דיור מוגן 2
"פיקוד העורף לא יוכל להגיע לכל מקום במקרה של רעידת אדמה"

"פיקוד העורף לא יוכל להגיע לכל מקום במקרה של רעידת אדמה"

למרות שאל"מ איציק גיא כבר עשה תפקידים רבים במערך הקרבי של צה"ל, כולל באוגדה 91 שעל גבול הצפון ובחטיבת הנח"ל, הוא עדיין טוען שתפקידו הנוכחי בפיקוד העורף הוא הקשה ביותר אבל גם המספק ביותר: "אני עובד היום קשה הרבה יותר מאשר כקצין חי"ר וכמג"ד בשטח".

גיא יודע שעל כתפיו מוטלת אחריות כבדה מאד, והיא להכשיר את מערך החילוץ וההצלה של צה"ל וגם של גופים נוספים שמתאמנים אצלו כמו מד"א, כיבוי אש, וגופים אזרחיים אחרים. בזמן אסון הופך פיקוד העורף לגוף האחראי והמפקד על כלל גופי ההצלה בישראל וזה לא עניין של מה בכך. המשמעות של אסון בקנה מידה של רעידת אדמה גדולה, שמדברים עליה בשנים האחרונות, היא של הרס עשרות אלפי בתים ברחבי המדינה והרג של אלפי אזרחים.

מתפקידי פיקוד בחטיבת הנח"ל ואוגדה 91 ואחר כך כמג"ד הגדוד החרדי "נצח יהודה" הגיע גיא לפיקוד העורף בעקבות מפקדו, האלוף יאיר גולן, שהתמנה כאלוף הפיקוד ולקח לפני שבע שנים את גיא איתו.

"למרות שעד היום אני מרגיש שלפקד על גדוד 'נצח יהודה' היה תפקיד חיי וזו היה חוויה מדהימה", הוא מספר, "כשהגעתי לפיקוד העורף הבנתי את הראיה הכוללת והרחבה שנדרשת ממני. להביט ולהבין בצורה  שונה מאד את מהות  הסכנות שמדינת ישראל עומדת בפניהן ולגבי המוכנות שלנו לטפל באירועים רחבי היקף".

אבל בכל זאת - מתפקיד קצין חי"ר קרבי עברת למה שהיה פעם הג"א...

"המרחק מהג"א של פעם לפיקוד העורף כיום הוא עצום. הרושם הראשוני שקיבלתי בפיקוד העורף זה מקצוענות, מורכבות, אחריות לאומית. היום זה לא הג"א של פעם אלא אנטי תיזה גמורה. היכולת לטפל בהיקף אירועי אסון ובמגוון תרחישים כמו חילוץ מבניין שקרס, רעידות אדמה בהיקף רחב, שלא לדבר על תרחישי מלחמה נפילות טילים או אפילו טיפול בחומרים מסוכנים, או מצבי מזג אויר קיצון כמו סופת שלגים בירושלים - וכל אלה באחריותנו - זה מעניק מימד רחב מאד לעבודה של הפיקוד ומגוון נדרש של פתרונות שהפיקוד היה חייב להיערך להם".

רעידת אדמה היא הסכנה הגדולה ביותר שלנו כיום?

"איום רעידת אדמה גדולה בישראל הוא תרחיש מרכזי בפיקוד העורף ואנחנו מתכוננים לזה כל הזמן. מתוך מחשבה וידיעה שזו סכנה מוחשית, ושתהיה פגיעה בבניינים, בתשתיות וכמובן בחיי אדם. כל המומחים אומרים שתהיה רעידת אדמה גדולה כאן, לכן הפיקוד היום פרוש כך שאנחנו יודעים לתת מענה לרעידת אדמה חזקה שתתרחש בכל הארץ".

ומה זה אומר?

"שהמפתח הוא שיתוף פעולה בין גופים רבים, ולא רק של חיילי הפיקוד, אלא גם של גופים אזרחיים רבים, כמו כיבוי אש, מד"א, חברת חשמל, חברות הגז והרשויות מקומיות. כולם מעורבים בהיערכות הזאת.  במקרה של רעידת אדמה גדולה, זה נוגע לכל כך הרבה גופים אזרחיים שחייבים לעבוד בתיאום ביניהם ולכן שיתוף הפעולה הוא מרכיב קריטי".

המשימה העיקרית שלכם היא בעצם לתאם את הגופים האלה?

"לא רק, אבל התיאום הוא חלק מרכזי ומורכב. אחרי מלחמת לבנון השניה הבנו עד כמה התיאום בין גופי ההצלה הפך לקריטי. ביחד עם רח"ל ("רשות חירום לאומית". י.ג.) יצרנו מתכונת שבה מפקדות של הפיקוד יודעות לקלוט כוחות ויחידות ולהפעיל אותן בגיזרתם בצורה יעילה".

גם בהקשר האזרחי?

"בעיקר בהקשר האזרחי. לכן הקמנו בשנים האחרונות את יחידות הסע"ר שאלה יחידות לסיוע עזר ראשוני, מדובר באזרחים מתנדבים, תושבים מקומיים שבכל עיר שבמקרה אסון מגיעים מיד. יחידות הסע"ר האלה מתאמנות כל השנה, מקבלות ציוד והכשרה מאיתנו  אנחנו מכשירים אלפי אנשים, בכל שנה".

אבל במקרה של מלחמה או אסון המוני הם בטח יהיו מגוייסים למילואים ביחידות שלהם. לא?

"יש הרבה אזרחים שכבר לא נמצאים במערך המילואים ויש להם ניסיון חיים גדול בתחומים המקצועיים שאנחנו צריכים. אם אלה מהנדסים, חשמלאים, רתכים, טכנאים, שיפוצניקים, עובדי תשתיות ובעלי מקצועות נוספים. למשל במודיעין יש יחידת סע"ר שמונה כמאה איש ומתאמנת כאן בעיר באתר האימונים שלנו ויש להם מיומנויות חילוץ גבוהות".

בכמה ערים כבר הקמתם יחידות כאלה?

"בעשרות רשויות מקומיות. היום ראשי רשויות רוצים מאד שתהיה להם יחידה כזאת בעיר שלהם, כי זה יוצר אמירה מול התושבים 'יש לנו מענה לתרחישי אסון'. בשנים האחרונות נפל האסימון  שנדרש כאן ערך מוסף במקרה של ריבוי אירועים כמו רעידת אדמה גדולה או במלחמה עם כמה זירות לחימה".

ומה זה אומר?

"המשמעות היא שבריבוי אירועים, פיקוד העורף לא יכול להגיע לכל מקום ולטפל בכל האירועים. אנחנו נלך רק לאירועים הגדולים של הרס ונפגעים, אבל ברעידת אדמה יש הרבה מוקדים קטנים יותר ולשם יילכו יחידות הסע"ר האזרחיות".

"היום העורף הוא החזית"

בתכל'ס, במקרה אסון גדול מאד, כמה אנשי חילוץ והצלה המדינה יכולה להעמיד?

"אני מאמן בשנה כעשרים וחמישה אלף חיילי מילואים של פיקוד העורף ועוד אלפי אזרחים מגופים אזרחיים שונים. היום, במקרה אסון רחב מימדים, מדינת ישראל יכולה להעמיד יותר ממיליון איש במסגרת מערך ההצלה. כולל כמובן את יחידות הסע"ר האזרחיות, כולל מד"א, כיבוי אש, משטרה, ויחידות פיקוד העורף והגופים האזרחיים האחרים. זה הרבה מאד מאד מאד".

 יש לזה מקבילה בעולם? זה בגלל שאנחנו מדינה מאויימת יותר?

"אנחנו כגוף הצלה מובילים בעולם אבל אנחנו יודעים שלא נוכל למנוע פגיעה ישירה בנו. כן יש לנו את היכולת לתת מענה ולעמוד בצורה מרשימה באתגרים ובסכנות, ולא סתם אנחנו מסוגלים להגיע לכל מקום בעולם ולסייע וכולם מביטים בנו ולומדים מאיתנו וראיתי את זה במסגרת משלחת החילוץ בנפאל פני ארבעה חודשים שהשתתפתי בה כסגן מפקד המשלחת".

תפרט קצת יותר...

"היכולות המקצועיות שלנו באו לידי ביטוי בכל הפרמטרים, אבל זה בלט בעיקר בפרישת בית חולים שדה מהמתקדמים בעולם שכולם התפעלו ממנו, והגיע גם ליכולת לאתר אזרחים שלנו נקודתית שנעלמו אחרי הרעש. יצרנו קשר ומיפינו 288 מטיילים ישראלים ברחבי נפאל אחרי רעידת האדמה, והגענו לכולם עד האחרון. לצערנו גם להרוג אור אסרף שמצאנו. יכולת כזאת, להגיע לכל האזרחים שלך באזור אסון ובמרחק גדול מאד מהמדינה, אין לאף מדינה אחרת בעולם. במישור הזה הציפיות היום מצה"ל הן שנמצא כל ישראלי בכל מקום בעולם אם צריך".

"אנשי המילואים שלנו הם בעלי מוטיווציה גבוהה מאד כי הם יודעים מה בדיוק תפקידם במקרה חירום. הגיוסים שלנו לתרגילים וכמובן לאירועי חירום אמיתיים, הם באחוזים גבוהים מאד. היום העורף הוא החזית. הרמטכ"ל חזר על כך לפני כמה שבועות בתרגיל הגדול שלנו: 'העורף איננו עוד חזית משנית, אלא חזית שניה לא פחות מחזית הלחימה עצמה'".

איפה שרמזו – לא נכנסנו

יש במדינת ישראל מגזרים שלמים שלא ממש "מתים" על הצבא כמו החרדים והערבים. איך אתם מכשירים אותם להתגוננות אזרחית?

"לגבי הערבים, בעזרת הרבה סבלנות, הסברה ושיכנוע. גייסנו אותם לנושא ההצלה וההסברה במגזר, כולל אפילו תרגולות כשהם לובשי מדי צה"ל".

באמת הצלחת לשכנע ערבים ללבוש מדי צה"ל?

"אנחנו עושים הכשרות לתושבי כפריים רבים במגזר. היו לנו חבר'ה שהגיעו להתאמן אצלנו מטייבה ומקלנסוואה, מכפר ברא, וכפר קאסם. זה לא פשוט אבל היו לי מקרים שבהם גם מופתים של יישובים ערבים, שהגיעו אלינו לתרגילי חילוץ בבגדים מסורתיים, עם גלביות, בהתחלה לא רצו לעלות על מדים".

ומה עשית?

"בהתחלה הם אמרו לי 'תבין, ללבוש מדים זה נושא רגיש אצלנו'. אבל בסוף, תוך כדי התרגילים כשהם ראו במה מדובר ואיך אנחנו עוזרים להם לעזור לעצמם, הם עברו את המחסום הפסיכולוגי והחליפו בגדים. הם הורידו את הגלביות ועלו על מדים וזה לא היה משהו מובן מאליו. מאד התרגשתי מכך".

ובסופו של דבר הם שיתפו פעולה?

"מאד. הם ישבו בשיעורים ושמעו הסברים, עלו על המדים וביצעו את התירגולות בפינוי הריסות ובסוף ההשתלמות קיבלו תעודות סיום מטעם פיקוד העורף. הצלחנו להסביר להם שאנחנו כאן כדי לעזור להם ולסייע כדי להציל חיים".

לאיזה בסיס הבאתם אותם?

"לבסיס האימונים שלנו בנס ציונה, שם העברנו את האימונים".

אתם הולכים גם לכפרים?

"כן. יש לנו קשר ישיר עם ראשי היישובים הערביים, אנחנו עושים ביקורות ברשויות המקומיות הערביות ממש כמו ביהודיות, ודרכם מגיעים להסברים שיש צורך בתושבים מקומיים, ומארגנים רשימת מתנדבים ומביאים אותם לאימון בבסיס שלנו. לא אכחיש שהיו להם חששות, כמו שלנו היו. היו להם חששות שיראו אותם כמו משת"פים, אבל הצלחתי להסביר להם שזה לטובתם. בסוף העלינו אנשים עם גלביות על אתר הריסות והם עבדו ברמה גבוהה מאד. במשך חמישה ימי הכשרות יכולת לראות איך הם הולכים ומשתפרים בעבודת החילוץ, איך יש יותר הבנה ושהם ממש מתחברים לכל הנושא".

מה אמרת להם בסיום התרגיל?

"זה היה מאד מעניין. אמרתי להם מה שקורה פה זה דוגמה לחברה הישראלית כולה. הרי המטרה שלנו זה לא להילחם אלא לחיות כאן אחד לצד השני וליצור מרקם משותף, כי תמיד יהיו סיבות למה לא לחיות ביחד כאן. מדברים בגדול על שלום אבל השלום מתחיל מהדברים הקטנים האלה".

ומה לגבי החרדים?

"זה די דומה. גם כאן יש רתיעה מסויימת מהצבא. יש מחסום תרבותי ומנטלי, אבל הצלחנו לחדור לישובים החרדיים, לבתי הספר החרדיים ולהעביר השתלמויות והדרכות".

היית גם מג"ד בנח"ל החרדי. זה הקל עליך בפיקוד העורף?

"בתפקיד ההוא דיברתי עם רבנים 'כבדים', שאמרו על בציבור על אברכים 'אין סיכוי שניתן אותם לצבא'. אבל בארבע עיניים, כל רב שדיברתי איתו אמר לי 'אני מעדיף שהוא יהיה בצבא מאשר לשבת על הברזלים ושיתחיל עם בחורות'. גם הרבנים מבינים שיש כאלה שמיועדים ללימודים ויש כאלה שלא".

מה נקודות ההשקה שלכם בפיקוד העורף עם הציבור החרדי?

"ברשויות החרדיות הבינו שהם צריכים את החברה מיחידת הסע"ר שלהם, לא רק בחירום רחב היקף אלא גם בשיגרה. כמו פיצוץ בלון גז או שריפה. היום עשיתי דיון לגבי הכשרת עוד 300 מתנדבים חרדיים בפיקוד העורף. כמובן עושים הפרדה בחדר אוכל, מביאים להם אוכל גלאט כושר, מכניסים רק מדריכים גברים בלי מדריכות. ככה מתנהלים מולם".

איך פיקוד העורף חודר למעוז חרדי אצלם ביישובים שלהם?

"ראשית בעזרת מדריכי התנהגות אוכלוסיה שהם חיילים של פיקוד העורף בעצמם שהתגייסו במסגרת פרויקט 'צוהר כתום', ושנית בעזרת התאמה של ערכות הדרכה למגזר החרדי".

למה הכוונה?

"שערכות ההדרכה שלנו נכתבו באידיש, שהאיורים צנועים, בלי נשים חשופות. בכלל אין את האלמנטים שהמגזר החילוני מכיר, וכך נכנסים לבתי הספר החרדיים".

היו לכם מקרים שבהם לא נתנו לכם להיכנס לבית ספר? שלא רצו לראות חייל במדים נכנס לשם?

"היו מקרים שבהם רמזו לנו ולשם לא נכנסנו. אבל אלה מקרים בודדים. הרוב מקבלים את העניין בהבנה ומשתפים פעולה". 

(צילום דובר צה"ל)

יאיר דנון