הום סטייל 17.5.18
השכלה כללית, בגירסה הממוקדת

השכלה כללית, בגירסה הממוקדת

בימים אלה נפתח הסמסטר השני במרכז הרב תחומי של מודיעין, המציע מגוון רחב של קורסים, סדנאות ולימודי העשרה. מתוך רשימת החוגים הארוכה בחרנו כמה קורסים מעניינים ולא שגרתיים.

עברי – דבר לדינו

כמו למשל הקורס ביידיש ולדינו, אותן שפות שכולנו חשבנו שכבר נעלמו מן העולם. מי שמעביר את הקורס הוא מתן שטיין, דוקטורנט בחוג ל"לשון העברית ולשונות היהודים" באוניברסיטה העברית בירושלים. והוא מסביר: "האמת שאין לי תשובה ממש טובה לשאלה למה אני מתעניין בשפות האלו. כנראה שפשוט מאוד משך אותי התחום. בנוסף, אני מגיע מבית אשכנזי בו שמעתי קצת יידיש מההורים ומסבא וסבתא, אולי גם האהבה לירושלים הוסיפה לעניין".

מאיפה האהבה לשפות?

"אני מאוד אוהב שפות, במיוחד את אלו הנמצאות בסכנת הכחדה והלשונות היהודיות, שרובן הולכות להיעלם ככל הנראה בעשורים הקרובים. מאוד משך אותי גם ללמוד אותן לעומק וגם לנסות לשמר או לעכב את היעלמותן. רציתי להכיר אותן לאלו שלא מכירים או למי שמכיר קצת ורוצה להעמיק".

אילו לשונות יהודיות שהולכות להעלם יש מלבד היידיש והלדינו?

"האמת שיש הרבה לשונות יהודיות שעל סף הכחדה. יש את הארמית-יהודית על שלל הניבים שלה. היא מגיעה בעיקר מכורדיסטאן העירקית והטורקית ובישראל יש דוברי ארמית בכל מיני מקומות, בעיקר בירושלים. לשון נוספת היא ערבית-יהודית. יש טקסטים ערביים בכתב עברי כבר מימי הביניים ואילך עד לעת החדשה. במהלך הדורות התפתחו ניבים יהודיים מובחנים, עם השפעת העברית על אוצר המילים וכך התפתח ניב ייחודי של ערבית, כמו למשל הערבית הטריפוליטאית או הערבית היהודית בעיראק. יש סוגים שונים של ערבית שיהודים בארצות ערב דיברו. אם תלך עד היום למושבים מסויימים, בהם הקהילה הגיעה יחד מארצות ערב, תוכל לשמוע את הזקנים מדברים ניבים האלו".

הניבים האלו עוברים גם לדור הצעיר יותר?

"הדור הצעיר כבר לא יודע את הלשונות בהם אבותיו דיברו והוא לא ישמר אותן הלאה. הרגשתי שצריך לעשות משהו בעצמי, כנאה דורש נאה מקיים, ולנסות להעביר את זה הלאה".

מה בעצם אתה מלמד בקורס במודיעין?

"שאלה מצויינת כי זה תלוי בקבוצה. בעצם זה קורס ללימוד שפה, כאשר אני מתייחס לזה כלימוד שפה פלוס נגיעות בתרבות כשזה מסייע ללימוד. אלה לא קורסים של לבוא וללמוד באופן פסיבי אלא קורס בו אני מביא נושא דקדוקי אותו אנחנו מתרגלים. התרגול נעשה דרך קריאת טקסטים, כתיבה, שירה בכל שיעור. בקבוצות המתקדמות יותר אני גם מביא טקסטים אותנטיים איתם אנחנו עובדים. יש לי במודיעין קבוצת לימודי יידיש שזו כבר השנה השלישית שלהם. בקבוצה כזאת אנחנו קוראים טקסטים אותנטיים ביידיש כמו שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, או פואטיקה ומאמרים".

מה טווח הגילאים של המתעניינים ביידיש? ולמה הם מתעניינים?

