דיור מוגן
הכל דבש

הכל דבש

ספק אם תושבי מודיעין יודעים זאת, אבל ממש כאן, בכביש הגישה לכפר, מסתתרת אחת המכוורות הגדולות בארץ מבחינת כושר הייצור. במכוורת, ובחנות הצמודה לה הפועלת רק בימי שישי, מעבדים את הדבש המגיע מלא פחות מ-2,500 הכוורות של שי ספקטור, הפזורות בארץ מהחרמון ועד לצאלים שבדרום. אותן כוורות מייצרות מדי שנה כמעט מאה טון דבש, אותו מוכר ספקטור בעיקר ליצרניות הגדולות.

סיפור האהבה של ספקטור, בנו של משה ספקטור שהיה ראש העיריה השני של מודיעין, מתחיל אי שם בילדותו בפתח תקווה. "הגעתי לזה מתוך התחביב של אבא שלי. באותם ימים הוא היה חבר 'דן' בתפקיד בכיר בהנהלה וגידול דבורים היה התחביב שלו. לשם הוא היה בורח. הוא גדל בפתח תקווה והמורה שלו ירקוני הפך אותו כבר ביסודי לאחראי על המכוורות שהיו להם בבית הספר. משם הוא נדבק בעולם הקסום הזה. כשאני כבר הייתי בצבא אבא שלי קנה שישה נחילים והתחיל לגדל ואני זוכר שהיה מעיר אותי מוקדם בבוקר בשבתות ומזמין אותי לראות משהו יפה. זהו, משם נדבקתי. העולם הזה שאב אותי פנימה".

* * *

לאחר ארבע שנות שירות בצבא השתחרר ספקטור בשנת 1982 והחל לגדל דבורים בעצמו. הוא נרשם בתחילה ללימודי חקלאות, אולם מספר כי זה היה רק בשביל הוריו שרצו שילמד. "דבורים אפשר ללמוד רק בשטח ובספרות מקצועית. היום מגדלי הדבורים הוותיקים יודעים הרבה יותר מאלו שמלמדים בפקולטות. בסוף אמרתי להורים שקודם אגדל ואחר כך אלמד".

ספקטור החל לגדל את הנחילים הראשונים שלו בחצר הוריו בכפר גנים והקים שם מחסן רדייה. "היו לי כמה גרושים משירות הקבע אז קניתי טנדר והתחלתי להתפתח. אלה היו הימים של העלייה הרוסית והם היו מביאים לארץ את הרהיטים שלהם בארגזי עץ שאחר כך היו נזרקים לרחוב. הייתי אוסף אותם, מפרק את הליפטים ומייצר בעצמי את הכוורות. הייתה לי נגריה ומסגריה משלי, ועד היום אני מייצר לעצמי את הציוד שלי".

מאותם ימי נגרות נותרה לספקטור גם מזכרת נגרים אמיתית בדמות שתי אצבעות קטועות חלקית. "היום אני מחזיק שבעה עובדים, רכבים ומשאיות ואנחנו נוסעים בין הכוורות בכל הארץ. את החנות כאן פתחתי לפני 11 שנים בעקבות לחץ הקונים. הגעתי לכפר רות בשנת 85'  ואנשים ידעו שאני מייצר דבש ורצו לקנות ממני, אבל מכרתי באותם ימים רק בחביות של 300 קילו. בסוף נשברתי ופתחתי כאן את החנות".

 

* * *

כמי שעבורו דבש הוא המוצר הזה שמופיע בפעם היחידה בשנה על שולחן החג בראש השנה, מפתיע לגלות כי דבש הוא ממש לא מוצר אחיד והומוגני וכי קיים מגוון רחב מאוד של סוגי דבש. כך למשל בחנות של ספקטור תוכלו למצוא דבש מרווה וקורנית, דבש משני סוגי אקליפטוס, מדרדר צהוב, זעתר, שלמון, שיזף, תלתן ועוד. "טעם הדבש לא נגזר מסוג הדבורים, אלא מהאזור וסוגי הפריחה השונים. גם סוג האדמה באזור הכוורת משפיע על הטעם. אדמת הבזלת ליד החרמון שונה מאדמה חולית ותורמת לטעם השונה. אקליפטוס שיגדל בגולן מול כזה שיגדל בנגב יספק טעם וצבע שונים בגלל המינרלים בקרקע. אנחנו מייצרים כמויות קטנות מכל סוג, כך שמי קונה מאיתנו מערבב כמה סוגים כדי ליצור אחידות בטעם".

