השבוע הגעתי לאשדוד לרגל אירוע של חבר ועיניי חשכו. העיר המרתקת שהכרתי פעם, שמשלבת בין חופים אטרקטיביים, תכנון הגיוני ופתוח לים ושכונות יפות, לבין אזורים שמוטב להתרחק מהם, נעלמה. במקומה צצו שלטים ופוסטרים לקראת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. ראש העיר, ד"ר לסרי, קורא לתושבים "להמשיך בתנופה", ראש העיר לשעבר, אינג' צבי צילקר בן ה-80, "חוזר לעשות סדר" ושמעון כצנלסון מבקש ליצור "אשדוד חילונית ומסורתית", וואטאבר איט מינז. למרות ההלם הראשוני מעזות המצח של המועמדים, שמכערים עד מאוד את העיר שבה הם שולטים או מבקשים לשלוט, התמלאתי בקנאה. באשדוד יש להט. האנשים האלה באמת מראים שהם רוצים להיות בעירייה, הם רוצים עוצמה, הם רוצים להיות בפסגה.

זאת, כמובן, בניגוד מוחלט לתנומה ששוררת במודיעין. גם כאן מתקיימות בחירות, גם כאן יקרה משהו ב-22 באוקטובר, וגם כאן לא חסרים שלטים. משהו אחר חסר: יצירתיות, רצון, ביקורתיות, עיניים יוקדות. אתה מסתכל על העיניים של האנשים האלה, שמבקשים ממך לבחור בהם, ולא מוצא את האטרף של פוליטיקאים, את הניצוץ הזה שגורם לפרנק אנדרווד מ'בית הקלפים' להרוס חיים של יריבים כדי להגיע רחוק. טוב, בעצם לא צריך להיסחף: אני לא רוצה ששרון מעוז או שחר מי-און – תנו לי קרדיט שאני זוכר את השמות – יהרסו חיים של מישהו. אבל האם האנשים האלה יכולים לתת לי רמז קטן, ממש פצפון, למה כדאי שאצביע להם?

מעוז, לדוגמה, טוען בשלטי החוצות שלו ש"יש אלטרנטיבה". מכאן, אתה צריך כנראה לנחש באיזה נושא מדובר. מהי האלטרנטיבה שאדוני מציע? האם בתחום החינוך, התחבורה, חיי הלילה? האם תוכל לפרט קצת מה לא בסדר בראש העירייה הנוכחי? כי אתה רוצה להחליף אותו, נכון? רגע, הנה אני מבחין בסימון של עמוד פייסבוק שבו אני אמור לחפש אותך. מה גורם לך לחשוב שתושבי מודיעין יטרחו לעשות זאת? האם, מר מעוז, אתה מודע לאחוזי ההצבעה הדלים בבחירות המקומיות? הייתה לך הזדמנות ללכוד את תשומת ליבנו, אבל פרט לפרצופך המחייך קשה להבין למה אתה מתמודד ומה בעצם אתה רוצה מחיינו. אם זה שיקול הדעת שלך כשאתה מציב שלטי בחירות, למה אנחנו אמורים לצפות כשתהיה ראש עירייה? לא להרבה, כנראה.

מי-און, לעומת זאת, שמתמודד על מקום במועצת העיר, טוען כי הוא "חוצה גבולות, משיג תוצאות". אילו גבולות בדיוק? מה הן התוצאות? אנחנו מכירים מאיפשהו, מר מי-און? ניתן להתרשם שאתה נראה מסודר ומחוייט, כיאה למועמד ממפלגתו המלוקקת של יאיר לפיד, אבל מי שלא קורא בקביעות את העיתונים המקומיים לא יודע שאתה יו"ר סניף אקי"ם המקומי ולא שמע על סיפורך האישי הקשה והמרגש. למה שלא תספר לנו קצת על זה, אפילו בשלוש מילים? ואם יש בעיות במודיעין, למה בעצם אתה לא מתמודד על ראשות העיר? ואם אין לך אפילו מילת ביקורת אחת שטרחת לתלות בשלטי החוצות שלך, למה לשנות את הרכב המועצה הנוכחי?

גם ראש העירייה, מר חיים ביבס, לא יוצא מגדרו כדי להבטיח את בחירתו. "אחד בשביל כולם" היא סיסמת בחירות שחוקה ומשמימה, שהמסר שלה קצת מקומם: אתה נבחר כראש עירייה כדי לדאוג לנו, משלמי המסים שלך, ולא לעצמך. למה המובן מאליו הופך לסלוגן? במודעה אחרת מצהיר ביבס על "הרשימה המנצחת" שלו, רק לא טורח לציין אף שם מבין אלה של האלמוניים שעומדים לצדו. המועמדים במודיעין, וגם ראש העירייה המכהן, כנראה מאמינים שתושבי עירם התברכו ביכולות בתחומי הטלקינזיס ויכולים לנחש מה המסר, מה המטרה, מי המועמדים ומה הם מתכננים. או שהם יחפשו את זה באינטרנט. שיעבדו קצת, התושבים העצלים האלה, זה עוד לא הרג אף אחד.

מובן שלהיעדר הלהט במודיעין יש סיבה. הדעה הרווחת היא שקשה לנצח ראש עירייה מכהן, ורק מעטים רוצים לבזבז את זמנם וכספם במאבק חסר סיכוי לכאורה. עם זאת, ביבס אינו צ'רצ'יל, דה גול ואפילו לא ג'ורג' בוש ג'וניור. כולה עסקן 'ליכוד' שעושה, ככל הנראה, עבודה לא רעה. עם כל הכבוד ליכולותיו, האם אין ולו בעיה אחת בעיר שאפשר לציין בשלט חוצות? אני יכול לדקלם לפחות עשר בעיות מתוך שינה. המועמדים של עיר השינה מעדיפים, כנראה, להמשיך לנמנם. בגלל זה, המפלגה שתנצח באמת בעוד כחודש תהיה מפלגת האדישים, אלה שיישארו בבית. אל תאשימו אותם: אף אחד מכם לא עשה מאמץ אמיתי להביא אותנו לקלפי.