אלי קדם
במזל תאומים

במזל תאומים

כשהצלמת אינגריד מולר (40, נשואה ואם ל-4 ילדים) ממודיעין צילמה לפני כשנה זוג תאומים זהים בני 7 היא הבינה מיד שמדובר בפוטנציאל לפרויקט צילומי מעניין מאד. הדמיון המתעתע דרך עדשת המצלמה משך אותה כל כך, עד שהיא החלה לחפש זוגות תאומים זהים נוספים על מנת להנציח במצלמתה. בעקבות כך פירסמה קריאה לתאומים זהים בקבוצות פייסבוק שונות, ברחבי העיר ומחוצה לה, וביקשה מהם להגיע להצטלם ביחד. הידיעה עברה מפה לאוזן ובאמתחתה עד כה כמה עשרות זוגות תאומים, המבוגרים ביותר בני 83 מחיפה, הצעירים בני פחות מ- 5 ממודיעין. היא עדיין אינה יודעת בוודאות מה תעשה עם כל הצילומים הללו, אבל היא שוקלת אפשרות להרחיב את הפרויקט לספר או תערוכה.

חצי משלם

דרך עדשת המצלמה גילתה מולר גם כמה דברים חדשים על תאומים כמו "כולם יודעים שתאומים זהים הם תעתוע של הטבע, ביצית מופרית שהתחלקה לשתיים, ונוצרו שני ילדים זהים זה לזה, אבל כל כך הופתעתי לגלות שישנם תאומי ראי, בעלי מאפיינים הפוכים, למשל האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער שלהם הפוך, לאחד יכול להיות סימן על כתף ימין ולשני אותו סימן על כתף שמאל". נבירה בספרות המקצועית העלה שעל פי ההערכות מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה‏. לאמן של התאומות מלאני וטניה ממודיעין, לקח המון זמן להירגע מהתופעה. "תופעה נוספת שגיליתי היא האפשרות שתיוולד שלישיית אחים כש-2 מהם זהים והשלישי לא. האחים איתן, יוני וזאכי מוגרבי ממודיעין הם שלישייה שכזו וישנה שלישייה נוספת של אחיות בנות 4."

גידול תאומים כרוך בקשיים רבים: מעבר לקושי של ההורים להשתלט על שלל המטלות ולתפקד בחוסר שינה, עליהם גם לדעת להבדיל ביניהם, לדאוג לכל אחד לצרכים שלו בלי קשר לאחיו ולהקדיש לכל ילד בנפרד את תשומת הלב הראויה לו. כמובן שעולות גם בעיות של תחרותיות וקנאה בגלל הקרבה בגיל ולכך נוספים גם קשיי ההתפתחות של התאומים עצמם. מחקר משנות ה- 50 במאה הקודמת, שבדק את כישוריהם החברתיים של תאומים, מצא שלתאומים יש נטייה להתחבר עם אותם חברים. כמו כן גם נמצא שתאומים מרגישים חובה מסוימת להישאר קרובים. במחקר אחר שנערך בשנות ה- 60 נמצא כי חבריהם של תאומים שהתבקשו להתייחס לכל אחד מהתאומים באופן נפרד לא הצליחו לעשות זאת. במחקר שנערך בישראל נמצא שהקשרים הבין אישיים שתאומים יוצרים עם חבריהם פחות אינטימיים לעומת הקשרים הבין אישיים של ילדים יחידים. כך שניתן לראות שתופעה המאפיינת תאומים היא תלות חזקה מאוד באח התאום עד כדי חוסר יכולת ליצור קשרים עם אנשים אחרים. הדימוי העצמי שלהם הופך להיות חצי משלם כאילו הם יחידה אחת שלאיש מהם אין זכות קיום נפרדת. קל וחומר כשמדובר בזוג תאומים הזהים זה לזה לפחות באופן פיזי בולט.

בניסיון להבין קצת יותר כיצד תאומים מתמודדים עם החצי השני ועל השווה והשונה העברנו שאלון לכמה תאומים מודיעינים ואלה התשובות.

