דיור מוגן
מרוב עצים לא רואים את השכנים

מרוב עצים לא רואים את השכנים

את השקט והשלווה של שכונת השבטים מפר בשבועות האחרונים ויכוח לוהט בין התושבים.  הרקע: ניסיון של העירייה לקבל את הסכמת התושבים לעקירת עשרות עצים שניטעו ברחוב שמעון לפני שנים רבות, אבל מסתבר כי העצים הללו משירים עלים ופרחים שמלכלכים את הרחוב. משני צדי המתרס יש שתי קבוצות: האחת שתומכת בעקירת העצים והחלפתם בעצים שאינם משירים ואינם מלכלכים. השניה - תושבים שרואים בעקירת עצים, ועוד בסמוך לט"ו בשבט, פשע כלפי הסביבה.

התומכים בעקירה התארגנו בקבוצת וואטסאפ ומנהלים שיחות ועידכונים לגבי תוכניות העירייה. המתנגדים התכנסו השבוע לאסיפת חירום ובה הוחלט לדרוש מהעירייה להשאיר את העצים על מקומם ולפתוח במאבק ציבורי נגד מה שהם מכנים "הריגת העצים שהם מקור לחמצן ולבריאות".

* * * 

"מעניין מאד שבמכתב ששלחה העירייה לתושבים מופיעות רק שתי האופציות הללו", אומרת ליסה שטרית, תושבת הרחוב. "ומה אם יש תושבים שלא רוצים בכלל לעקור את העצים? על זה לא חשבו בכלל בעירייה ולא העלו זאת כאופציה שלישית במכתב שקיבלנו".

שטרית, מתנגדת בולטת לעקירת העצים, נסערת בימים האחרונים מהאפשרות "שייהרגו עצים". לדבריה "אין שום הצדקה לעקור את העצים היפים הללו. ומה לגבי הליכלוך? מה הבעיה של התושבים לקחת לפעמים מטאטא ולנקות קצת עלים ופרחים שנשרו לחצר או לגינה?"

לדבריה, "כבר שלוש שנים שכמה תושבים פועלים לעקירת העצים. לי העצים לא מפריעים וכך גם לרוב התושבים ברחוב. השבוע היתה לנו פגישה בנושא והחלטנו לדרוש מהעירייה שבסקר שנשלח לתושבים תכניס העירייה לבחירה גם את האופציה שהעצים לא ייעקרו כלל".

בתום הפגישה התקבל נוסח שהקבוצה תשלח לעירייה ובו נאמר: "אנחנו תושבי רחוב שמעון, אנחנו נגד עקירה או החלפת העצים ברחוב שמעון. אנחנו אוהבים את העצים ולא רוצים שיחליפו אותם. העירייה שלחה לתושבי הרחוב סקר עם שני אופציות בלבד - החלפת העצים או גיזום מסיבי ארבע פעמים בשנה. אנחנו לא מעוניינים בשני האפשרויות הללו ורוצים להשאיר את העצים כמו שהם.

לפני שתהיה הוצאה מאוד גדולה של כסף על רעיון שיגרום לכך שהרחוב לא יהיה מוצל ואסתטי, אנחנו חושבים שכדאי לבדוק אפשרויות אחרות זולות יותר ויותר טובות לסביבה. כגון ניקיון של הרחוב  בעונה בה יש נשירה וכך ניתן להשאיר את העצים. זה יהיה פתרון הרבה יותר זול מכל פתרון אחר והרחוב יראה יפה ומוצל והאוויר יהיה יותר בריא". 

העירייה, כאמור, שלחה מכתב לכלל דיירי הרחוב וביקשה את חוות דעתם לגבי ההעדפה האישית שלהם: עקירה או גיזום מדי שלושה חודשים. במכתב מהעיריה צויין בין השאר: "נושא העצים ברחוב שמעון מטופל ע"י העירייה יותר משלוש שנים. הפריחה של העצים ונשירת הפרי היא יותר מפעם בשנה ומתרחשת לאורך מספר שבועות (לא כל הפרי מבשיל באותה עת) והעירייה לא יכולה להתחייב לנקות את הרחוב במכונת שטיפה בלחץ מדי יום".

