(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
זה אמנות או ונדליזם?

זה אמנות או ונדליזם?

"אמנות היא שפה. אמנות הרחוב נמצאת סביבנו ברחבי הערים, כמעט בכל מקום, ואנשים רואים אותה אך לרוב אינם מכירים או מבינים אותה". כך אומרת דינה שגב מכפר האורנים - מורה ומרצה לאמנות שהחלה במהלך השנה האחרונה במיזם חדש ומיוחד של הרצאות וסיורים אורבניים במרחבי גוש דן ומחוצה לו בעקבות גרפיטי וציורי קיר. והיא מסבירה: "בסיורי ובהרצאותי אני מלמדת אנשים להבין את ה'שפה' הזו, ופותחת להם צוהר להכיר וליהנות מהעולם המסתורי והמרתק הזה של הגרפיטי ואמנות הרחוב".

שגב, מורה ומרצה לאמנות כבר 25 שנה, שעסקה בהדרכות אמנות ויצירה בסטודיו שלה במשך שנים רבות, מספרת: "בשונה מביקורים במוזיאונים, כאן מדובר בסיור קליל ברחובות המיוחדים בפני עצמם, או בהרצאה מדליקה וצבעונית עם תמונות מרחבי העולם. זאת היכרות עם אמנות צעירה, חצופה ודינאמית, שלעיתים היא אף חתרנית ובועטת. אמנות שתעורר הזדהות וגם כעס ולפעמים חיוך, ותעורר למחשבה או לפעולה".

בסיוריה שולפת דינה תמונות של ציורי האדם הקדמון מקירות המערות, ומחברת את הגרפיטי המודרני להקשרים ההיסטוריים: "אמנות הרחוב היא המשך לצורת ביטוי המתקיימת כצורך אנושי הטבוע באדם מאז ימי המערות ועד ימינו".

האיש שבקיר

בסיורים ובהרצאות שלה היא מפגישה את המשתתפים עם 'טבע האדם' במיטבו, וביצירתיותו. בסיוריה עולות סוגיות מגוונות ומעניינות ונולד שיח על הגבולות בין מותר לאסור, בין אמנות לוונדליזם ובין אמנות גבוהה לנמוכה.

מסתבר שאמנות הרחוב עשויה להציל חיים. כך משתמע מהסיפור הבא: "אבי היה פסיכיאטר, וכנערה בעצמי, שמעתי אותו פעם מרצה לסגל בית החולים בו עבד על התאבדויות בקרב צעירים ובני נוער. צעירים שלא מוצאים את עצמם, ולא מוצאים איך 'להתחבר לעולם', הרצאה שבזמנו עשתה עלי רושם עז. גם הכרתי נערה שלא מצאה את 'הדרך שלה' להתחבר לעולם והתאבדה. לפעמים אני חושבת גם על אמנים אבודים כמו ואן גוך, שלו רק היה מצייר ברחובות אולי היה מגיע אל הקהל וזוכה באהבה והכרה שדרך הממסד הנוקשה היה לו קשה  לקבל. כעת, בהכירי את עול אמנות הרחוב, אני רואה איך הרחוב  לפעמים ממש 'מציל' נשמות תועות של צעירים עם נפש אמנותית, שלא מוצאים את דרכם באופנים ממוסדים. אבל בזכות הרחוב נפתחות להם דלתות שמחברות אותם לחיים של הגשמה ויצירה".

דינה מספרת על אמן אבוד אחד כזה שהגיע מבית הרוס בחו"ל ורק בזכות הרחוב החל לשקם את חייו וכיום הוא מציג בגלריות ונחשב לאמן מן השורה. או אמנית אחרת שסיפרה לה שהרחוב נתן לה הכל - מימוש עצמי, בן זוג, חברים  ו'את כל החיים' כפי שהיא אומרת. כן, גם פרנסה התחילה להגיע עם ההכרה בה כאמנית".

להתראות בתל אביב

בסיורים נהנים המשתתפים מחוויית ה'שוטטות' ברחובות, שלפתע אינם 'שימושיים' אלא פשוט מאפשרים לשעה קלה להיות מרגשים. כמו בטיולים בחו"ל. דינה 'עושה סדר' בסיוריה ובהרצאותיה בין הקטגוריות השונות המשתייכות לתחום הגרפיטי והאמנות האורבנית, ומספרת את סיפוריהם של האמנים העיקריים הפועלים בארץ ובעולם.

במסגרת הפעילויות מוצעים גם סיורים מיוחדים לבני נוער, לבני ובנות מצווה. וכן כ'סיורי משפחות' - סיורים להורים וילדים, שנהנים לגלות את אמנות הרחוב ביחד. סיורי הילדים והנוער מותאמים ומלווים במשחקי סימולציה ובהפעלות וחידונים שונים. בסיורים אלו אף ניתן לשלב סדנא יצירתית בה מתנסים בדרך החשיבה - מרעיון לביצוע, ביצירת סטנסיל של גרפיטי, וכמובן בריסוס. ההרצאות והסדנאות מתאימות מאד גם כהפעלה מיוחדת בבתי ספר: "זו הזדמנות להתוודע לביטוי אמנותי בדרך ייחודית וסוחפת עבור ילדים ונוער".

לאיזה גיל מיועדים הסיורים?

"הסיורים מעניינים ומתאימים כמעט לכל אחד, בכל גיל. מגיעים אלי עובדים ביום כיף שמקום העבודה תכנן והזמין עבורם, או חוגגי ימי הולדת – בין אם קבוצות של חברים וחברות, או קבוצות משפחתית של מספר דורות. אפילו היתה לי קבוצה שבאה לסיור לרגל חגיגת יום ההולדת שמונים של הסבתא".

כמובן שהיעד העיקרי הוא העיר תל אביב, מעוז הגרפיטי של ישראל. אבל גם ירושלים עמוסה בציורי קיר וגרפיטי ובקרוב תרחיב דינה את הסיורים לעוד ערים.

בתמונה: דינה שגב בסיור אופייני. חבל שואן גוך לא צייר על קירות (צילום פרטי)

מכללת די בי איי