תאומות מראה

מלני וטניה הרלן  בנות 22. מלני נולדה 7 דקות לפני טניה. מלני מוכרת בחנות צעצועים במודיעין ואילו טניה עברה לאחרונה לגור ברמת גן ועובדת כמוכרת בחנות אופניים חשמליים. לשתיהן אח גדול בן 25.

מה מיוחד אצלכן? טניה: "אנחנו תאומות מראה. הכל הפוך אצלנו כמו במראה. מלני ימנית טניה שמאלית. זה משהו שמאד הפחיד את אמא שלנו. פעם נפלתי וקיבלתי שריטה בצד ימין למחרת מלני נפלה וקיבלה שריטה בצד שמאל. כשהלכנו לרופא שיניים והוא מצא לי חור בצד שמאל אמא ישר אמרה לו תבדוק למלני בצד ימין ואכן היה גם לה חור."

עד כמה אתן דומות? טניה: "אנחנו שונות לגמרי באופי, אני יותר 'טום בוי', ספורטאית, אוהבת להיות מחוץ לבית ומלני יותר נשית ועדינה".

איך מבדילים ביניכן? מלני: "לרב מבדילים לפי המשקפיים. טניה עם משקפיים בהירות ואני עם מסגרת כהה. אני יותר גבוהה מטניה בכ 3-4 ס"מ ויש לי צלקת קטנה על הסנטר שאין לטניה".

מתבלבלים ביניכן הרבה? "כן, כשעבדנו ביחד באותה החנות המנהל התבלבל כל הזמן אבל שאר העובדים הבדילו בינינו. לדוד שלנו לקח 21 שנים להבדיל בינינו".

ניצלתן את הדמיון ביניכן? טניה: "פעם בביה''ס החלפנו בכיתות, אני הלכתי לכתה של מלני והיא לשלי, המורה שלי לא שמה לב אבל הילדים כן שמו לב ואמרו למורים, ככה נתפסנו ושלחו אותנו לכיתות בחזרה."

עד כמה אתן קשורות זו לזו? טניה: "מאד. בצבא היינו בתפקידים שונים, לא התראינו הרבה, אבל לשמחתנו המשמרות היו נוחות ונפגשנו הרבה בבית. קשה לנו לא להיות ביחד. לפני חודש נפרדנו לראשונה וכל אחת גרה במקום אחר. פעם עברתי ליד מראה וחשבתי שזו אחותי...זה קרה גם לה וצחקנו מלא. חודש צחקו עליי בגלל זה."

כילדות הלבישו אתכן זהה? "לא ממש. גם כיום לכל אחת טעם שונה בלבוש." מלני לובשת חצאיות וטניה רק מכנסיים.

יש לכם חברים משותפים? "לא. לכל אחת מעגל חברים שונה".

יש לכן תחומי עניין משותפים או שונים? "שתינו אוהבות אמנות". טניה מאד אוהבת חיות ושואפת לעבוד בספארי. מלני אוהבת לאפות ורוצה לעבוד בקונדיטוריה, לקשט עוגות חגיגיות. לעומת זאת טניה ממש לא יודעת להכין עוגות.

אתן אוהבות להיות אחת מתוך זוג תאומות זהות?  טניה: "תלוי מתי את שואלת, יום אחד כיף ולפעמים לא. כיף לי שיש לי חברה ממש טובה לכל החיים, כלום לא יפריד בינינו. מעצבן אותי שאנחנו תאומות, שיש מישהי שבדיוק אותו דבר ולפעמים אנשים מסתכלים עלינו ושואלים שאלה ואם היא אומרת לא מיד חושבים שגם אני לא רוצה. זה שמסתכלים עלינו כעל אחת ולא שתיים. עוד כילדות קיבלנו אותן מתנות בלי שהבדילו בין הרצונות שלנו. די נמאס לי שכל הזמן שואלים אם אנחנו תאומות.  לפעמים בעבודה טניה היתה פונה ללקוחות ואומרת:  "כן אנחנו תאומות במה אפשר לעזור?"

