מחלקים
מנגן ונותן

מנגן ונותן

אורן ג'ורנו, בעליו של בית הספר למוזיקה 'קצב' שפועל גם במודיעין, השלים לאחרונה גיוס המונים שמיועד להעניק מלגות לימוד לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. הדרך לפרויקט התחילה לפני 14 שנים, כאשר נחשף לזוועת הפיגוע בדולפינריום וסבל מפוסט טראומה

יש לא מעט רגעים בחיים, שבהם מתברר כי הדברים הקשים ביותר שקורים לנו מובילים בסוף לטוב אחד גדול. כך גם הסיפור של אורן ג'ורנו, בעלי בית הספר למוזיקה 'קצב' הפועל בעיר, הדרך למציאת ייעודו בחיים עברה דרך הפיגוע בדולפינריום ופוסט טראומה שחווה עקב המראות שראה באותו לילה.

את אותה טראומה שהובילה לשנים של הסתגרות מרצון, ואת כספי הפיצויים שקיבל, ניצל ג'ורנו להקמת בית הספר למוזיקה וחלוקת מלגות לימוד לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. עכשיו, לאחר גיוס המונים מוצלח, הוא מחפש גם במודיעין את הילדים להם יוכל להעניק את מתנת המוזיקה ללא תשלום.

הפכתי לזאב בודד

ג'ורנו, בן 39 נשוי+2 מחולון, החל לנגן כבר בגיל שש. הוא למד נגינה על תופים וגיטרה, ניגן בשניים מהאלבומים של קובי אוז, שרון הולצמן ורבים אחרים. לפני חצי שנה הוציא לאוויר את אלבומו הראשון.

הצעד הראשון בדרך להקמת בית הספר למוזיקה, החל בשנת 2001 באותו לילה בו אירע הפיגוע המפורסם בדולפינריום.

"בדיוק נפרדתי מחברה אחרי הרבה שנים וחזרתי לגור אצל אימא שלי. הגעתי איתה לבית הקפה שממש צמוד למתחם הדולפינריום, ישבנו שם על החוף ופתאום הרגשתי מעין שריקה. הרמתי את הראש וראיתי את כל הנורות של כדור האורות שהיה שם מתנפצות. ואז היה שקט. אני לא אשכח את זה, לא שמעתי צעקות. זה קרה במרחק של כמה עשרות מטרים ממני והאינסטינקט הראשוני שלי היה לרוץ לשם, לראות אם אפשר לעזור. ממה שראיתי שם, לא היה ממש למי לעזור. ראיתי גופות, חלקי גופות. אנשים מוטלים על הרצפה. מהר מאוד הגיעו כוחות ההצלה ולקחתי את הרגליים שלי והלכתי הביתה".

מתי התחלת להרגיש שמשהו לא בסדר איתך?

"הרגשתי שהכל בסדר, עד שיצאתי לבית קפה ולא הייתי מסוגל להיות שם. ממש פיתחתי חרדה חברתית. עד היום קשה לי עם מקומות עם הרבה אנשים. מאותה פעם לא יכולתי לצאת עם חברים לפאב, התחלתי להתבודד בבית. זה נמשך ככה שמונה שנים. רק אחרי השנה הראשונה אני מבין שנמצא באיזה מצב, אבל אני אלוף העולם בהדחקות. אני לא אלך לרופא גם אם גוסס, אז לא טיפלתי בזה. התחילו להיות לי התקפי חרדה והפכתי להיות סוג של זאב. גרתי בבית עם גינה ושני כלבים ובמשך שבועות לא יצאתי מהבית. לפני הפיגוע הייתי בשיא הנעורים שלי, הייתי בחור פופולארי עם המוזיקה והרבה חברים וכבר הייתי נגן די מוכר. זה גרם לי לרצות להתנתק מהכל, בלי לדעת למה".

מה עזר לך לצאת מזה?

"הילדים והמשפחה. אי אפשר להתבודד כשיש לך ילדים. אשתי אכלה ממני הרבה חרא במשך שנים. גם העבודה עם ילדים עזרה לי לראות את החיים באור יותר ורוד".

לאחר שמונה שנים במצב הזה, ג'ורנו החליט לפנות אל הביטוח הלאומי. "החלטתי לתבוע הכרה במצבי, לקבל פיצויים על כל מה שעבר עלי בגלל הפיגוע. מה שעובר עלי עד היום. בניגוד לכל הסיפורים, התהליך מול הביטוח הלאומי היה מאוד פשוט ומהיר. אחרי אבחון הם ישר אישרו שאני סובל מפוסט טראומה וקיבלתי 140 אלף שקל פיצויים. בכסף הזה השתמשתי כדי להקים את בית הספר למוזיקה".

