שיעור בדחיית סיפוקים

ערן קמינסקי
2035-07-30 01:39:00
2035-07-30 01:39:00

מאות תלמידים, משלושה בתי ספר על יסודיים במודיעין, השתתפו השנה בתוכנית ייחודית, מותאמת לגילם, לקבלת מידע והדרכה בנושאים הנוגעים לבני הנוער: זוגיות מכבדת, אמצעי מניעה ויחסים בטוחים ומכבדים עם בני המין השני, מיניות בעידן הפייסבוק והאינטרנט ועוד. זו השנה השלישית בה מתקיימת התכנית, בשיתוף אחראית קידום בריאות באגף לשירותים חברתיים, מיכל אלימלך, ומכבי שירותי בריאות. השנה השתתפו בה תלמידי בתי הספר תיכון מו"ר, עירוני א' ועירוני ד'.

במסגרת התכנית נפגשו בני הנוער עם הצוות המקצועי של קופת החולים, הכולל בין היתר רופאת נשים ועובדת סוציאלית, שהעבירו להם הדרכות בנושאים שונים. לבנות ניתנה גם הדרכה בנושאים כמו הכרות עם גוף האישה ומחזור הוסת, ונערך להן סיור במרפאת המתבגרות, שפועלת במרכז לבריאות האישה של מכבי ופתוחה לנערות החברות בכל קופות החולים. שם נפגשה איתן מומחית לרפואת נשים, ד"ר נעמה סרבניק, שהסבירה על נושאים הרלוונטיים לגילן כגון מידע על אמצעי מניעה להריון, מחלות מדבקות ועוד.

עם הבנים נפגשה עובדת סוציאלית מטעם מכבי שירותי בריאות, בוגרת לימודי טיפול מיני בנושא התבגרות מינית, במטרה להעביר להם מידע מבוסס ועובדתי וליצור קרקע פורייה לשיח ודיון פתוח ובטוח. במסגרת השיח ניתנה לנערים הזדמנות לדבר על האתגרים הפסיכולוגיים בתחום ההתפתחות המינית ועל חששותיהם. נעשתה בחינה מבוקרת של מקורות המידע מהם הם ניזונים, והם קיבלו בין היתר מידע על אמצעי מניעה להריון, מחלות מדבקות ותקשורת עם בת הזוג.

עידן "תרבות האונס"

מי שחושבת שאת נושא החינוך המיני לבני נוער צריך לקחת צעד אחד הלאה, היא גלית מילצ'ן, מחנכת מוסמכת למיניות ומנחת קבוצות בנושא.

אנחנו לא בעידן בו כבר לא נדרש תיווך מבוגרים בנושא?

"יש עוד הרבה שצריך ללמד. בני הנוער חשופים כיום למסרים הקשורים למיניות בכל מקום, החל מתוכניות בפריים טיים בטלוויזיה, דרך פרסומות ועד לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט ואלו המופצים ברשתות החברתיות".

וזה לא מחזק את הקביעה שהם כבר יודעים הכל?

"הבעיה היא שאין להם את הידע וההבנה להבין במה הם בעצם צופים. על פי הסטטיסטיקות כל ילד מגיל תשע ייחשף לפורנו באינטרנט לפחות פעם אחת. בכיתה ז' הם כבר מחפשים פורנוגרפיה בעצמם. הידע וההדרכות במסגרות בתי הספר לא תואמות למה שהם חווים מסביב. יש הרבה חשיפה, אבל אין הבנה. זה משהו שצריך לתווך. אף מחנכת לא יכולה להסביר כמו שאנחנו יכולים להסביר איך לחזר, איך ליצור קשר ומה מקום הרגשות בתוך יחסי המין".

מה בעצם עושה להם החשיפה?

