החבר'ה שיצילו אתכם מזק"א

ערן קמינסקי
2015-10-04 01:00:00
2015-10-04 01:00:00

לא מזמן פירסמו אנשי הסניף המקומי של "איחוד הצלה" בדף הפייסבוק שלהם פוסט שכותרתו היא "מה זה אומר להיות כונן באיחוד הצלה?": זה אומר ילדים לבושים לים, אישה עצבנית (לא תמיד) בבית, לפעמים אורחים שזה עתה הגיעו. הפעמים שאני נכנס אליכם הביתה עם הווסט הכתום ואומר שאני מאיחוד הצלה לא ממש משנה למישהו, שכן מבחינתכם הגיעה העזרה. וזה גם מה שחשוב לנו. כשאנחנו מגיעים עם האופנועים תמיד אומרים "הגיעו זק״א". ובכן – אם אנחנו לא נגיע מהר, גדלים הסיכויים שהם באמת יגיעו ואת זה אנחנו רוצים למנוע. להיות כונן באיחוד הצלה זה אומר להקריב הרבה מעצמנו כדי לעזור לכם ולא מדובר רק בזמן. לעיתים אנחנו חוזרים לביתנו ובוכים איתכם הרחק מהעין אבל קרובים אליכם בלב. הסיבה שאנחנו מסוגלים להמשיך שנה אחרי שנה, זו התודה שלכם. בעיניים, במילים החמות ובהרגשה הנהדרת שמלווה כל הצלת חיים.

אז מי הם אותם אנשים שמתנדבים להיות כוננים המוכנים להקפצה בכל שעות היממה? ומה ההכשרה שהם עוברים? ולמה בכלל אנחנו זקוקים להם כאשר יש את מגן דוד אדום? אורן קיינר, יו"ר הסניף במודיעין עושה לנו סדר.

קריאה, כרגיל באמצע הלילה

אירגון "איחוד הצלה" הוקם בשנת 2006 ומונה כיום כאלפיים חובשים, פרמדיקים ורופאים הפעילים בכל הארץ. הארגון מאושר כגוף מסייע בשעת חירום על ידי רשויות הבריאות ומתנדביו מגישים סיוע רפואי לחולים ולפצועים בתאונות דרכים ואירועים נוספים. כונני הארגון מטפלים במאות מקרים מדי יום, כאשר רק קצת יותר מעשירית המקרים הם תאונות דרכים.

קיינר, בן 43, עובד במחלקה העסקית בחברת תרופות בינלאומית. בהכשרתו הוא גם אח ופאראמדיק ומנהל כיום את הסניף בעיר.

אורן, מתי הוקם הסניף המקומי?

"הסניף במודיעין החל לפעול לפני בערך ארבע שנים עם שלושה-ארבעה מתנדבים. לפני שלוש שנים התחלתי לנהל את הסניף וראיתי בזה שליחות. מודיעין מאוד רחוקה מבית החולים הכי קרוב ביחס לערים אחרות, משהו כמו 20-25 דקות נסיעה לפחות. ראיתי שיש כאן צורך ממשי בנושא הכוננים, מאחר שברגע שהאמבולנס של מד"א יוצא לפינוי לביה"ח, למעשה הזמינות של אמבולנס נוסף כמעט ולא קיימת".

כמה אנשים פעילים בסניף? מה ההכשרה שלהם?

"מרגע שקיבלתי על עצמי את ניהול הסניף התחלתי לגייס חובשים ורופאים וגם פתחנו קורס והכשרנו חובשים. כיום אנחנו מונים שלושים איש, כאשר שניים מהם רופאים, ארבעה פאראמדיקים ו-24 חובשים. אנחנו נותנים שירות במשך כל שעות היממה בהתנדבות. זה אומר למשל שרופאים שסיימו את עבודתם בבית החולים וחוזרים הביתה בשעות הערב, יכולים לקבל קריאה באמצע הלילה ולצאת לאירוע. הכשרה של חובש אצלנו נמשכת שבעה חודשים של שני מפגשים בשבוע. אחר כך הוא עובר כמעט שנה של השתלמויות שונות ורק אחרי שנה וחצי כונן יכול לצאת לבד לאירוע. בנוסף יש 'תחקירי אירועים'. זאת השקעה לא קטנה".

