(new)ויקטורי
דמיינו אהבה

דמיינו אהבה

מרבית האנשים מחפשים שותפים לחיים ולא רוצים להישאר לבד אבל רבים מאיתנו לא באמת פתוחים להכניס עוד מישהו לחיינו. יש שחושבים שלא כדאי לבזבז זמן באתרי ההיכרויות בשל חשש מהצעות לא רציניות ומוותרים מראש או שהופכים להיות מאד בררנים בגלל השפע והאשליה שתמיד יהיו עוד אופציות. חלק גדול מהם נשארים בסוף לבד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (במגזר היהודי) בשנת 2013 גיל הגברים שנישאו לראשונה היה 28 וגיל הנשים שנישאו לראשונה היה 26. בשל העלייה בגיל הנישואים אחוז הגברים הרווקים בגילאי 25 -29 עלה מ- 28% בסוף 1970 ל- 65% בסוף 2013 ושיעור הנשים הרווקות באותם גילאים עלה באותה תקופה מ 13% ל 50%.

הפחד להתאכזב שוב

חגית (שם בדוי), בסוף שנות השלושים שלה, הגיעה לטיפול אצל תימורה שפירא כי רצתה מאד זוגיות. "במשך שנים רבות היא יצאה לדייטים וחיפשה באופן אקטיבי אך בשנים האחרונות התעייפה ואמרה שהיא מותשת" מספרת תימורה, מטפלת למציאת זוגיות. "היא רצתה זוגיות אך הפסיקה לעשות משהו בקשר לזה כי הייתה מתוסכלת ומיואשת ופחדה להתאכזב שוב. מאחר והיו לה כבר כרטיסים באתרי ההיכרויות התחלנו בשיטת הצעדים הקטנים ובכל פעם עבדנו על צעד אחד קטן".

הבעיה מוכרת לרבים מהפנויים והפנויות שמאסו כבר בחיפושים אך חוזרים על אותן טעויות. "אם את מחפשת בן זוג כבר הרבה זמן ולא מוצאת את מאוד מתוסכלת, אולי אפילו מיואשת, כבר לא מאמינה שזה יכול לקרות לך. את כל כך רוצה. באמת. אבל זה לא קורה. ואת לא מבינה למה. אין שום סיבה נראית לעין שלא תמצאי את בן הזוג שמתאים לך. את לא מבינה איך נשים אחרות, פחות מוצלחות ממך, מצאו בן זוג - ואת לא. חברות שלך נכנסות אחת אחרי השנייה למערכות יחסים זוגיות, ורק את עדיין לבד. תקועה באותו מקום מתסכל...מה עושים? על כך אמר אנדי וורהול: "אומרים שהזמן משנה דברים - אבל האמת היא שעליך לשנות אותם בעצמך".

מה הסיבות השכיחות לקושי במציאת אהבה?

שפירא: "הערכה עצמית נמוכה – הרגשה שאת לא מספיק "שווה" ומושכת, דפוסי התנהגות לא נכונים – הימנעות מיציאות, עבודה עד שעה מאוחרת, יציאה לדייטים אחד אחרי השני, רגשות שליליים לגבי הנושא הנובעים מפחד מדחייה או מייאוש, זיכרונות כואבים מהילדות או מאהבות נכזבות וכן תסריטים שליליים שנבנים בראש לגבי החיים בזוגיות" היא אומרת.

חיבור לתת מודע

תימורה שפירא ממודיעין (מקור שמה הוא עמודי עץ התמר בבית המקדש שנקראו "תימורות בית המקדש") נשואה ואם לשלושה ילדים (בגילאי 20, 17, 13), הגיעה לתחום אחרי חיפוש לימודים שונה ממה שעסקה בו. היא נולדה בירושלים, למדה בתיכון שליד האוניברסיטה ושירתה בצבא במודיעין ערבית. באוניברסיטה סיימה תואר ראשון ושני בערבית ומזרח תיכון ולאחר מכן עבדה כעשר שנים בתפקיד עורכת חדשות בקול ישראל בערבית. בהמשך עברה למשרד החוץ, שם הקימה ניהלה וערכה את האתר הרשמי בערבית של המשרד. "בשלב כלשהו הרגשתי מיצוי בתחום הערבית והתקשורת. חיפשתי ללמוד משהו שונה עבור הנפש. במקרה הגעתי ליריד קורסים  במרכז הרב תחומי ומשהו תפס את עיניי, לא היה לי מושג מה זה וכך נרשמתי לקורס  NLP     .(Neuro linguistic programming) 