קח פרי ותהיה לי בריא

ולעומת זאת - עצי הפרי בעיר עולים על המפה, מודיעין כמו מרבית הערים בארץ, משופעת בעצים בעלי פירות אכילים. עד כה מיקום העצים היה ידוע למספר מצומצם של חובבי אגרונומיה, אך החל מט"ו בשבט הקרוב יוכלו כל תושבי העיר לדעת היכן נמצאים העצים, כך שכל אחד יוכל לקטוף את פירותיהם. בכך, מצטרפת מודיעין לתנועה עולמית הנקראת "Urban Foraging" - תנועה לעידוד ליקוט עירוני. למעשה, זו העיר הראשונה בישראל אשר יוזמת פרויקט שיתופי של העירייה עם התושבים.

תושבי העיר מוזמנים לבוא ולקטוף את הפירות שנמצאים לשולי הכבישים, בגנים הציבוריים ובפארקים. בכדי להקל על התושבים במציאת העצים, יזם תושב העיר בשם יניב קורמן מפה מיוחדת אשר תעלה בימים הקרובים לאפליקציה העירונית "מודיעין מכבים רעות" ולאתר העירייה.

במפה ניתן לראות את מיקום עצי הפרי בעיר, את סוגם, ואת עונות השנה בהם הם מניבים פירות. במפה ניתן לבצע חיפוש לפי סוג העץ ולקבל את כל האזורים בהם נמצאים עצים אלה או לפי רחוב מסוים, בו ניתן לבדוק אילו עצי פרי למאכל קיימים בו ומתי עונת הפרי. כמו כן, כל תושב יכול ואף מוזמן לדווח על עצי פרי נוספים אשר נמצאים בגינות הציבוריות ואינם מדווחים על המפה. מיפוי עצי המאכל שהתושבים יזינו יתבצע על ידי הקלדת המידע של התושב על עץ פרי לפי כתובתו, סוגו והאם יש פרי לצורך מיפוי עונת הפריחה. המידע ייבדק על ידי הגורמים בעירייה ויועבר לסימון במפה על פי סוג העץ.

הפרויקט, כאמור, הוא יוזמה של קורמן, אשר בשיתוף עם קבוצת "נאמני האילנות" של החברה להגנת הטבע מתכנן ויוזם בימים אלה פעילויות לעידוד ושמירה על העצים והטבע העירוני בעיר. קורמן החל את תהליך המיפוי של עצי המאכל כבר בקיץ האחרון, לאחר שנחשף לפרויקטים דומים אשר נעשו בערים רבות בעולם כגון וונקובר, סיאטל ולונדון. את הרעיון הוא העלה בוועדת איכות הסביבה האחרונה, ויו"ר הוועדה, חברת המועצה ורד גל בחרי, החליטה לאמץ אותה.

"בילדותי תמיד שמרתי בסוד את מיקומם של עצי התות בשכונתי", מספר קורמן. "כאשר בגרתי הבנתי שבפעולת הקטיף טמון פוטנציאל מעבר לסיפוק התיאבון הפרטי שלי. הקטיף יוצר מפגשים חברתיים ומהווה פעילות מהנה ומלכדת עבור המשפחה. כולי תקווה שהמפה שיצרתי תגביר את המודעות לאורך חיים בריא ותחזק קהילתיות בעיר. אני בטוח שורד וקבוצת נאמני האילנות ימשיכו למנף את הנושא בעזרת פעילויות, בשיתוף התושבים, ושביחד ניצור כאן קהילה ברת קיימא".

בתמונה קבוצת התושבים שדורשת: השאירו את העצים כפי שהם (צילום אינגריד מולר)

יאיר דנון