מודיעין קשה לפיצוח

בית הספר למוזיקה של ג'ורנו פועל בחולון, רמת אביב ומודיעין. בעשור האחרון מלמד ג'ורנו נגינה בעיר, שבע שנים בסטודיו ברעות ובשלוש השנים האחרונות בסטודיו 'קצב', שפעל ברחוב עמק זבולון וכיום מחפש בית חדש.

"מה שמיוחד ב'קצב' זה שהמורים הם מוזיקאים, אמנים אמיתיים ולא ילד בן 24 שעכשיו סיים לימודים. מלמדים אצלנו שמות כמו ענת -אסתר חיטמן שמלמדת גיטרה, דן תורן שעובד עם הרכבים וסדנאות כתיבה, אני מלמד תופים וירונה כספי מלמדת פיתוח קול וגיטרה. יש לנו כיום 250 תלמידים בכל שנה ובחולון ורמת אביב בית הספר עובד מצויין ועובר מפה לאוזן. במודיעין אני כבר שנתיים מחכה לפריצה, אבל כאן זה הולך יותר קשה. האמת שאני לא יודע להסביר למה זה ככה, אבל כאן זה מורכב יותר לתפוס תאוצה. עדיין לא פיצחתי את מודיעין".

בית הספר למוזיקה של ג'ורנו מתהדר אמנם ב-250 תלמידים, אולם רווחים משמעותיים לא ממש ראה מזה ג'ורנו. בין היתר בגלל הנטייה שלו ללמד ילדים במחירי עלות, ללא רווח.

"יש בחולון המון משפחות חד הוריות וילדים לאימהות שאומרות לי שיקר להן ואין להן איך לממן. אני תמיד אמרתי להן להגיע ושנסתדר כבר. היו לי המון תלמידים ממשפחות כאלו, ממשפחות שההורים נכים או מעוטי יכולת ואת כולם לימדתי במחירי עלות. בשלב מסוים ראיתי שהעסק מאוד מצליח אבל אין רווח, אז הבאתי יועץ כלכלי שאמר שאם נמשיך בצורה הזאת נצטרך לסגור את בית הספר תוך שנה. ככה אני, לכולם אמרתי: "בואו תלמדו, בלי כסף".

"עברו אצלנו המון ילדים כאלו. ח', היא בת 15 וכבר שנה שלישית אצלנו. היא הגיעה מעמותת "אור שלום", דרך ילד אחר שגם הוא יתום. הוא היה עוזר לי להדביק פוסטרים וכאלה דברים ויום אחד הוא אמר שיש ילדה יתומה שרוצה ללמוד לנגן על גיטרה, אבל היא מופרעת. אמרתי לו שיביא אותה והיא ילדה מדהימה, מצטיינת ומשקיענית. היו לה בעיות התנהגות בבית הספר, היא הייתה מתחצפת למורים, מאחרת וכל מיני עניינים כאלה. אצלנו היא הכי ממושמעת ואוהבת. מכתב התודה שקיבלנו ממנה היה כל כך מרגש. ילד אחר שנקרא לו י', הוא ילד ניגרי בן 16 שגם הגיע דרך העמותה. הוא החלים מסרטן והחלום שלו היה לשיר. במשך שנה הצמדתי לו מורה ויחד הם עבדו גם על טקסטים וגם על פיתוח קול והיום הוא רוצה לחזור אלינו לעוד שנה".

"היה לי חשוב להכניס את הנשמה בתוך העסק, אחרת זה היה משעמם. אני לא איש עסקים, אני אמן. מה שמעניין אותי זה הילדים. אני סוג של פיטר פן. להורים אמידים אני מסביר שבזה שהם משלמים, הם מאפשרים לי ללמד גם את מי שאין לו יכולת לשלם. זה מין איזון כזה, שאני נמצא באמצע".

הילדים שולחים כסף במעטפה

אחרי חוות הדעת שנתן היועץ הכלכלי, הבין ג'ורנו שהגיע הזמן לעשות סדר בנטייה שלו לאמץ לבית הספר את כל מי שרוצה ללמוד, מבלי לחשוב על הכסף.

"עשיתי סרט תדמית לבית הספר ואחר כך כשצפיתי בו, הבנתי שזה יותר סרט חברתי מאשר תדמיתי. החלטתי לעשות הד סטארט, גיוס מימון המונים, ולהפוך את כל עניין המלגות למסודר. עד היום עשינו את זה באופן לא פורמלי, על פי האינטואיציה שלי. עכשיו זה יהיה מסודר, כשענת תעשה את הסינון כי אני רגיש מדי. היא יותר קשוחה ממני, אני ישר נמס מכל ילד שרוצה ללמוד".

במסגרת גיוס הכסף הצליח ג'ורנו לגייס סכום של מעט יותר ממאה אלף שקלים, אשר ישמשו למלגות לימוד עבור 20 ילדים. "הם יוכלו ללמוד מוזיקה על כל כלי שיבחרו. כמובן שהם יתקבלו אחרי מבחן קבלה שנערוך להם. הקריטריונים יהיו, מלבד כישרון, שיעמדו בתנאים הסוציאליים הדרושים לקבלת המלגה כמו להיות ילדים למשפחות חד הוריות או ממוסדות אומנה וכדומה. אנחנו מפרסמים את זה בפייסבוק ועובדים בשיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה של עיריית חולון".

הסכום שגוייס, בתוך חודש בלבד, הוא מכובד ביותר בימים בהם הפך העניין לטרנד פופולארי למדי. נסו להיזכר כמה פעמים נתקלתם בבקשה של אחד מחברי הפייסבוק שלכם לתרום לפרוייקט שלו, ותבינו עד כמה לא מובן מאליו שג'ורנו הצליח לסיים בהצלחה את הפרוייקט.

"האמת שהופתעתי. תרמו לנו 260 תומכים, שרבים מהם תרמו אלפי שקלים. חיכו לי בתיבת הדואר מעטפות עם כסף ששלחו לנו ילדים. בשלב מסויים אחרי שגייסנו כבר 70 אלף שקל, פנה אלי בחור ישראלי שחי באירופה והתחייב שישלים כל סכום שיחסר למאה האלף שרצינו לגייס והוא באמת עמד במילתו".

דוגמא טובה להשפעה של הנתינה של ג'ורנו, אפשר היה לראות בפוסט בפייסבוק שפרסמה אישה שהוא לימד את בנה, במהלך הימים האחרונים לגיוס הסכום:

"לפני שבעלי נפטר, אורן לימד את בתי בחוג לתופים. אחרי שחזרנו מהודו.. ביקשתי ממנו ללמד גם את בני שהיה בן שלוש והרגשתי שזה יכול לתרום לו לביטוי העצמי שהיה כלוא ומודחק. במתנ"ס צחקו עלי, הרי חוג תופים זה מגיל 6 אבל אורן לא צחק. אורן הבין אותי. הוא הסתכל עליי ואמר שהוא יעשה את זה. הוא ידע
בני באמת לא למד מקצבים ותווים בשיעורים האלה. הוא קיבל חבר. מישהו שיקשיב לו, שיראה אותו. שיעזור לו להוציא את הכעסים בתיפוף
עד היום כשאני חושבת על אורן אני מחייכת. יודעת את החלק שלו בריפוי הילדים. כשאורן כותב שנותרו 6 ימים לתמוך בגיא בן ה- 9 (אחד התלמידים לו מתכוון ג'ורנו להעניק מלגה. ע.ק) הוא מתכוון שזו טיפה בים מתוך מפעל חייו...
הדלת נפתחת

"הגיוס הלך בקלות בגלל הנשמה, בגלל החברתיות. אני הדוגמא הקלאסית לזה שכאשר אתה הולך עם הלב והנשמה, השערים נפתחים. שנים ניסיתי לעשות מוזיקה, להיות כוכב, ולא קרה כלום. עכשיו הדבר הזה מתפוצץ. כשאתה נמצא במקום שאתה מחובר לייעוד שלך, הדלת נפתחת".

את מלגות הלימוד לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת, ג'ורנו ישמח להעניק גם כאן במודיעין. "אנחנו משפצים עכשיו את הסטודיו בחולון והייתי שמח שגם במודיעין יהיה משהו כזה, עם ערך מוסף חברתי. אני מאוד מחובר לעיר הזאת, יש לי תלמידים אוטיסטים מכאן שבאים אלי ללמוד בחולון. מבחינה של תרבות יותר חברתית/מחתרתית, מודיעין יכולה להתעורר יותר ואני מאוד אשמח שמישהו ירים את הכפפה ויעזור לי לבצע את זה כאן. שיהיה כאן מקום חברתי יותר שייתן את האפשרות הזאת גם לילדים שאין להם את היכולת".


הפיגוע בדולפינריום

ב-1/6/2001 נהרגו 21 צעירים בפיגוע התאבדות בכניסה לאחד המועדונים במתחם הדולפינריום בתל אביב. הפיגוע התרחש בליל שבת בכניסה למועדון, כאשר מחבל מתאבד נעמד בתור בכניסה ופוצץ את המטען שנשא על גופו. מהפיצוץ נהרגו במקום 17 צעירים וארבעה נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם. 120 בני אדם נפצעו בפיגוע. שבעה מהנרצחים היו תלמידי בוגרי בית הספר 'שבח מופת' בתל אביב.

לאחר הפיגוע התרחשו בתל אביב וביפו התפרעויות קשות, כאשר המון ישראלי זועם יידה אבנים על מסגד חסן בק, השוכן מול מתחם הדולפינריום. בשנת 2002 נלכד חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, שהיה מעורב בפיגוע בדולפינריום ובפיגועים נוספים. הוא נדון ל-17 שנות מאסר, אך שוחרר בשנת 2011, במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט.

(צילום: אינגריד מולר)

יאיר דנון