בסוף השנה כבר הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק. למדתי מסלול של שנתיים להכשרת מטפלים במכללת רטר ומהר מאד ראיתי שהכלים של השיטה מחוללים שינוי עמוק ומהיר ונוכחתי מה זה עשה לי, איך זה חיזק לי את הביטחון העצמי. הייתי מאד ביישנית, בישיבות במשרד החוץ לא פתחתי את הפה. כשהייתי צריכה לדבר בפני קהל רעדו לי הברכיים. אנשים שמכירים אותי היום לא מאמינים לזה. כיום אני מרצה ומלמדת קורסים באוניברסיטה הפתוחה, מנהלת קבוצת נטוורק בארגון נ.י.ב לנשות עסקים ומטפלת בקליניקה שלי במודיעין".

מה זאת שיטת נל"פ ואיך זה עובד?

"שיטת הנל"פ (ניתוב לשוני פיזיולוגי) בשילוב עם דמיון מודרך עובדת על שינויים דרך התחברות לתת מודע, כך מגלים איפה האדם 'תקוע' ומשנים את התפיסה לגבי אותה חוויה. אנשים מרגישים שירד להם סלע של עשרות קילוגרמים בעקבות זה. הטיפול הוא קצר מועד ולעיתים בטיפול של שעה ורבע אנשים משתחררים מסבל של שנים. כמובן שהטיפול מתאים רק לאנשים נורמטיביים אשר חוו אירועים טראומטיים.

הטיפול מתאים גם למי שמחפש בכלל שינוי, בין אם בקריירה או בשינוי הרגלי אכילה. ראיתי שינויים גדולים אצל אנשים, בין היתר טיפלתי בבחורה שרצתה להתקדם במקום העבודה, היא לא תוגמלה מספיק והייתה ממורמרת אבל לא העזה לבוא ולומר זאת. עבדנו על חיזוק הביטחון העצמי והאסרטיביות שלה ובשל התעוזה היא הצליחה לקבל העלאה של 30% בשכר". בהמשך השתלמה תימורה בטכניקות נוספות, בטיפול בטראומות וכן למדה להיות מאמנת, ללמד ולהסמיך אחרים כמטפלים בשיטה. "אני מאמינה ביעילות של זה, היו אצלי אנשים לאחר טיפולים פסיכולוגיים של שנים שהיו תקועים, דיברו ודיברו על הבעיה ולא השתחררו".

דוגמאות לא חסרות כמו למשל סיפורה של תמי, רווקה בת 41, אקדמאית בכירה, שמאד רצתה זוגיות. כששפירא שאלה אותה מה היא עושה בעניין היא השיבה: כלום. "אמרתי לה שגברים לא נוהגים ליפול מהשמיים. היא אמרה שהיא לא מעיזה להיכנס לאתרי היכרויות, לפתוח כרטיס ולהכניס את התמונה שלה. היא פחדה מדחייה וממה יחשבו ודאגה שאנשים שמכירים אותה יראו את זה וירחמו עליה. כך במשך שנים היא לא העזה להניע את עצמה לעשות משהו. הפחד של 'מה יגידו' הוא חזק מאד וחזר בכל סיטואציה. עבדנו המון על בטחון עצמי ועל העזה – חשבנו איפה אפשר לפתוח כרטיס, עבדנו בשלבים: קודם היא פתחה כרטיס, אחר כך העלתה תמונה ולאט לאט התחילה להיות פעילה".

איך השינוי זה קורה?

