(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
"מבטיחה להמשיך ולבקר אותך עד שאני אזדקן"

"מבטיחה להמשיך ולבקר אותך עד שאני אזדקן"

תשע שנים לאחר מלחמת לבנון השניה ובחלקת הקבר של עוז צמח מרעות, שנפל בקרב, מצטברים פתקים, מכתבים, שירים, ציורים, ואפילו עבודות חקר שתלמידים כותבים על עוז. הוריו חיים ואלישבע אוספים את הפתקים והמכתבים ושומרים עליהם באדיקות. "זה מחמם את הלב ומרגש מאד לדעת שיש אנשים שלא הכירו כלל את עוז אך מתרשמים מסיפור גבורתו. מהפתקים אנחנו מבינים עד כמה עוז השפיע עליהם". כך אומר האב חיים, שלא מוריד מראשו את כובע המצחיה של חטיבה 188 שבשורותיה לחם ונפל בנו. לקראת האזכרה ליום השנה התשיעי לנפילתו חשפו חיים ואלישבע חלק מהפתקים והמכתבים הרבים שהשאירו ומשאירים בני נוער ליד קברו של עוז.

"אלה הקביים שלנו"

אחד המכתבים המרגשים הוא של לין, נערה בת 17 שכתבה: "תודה ששינית לי את החיים עם הסיפור שלך ומה שעשית מתוך הערכים שלך, הכל כך לא מובנים מאליהם, שגורמים לי לרצות להיות בן אדם טוב יותר, יותר כמוך. תודה שהענקת לחיים שלי משמעות וגרמת לי להבין מה המדינה שלי והעם שלי שווה. עד ששמעתי את השיר שכתבו עליך לא הייתה לי יותר מידי מודעות. שמעתי ברדיו על חייל שנהרג. הייתי עצובה דקה או פחות והמשכתי בחיי. לא הבנתי את המשמעות, לא הבנתי שיש אנשים, ילדים כמוך. אתה באמת הגיבור שלי והמודל לחיקוי שלי. אני רק מתפללת שיש עולם הבא כדי שניפגש, כדי לפגוש את הדמות הנערצת עלי.

"אין דבר יותר מתסכל מהאי וודאות הזו, איך שילדים פה הולכים במלחמות וממשיכים הלאה בחיים וזה כבר נראה לכולם כל כך נורמלי. הלוואי שהיית פה כדי להגיד לי מה אני יכולה לעשות כדי לחיות את החיים שלי כמו שצריך, ועם משמעות וכמו שאתה היית חי. אני יודעת שאתה לא פה אבל אני מקווה שאתה יודע כמה השפעה הייתה לך וכמה השפעה יש לך, ובטח מרוב שאתה בן אדם כזה זה היה היעוד שלך וזה נשאר - להשפיע על אחרים. אני מבטיחה להמשיך לבקר אותך עד שאזדקן ולהודות לך תמיד על מה שעשית בשבילי.

"אני כל כך מעריכה ואוהבת אותך ומצטערת. זה לא מגיע לך והייתי רוצה רק שנייה לדבר איתך. אני כותבת את המכתב הזה כי כל כך חשוב לי להיות מחוברת אליך איכשהו. בקיצור את מה שאני באמת מרגישה וחושבת אני בטוחה שאתה יודע ואני מצטערת שרק ביום הזיכרון ובזמן האזכרה שלך אני חושבת עליך הכי הרבה. אני מצטערת שאני לא אדם טוב כמוך כי זה באמת כל כך קשה להגיע לרמה שלך, שבאה לך כל כך בטבעיות. הדרך שלי בחיים תמיד תכלול אותך ותהיה דרכך. אוהבת, מתגעגעת ומצטערת – לין".

גם חיילים כתבו לעוז. אחד המכתבים הוא של חייל צעיר מגדודו של עוז, ששמע על סיפור הגבורה בסיפורי מורשת הקרב והניח על קברו של עוז מכתב מרגש, כשיריונר לשיריונר: "הגדולה שלך זועקת גם מהקבר. הסיפור שלך פשוט זועק אלי ומבקש שאתחבר אליו. אתה מהווה דוגמה בשבילי ובשביל הרבה אנשים ואני גאה לעמוד כאן בתור חייל שיריון בחטיבה הזאת – תודה לך".

"אחרי תשע שנים הכאב רק הולך וגדל", אומר חיים. "אבל כשאני רואה איך בחורה צעירה מתחברת לזה, ואיך חייל צעיר מקבל השראה מעוז, זה נותן לנו כח להמשיך הלאה. אלה הקביים שלנו ללכת קדימה. אפשר ליפול, אבל חשוב להמשיך".

יש הרבה פתקים כאלה?

"בכל שבוע אנחנו עולים להר הרצל ואין פעם שאנחנו לא מוצאים פתקים, שירים ותכתובת. השבוע מצאתי שטר מקופל של  מאה דולר! בקבר. לא יודע מי שם אותו ולמה. אנשים מתחברים לקבר ומתחברים לעוז".

חילץ תחת אש

עוז היה סמל מחלקה בגדוד 53 של חטיבה 188. הוא נהרג ב-12 לאוגוסט 2006 בקרב הקשה בבינת ג'בל. שעוז - בניגוד לפקודה שקיבל לסגת - החליט לחלץ את חבריו הפצועים. במהלך החילוץ ההירואי פגע טיל נ.ט מסוג קורנט בטנק וכל אנשי הצוות ובהם עוז נהרגו.

מאז עוסקים חיים ואלישבע בהנצחת בנם. אתר האינטרנט שהוקם לזכרו רשם כבר למעלה מ- 600 אלף כניסות. ביום שני הקרוב תתקיים האזכרה השנתית לעוז, בחלקת הקבר בהר הרצל בשעה 17:30. הסעה מאורגנת תצא מבית ההורים ברעות בשעה 16:00.

(צילום פרטי)

(new)מאוחדת באנר 2