המפגש הראשון של סירין באיי גיי עם מדינת ישראל היה בחדר מיוחד בנתב"ג, עם אנשי רשות ההגירה שביקשו לדעת מה הגבר השחור גבה הקומה מחפש בישראל ומדוע בכלל הגיע לכאן.

"למרות שהיתה לי ויזה מסודרת ומכתב מאנשים בישראל שאני בא לשבועיים להעביר כאן סדנאות מוקראד, לא האמינו לי. איך שירדתי מהמטוס ונכנסתי לאולם הנוסעים הנכנסים ביקשו ממני לשבת בחדר צדדי ולחכות. זה היה משפיל". כך הוא מספר, אך חותם בעדכון שלבסוף איפשרו לו לטלפן למי שהמתין לו בחוץ – הדיפלומט אמיתי פרי ממודיעין, שהזמין אותו ארצה על תקן של אלוף ומורה בטכניקת לחימה מיוחדת במינה הנקראת "מוקראד". סירין, סנגלי שהכיר את פרי כשזה שירת בשגרירות ישראל בארצו, הצליח סוף סוף לעבור את ביקורת הדרכונים.

במשך כשבועיים התארח סירין אצל פרי במודיעין והעביר שיעורי הדגמה בכל הארץ באומנות הלחימה הייחודית שהביא מסנגל. זאת הסיבה שבאתי לפגוש אותו ולשמוע ממנו את ההתרשמויות מארץ הקודש ועל הישראלים כלוחמים. השיחה התנהלה בצרפתית בעזרת תירגום של פרי, מעבר למספר המשפטים שהבנתי בעצמי.

אבל לפני הכל קצת סדר בדברים: אמיתי פרי שימש כנספח התרבות בשגרירות סנגל שבאפריקה במשך חמש שנים. פרי, שכבר היה חובב אמנויות לחימה והתמחה ב"קרב מגע ישראלי", רצה לשמור על כושר גופני וחיפש מקום להתאמן. כך הגיע למועדון שבו התאמנו צעירים מקומיים בהדרכת סירין וגילה את המוקראד" – אמנות לחימה אפריקנית מסורתית.

פרי התאהב במוקראד והחליט להביא את השיטה לישראל. שנתיים אחרי שחזר למודיעין הוא התחיל בהליכים להבאתו של סירין, שנחשב ל"מספר אחד" בעולם באומנות המוקראד. המטרה – חשיפת השיטה למתאמנים הישראלים ו"סבב הדגמות" למעוניינים.

בינתיים, כאן במודיעין, החלה אמנות המוקראד לפרוח תחת פרי שאירגן כמה קבוצות. הרעיון התפשט לעוד ערים ולפני שבועיים נחת סירין בישראל. אחרי שעבר את תלאות מחלקת ההגירה החל סירין בעבודה.

סירין – בשביל מה בעצם הגעת לכאן?

"באתי כדי להפיץ את הרעיון ואת השיטה. ישראל היא מקום מצויין להנחיל שיטת לחימה חדשה ומעניינת. אתם מדינה שהרבה אנשים בה עוסקים באמנות הלחימה, יודעים כאן מה זה להילחם. אתם מפורסמים בעולם בזכות שיטת קרב מגע ישראלי שזוכה להצלחה בכל העולם".

סירין באיי גיי, בן ארבעים ואב לחמישה ילדים אבל הוא נראה צעיר בהרבה, שרירי וגבוה מאד שממש, אבל ממש אתם לא רוצים להיתקל בו בסימטה אפלה. כי סירין יכול – בחלקיק שניה אם ירצה –  להרוג וזה לא בצחוק. הוא כבר כמעט ועשה את זה בלי כוונה.

פרי מתערב בשיחה ומספר ש"אחת הסיבות ששיכנעו את סירין לעבור להדרכה ולא רק לעסוק בלחימה עצמה היתה שפעם באימון הוא פצע לא בכוונה יריב במכה מדוייקת והיריב שכב חסר הכרה בבית חולים כמה ימים".

ומה קרה אז?

פרי: "הוא אמר לי שהוא מאוד נבהל ועכשיו הוא מבין את הכוח שיש לו בידיים. הוא הבין שבקלות היה יכול להרוג את היריב. מאז הוא מלמד ומאמן צעירים בסנגל להשתמש באופן מושכל במוקראד".

תפיסת עולם לחיים

"מוקראד" היא אמנות לחימה מסורתית שבה עושים שימוש בכל חלקי הגוף. זהו שילוב של איגרוף תאילנדי, קראטה, קרב מגע ישראלי ובעצם כל אמנויות הלחימה. מאחר ואפשר להשתמש בכל חלקי הגוף, הקרב קשה, אכזרי, והפגיעות בו עלולות להיות קטלניות. אמנות המוקראד הגיעה משבט שאליו משתייכת משפחתו של סירין, שבט שעבודתו העיקרית היתה לאורך מאות שנים לאבטח את מלכי מאלי – מדינה במרכז אפריקה. כך פיתחו אנשי השבט את אמנות הלחימה הזאת. אביו של סירין היה מאבטח של מלך מאלי במשך שנים וממנו קיבל סירין את היסודות.

מה נותן לך המוקראד כיום?

"המוקראד היא דרך חיים לא רק אמנות לחימה, עבורי זאת פילוסופיית חיים שלמה והיא תרבות ממש שמאפשרת לי גם להישאר בכושר פיסי אבל גם לפתח את הכושר המנטלי שלי. מה שכמובן עוזר לי לפתור בעיות בחיים"

כמו מה למשל?

"למשל בעיות כלכליות או בעיות בבית עם הילדים, או בכלל כללי התנהגות עם בני אדם. המוקראד מלמד אותך איפוק, מלמד אותך להתנהג באצילות, לא להשתולל לא להתפרע, כי אתה יודע ומבין שיש לך בידיים כוח. לכן השימוש בכוח הזה מושכל"

באמנויות לחימה יש דירוג של דן 1 עד 10. איך מדרגים במוקראד?

"יש דירוג של מאסטרים אבל זה ממש לא משנה אם מדובר בדן אחד או דן עשר, התוצאה וההכרה במנצח לא חשובה במוקראד, כי זאת דרך חיים. עד כדי כך שבלחימה במוקראד לא מכריזים בכלל על מנצח בקרב. וכמובן שעבורי זה ממש לא חשוב אם אני אהיה מוכר כבעל דן 10 או משהו אחר".

אז איך באה לידי ביטוי ההתקדמות בתורת הלחימה?

"בקשר בין האנשים. המוקראד מאפשר לאנשים להיפגש ולהכיר ולייצר אוירה טובה לשלום ולאחווה. כלומר מי שלוחם במוקראד מבין מהר מאד שהלחימה איננה הכל אלא מה שבא אחר כך. דרך החיים היא מה שחשוב במוקראד. אצלי למשל כל המשפחה המורחבת שזה שבט גדול, בתוך המוקראד, יש לזה מונח – בודו, שזה דרך החיים של הלוחם ואצלנו כל המשפחה הם בודוקא".

דרך חיים כמו הסמוראיים היפניים?

"בדיוק כך. הסמוראיים או האצילים מימי הביניים שהקדישו את כל החיים לאמנות הלחימה, כך גם לוחם המוקראד. פעם הם הקדישו את חיים למען מלכי מאלי שעליהם הם שמרו. היום הם מקדישים את עצמם למען השקט הפנימי, האחווה והשלום שהם יכולים להביא בקשר בין אנשים"

מה עשית בישראל?

"בינתיים העברתי סדנאות בכמה מקומות, פגשתי אנשים נהדרים, ראיתי שיטות לחימה שהכרתי אבל לא מספיק טוב והבנתי שיש הרבה מאד צורות לחימה ולכל אחת מהן יש את היתרונות שלה".

מה למשל?

"הייתי אצל עמית פורת בראשון לציון שיש לו בית ספר מצויין לקרב מגע. פגשתי לוחמי קרב מגע ברמה גבוהה מאד כאן. בכלל קרב המגע הישראלי הוא צורת לחימה מאד מפורסמת בעולם. ידעתי את זה אבל לא ממש פגשתי לוחמים בשיטה עד שבאתי לישראל, זה היה מדהים כי הבנתי שיש כאן לוחמים מעולים".

מוקראד מול קרב מגע, מי מנצח?

"אין מקום להשוואה כי במוקראד אם אני אלחם נגד מישהו, הסיכוי שאנצח גדול מאד. אבל בכל אמנות לחימה יש את היתרונות שלה".

פרי מתערב בשיחה ומסביר: "סירין הוא המאסטר הכי גדול בעולם במוקראד ויהיה קשה מאד לנצח אותו בכל שיטה. אני עצמו מומחה לקרב מגע וכשבאתי לאפריקה והתחלתי להתאמן סירין פשוט קרע אותי. כל הגוף כאב לי, הוא פירק אותי. אבל זה הוא. לאט לאט השתפרתי מאד במוקראד אבל עדיין אם תשווה לוחם מוקראד ללוחם בשיטה אחרת, המוקראד מנצח בגדול".

היכן עוד הייתם?

"העברתי סדנה בקיבוץ חצור אצל אורי וולף שיש לו בית ספר מצויין לקראטה וגם בחוף הים בהרצליה, שם ערכנו טורניר מוקראד למען השלום, שקראנו לו 'סמינר בודו לשלום'. זה היה נפלא לפגוש 300 מתאמנים שבאו לראות וללמוד ממני את תורת הלחימה. לא האמנתי שכל כך הרבה ישראלים נכנסו לשיטה הזאת".

נעלה נא לירושלים

איך התרשמת ממה שקורה בישראל בתחום המוקראד?

"אתם עדיין בתחילת הדרך אבל זה ממש מרשים לראות איך בזמן קצר כל כך, שנה שנתיים בסך הכל, הישראלים שמתאמנים הצליחו להגיע לרמה גבוהה בתורת הלחימה של המוקראד. זה מראה משהו על הלוחמים הישראליים ועל היכולת המנטלית שלכם מעבר ליכולת הפיסית וזה מרשים מאד".

סנגל היא מדינה מוסלמית בעיקרה?

"נכון וגם אני מוסלמי".

וזה לא הפריע לך לבוא לכאן?

"להיפך, אני חושב שמעבר לכל דבר יש לי גם שליחות של שלום ואיפה יותר נכון לפעול למען השלום אם לא כאן בישראל?"

מה הרגשת כאן כמוסלמי?

"את הקדושה של הארץ. פרי ואני נסענו לירושלים ועלינו להר הבית, אני נכנסתי למסגד אל אקצא להתפלל וזאת היתה עבורי חוויה שמיימית".

אתה יודע להתפלל בערבית?

"כן. למדנו את התפילות כילד בערבית ואני מבין מה אני מתפלל. כשהייתי במסגד אל אקצא הרגשתי ממש את חשיבות המקום. זה היה חלום שלי להגיע לכאן ואם תיקח בחשבון שהנסיעה לישראל היא ביקור שני בסך הכל עבורי מחוץ לסנגל, פעם הייתי באיטליה, אז תבין את ההתרגשות העצומה שלי".

החיילים והשוטרים הישראלים שבאל אקצא הפחידו אותך?

"לא. אני מבין מאד את הסיטואציה הזאת".

ביקרתי בעוד מקומות בישראל?

"כן טיילנו בירושלים ובעוד מקומות וההתרשמות שלי כאן היא פנטסטית, כי בסנגל שומעים הרבה על ישראל אבל כשבאים לפה ורואים כמה המדינה מתקדמת ומסודרת, זה מדהים ומרשים מאד",

במה למשל?

"שיש פה חשמל כל הזמן. זה לא דבר מובן מאליו בחלקים גדולים בעולם, ושיש מים זורמים, ושהכבישים מסודרים ורחבים. זה מרשים מאד".

בתמונה: סירין מדגים אימון כאן במודיעין. אביו היה השומר של מלך מאלי, המסורת נשארה (צילום פרטי)