"השינוי שמשיגים באמצעות השיטה הוא בשלושה רבדים: מחשבתי, רגשי והתנהגותי.

מזהים את החסמים שמונעים להגיע למטרה המיועדת, את המקלות בגלגלים, מוציאים מקל אחרי מקל. "אלו יכולים להיות מכשולים מחשבתיים (אני לא מספיק יפה, חכמה או מושכת, ממילא כל הגברים הטובים תפוסים) או מכשולים רגשיים (פחד להיפגע, פחד מדחייה, אולי משהו 'דפוק' אצלי). אם משוכנעים שמשהו לא יקרה הוא אכן לא יקרה, אם את יוצאת לדייט ולא מאמינה שיש לך מה להציע את משדרת את זה החוצה, זו נבואה שמגשימה את עצמה. הייתה מישהי מקסימה שזיהינו אצלה דפוס קבוע – היא תמיד התחילה מערכות יחסים עם גברים לא פנויים, או נשואים או לא פנויים רגשית לקשר – התברר שהיא מפחדת לאבד את החופש שלה. כשזיהינו מה חסם אותה יכולנו לעבוד על השחרור. אני אומרת שאני בעצם כמו אינסטלטור, משחררת חסימות... הדמיון המודרך הוא כלי עזר שעוזר להרגיע ולהרפות. משתמשים בדימוי, כמו סיפור, לעיתים רק לשם הרגעה ולעיתים כדי לפתוח אפשרויות נוספות. הדמיון עוזר לעבוד דרך התת מודע שהוא החלק היצירתי שבנו ואז נפתחים פתרונות נוספים".

לא מסתפקת בפירורים

דינה (שם בדוי), הייתה גרושה מספר שנים ורצתה למצוא בן זוג. "היא סיפרה שהיא עושה כל מה שצריך, רשומה באתרי היכרויות ויוצאת לדייטים. תוך כדי התשאול היא אמרה לי: "תמיד קיבלתי רק את הפירורים". התחלנו לעבוד סביב הנושא הזה, ועשינו חזרה בדמיון לפעם הראשונה שבה התגבשה האמונה המגבילה הזו. הסתבר שהיא הייתה הבת הצעירה במשפחה והרגישה שהיא מקבלת רק את הפירורים שנשארים. ברגע שהיא הגיעה לזה היא הבינה שזה ליווה אותה כל החיים, גם את בעלה לשעבר היא לא ממש אהבה אך חשבה שאם הוא רוצה אותה וזה מה שיש אז כדאי להתחתן. אחרי מספר שנים הם התגרשו אך היא עדיין לא הבינה שזה המשפט שניהל את חייה. בגלל האמונה הזו כשהיא נכנסה לאתרי ההיכרויות היא לא פנתה כלל למי שהיה מוצלח כי חשבה שזה לא מגיע לה וכשמצאה גבר שהיה פחות טוב ממנה היא פנתה אליו, יצאה לדייט והבינה שזה לא מה שהיא רוצה. הסיפור חזר על עצמו במשך כמה שנים עד שזיהינו מה מפעיל אותה, היא 'ניקתה' את הזיכרון, הוציאה את המשפט מהראש והכניסה במקומו 'מגיע לי'. ארבעה שבועות לאחר תום הטיפול היא התקשרה אליי וסיפרה שהתחילה לצאת עם מישהו ונראה לה שזה רציני. אני זוכרת את זה כי בדיוק ניסיתי לחנות בתל אביב ברוורס בין שני עמודים וכמעט עשיתי תאונה...אחרי חצי שנה הם התחתנו".

המקרה של מיכל (שם בדוי), רווקה בת 33 שעבדה כפקידה בחברה גדולה, היה שונה. היא הגיעה לטיפול מאחר שלא הייתה אף פעם במערכת יחסים רצינית. "היה לה 'יזיז' במשך עשר שנים, היא ידעה שזו מערכת יחסים הרסנית עבורה ואף המשיכה לצאת לשני דייטים בשבוע אך מעולם זה לא התפתח למשהו רציני. הביטחון העצמי שלה היה נמוך. התברר שאמא שלה נהגה לומר לה "תראי איך את מתלבשת, אף אחד לא ירצה אותך". גם כשהיא הייתה כבר מבוגרת ונדמה היה שכבר לא הקשיבה לזה הכול נכנס פנימה. היא לא האמינה בעצמה וכל הזמן נהגה לרצות את כל מי שיצאה איתו. לא עזרה לה העובדה שהיא הייתה מודעת לבעיה. אנשים הרבה פעמים יודעים מה חוסם אותם אך לא מצליחים לשחרר וכאן עוזר טיפול בנל"פ.  עבדתי איתה על הביטחון וביקשתי ממנה לכתוב את הדברים שהיא טובה בהם. הארנו את הדברים הטובים ולמה כדאי למישהו להיות בן הזוג שלה, עשינו גם הרבה דמיון מודרך לחיזוק הביטחון. עבדנו כדי לשחרר את כל המשקעים מן החוויות הקשות שהיא צברה במשך כל השנים ואת כל המשפטים השליליים. אני אוהבת לתת את הדימוי של המוח כמחשב. במחשב יש תוכנות שנתקעות ומאטות אותו. כשיש תוכנה כזו עושים הסרה ומתקינים תוכנה שעובדת טוב ואז המחשב עובד כמו שצריך. זו בעצם שיטת העבודה שלנו: מסירים את המשפטים ש'תוקעים' אותנו ומכניסים במקומם 'תוכנות' אחרות, חיוביות. זה גם מה שקרה אצל תמי, ואחרי חודשיים היא הכירה מישהו ואמרה לי "זו הפעם הראשונה שאני מרגישה שבחרתי". ברגע שהיה אצלה שינוי פנימי זה הקרין החוצה, כאילו משהו השתחרר. בהמשך הם אף עברו לגור יחד". שפירא אומרת שלא תמיד אנשים מבינים עד הסוף מה בדיוק הם עשו אך מבינים שהשתחררו מכעסים וממשקעים ופחדים ובנו אמונה ומוטיבציה. "אנשים מודעים לכך שהם מושפעים מהעבר, מהיחסים עם ההורים והחברה מסביב, או ממערכות יחסים קודמות עם בני זוג, אפשר לשחרר את זה ולהוציא את הכישלונות מה'סיסטם' אבל כמובן שמוכרח קודם כל להיות רצון לעשות את השינוי".

 

הטיפ של שפירא למציאת זוגיות

"החוכמה היא לא למצוא אהבה אלא למצוא את המחסומים הפנימיים שמונעים את בואה, לכן המשפט

שאני מאמינה בו הוא:If you can dream it you can make it . על כן הטיפ העיקרי הוא:

דמייני בכל ערב לפני השינה במשך כמה דקות לפרטי פרטים את הזוגיות שאת רוצה, דמייני איך נראה בן הזוג, אילו תכונות יש לו, אילו חיים יהיו לכם, איך את רוצה שיתייחס אליך, מה אתם עושים יחד. הכול מתחיל מדמיון וכך מכניסים את ההוראה ל GPS הפנימי. כשמדמיינים המוח עושה חזרה גנראלית וכשמגיעים למציאות הוא יודע לאן להוביל אותנו כי אנחנו ממוקדי מטרה ויודעים כבר מה רוצים. יש לנו נטייה לדמיין את התסריטים השליליים וצריך להימנע מזה ולדמיין את התסריט החיובי ואז הדברים מתחילים להתממש כי משהו באמונה הפנימית שלנו מתחזק. בסופו של דבר הדברים הטובים יקרו למי שמשלב דמיון חיובי עם עשייה, וכדברי תומס ג'פרסון: "ככל שאני משקיע יותר יש לי יותר מזל".

 

בתמונה. תימורה שפירא. "אני אומרת שאני בעצם כמו אינסטלטור, משחררת חסימות". צילום אינגריד מולר

 

(new)שלומי תבלינים 18.5.20