יש לכם קשר רגשי מיוחד או מקרים מיוחדים שקרו לשתיכן בלי תיאום? טניה: "כן, כולם חושבים שתאומים זהים חושבים אותו דבר וזה לא נכון אבל אני יודעת מה מלאני מרגישה. למרות שלמדנו בתיכונים שונים, היה שיעור שהרגשתי ממש עצוב והתחלתי לבכות בלי להבין למה, כשיצאתי מהשיעור התקשרתי למלני והתברר שהיא הייתה עצובה מסיבה מסוימת ובכתה בשיעור. מקרים כאלו קרו לנו כמה פעמים. קורה גם שאני יושבת ואני ממש מאושרת בלי סיבה וזה בגללה. וגם להפך, שתינו מרגישות כך".

היית מעדיפה להיוולד כאחות יחידה? טניה: "מה פתאום. להיות אחות תאומה זה משהו מיוחד. לפעמים שוכחים מה הייחוד של כל אחת מאיתנו אבל להיות יחד תאומות זה משהו מיוחד."

מלני: "כן ולא. כן כי כשהיינו קטנות אז כל שנה ביום ההולדת קיבלנו את אותן מתנות והרבה אנשים הזמינו את שתינו למסיבות, וכולם הרגישו שחייבים להיות חברים של שתינו אז הרגשתי כאילו אני לא בן אדם אחד. לא הרגשתי unique , אבל לא, כי לא משנה מה, יש לי חברה לחיים. תמיד יהיה מישהו שיאהב אותי לא משנה מה. אנחנו מחוברות בצורה שאי אפשר להסביר. אם עובר יום שאני לא מדברת עם טניה אז מרגיש לי כאילו חסר לי משהו. כשהתגייסתי לצבא אז התחילו לי בעיות שינה כי לא ראיתי את טניה ובקושי דיברתי איתה. אני בחיים לא אוהב מישהו יותר ממה שאני אוהבת אותה. בגלל זה אני שמחה שנולדתי תאומה."

לא תמיד מבדילים

עוז ולביא צוקר בני 5. עוז נולד ראשון בניתוח קיסרי יזום בשבוע 34. מיד אחריו נולד לביא. הם הבנים הבכורים למישל (שכעת מצפה לאחות קטנה) ויונה צוקר (שגדל בעצמו בשושלת תאומים גדולה במשפחה, אחים, דודות ועוד.)

איך מבדילים ביניהם? מישל: "לביא קצת יותר מלא, מאז הלידה שוקל ק''ג יותר ומאז הפער נשאר. פיזית שניהם דומים ממש בצבעים אך שונים במבנה הגוף, לביא מעט יותר מלא. בדרך כלל מבדילים לפי האישיות: בכל תקופה מישהו מהם יותר שובב ואז זה מתחלף. הדמיון מתבטא גם בכך שלשניהם תיאבון בריא, שניהם ילדים שאוהבים לאכול הכל בלי הבדל".

מתבלבלים ביניהם הרבה? מישל טוענת שהיא לא מצליחה להבדיל ביניהם בתמונות שהיו קטנים. כיום היא בדרך  מבדילה ביניהם. ובכל זאת כשמישהו מהם קורא לה או בוכה בלי שתראה אותו, היא לא מצליחה להבדיל ביניהם ולזהות מי קרא לה. "כשהם היו תינוקים היה לנו לוח האכלה שהכל היה כתוב בו  ופעם בעלי שכח לכתוב בלוח אז הוא האכיל פעמיים אותו ילד. לפעמים אני מתבלבלת כשאחד מהתאומים נכנס איתי למיטה בלילה כשחשוך ואני בטוחה שזה אחיו".

הם מתלבשים זהה? "בד"כ לביא לבוש בכחול ועוז בירוק, הבעיה שזה לא תמיד עוזר לאנשים מסביב להבדיל ביניהם כי הם לא זוכרים איזה צבע שייך למי".

יש להם חברים משותפים? "כן, כעת בגנים נפרדים אך באותו צהרון".

תחומי פעילות דומים/שונים? "לביא מאד אוהב יצירה ולשיר, עוז אוהב לרקוד. שניהם ביחד באותם חוגי שחיה, רכיבה על סוסים ואנגלית".

הם אוהבים להיות אחד מתוך זוג תאומים זהים? מישל: "כנראה שכן. כשעברנו לבית חדש, עוז ולביא לא רצו להתפצל בחדרים. הם מתחבקים הרבה ומתנשקים. יש להם כוח כתאומים. בסיטואציה מפחידה הם מחזיקים אחד לשני את היד וזה נותן להם המון כח".

היו מקרים שהם ניצלו את הדמיון ביניהם כדי "לעבוד" על אנשים?  מישל: "סבתא שלי בת 90 וקל לעבוד עליה כך שהם מציגים את עצמם לפעמים בשמות הפוכים. או כשמישהו מהם עושה משהו רע הם יכולים להגיד 'זה לא אני זה אח שלי.'"

יש ביניהם קשר מיוחד בדרגה של רגשות? מישל: "בעיקר כשהיו קטנים. גדלה להם שן ראשונה בדיוק באותו יום, ושניהם התחילו ללכת בדיוק באותו יום. שניהם מתואמים בדרך כלל מתי ללכת לשירותים. הרבה דברים קורים להם במקביל. כשכואב לאחד השני מרגיש שכואב לראשון. היא לא יודעת אם זה אמיתי. כשהיא מענישה אחד אז לשני מאד כואב ועצוב  והוא ומנסה לגשר ביניהם. אם היא מענישה מישהו לא להגיע למקום מסוים אז השני אומר לה "תחכי לו , אני לא יכול ללכת בלעדיו."

הם היו מעדיפים להיוולד כאחים יחידים? מישל:  "גם עוז וגם לביא מעדיפים להיות ביחד יותר מאשר לבד. הקושי שלהם כאחים זהים שכל הזמן משווים, כשאמם מחמיאה לאחד על התנהגותו השני מיד שואל "מה איתי?"  ובנוסף אין להם דברים משלהם בבית, כל הבגדים, הצעצועים והחברים משותפים והדבר היחיד שנפרד אלו מברשת השיניים והנעלים".

משלושה יוצא אחד

שלישית הבנים איתן ויהונתן (יוני) - תאומים הזהים, וזכריה (זאכי) מוגרבי הם בני 11.5. הם נולדו בארה''ב אחרי אחות בכורה ומגיל אפס היו במשמעת קפדנית, למדו לאכול יחד, לישון יחד, באותם זמנים. זכריה נולד ראשון, אחרי דקה הגיח יהונתן וכעבור עוד דקה איתן.

זכריה יותר גדול פיזית מאחיו. הוא שקט, פחות שובב ויותר רגיש מהם. בין התאומים הזהים יש כמה נקודות שוני: לאיתן פנים קצת מלבניים ומשקפיים מרובעות. ליהונתן פנים עגולים יותר, נקודת חן בשפה ומעל הגבה, ומשקפיים עגולים. וכמובן הכיפות על הראש עם השם של כעל אחד מהם.

איתן ויהונתן מעט יותר בהירים מזכריה וביניהם איתן יותר רגיש מיהונתן, יותר צריך תשומת לב. איתן דרמטי ויונתן פחות מתרגש מכל דבר. הכל עובר אצלו ושוכח מהר. בני המשפחה לא מתבלבלים ביניהם אבל מסביב כן. כשהיו קטנים היה ממש בלתי אפשרי להבדיל ביניהם. לאיתן לא היו עדיין נקודות החן בפנים אבל היתה נקודת חן מאחורי האוזן. ליוני היה טבור מסובך יותר בעקבות ניתוח, אז אפשר היה להבדיל. ההורים של אמם ג'ודי גרים בחו''ל וכשהם מגיעים לארץ הם תמיד מסתכלים על הכיפה לראות מה השם שכתוב.

שלושתם קשורים זה לזה. למדו מא' עד ג' באותה כיתה ב"משואות נריה", ובכתה ד' ההורים התבקשו להפריד ביניהם. כיום זכריה ואיתן לומדים יחד ויהונתן בכתה נפרדת.

מה כל אחד מכם אוהב באחיו ומה מעצבן בו?

איתן: " אני לא מרגיש קשור יותר לאחד מהאחים, למרות שזכריה דואג לי ויוני בכלל לא דואג לי."

יהונתן: "זאכי דואג לי ואיתן מצחיק אותי, הוא ליצן. אני לא כל כך אוהב להיות חלק משלישיה".

זכריה, אתה שמח שאתה שונה מהאחים שלך? "לפעמים. אני אוהב שאני יותר גדול וחזק מהם. הם כל כך רזים. אבל אני לא אוהב לפעמים שהם שניהם מולי בכדורגל ."

הם מתלבשים זהה? "לא". ההורים ממש הקפידו שלא, כדי שלא יתבלבלו ביניהם. איתן היה לרוב לבוש בכחול, יונתן בירוק וזאכי בצהוב.

יש להם חברים משותפים? "כן, יש להם המון חברים וכולם משותפים".

חוגים/ תחומי פעילות דומים/ שונים? "איתן - אוהב אקרובטיקה. ויחד עם יהונתן שניהם מתאמנים בקפוארה. זכריה-כדורסל".

הם אוהבים להיות אחד מתוך זוג תאומים זהים? יוני ואיתן בהחלט אוהבים כשהמורות מתבלבלות וצועקות על הילד הלא נכון. איתן מספר שבטיול כיתתי בפארק ענבה הוא הלך לשירותים ופתאום המורה של יוני צרחה עליו "יוני, לך לכתה"...הצחיק אותו שזו היתה הכתה שלו והיא לא הבדילה.

יש להם קשר רגשי מיוחד? מקרים מיוחדים שקרו להם בלי תיאום? "יוני ואיתן מרגישים. זכריה מרגיש אחרי, אם המורה צועקת על איתן או שמרביצים לו יוני מרגיש צביטה בלב. עם זאכי זה לא קורה. איתן: 'כשזאכי עצוב אני מתחיל לבכות בשבילו.'"

הייתם מעדיפים להיוולד כאחים יחידים? יוני: "מעדיף אחד משלישיה". איתן: "הייתי רוצה להיות בן יחיד". זאכי - לא הייתי מוותר על להיות אחד משלישיה."

דומות אבל שונות

ליאן ויעל אונשטיין בנות 11. לומדות בבית ספר עידנים. ליאן הבכורה ויעל נולדה 6 דקות אחרי. יש להן שני אחים קטנים יהונתן וליבי.

במה אתן דומות? "אנחנו מאוד דומות מבחינה חיצונית ומאוד שונות באופי.
 אומרים שהעיניים שלנו שונות אבל מבדילים בעיקר לפי הבגדים"
עד כמה אתן קשורות זו לזו ? "אנחנו תאומות מראה ומאוד אוהבות האחת את השנייה. אנחנו מקבלות אחת את השנייה כפי שהיא. לפעמים כיף לנו שאנחנו תאומות ולפעמים לא".
יש לכן תחומי עניין משותפים? "כן, תחומי העניין שלנו משותפים. אנחנו מתעמלות ואוהבות דברים דומים".
ניצלתן את הדימיון ביניכן כדי לעבוד על מישהו? "פעם עשינו בפורים החלפה בין הכתות... המורות לא שמו לב".
יש ביניכן קשר מיוחד בדרגה של רגשות: "יש בינינו קשר מדהים והמון טלפטיה".
הייתן מעדיפות להיוולד כאחיות יחידות? "לא היינו רוצות להיוולד כיחידות. זו מציאות חיינו ואנחנו אוהבות אותה. אנחנו החברות הכי טובות בעולם, ואין דבר שיכול להפריד בינינו".

(צילום : אינגריד מולר)

יאיר דנון