"טווח הגילאים הוא לא רק הגיל השלישי. מדובר בעיקר על אנשים שאני שומע מהם את הרצון להיזכר בשפה ששמעו בבית. יש להם זיכרון מאוד עמוק, אבל צריך להתחיל איתם מההתחלה. יש אחרים שבאים ללמוד לדינו למרות שגדלו בבית אשכנזי וזאת לא הייתה שפה ששמעו בבית. יש אצלי תלמידה בת שמונים שבאה נטו מסקרנות. אני חושב שטווח הגילאים מתחיל מגילאי 45 פלוס והלוואי שהיו מגיעים גם חבר'ה צעירים יותר. אני מקווה שדבר כזה יכול לקרות, אבל גם מבין למה בדרך כלל אלה המבוגרים יותר שיגיעו ויתעניינו בשפות האלו".

על יידיש אנחנו יודעים הרבה, אבל מאיפה בכלל צמחה הלדינו?

"לדינו היא השפה שצמחה מיהדות ספרד. יהודים בספרד במאה ה-14 התחילו לדבר בכל מיני ניבים אזוריים כמו קסטיליאנית, ניבים שונים של אראגון, נבארה וכדומה. השפה שלהם הייתה די דומה לזו של שכניהם הנוצרים. עם גירוש ספרד בשנת 1492 היהודים נפוצו לכל עבר והגיעו לכל מיני מקומות, בעיקר בשטחי האימפריה העותמנית: ארץ ישראל, איטליה ויוון ורצועה בצפון אפריקה. אותם יהודים הביאו איתם כל מיני סוגים של ספרדית קדומה וכשהיה צורך לתקשר עם קהילות אחרות נוצרה שפה שהיא מיזוג של כל אותם ניבים מספרד. הלדינו התפתחה עצמאית מאותם ניבים בשילוב מילים בעברית וארמית והמגע עם השפות שמסביב כמו טורקית, בולגרית ויוונית".

עד מתי שרדה בעצם הלדינו?

"בצורה מסויימת הלדינו שרדה עד היום. היא קיבלה מכה נואשת במהלך השואה כאשר קהילות שלמות דוברות לדינו הושמדו ביוון, מקדוניה וסרביה. בנוסף היא גם הוחלפה בעברית, טורקית וצרפתית. היום כבר פחות ופחות מדברים אותה, אבל יש עניין הולך וגובר במוזיקה ובתרבות שעוטפות את הלדינו. בקורס אנחנו מנסים לתת את הבסיס של השפה, כך שמי שילמד בקורס יוכל בסיומו לקרוא סיפור או מערכון בלדינו".

ציינת שבניגוד ללדינו שתעלם, היידיש תשרוד. למה זה קורה?

"זה קורה מפני שליידיש יש עדיין קבוצות דוברים מאוד מאוד משמעותיות. ההערכות מדברות על כך שלפני מלחמת העולם השנייה 14 מיליון איש בעולם דיברו ביידיש. השואה חיסלה את היידיש באירופה ובנוסף היו גם תהליכים עולמיים, כמו המעבר לעברית, שכמעט וחיסלו גם בארץ את השימוש ביידיש. בראשית ימי המדינה היו מגבלות על כתיבת והצגת חומרים ביידיש ולא בעברית, הגבלות חמורות. לכן נוצר מצב בו אנשים התחילו להתבייש לדבר ביידיש, השפה עליה גדלו בילדות. למרות זאת, יש את החרדים, בעיקר בירושלים, בני ברק וניו יורק. אלו מאות אלפים שעדיין מדברים יידיש ועליהם מתווספים גם חבר'ה צעירים שמגלים התעניינות".

היידיש עדיין קיימת כשפת היום-יום?

"במקומות מסויימים כן, בעיקר אצל החרדים. למרות שאני מכיר גם חילוניים שהפכו את היידיש לשפת היום-יום שלהם. היידיש הייתה שפה מדוברת עם יצירה ספרותית משמעותית. זאת הדרך שלהם להתחבר לתרבות של פעם. יש ספרות אדירה שנכתבה ביידיש, כמו בשביס זינגר שזכה בפרס נובל עבור כתיבתו, יש עיתונות נרחבת ביידיש והמצב עומד על קרקע מאוד יציבה. בלדינו המצב אחרת והרבה פחות יציב. אני חושב שכיהודים לכולנו צריך להיות עניין בסיסי להכיר ולשמר את השפות היהודיות. הרבה מהתרבות שלנו היא לא בעברית אלא בלשונות אחרות".

המאה המסתורית מכולן

קורס נוסף, מעניין ולא שגרתי, הוא זה שמעביר מורה הדרך ישראל ארד. הקורס עוסק בפרשיות היסטוריות שחלקן לא ממש ידועות לציבור, שהתרחשו במאה השנים שבין אמצע המאה ה-19 ועד להקמת מדינת ישראל באמצע המאה ה-20.

"לטעמי האישי זאת המאה המרתקת מכולן בתולדות עם ישראל", מספר ארד. "למעשה מדובר על מאה בה התרחשו כל האירועים המרכזיים בתולדות העם: החל מהיציאה מחומות ירושלים באמצע המאה ה-19 ועד לשואה, הקמת המדינה ומלחמות ישראל. אני חושב שהרבה מאוד אנשים יסכימו עם הקביעה שלי שזאת הייתה המאה המרתקת מכולן".

מה בעצם אתה מלמד בקורס?

"הקורס עוסק בפרשיות ואירועים שהם יותר סיפוריים ומעניינים, מעצם ההפתעה שבהם. כמו למשל הסיפור על מרגלים יהודיים שריגלו לטובת הנאצים. היו כאלה ואנשים לא מכירים את הסיפור הזה. אותם מרגלים ריגלו מטעמים שונים, בדרך כלל לא סימפטיים, כמו אותו אחד שהנאצים החזיקו את אמו כבת ערובה או אחרים שעשו זאת מבצע כסף מאמצע שנות השלושים ועד לאמצע שנות הארבעים. יש כל מיני אנשים שעשו זאת וכיום כמעט ואף אחד לא מכיר את הסיפור עליהם, בעיקר משום שהתקשורת הייתה אחרת באותם ימים. אלו פרשיות ריגול לא טריוויאליות. בכל זאת מדובר על יהודים שפעלו לטובת הנאצים. היו לפחות חמישה מקרים כאלו שידועים לנו".

באילו עוד פרשיות לא ידועות אתה עוסק בקורס?

"קח למשל את נושא ההעפלה, במהלכה היו מעלים מאות יהודים על ספינות רעועות. אתה ידעת שאלפיים איש לא הגיעו לארץ ישראל וטבעו בדרך? כולם מכירים את הסיפור של האונייה 'סטרומה', אבל היו עוד ספינות שטבעו בדרך. או למשל, סיפור הריגול היהודי בארצות ערב. יש את שלמה הלל, שעדיין חי ושימש כיו"ר המועצה לשימור אתרים, שריגל בעיראק במשך שנים. הוא הקים תנועות נוער יהודיות בעיראק והיה מטובי המרגלים של ישראל".

איך הביקוש לקורס בנושאים היסטוריים?

"אני מורה דרך במקצועי כבר הרבה שנים ואם מחר אגיד שאני מוציא סיור בנושא היסטורי, אנשים יעקמו את האף. לאנשים יש רתיעה מהמילה 'היסטוריה', למרות שמקורה ביוונית במילה שמשמעותה הוא 'סיפור'. אני למשל נהייתי חובב היסטוריה שנים ארוכות אחרי שסיימתי את לימודי. היסטוריה היא עדיין מילה מפחידה עבור רבים, אבל בעצם אני מדבר בקורס על אוסף סיפורים, שרובם לא מוכרים לציבור ועומדים על רקע הקמת המדינה".

איזה עוד סיפורים לא מוכרים אתה מלמד בקורס?

"קח למשל את נושא הברחת הנשק לישראל, עוד לפני הקמת המדינה. מאיזה כסף רכשו את הנשק? איך הבריחו אותו לארץ? היה אדם בשם ז'אק ון הרטן, שעזר לנאצים לעשות תכנון פיננסי ולהפיץ כמויות עצומות של כסף מזוייף. לאחר מכן הוא עלה לישראל, רצה להציג את עצמו כגיבור ונתן את הכסף המזוייף לטובת רכישת נשק למדינה. יש שיעור נוסף על כ"ג יורדי הסירה. כמה אנשים יודעים מה בדיוק קרה להם ולאן נעלמו? וכמה יודעים שהם בכלל היו כ"ד ולא כ"ג, מפני שהיה איתם גם קצין בריטי? יש גם שיעור שעוסק בסיפור אחר ומעניין על צ'רלס טיגרט, שרוב הציבור לא שמעא עליו ומכיר רק את הביטוי 'מצודות טיגרט' הבריטיות. הוא היה מהנדס על סף הפנסיה שהבריטים הזעיקו לעזרה בשלב בו היהודים והערבים חבטו בהם. הוא למעשה בנה את המצודות הבריטיות בכל הארץ ובמיוחד את אלו שקבעו למעשה את גבול הצפון. הוא תיכנן, ומי שבנה היו 'סולל בונה'. איך 'סולל בונה' קיבלו את המשימה? לעזר וייצמן היה דוד שניהל את 'סולל בונה'. כאשר הבריטים נדרשו למשימת הקמת המצודות לאחר המרד הערבי, בא חיים וייצמן הנשיא הראשון שהיה חבר קרוב של צ'רצ'יל, ואמר לו שיש לו בן דוד שיכול לעשות את העבודה כבר מחר. וככה בנו היהודים את המצודות עבור הבריטים".

לחשוב על פי ימימה

עוד קורס לא שגרתי ומעניין לא פחות הוא הקורס ל"חשיבה הכרתית על פי ימימה" אותו מעבירה המרצה מיריי גבעון.

"שיטת ימימה לחשיבה הכרתית" היא פרי פתוחה של מורה רוחנית בשם ימימה (סימה) אביטל, שעלתה לארץ מקזבלנקה שבמרוקו ונפטרה בשנת 1999. אביטל, שהייתה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, החלה להעניק טיפולים דמויי "הילינג" בביתה בשנות השמונים.

כשהגיעה לשנות החמישים לחייה החלה ימימה ללמד. בהתחלה בפנים גלויות, אחר כך עטתה על עצמה צעיף, שמה פרגוד בינה לבין תלמידיה ולבסוף הסתתרה מאחורי וילון, חצי קומה מעל קהל מאזיניה. אחת הסיבות היתה ש"היא רואה על כל אחד מהתלמידים הרבה יותר מדי, וידע זה היה מפריע בלימוד".

למשנה שלה היא קראה "חשיבה הכרתית", אך רוב תלמידיה מתקשים להסביר במה בדיוק הדברים אמורים. רק נרמז כי ימימה ראתה את משקעי הילדות כ"עומס" שמהווה מקור רב השפעה על חיינו הבוגרים, אבל, בניגוד לטיפול פסיכולוגי בו חוזרים לאותם אירועים ומנתחים אותם, אצל ימימה מתבצע תהליך הבנה לגבי הטוב שיוצא בסופו של דבר ממשקעים אלו. את דבריה הכתיבה ימימה לתלמידיה בשפה הכוללת שיטת פענוח ייחודית, שתראה למציץ מבחוץ כרצף משפטים סתום.

לאחר מותה המשיכו תלמידיה להפיץ את שיטתה ותורתה וכיום מתקיימות קבוצות ללימוד "שיטת ימימה" בכמה עשרות ישובים בארץ. 

בתמונה: ישראל ארד, המורה לפרשיות היסטוריות (צילום פנינה ארד)

יאיר דנון