(new דיור מוגן 1.4.18
שפת הסימנים של לילך

שפת הסימנים של לילך

כבר יותר מחצי שנה שלילך ברקת, בת 24 ותושבת רעות, רצה עם מופע הילדים שלה, המתמקד בדמותה של פוקסי, ילדה סקרנית שיוצאת להרפתקאות שונות ובדרך מעבירה לילדים מסרים שונים הנוגעים לחברות, שיתוף פעולה וסובלנות כלפי האחר. את דרכה החלה אחרי הצבא בסדנאות לילדים ליצירת סקראפבוק. משם התגלגלה להפעלות בימי הולדת, והדרך עד למופע שלם משלה הייתה קצרה.

שמחה ואושר

כשלילך מספרת על פוקסי, פניה זורחות: "פוקסי רצה אמנם רק חצי שנה. להספיק מה שהספקתי בחצי שנה זה לא מובן מאליו. אני יכולה לסמן וי על הרבה מאוד מקומות שהופעתי בארץ. מבחינתי זה מדהים. היו בנות שהתחפשו בפורים לפוקסי."

לפוקסי התגלגלה, כאמור, מהפעלות בימי הולדת. "ימי הולדת זה כמו הופעה. נתתי שואו של שעתיים וראיתי שאני ממש אוהבת את זה. הגיעו פידבקים מאנשים ששאלו מתי אעשה את קפיצת המדרגה. לא היו לי כלים. לא ידעתי אם אני יודעת לשיר ולשחק. ידעתי  רק שאני טובה עם ילדים. פגשתי מישהי ביום הולדת שממש נתנה לי את התמיכה. פניתי לאבי דור, מהופה היי. היה לי כיוון של סיפור ודמות. היה לי חשוב שזו תהיה דמות חינוכית. רציתי ליצור משהו קצת אחר והתחלנו לעבוד יחד. יחד יצרנו את פוקסי."

התהליך שהביא ליצירת פוקסי היה מצד אחד פשוט ומצד שני לווה בלא מעט מחשבה. "רציתי לקרוא לה פוקסי כי לסטודיו שלי קוראים פוקסיה, שזה ורוד שמסמל שמחה ואושר. דברים שמאפיינים אותי. הילדות מכירות אותי כפוקסיה שעושה חוגים, קייטנות וימי הולדת. רציתי לדבר גם לבנים וגם לבנות, אז עיצבתי שמלה בצבע תכלת עם קצת ורוד. שילוב צבעים שידבר לשני המינים. רציתי ליצור דמות שהיא אני. שדומה לי. אני מאוד מחוברת לטבע. אני מחוברת לשקט, לללכת יחפה ולהסתובב ולשאול שאלות. אני הישגית ופרפקציוניסטית. אני זוכרת שתמיד עלתה השאלה "במה אתה טוב?" אז אני לא הכי טובה בספורט ובלימודים, לא הרקדנית ולא הזמרת הכי טובה. גיליתי שאני לא הכי טובה בכל הדברים האלה אבל אני טובה מספיק כדי ליצור מכלול שידבר לילדים. גיליתי שאני טובה עם ילדים. זה השיא האישי שלי. אני מצליחה להתחבר אליהם ולדבר איתם בגובה העיניים, בין אם מדובר בילדים קטנים יותר ובין אם גדולים יותר. יצרתי דמות שהיא אני."

פשוט מעולה

על מה המופע?

"המופע של פוקסי מדבר על ילדה הרפתקנית וסקרנית. היא רוצה לגלות את העולם ולחקור, ואני מעבירה מסר שזה בסדר לשאול שאלות. היום  יש נטייה לעצור ילדים מלחקור ולשאול שאלות. מי שחוקר ושואל מוגדר כחופר. היה לי חשוב להגיד שזה בסדר. בהצגה יש כמה מסרים. קודם כל, שזה בסדר לשאול שאלות. בהצגה היא מנסה לשבור שיא. היא מנסה לחקור איך להיות הכי טובה בעולם במשהו. היא מנסה שיא אחד ולא מצליחה, ומנסה שיא אחר ולא מצליחה ואז בעזרת החברים לכיתה היא מצליחה לשבור שיא. המסר הוא שאם נעבוד עם חברים נצליח יותר. שיתוף פעולה הוא חשוב.

עוד מסר מתווסף במילה מעולה. על כל דבר פוקסי אומרת מעולה, גם אם זה לא נעים ולא נחמד זו מילת הקסמים שלה. אני רוצה להעביר שגם אם קורים דברים שאנחנו פחות מתחברים אליהם, יש לנו מילת קסמים. אנחנו סופרים בלב עד חמש ואומרים מעולה והדברים יכולים להיראות הרבה יותר טוב".

איך התגובות?