למה בעצם אנחנו זקוקים לכם? מד"א לא נותנים מענה מספק?

"מד"א לא יכולים לתת מענה מספק. בכל העולם אנחנו מתמודדים עם יותר ויותר תאונות דרכים ומחסור במשאבים. גם השירות הכי טוב לא יכול להיות בכל מקום בכל שעה. אנחנו לא באים להחליף את מד"א אלא לתת שירות משלים. אנחנו באים מתוך הקהילה ובפיזור גיאוגרפי טוב יותר. דוגמה מהזמן האחרון: ממש בבניין מולי דימם תינוק לאחר ברית מילה. תוך דקה הייתי אצלו. טיפלתי בו בעזרת חומר עוצר דימום וחייו ניצלו".

אז אתם מגיעים לאירועים לפני מד"א?

"רוב הפעמים אנחנו מגיעים לפניהם ונותנים מענה עד להגעתם. היה מקרה שגרם לי להבין עד כמה דרוש השירות שלנו, בו אם חד הורית סבלה מהתקף אסטמה חריף. עברו ארבעים דקות עד שהגיע אמבולנס של טיפול נמרץ, מאחר ובאמבולנס רגיל אין תרופות, וחייה ניצלו בזכות העובדה שיש לנו היכולת והציוד לתת מענה מהיר".

איך היחסים שלכם עם מד"א? יש יריבות?

"בינינו לבין מד"א יש כיום שיתוף פעולה מאוד טוב. היחסים איתם מצויינים, יש חברות ואחווה ואנחנו מאוד דחפנו לכיוון הזה. מודיעין היא עיר מאוד קהילתית וכולם מכירים את כולם. יש פעמים בהם האמבולנס של טיפול נמרץ לא פנוי והחולה עובר למצב בו הוא מורדם ומונשם. אנחנו לא יכולים לשלוח אותו במצב הזה לבית החולים רק עם החובשים ומתנדבי הנוער של מד"א, אז הפאראמדיק שלנו מתלווה אליהם לפינוי".

לעתים הזמנה של מד"א כרוכה בתשלום כספי. איך זה עובד אצלכם?

"אנחנו עובדים בהתנדבות וכל הפעולות שאנו עושים הן תמיד בחינם".

יש גם ציוד מתקדם

ארגון איחוד הצלה מחזיק בירושלים מרכז ציוד ארצי, ולמרות שרוב תקציבו מגיע מתרומות הם מצליחים לצייד את אנשיהם ברמה הגבוהה ביותר. כך למשל, בזכות תרומה מהקהילה האנגלוסקסית בשכונת בוכמן, רכשו אנשי הסניף המקומי את מכשירי דפיברילטור (החייאה באמצעות שוק חשמלי) המשוכללים ביותר שיש בשוק, כאלו המתאימים גם לטיפול בילדים. קיינר: "הבנו שיש צורך במכשיר מהסוג הזה אחרי המקרה של הנער שקיבל דום לב בדרך לבית הספר. היינו הראשונים בישראל להשתמש במכשיר הזה. בנוסף יש לנו בסניף ארבעה אופנועים שמצוידים בכל הציוד שיש באמבולנס,  מלבד אלונקה. הצטיידנו במיוחד בציוד שיתאים לזמני ומרחקי פינוי ארוכים".

אז איך באמת המשפחות שלכם מקבלות את ההקפצות וההיעדרויות?

"הבדיחה אצלנו היא שהדבר הכי מפחיד עבור כונן באיחוד הצלה הוא המבט של האישה. זה אכן קשה והרבה פעמים נוצר מצב שאתה בדרך לאירוע משפחתי ופתאום יש קריאה על ילד שנפצע ואין אמבולנס זמין. מצפונית אנחנו לא יכולים להשאיר את הפצוע בלי מענה. הרבה פעמים אתה קם בחמש בבוקר לקריאה ובאמצע אירוע משפחתי נעלם או ברגע שיושב עם הילדים להכין שיעורים. המשפחות למדו לקבל את זה כחלק מהשגרה. זה קשה, אבל בסך הכל אנחנו זוכים לפרגון מהמשפחות, מהעירייה ומהציבור בו אנחנו מטפלים".

(צילום: "איחוד הצלה מודיעין")

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »