להכיר, אבל באמת

ערן קמינסקי
2016-11-30 00:00:00
2018-12-04 00:00:00

מאז רצח רבין, ובייחוד בשנים האחרונות, שב ועולה מדי שנה נושא הקיטוב בין פלחי החברה הישראלית ועימו הניסיונות לאחד את השורות, או לפחות להביא למצב בו נוכל להקשיב זה לזה. בין "מעגלי השיח" הנהוגים כיום בבית הספר התיכוניים לשלל הארגונים השונים העוסקים בנושא, מתבלט ארגון אחד ששם לו למטרה לקחת את העניין יותר לעומק ולאפשר לכמה שיותר אנשים בחברה הישראלית להכיר באמת את האחר השונה מהם.

בראשו של "מרכז הינם לסובלנות חברתית" עומד ירון קנר, תושב מודיעין, שיחד עם שותפיו הקים את המרכז לפני כשנה וחצי. קנר היה בעברו עיתונאי במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, כתב בקול ישראל, עורך דין, מנכ"ל תחנת הרדיו "קול ברמה" ועוד. הוא מסביר: "המחשבה שלי בהקמת מרכז הינם התמקדה במה נחוץ כיום לחברה הישראלית במובן של שיקום הקיטוב ההולך וגובר בין פלחי האוכלוסייה. רואים את זה בשיח הציבורי המתלהם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, את חוסר הלגיטימציה לאחר ולשונה ממך. הבנו שלא מספיק פועלים בנושא ויחד עם שותפים הקמנו את המרכז. חשוב להדגיש שאנחנו ארגון לא פוליטי ואין לנו שום אג'נדה מלבד קידום החברה הישראלית ולהפגיש את כולם עם כולם".

דוגמה מצויינת לאג'נדה של "מרכז הינם" אפשר היה לראות בשבוע שעבר, כאשר אנשי הארגון שיתפו פעולה יחד עם תיכון עירוני ה' ביום הזיכרון ליצחק רבין. "בדרך כלל בטקסי הזיכרון האלה מביאים מישהו שמדבר על העניין מהזווית האישית שלו, כך שהתלמידים לא נחשפים גם לנרטיבים אחרים של הסיפור", אומר קנר. "יש למשל את הדתיים-לאומיים שמרגישים שהפילו עליהם את כל התיק של הרצח והדירו אותם מהזיכרון והאבל הלאומי, יש את הערבים שמי בכלל יודע מה הם חושבים ומרגישים על הנושא וכולי. הבאנו השבוע לעירוני ה' ארבעה מרצים: בנות דתיות-לאומיות שהן קומונריות במודיעין, בחור ערבי, בחור חרדי וקיבוצניק חילוני שמאלני. במשך חמש שעות הם עברו בין הכיתות ודיברו עם התלמידים מהזווית האישית שלהם. היה שם ממש הלם תרבות מבחינת התלמידים. אני חושב שרובם בכלל מעולם לא פגשו חרדי או ערבי לשיחה כזאת ועלו הרבה שאלות שמעבר לנושא הרצח עצמו, שאלות על החברה של כל אחד מהם. הגישה שלנו היא לחשוף את המגוון, לא להטיף אלא לפתוח פתח אל מגוון הקולות. לא להסתכל על זה כמשהו מאיים אלא מעשיר".

מתנחל בכפר ערבי

כאמור, מטרתו המוצהרת של "מרכז הינם" היא לקדם את הסובלנות החברתית בישראל. הם עושים זאת באמצעות כמה פרויקטים אשר המכנה המשותף לכולם הוא קידום היכרות מעמיקה ובלתי אמצעית בין הזרמים השונים בחברה הישראלית. קנר: "אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים, זה לא מה שיקדם את ערכי הסובלנות. קח למשל את התיכונים, שם מקיימים מפגשים קצרים פעם בשנה עם אוכלוסיות שונות. זה דבר שגורם יותר נזק מתועלת. במפגשים כאלה התלמידים לא באמת פתוחים להכיר אחד את השני, להקשיב ולקבל דעות וערכים שונים משלהם. בכל המסלולים שלנו אנחנו תמיד מפגישים בין אנשים על פי עקרונות של היכרות לאורך זמן, צניעות ופתיחות והיכרות בסביבה הטבעית של האחר".

 

מה קורה כשחילוני מתארח אצל מתנחלים (צילום נורית יעקובס ואיתן אלחדו)

תוכנית הדגל של מרכז הינם כיום היא "אחי ישראלי", במסגרתה נודדת קבוצת צעירים הטרוגנית כקומונה המתארחת למשך חודש בארבעה מקומות: כפר ערבי בצפון, בקהילה החרדית בעיר העתיקה בצפת, בהתנחלות עופרה בשומרון ובשכונת קרית משה ברחובות, בה מתגוררים כמעט אך ורק יוצאי אתיופיה. קנר: "אנחנו בונים קבוצה בה יש מוסלמים, אתיופים, מתנחלים, קיבוצניקים, תל אביבים וכולי, שחיה ביחד למשך ארבעה חודשים ומתארחת כל חודש אצל קהילה אחרת. המטרה היא לחוות את חיי היומיום של הקהילה תחת הסיסמה 'תהיה מישהו אחר למשך חודש'. תחיה איתם, תתנהג כמוהם, תאכל איתם, תלך איתם לבית הכנסת ותצא איתם לבלות. בתהליך כזה המחיצות נושרות וההשפעה היא בעצם הדדית. גם הקהילה בה הם מתארחים מושפעת מהנוכחות שלהם. תחשוב על כפר ערבי בו מתארחת למשך חודש מתנחלת או התנחלות בה חיה איתם לתקופה מוסלמית עם חיג'אב. יש כאן השפעה הדדית ואפשרות לראות את האחר מעבר לסטיגמות".

 

הכי אחי ישראלי

תוכנית "אחי ישראלי", שבתחילה היה לאנשי "מרכז הינם" קשה לגייס אליה משתתפים, כבר רצה קדימה, בין השאר בתמיכת נשיא המדינה שמארח את המשתתפים בבית הנשיא ביום האחרון לתוכנית. "עכשיו כבר לא קשה לנו לגייס משתתפים", אומר קנר.

עוד תוכנית שהושקה לא מזמן היא "המכינה הנודדת", מכינה קדם צבאית הנמשכת לאורך שישה חודשים ומבוססת על אותו מודל כמו תוכנית "אחי ישראלי". לארבעת היישובים בהם מתארחים חברי הקהילה נוספו כעת שניים נוספים – קיבוץ ו"מדינת תל אביב". קנר מסביר: "שם המשתתפים נחשפים לזרמים הליברליים יותר בחברה הישראלית, לחיי הלילה ולקהילה הגאה".

בין היתר משתתפים בתוכנית צעירים חרדים ובני המגזר הערבי. תוכנית נוספת שבימים אלה קורמת עור וגידים היא הקמת גרעין מעורב של בנות שירות לאומי-אזרחי, אשר יחיו יחד במשך שנה, יזמו ויוציאו לפועל תוכנית קהילתית-חברתית. ב"מרכז הינם" שוקדים כעת גם על ימי חשיפה לחברות עסקיות ופעילות באקדמיות השונות ברחבי הארץ.  בשבת הקרובה יקיימו אנשי מרכז הינם ברחבי הארץ את מיזם "שבת בהחלפה" בו יארחו משפחות שנרשמו לפרויקט משפחות אחרות מרקע שונה משלהם לארוחת שישי או למשך כל סוף השבוע. כך למשל תתאחר טליה, צעירה חילונית מרישפון, אצל משפחה מההתנחלות תקוע, מנחה הטלוויזיה אברי גלעד יארח את סרן ירוס שיגוט שעלתה בילדותה מאתיופיה וכולי.

 

"אחי ישראל" בבית הנשיא (צילום נורית יעקובס ואיתן אלחדו)

גם אל מודיעין יגיע המיזם הזה עם הצטרפותם של לא מעט מחברי קהילת בית הספר "יחד" בעיר, ביניהם גם מנהלת בית הספר היסודי של "יחד" שלומית יחיא-עינר. "גם בקהילת יחד, שמקרבת בין חילונים לדתיים, נמצאים בעצם בבועה. והם מבינים שהם רוצים לצאת מהבועה הזאת ולארח אצלם בבית מישהו ערבי או להתארח בכפר ערבי. הם אומרים אפילו 'מה הבעיה? נפתור את בעיית הכשרות איכשהו'. יש לנו מחשבה לעשות את פרויקט שבת בהחלפה באופן קבוע במודיעין. תחשוב שרק במרחק רבע שעה נסיעה מהעיר יש מקומות כמו רמלה ולוד עם אוכלוסיות שונות לחלוטין כמו ערבים או אתיופים, מגזרים שכמעט ולא קיימים בתוך מודיעין והאנשים בעיר לא נחשפים אליהם".

תוכנית לשלוש שנים

אחד המיזמים המסקרנים ושאפתניים שיוזמים קנר ושותפיו ב"מרכז הינם", ושמודיעין היא אחת המשתתפות הראשונות בו, הוא פרויקט תלת-שנתי שיפגיש תיכוניסטים משלושה בתי ספר להרבה יותר מעוד מעגלי שיח חד פעמיים. "השנה התחלנו את הפיילוט לתוכנית מתוך ההבנה שכל תיכון חי למעשה בבועה שלו. יש תיכון חרדי, יש תיכון ערבי או תיכון פריפריאלי. כולם חיים למעשה בתוך עצמם כסביבה הומוגנית וכמעט ולא נחשפים לשכבות אוכלוסיה שונות מהם. התחלנו השנה בפרויקט בו אנחנו לוקחים את תלמידי שכבות י' בשלושה תיכונים: תיכון עירוני ה' ממודיעין, תיכון ערבי מלוד ותיכון ברחובות שחלק ניכר מתלמידיו הם יוצאי אתיופיה. זה קורה בתמיכת מויש לוי ומנהלת עירוני ה' ליאת אפלבוים, שקפצה למים בפעם הראשונה שאנחנו מוציאים לפועל את התוכנית הזאת".

מה בעצם יעברו התלמידים במשך שלוש השנים של התוכנית?

"הכוונה היא שיהיו כמה מפגשים מדי שנה, כאשר בכל פעם הם ייפגשו במקום אחר. הם יארחו זה את זה באחד על אחד, יתארחו ויארחו בשבתות, יאכלו יחד ויבלו יחד כל אחד בסביבה הטבעית של האחר. ב-1 למרץ למשל הם יעלו כולם יחד אל בית הנשיא ויקבלו את תעודת הזהות שלהם. זה משהו שהוא הרבה יותר תהליכי ועמוק וגורם לתלמידים לפתוח את האופקים למי ששונה מהם".

בתמונה ירון קנר וחבר חרדי (צילום נורית יעקובס ואיתן אלחדו)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »