מלאכי שרה

ארגון הסיוע הרפואי המוערך בישראל מפעיל במודיעין סניף ענק שבו פעילים למעלה ממאה (!) מתנדבים. מאז שעזבו את מתחם הקרוואנים השתלטו אנשי "יד שרה" על תחום הריפוי בעיסוק והם גם מסייעים לתלמידים בכיתות שיקום. וזוהי רק ההתחלה

פורסם ב: 11:25 16/12/15 | מאת: ערן קמינסקי | מעורבות, משפחה וקהילה


"תרגיש את המקום" חוזר ומבקש אלי רוזנברג, המנהל בהתנדבות מלאה ("אני השרוט הראשי...") את סניף יד שרה במודיעין בעת שאנו מגיעים לביקור במשכן החדש של העמותה ברחוב מרדכי גור בעיר.

עבור תושבי מודיעין הרבים שהגיעו בעבר למתחם הקרוואנים בכניסה לעיר בחיפוש אחרי משאבת חלב או זוג קביים, קשה שלא להתרשם מהשיפור האדיר עם המעבר לבניין החדש. 1,300 מ"ר המורכבים מכמה חללים, חדרי הדרכה, משרדים וסדנאות מלאכה, כאשר הכל מעוצב בצבעים רכים ומעניק תחושה נעימה לבאים בשערי יד שרה, כאלו שבדרך כלל מגיעים לכאן בנסיבות הפחות נעימות של החיים.

יד שרה היא מעמותות ההתנדבות הגדולות בישראל, המעניקה מגוון שירותים לחולים או מוגבלים במטרה לצמצם את ההשפעה על עצמאותם. יד שרה פועלת כדי לאפשר לכל אדם להמשיך באורח החיים שהוא בחר בו, בביתו עם משפחתו וקהילתו ולא להיאלץ לעבור למוסד סיעודי. סיפורה של העמותה החל לפני כמעט ארבעים שנה, כאשר בשנת 1976 עברו ראש עיריית ירושלים לעתיד אורי לופוליאנסקי ואשתו לגור בירושלים. החורף הקשה בשנה זו גרם לבעיות נשימה אצל תינוקות רבים שנזקקו למכשירי אדים. בכדי להקל על מצוקתם קנה לופוליאנסקי מספר מכשירי אדים ופתח בביתו גמ"ח (גמילות חסדים) להשאלה. בעקבות יוזמתם החלו תושבי השכונה להביא להם מכשירים, עזרים רפואיים ופריטי ציוד וטכנולוגיה  שונים שלהם לא נזקקו עוד. תוך זמן קצר התמלאה דירתם הקטנה בהליכונים, קביים כיסאות גלגלים ואביזרים רבים נוספים.

כעת היה בבעלות הגמ"ח הביתי ציוד רפואי שענה על צורכיהם של תושבי השכונה והשכונות שבסמוך לה ולופוליאנסקי, שראה שהצורך בהשאלת ציוד רפואי היה גדול יותר ממה שחשב, החליט להרחיב את מרכז ההשאלה. אביו של לופוליאנסקי, שמכר את חנות הנעליים שהייתה לו ויצא לגמלאות, תרם את הכסף שקיבל עבור החנות להרחבת הגמ"ח. מבנה מתאים למרכז נמצא ובשנת 1976 נוסד המרכז החדש כמלכ"ר ונקרא בשם "יד שרה", לזכרה של שרה לופוליאנסקי - סבתו של אורי שנספתה בשואה. כיום פועלים יותר ממאה סניפים של העמותה על ידי 6,000 מתנדבים, כאשר הפעילות התרחבה הרבה מעבר להשאלת ציוד רפואי.

רוזנברג ביד שרה. משכמם ומעלה (צילום פרטי)

סיפורו של הסניף במודיעין החל לפני יותר מ-17 שנים, בעת שאלי רוזנברג, שפרש בגיל 59 לאחר שנים רבות כחשב בבנק קונטיננטל, ומשפחתו החליטו לעבור מראשון לציון למודיעין. הוא מספר: "התנדבתי בסניף בראשון ציון וכשהחלטנו לעבור למודיעין הצעתי ליד שרה לפתוח כאן סניף. זה היה בתחילת 1997 וידענו שמודיעין תהיה עיר גדולה. חברתי אז למשה ספקטור ונפשי נקשרה בנפשו. אגב, אשתו מתנדבת אצלנו עד היום. אחרי שפתחנו את הסניף במתחם הקראוונים התחלנו לחלום על מקום גדול יותר. שכטר הקצה לנו קרקע, ספקטור וביבס פרגנו לנו ולפני יותר משנתיים פתחנו כאן את הסניף החדש".

הרבה מעבר למכשירים

את הסניף החדש והמצוחצח מנהלים ומתפעלים למעלה ממאה עובדים, כולם מתנדבים. מהמנהל ועד לאחרון המנקים. כרגע פתוח הסניף שמונה שעות ביום, כאשר רוזנברג מתכנן להרחיב את שעות הפעילות ל-11 בתוך שנה מהיום. עלות תפעול הסניף עומדת על 750 אלף שקל בשנה, כאשר חלקו מגיע מתרומות של אנשים שהסתייעו בשירותי הסניף. "כאשר אנשים מחזירים את הציוד ומקבלים חזרה את הפקדון שהפקידו, אנשים מבקשים בעדינות תרומה. כמעט ואין אדם שמחזיר ציוד ולא תורם משהו", מספר רוזנברג.

ליבת העשייה של סניף יד שרה היא כמובן השאלת ציוד רפואי-שיקומי, אבל פעילות העמותה כבר התרחבה כאמור הרבה מעבר למה שהיה בעבר. "יש פה מרפאות בעיסוק, חנות 'יד שרה מסייעת' שמוכרת אביזרי עזר לשיקום במחירים הכי נמוכים בשוק, יש פה בית מלאכה אזורי לתיקון ציוד, פינת 'גן ילדים' לילדי המבקרים, דירה לדוגמא ועוד ועוד', מספר רוזנברג.

במרכז אולם התצוגה ניצבת "דירה לדוגמא" בה יש חדר שינה, מטבח ומקלחת/שירותים ובהם מוצגים מאות פריטים שיכולים לשמש כעזר. רוזנברג: "יש לנו ארבע מרפאות בעיסוק. כאשר נכנס אדם שחושב שהוא צריך רק כסא גלגלים ואנחנו מראים לו פריטים נוספים שיכולים להקל עליו. יד שרה מתמחה בשנים האחרונות בהשאלת ציוד מתקדם כמו מיטות חשמליות, מנופים וכולי. ציוד שיכול לסייע לחולים סופניים להישאר בביתם במקום לעבור למוסד סיעודי".

בסך הכל מוצעים ביד שרה אלפי פריטי ציוד להשאלה, הנעשית ללא תשלום אך בהפקדת פיקדון. "העיקרון פה הוא שלא יהיה מצב בו אדם ייצא מכאן בלי לקבל את מה שהוא צריך", פוסק רוזנברג. "אם אין לאדם את הסכום הדרוש לפיקדון, נוציא מכיסנו או שנמצא פתרון אחר. לא סתם הסיסמה שלנו היא 'יד שרה - מכל הלב'. אנחנו תושבי העיר שפועלים למען תושבי העיר".

הבעיות הרפואיות של מודיעין

כיאה לעיר שהייתה צעירה מאוד וכיום מתחילה להתבגר, ביד שרה עושים את ההתאמות הנדרשות. רוזנברג מסביר: "דרך השאלת הציוד אנחנו רואים גם את התפתחות העיר. יותר ויותר סבים וסבתות שנזקקים לכיסאות גלגלים וכולי. יותר ציוד מיוחד לבעלי לקויות. הלהיטים שלנו הם כמובן משאבות החלב וקביים. מאז שנפתח הספורטק גם מגיעים אלינו הרבה יותר ילדים שזקוקים לקביים".

הסניף ברחוב מרדכי גור ממשיך להתפתח, כאשר בקרוב מתוכנן מחסן הציוד להפוך למרכז לוגיסטי שיתחזק עשרה סניפים נוספים של העמותה באזור מודיעין ומרכז הארץ. גם שירות התיקונים שמציעים אנשי הסניף ישמש את הסניפים האחרים. עוד בתכנון הפעלת שירות ייעוץ משפטי בהתנדבות לקשישים וגם פרויקט בשיתוף מערכת החינוך העירונית, במסגרתו תגיע פעם בשבוע כיתת בית ספר אל הסניף ולאחר מכן יתקיימו מפגשים נוספים בבית הספר עצמו כאשר התלמידים יזמו גם פרויקטים שונים לגיוס כסף לרכישת ציוד עבור ילדים נכים.

רוזנברג במעבדת התיקונים. המבנה החדש העצים את הפעילות (צילום פרטי)

כאמור, את הסניף מפעילים מתנדבים, כאשר כל אחד מגיע מסיבותיו שלו. כך לדוגמא מנהלות את המחסן שתי נשים המתמודדות עם סרטן השד ובסדנת תיקוני הציוד עובדים ביחד גבר מבוגר הסובל מדיכאון, משפחות המגיעות להתנדב יחד וארבעה מתלמידי ובוגרי בית הספר לחינוך מיוחד "גוונים" במודיעין. רוזנברג: "אני מאוד מחובר לילדים ויש פה מתנדב שלנו שהציע להביא לכאן נער מגוונים וככה התחברנו אליהם. הם בני 18-21 ובמסגרת פרויקט 'הכנה לחיים' הם מקבלים פה העשרה, רוכשים מיומנויות שונות ויכולת עבודה בצוות. זה פרויקט שאנחנו שואפים להרחיב אותו. מה שיפה כאן זה השילוב של אנשים שההתנדבות מהווה עבורם סוג של שיקום. יש לנו גם נוער מתנדב שאתה רואה איך הרוח מהבית הביאה אותם לכאן. אמרתי בעבר לאורי לופוליאנסקי שמעבר לנתינה, הוא נתן אפשרות למתנדבים להתחבר לעצמם, לקבל משמעות לחייהם. כל פעם מחדש אני אומר תודה על הזכות הזאת. זה שכרי פה - האנשים. אני אומר לעצמי שכל יום אני רוצה לעשות חסד קטן ופה אני זוכה לעשות את זה".

עוזרים גם לתומכים

פרויקט נוסף ומעניין הפועל בחודשים האחרונים בבית יד שרה הוא "יד לתומך". מי שאחראית על הפרויקט היא העובדת הסוציאלית הדסה זוהרי, תושבת מכבים המספרת כי שירות "יד לתומך" מתקיים כיום בשמונה ערים נוספות בארץ מלבד מודיעין.

"זה שירות ארצי המלווה ותומך בבני משפחה המטפלים באדם חולה או קשיש. מודיעין יוצאת דופן בגלל האוכלוסיה הצעירה שלה, כך שיש פה פחות משפחות המטפלות בקשישים ויותר בחולים. אנחנו באים לסייע לאדם המטפל, כאשר בדרך כלל מלאכת הטיפול נופלת על אדם אחד עיקרי במשפחה ולאורך הזמן אנחנו רואים שהאדם המטפל פשוט נשחק. הוא גם מטפל בחולה, גם במשפחה וגם צריך לדאוג לפרנסה. אנחנו מדברים על מונח של 'שקיפות', כאשר הכוונה היא שהאדם המטפל הופך להיות שקוף בעיני המשפחה וגם בעיני עצמו. בדרך כלל לא רואים אותו ואת צרכיו, כאשר הוא זה שצריך להחזיק את הכל שלא יתמוטט הם נוטים להגיד 'אני בסדר, אני לא צריך עזרה'. ואנחנו אומרים להם שהם לא בסדר. אתה רואה אנשים על סף התמוטטות. מחקרים מראים שיש מקרים בהם המטפל הולך לעולמו עוד לפני המטופל. אנחנו רואים אותם מאבדים כיוון, מבולבלים".

איזו עזרה אתם מציעים להם?

"אנחנו צוות מתנדבים אנשי מקצוע שמציעים טיפול לאורך זמן וללא תשלום בכל המערכות. מתחילים איתם מלבדוק מה בדיוק הצרכים שלהם ואיפה צריך לעשות סדר. זה כבר נותן לאדם המטפל סוג של רגיעה אחרי שכבר איבד עשתונות. העזרה יכולה להיות ברמת האינפורמציה – ביטוח לאומי, קופות חולים, מועדונים לקשישים וכולי. יש גם המון ליווי ותמיכה לאורך הדרך, כאשר אנחנו נפגשים אחת לשבוע ומגיעים גם לביקורי בית במידת הצורך. אנחנו בונים את מערכת הצרכים של המשפחה ברמה האינדיבידואלית, כאשר לפעמים יש כמה מתנדבים שמטפלים במשפחה אחת. מעבר לזה אנו מפעילים קבוצת תמיכה למטפלים, שם הם רואים שהם לא לבד עם הקושי והתחושות שעולות".


מכתב התודה שמסביר הכל

"קיבלתי מתנה גדולה. אם גם אתם מטופלים בבן משפחה עם צרכים מיוחדים, אל תהססו לפנות - אתם בידיים טובות מאד"

דוגמא טובה לשירות שנותנים זוהרי ואנשי יד שרה, אפשר לראות במכתב שהעבירה להם אחת המשפחות שהסתייעה בשירותיהם:

"בעקבות תאונת דרכים בתי יושבת בכיסא גלגלים ונזקקת להשגחה צמודה בשל טיפולים

רפואיים שהיא נצרכת להם. בנוסף לכך, בשל הטיפול האינטנסיבי בבתי, ראינו שבני "נדחק לפינה"... מצאתי עצמי לפני כארבעה חודשים מתמודדת עם עומס בל יתואר. פניתי לרווחה והם הפנו אותי ל"יד לתומך". בפגישה הראשונה הדסה מהרה למקד את הצרכים היותר דחופים העומדים על הפרק, ואחרי שהחליפו ביניהן כמה מילים שרהל"ה והדסה חילקו ביניהן את העבודה. עוד הן הבטיחו לי שימשיכו ללוות אותנו. התחושה שהייתה לי אחרי הפגישה היא כאדם טובע שמצא עוגן לאחוז בו.

ואכן הן לא אכזבו. שרהל"ה הצליחה להצמיד לבני בנות שירות שיעניקו לו זמן איכות שהתקשיתי לתת לו; הדסה, בנועם רב, עזרה לי להבין שעלי לפעול למציאת עובדת זרה חדשה וליוותה אותי בכל הקשור בכך; ורותי, מתנדבת שלישית, לקחה אותי ביד ועזרה לי לעצב את חדרו של בני ואת חדרה של בתי הנכה כדי שיראה חדר ילדים, ולא חדר בבית חולים. בקיצור - קיבלתי מתנה גדולה. אם גם אתם מטופלים בבן משפחה עם צרכים מיוחדים, אל תהססו לפנות - אתם בידיים טובות מאד".

 

אין תגובות תגובה חדשה