בין כפר רות לכביש 443 נמצאות הכוורות על השטח החקלאי השייך לו. מאז בניית גדר ההפרדה התאוששה צמיחת הזעתר באזור, ממנו מפיק ספקטור דבש בטעם מצויין לדבריו. "הדבש מהכוורות כאן מאוד טעים ומזכיר בטעמו את הדבש מהכוורות שלנו בחבל עדולם שבאזור בית גוברין".

אנשים מבינים בסוגי דבש או שעדיין צורכים את מה שיש בסופר וזהו?

"יש לי לקוח שבא לכאן מכרכור בכל פעם כדי לקנות דבש אבוקדו. שאלתי אותו פעם אם לא יוצא לו יקר להגיע אלי, עם הדלק והזמן שהולך, והוא אמר שבשביל דברים טובים הוא מוכן לנסוע. יש לי הרבה לקוחות כאלה שמגיעים מחיפה, טבריה או ערד. אנשים שמעריכים את המוצר ומכירים את הסוגים השונים. גם אצל העולים מרוסיה יש מודעות עצומה לדבש, הם גדלו על זה".

* * *

500 מגדלי דבורים פועלים בארץ, אולם רק 30-35 מהם פועלים באופן מסחרי. "זה ענף שאנשים מזדקנים בו. אין ממש חבר'ה צעירים וזאת עבודה פיזית לא קלה עם סרבל בשטח בקיץ. חבר'ה לא רוצים לעבוד בזה היום. כתחביב זה על הכיפאק, אבל כעבודה זה קשה. גם הילדים שלי לא ילכו בדרכי".

מה עושה מגדל דבורים למגדל טוב?

"מגדל טוב זה אחד שמרגיש את הדבורים. יש כאן הרבה עניין של אינטואיציה כי אתה לא רואה את הדבורים כל יום. בערך פעם בשבועיים אנחנו משלימים את הסיבוב בכל הארץ ומגיעים לכל כוורת".

יש לדבורים מזיקים, מלבד הפגיעה מצד בני האדם?

"ההולך על השתיים הוא בהחלט אוייב של הדבורים. חוץ מזה יש גם מזיקים שונים. בדיוק עכשיו יש את נדידת השרקרקים, שעפים בלהקה מעל הכוורות ותופסים את הדבורים באוויר. אומרים שכל ציפור כזאת אוכלת מעל למאה דבורים ביום. יש גם סוג של קרציה שעושה לנו צרות גדולות ובלי טיפול היא יכולה לחסל כוורות שלמות בתוך כמה חודשים".

מה אנחנו לא יודעים על דבש?

"קודם כל שהוא אנטי מיקרוביאלי ולא מתפתחים בו חיידקים. אפשר לשים אותו על פצעים וכוויות. כשנקטע לי חלק מהאצבע  התפתח לי שם זיהום נוראי והאנטיביוטיקה מהרופא לא עזרה. סבתא שלי אמרה לי לשים על זה דבש ובתוך חמישה ימים עבר הזיהום. עוד דבר זה שדבש מתגבש בחורף והופך לקשה ובעל צבע שונה. אם אתם רואים בחורף דבש שלא התגבש זה סימן שחיממו אותו. דבש יכול להחזיק שנים והוא סופח לחות, כך שצריך לשמור אותו סגור היטב. בחורבות קומראן מצאו דבש בתוך כדים בני 2,500 שנים. עוד דבר שלא יודעים על דבש זה שהוא חד סוכרי ולכן נותן המון אנרגיה ומתפרק בגוף בקלות רבה יותר מאשר סוכר לבן. דבר אחרון זה לא להתרשם יותר מדי כשכתוב לכם על האריזה 'דבש טהור'. אין דבר כזה דבש לא טהור, מפני שלדבש בכל מקרה אסור להוסיף שום חומרים". 

בתמונה שי ספקטור.  (צילום פרטי)

יאיר דנון