"אני טוענת שאנחנו נמצאים בעידן של 'תרבות האונס'. כיום היחסים בין המינים מאוד אלימים. יש בעיה של העדר רגשות, החל משלב החיזור כשהילדים קטנים ועד לשלב בו הם כבר בני נוער והדיבור מתי ואיך לקיים יחסי מין. שי הרבה מאוד לחץ חברתי שנובע ממה שהם רואים. אני נתקלת בהרבה בני נוער שמקיימים יחסי מין אנאליים ואוראליים מתוך מחשבה שלא מדובר ביחסי מין לכל דבר, מתוך רצון לשמור על הקרום הבתולין וכולי. וכל זה קורה בגיל מוקדם יותר מבעבר. בכיתות ו'-ז' כל סוגי הפרטיקות המיניים כבר רלוונטים מבחינתם. בתכנים הפורנוגרפיים שהם רואים אין רגשות, אין סירוב. אני נתקלת המון בנערים שמודאגים מגודל איבר המין שלהם, באיך יצליחו לבצע את כל הפעלולים שהם רואים בפורנו. שומעים היום יותר על בעיות בזקפה כבר בגילאי 14 וברור שזה נובע מהתמכרות לפורנו".

אז הבעיה היא בחשיפה לתכנים שלא קרובים לעולם האמיתי?

"הידע שלהם היום הוא לא מקריאת מידע אלא מסרטונים סליזיים שהם רואים באינטרנט או ברשתות החברתיות. אצל הדור של היום הכל חשוף יותר ומהיר יותר. אם פעם כדי לאונן בני נוער היו לוקחים מגזין פלייבוי, אז היום אני אומרת להם 'בבקשה תאוננו מול פלייבוי –  רק לא הסרטונים האלה, בהם הכל כל כך חשוף וגרפי עד שלא נשאר מקום לדמיין. הם מגיעים למצב שבו הם עומדים מול נערה רגילה וזה כבר לא עושה להם את זה. הם התרגלו לכוכבות פורנו בתקריב מאוד ויזואלי".

"הבנות מתאימות עצמן לדימוי"

מה עושה המציאות הזאת לבנות בגילאים האלה?

"גם אם הבנות פחות חשופות, הן עדיין נתקלות בזה. אם הציפיות מהבנים כיום הן בלתי אפשריות, אז גם לבנות יש התמודדות מול אידיאל היופי שמשורטט ומאוד משפיע על דימוי הגוף. הן מאוד מושפעות ממודל הרזון והיופי שהן רואות בכל מקום. אם תסתכל היום על חשבונות אינסטגרם של ילדות כבר בגיל היסודי, תראה אותן עושות תנוחה של דוגמנית, עם חולצת בטן ומשרבבות שפתיים. יש היום ציפייה מהבנות להתנהג בצורה יותר מרצה, כאשר הבנים הם אלה שמכתיבים את הטון".

מה יכולים ההורים לעשות בעניין בעידן הזה?

"זה דורש שיתוף פעולה של בית הספר ושל ההורים. גם אם זה מביך ההורים חייבים לתת הכוונה. אני רואה אצל ההורים מבוכה אדירה, הם ממש חסרי אונים. בהרצאות שלי אנשים מצלמים את השקופיות עם ההוראות פעולה שאני מעבירה. המסר להורים הוא 'אל תחכו לשיחה עם הילדים. תתחילו לדבר על זה כבר כשהם קטנים. אל תתעלמו מהנושא, אלא תביעו את דעתכם ואז הם יבינו שהם יכולים לדבר איתכם על זה'. יש כללים ויש דרך ללמד את ההורים מה לעשות וכיום ההורים מאוד רוצים לשמוע".

אולי הגענו כבר לשלב בו מאוחר מדי להדרכות?

"זה נשמע אולי קצת קודר, אבל אני טוענת שלא מאוחר מדי לתפוס את הרכבת ולעשות סוויץ' בראש. אני חושבת שצריך לחנך למיניות ולתת את הידע מראש. אני מתנדבת ב'דלת פתוחה' ואנחנו מלווים מדי שנה מאות נערות להפלות ללא ידיעת ההורים. זה דורש שיתוף פעולה של כולם. מודיעין למשל היא העיר היחידה שאני מכירה בה אנחנו מעבירים סדנאות חינוך למיניות לכל תנועת נוער שרוצה והכל במימון 'עיר ללא אלימות'. זה מדהים ואין את זה לדעתי באף מקום אחר". 

צילום דובר העיריה

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »