההוצאות יפלו עלינו. ספונסרים נדיר למצוא, ובוודאי שלא בגיל הזה".

מדובר בהקרבה לא קטנה גם מצידו של אופק והוא רק בן שמונה, תלמיד בכיתה ג'. כמה אחוזים זה ההורים שדוחפים וכמה זה אופק שרוצה?

האם: "90% זה בא ממנו, הרבה פעמים אני 'מנסה' אותו ואומרת לו:  'אולי נעשה סטופ? אולי לא תלך היום לאימון? ואין מצב שהוא לא ילך. זה בא ממנו חד משמעית. הבילוי שלו זה לבוא למגרשים.  כל ערב יש לנו מלחמה איתו ואני ממש 'גוררת' אותו מהמגרשים בשעה שבע בערב".

מהיכן זה מגיע? מהאופי שלו?

"אופק הוא 'מכור' נטו לטניס. השנה הייתה לו קפיצה מדהימה בטניס ושיפור גדול מאד במשחק שלו. אני לא מכירה הרבה מבוגרים שמוכנים להשקיע  5-6 שעות ביום בספורט ובמקרה הזה בטניס. תוסיף לזה שאופק מתמודד מול  מתחרים שגדולים ומנוסים ממנו בשנה שנתיים ובגילאים האלה,  גובה, חוזק וניסיון מאוד משמעותיים בטניס. אבל זה לא שובר אותו, הוא בולדוזר. אם המאמן יגיד לו 'יש לך היום אימון בחמש בבוקר',  הוא יגיע".

* * *

אופיו החזק והאמונה המוחלטת שהוא יכול להגיע רחוק באים לידי ביטוי פעמים רבות גם במשחקים כאשר קרה לא פעם שאופק היה בפיגור משמעותי במהלך משחק מול היריב אבל הצליח להתרומם ואף לנצח.

זה מצריך גם הרבה השקעה מצד ההורים.

יפעת: "כן ודאי, גם אני וגם בעלי, שהוא מורה לנהיגה, משקיעים את כל זמנינו הפנוי וגם הלא פנוי, במשחקים ובתחרויות. אני עורכת דין עצמאית לענייני משפחה והדיונים בבית המשפט מתקיימים בדרך כלל בבוקר כשאופק שוהה בבית הספר. את הפגישות עם הלקוחות אני קובעת אחר הצהריים כשהוא באימונים. כשיש 'פנצ'ר' בהסעות אני נעזרת באמי".

"אני מכיר את אופק קצת יותר משלוש שנים, הוא מאוד מוכשר, מאוד תחרותי, הוא ניחן  ביכולות מדהימות. מה שנקרא  ספורטאי בכל רמ"ח אבריו", אומר תומר סגל, מאמנו של אופק בבית הספר לטניס של אביחי צאלה. "מצפה לו עתיד ורוד. הוא  יכול להגיע לטופ  של הטניס הישראלי ולהתברג בחמישיה המובילה בכל שנתון". 

מה מייחד אותו כשחקן?

"הסרב שלו מאוד יציב,  החבטות שלו הן ברמה מאוד גבוהה ויש לו הבנת משחק טובה".

יש לכם אמונה שהוא יגיע לטופ?

יפעת: "שרון בעלי ואני מאוד מאמינים בזה שהוא יכול להגיע רחוק וגם משדרים לו את זה. כמובן במידה וימשיך להתקדם ולהשקיע ולשמור על האיכויות שלו. אם מסתכלים קדימה נצטרך למצוא פתרונות לעלויות שיהיו לנו כשיגיע לגיל 13, 14 ויותר מזה,  אז כבר יהיה מדובר בעלויות של 20-25 אלף שקלים לחודש".

(צילום פרטי)

יאיר דנון