"מדהימות. המון הורים התלהבו וסיפרו לי שהילדים מבינים את המסרים, ושהם עוברים. הילדים אומרים מעולה. משתפים פעולה. אני מקבלת סרטונים של ילדים ששרים את השירים שלי. יש קבוצת ילדים מיוסטון טקסס שמזמרים את השירים שלי. סבתא של אחד מהם עברה בקניון, ראתה מופע שלי ושמעה את השירים. היא התלהבה מהשירים והלכה לרקדנית וביקשה דיסקים. הרקדנית נתנה לה 30 דיסקים והיא שלחה לבת שלה. האימא התלהבה שקיבלה דיסקים וחילקה אותם לכל הקהילה הישראלית באזור. גיליתי את זה במקרה, כשהייתה לי הופעה והאימא הציגה את עצמה. העליתי את הילד לבמה והוא שר את כל פוקסי במבטא אמריקאי כבד. זה מרגש, לדעת שחציתי את גבולות הארץ."

ללמד את שפת הסימנים

ברקת היא גם סטודנטית לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. מתוך העבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים הגיעה להחלטה להקדיש להם יצירה מיוחדת. "כשיצאתי עם המופע שמתי לב שלילדים עם צרכים מיוחדים כל עולם הילדים נגיש במידה מאוד חלקית. בכל ערוץ "הופ" יש שניים עשר פרקים מתורגמים. אפילו לא תוכניות שלמות שמתורגמות לשפת סימנים. לא ידעתי אם אני צודקת מהמחקר האינטרנטי שעשיתי. יכול להיות שיש להם דברים שאנחנו לא מכירים. קבעתי פגישה עם נציגים מעמותת "שמע" לילדים כבדי שמיעה וחירשים ושאלתי אם כפי שלי זה נראה עולם הילדים לא נגיש לילדים הללו והן אישרו את זה. לילדים זה מאוד כואב. בחנוכה למשל הם לא יכולים לראות הצגות, ואין להם אפילו דיוידי נגיש לטובת העניין. עוד הסבירו לי שהיום הרבה ילדים עושים ניתוח שבלול שמאפשר להם לשמוע, אבל יש גם כאלה שלא יכולים או נמנעים מהניתוח מסיבות כאלה ואחרות, ועד שהם מגיעים לגיל שבו הם יכולים לקרוא כתוביות הרבה מתפקשש שם. הם פתחו את עיני לעניין שלילדים, שפת סימנים הוא לא עניין שעומד על הפרק. ילדים נורמטיביים לא מכירים את שפת הסימנים ולא יודעים לבטא בה מילה אחת אפילו. לא מכירים שבלול ומכשיר שמיעה ולמה שמים אותו. ילדים, לא מרוע, מחוסר ידע, צוחקים על ילדים כאלה. לאט לאט התגבש לי הרעיון לעשות קליפ שבעצם ידבר על קבלת השונה וליצור סדרה שתלמד את הילדים שפת סימנים. הילדים ילמדו בכל פרק 4-3 מילים בשפת הסימנים. אין סיבה שלא נלמד ונדע לתקשר. התחלתי לגבש את הרעיון, כתבתי טקסט לתוכנית שיכולה להפוך לסרט וחיפשתי מי יעזור לי לדחוף ולממן ונוצר קשר עם מכללת ספיר, עם סטודנט בשם יוסף מימוני שהוא סטודנט לקולנוע שחיפש תוכנית ילדים שהוא יפיק שתהיה אחרת, משהו ערכי. סיפרתי לו על הפרויקט ונוצר חיבור מאוד מהר. מכללת ספיר התלהבה. המון סטודנטים רצו לקחת חלק ברעיון. המכללה עוזרת. חיברו אותנו לזיו כנרי שהפיק המון דברים בתחום הילדים, מקרנה,  דיג דיג דוג, זרעים של מסטיק ועוד. נרתמו לפרויקט גם רותם שטרית שהיא כוכבת ילדים ונוער, בת 14 אבל מוכשרת ועם לב זהב וגדול. היא התלהבה מהפרויקט. זאב רווח הגדול מכולם שאי אפשר היה לתאר את האושר שלי כשהסכים להיות בפרויקט ולשחק את סבא שלי. אנחנו לא דומים בכלל אבל זה מדהים. יצאנו לדרך בהחלטה שעושים סרט. התחלנו ללמוד שפת סימנים וליצור את הכל. החיבור של כולם מדהים. הרצון להגיע למטרה, כולם יודעים מה המטרה והיא משותפת לכולם. ליצור חשיפה והעלאת מודעות ושינוי חברתי, אבל בעולם הילדים. המימון שנדרש גדול מאוד. אמנם כולם נרתמים באהבה גדולה, בחינם, אבל יש המון עלויות נלוות ולכן החלטנו לפנות להדסטארט, שזה אתר לגיוס אינטרנטי של כספים לפרויקטים חברתיים. יצרנו קליפ משיר הפתיחה שאותו אני כתבתי. הבאנו שני ילדים בשם בר וקרין עם אימא שלהם, כולם חירשים, לקחנו את השיר והם תרגמו לנו אותו לשפת סימנים וישבנו ולמדנו אותו בשפת סימנים, צילמנו באולפנים במכללת ספיר והעלינו אותו. יש לנו חודש לגייס ארבעים אלף ₪, ובינתיים גייסנו תוך 72 שעות 10,000 ₪."

ואיך התגובות?

"התגובות מדהימות. אנשים מגיבים שאיזה כיף ואיזה יופי. היה צריך פה משהו אחר. הורים שאומרים שישמחו שהילדים שלהם ייחשפו לזה ולא למה שיש בטלוויזיה. אנחנו מקבלים תכנים אחרים שמתפספסים במערכת החינוך, עם החשבון והשפה. השיר שכתבתי מעביר את המסר. כולנו חברים, כולנו שווים, השפה הזו מיוחדת והתנועות מרכיבות מילים, משפטים ועולם ומלואו"

וכך בעצם עלה הרעיון לסרט.

"אני לומדת חינוך  מיוחד. הכול קשור בילדים עם צרכים מיוחדים. ילדים על הספקטרום, עם PDD, לקויות שמיעה וראייה. חוץ מזה, זה בא מהבית. אבא שלי מתנדב ללמד עיוורים לבשל. כשאתה בתוך העולם הזה היום יום נראה לך אחר. אתה בוחן הכול בעיניים אחרות. פתאום מבינים שיש מקומות שלא נגישים לילדים. סרטים שאנשים מסוימים לא יוכלו לראות בגלל המון אפקטים ואורות. הופעות בקניונים שלא מארגנים מראש מקום לילדים עם כסאות גלגלים. ילדים עם בעיות שמיעה או חירשים לא יכולים להנות מכל מיני פעילויות. לאחרונה נחשפתי לזה שמיקי, כוכבת הילדים המדהימה, באחת ההופעות הביאה מישהי שתרגמה לשפת סימנים על הבמה. למה לא עושים בכל הופעה? אפילו מסך שיתרגם בצד. השאיפה שההצגה הזו שתתבסס על הסרט תהיה בשפת הסימנים. לילדים האלה אין את החוויה של ללכת להצגה באולם. זה הרי כל כך כיף. מפה זה בא."

ומה לגבי ההופעות שלך?

"לצערי היום ההופעות שלי עדיין לא מונגשות. קניונים קשה מאוד להנגיש. אני לא יודעת מספיק את שפת הסימנים כדי לשחק הצגה של חמישים דקות, אבל זה משהו שעומד על הפרק ואנחנו עובדים עליו. זו שאלה של זמן. אני לא רואה איך אני אעביר מסרים סותרים. זה פשוט עניין של זמן. אני יוצרת הצגה שמדברת על זה ולא אנגיש את כל התכנים שלי?"

על מה בעצם ידבר הסרט שבמרכז הפרויקט?

"הסרט מספר על פוקסי שיוצאת מהכיתה בסוף יום לימודים אחרי שהגיעה לכיתה ילדה חדשה בשם רומי. רומי חירשת ופוקסי משתפת את סבא שלה, זאב רווח,  שהיא רוצה להיות חברה של רומי. סבא של פוקסי מציע לה להזמין את רומי אליהם הביתה ומספר לה שיש לו פתרון שהוא לא מגלה. פוקסי ורומי מגיעות לבית של הסבא, והוא מציג להן את ספר הקסמים הגדול והן נשאבות לתוך הספר. את ההרפתקה אשמור בסוד, אבל בהרפתקה הן מתקשרות גם בשפת סימנים וגם במילים. רומי מלמדת את פוקסי ארבע או חמש מילים מרכזיות שייחרתו לילדים בזיכרון. הן עוברות הרפתקאות, פוגשות אנשים מעניינים ומיוחדים, ומוצאות חיבור בין שני העולמות וצריכות להצליח בהרפתקה כי קיבלו מסבא משימה. את היתר אשאיר כהפתעה, אבל זה בגדול."

איפה את רואה את עצמך שנה מצאת הסרט?

"הציפיות מהדי.וי.די גדולות ביותר. אנשים בתעשייה אומרים שזה ישנה את חיי, אבל גם ככה פוקסי שינתה את חיי. החיים שלי כבר לא נורמטיביים. אני מקווה לעמוד בשנה שלישית בלימודים ולסיים אותה. שיהיו יותר הופעות. ליצור עוד פרויקטים שיהיו קשורים בחינוך מיוחד כי זה מאוד חשוב לי, והאמת? הכי מאושרת אהיה אם אגלה שאפשר ליצור תוכנית שלמה לילדים שתוצג באופן קבוע, כי יש כאן פוטנציאל וחשיבות. אני מקווה לראות את עצמי על המסך הקטן. בסלון בבית של כולם.

את הפרויקט ניתן למצוא באתר "הדסטארט" תחת השם "השפה של פוקסי" בקישור https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19531
 

בתמונה לילך ברקת. פוקסי זה ורוד שמסמל שמחה ואושר ( צילום פרטי)

יאיר דנון