דיור מוגן
שלושה בסירה אחת

שלושה בסירה אחת

השבוע צעדו על מגרש המסדרים של בסיס חיל הים בחיפה עשרות בוגרי קורס חובלים החדש של החיל שקיבלו בגאווה את דרגות הסגן שלהם ואת כנפי החובל. בין הבוגרים גם (כרגיל) נציגות מכובדת לעיר מודיעין, כששלושה מבני העיר סיימו את הקורס המפרך והיוקרתי שנמשך שנתיים וחצי וייצאו אחרי חופשה רגילה לשרת על ספינות חיל הים כקציני ים.

הראשונה היא סגן דנה עבודי, בת 21 וחצי מרעות שתשרת כקצינה על אח"י חץ, השתתפה במהלך הקורס בתפיסת ספינת פעילות שלום מאירופה, שבמשט שקיימו אותן פעילות הן ניסו באוקטובר האחרון על ספינה בעלת השם האקזוטי "זייתונא" לפרוץ את המצור הימי על עזה.

השני הוא סגן עומר, בן 21 מרעות, שמסיבות מבצעיות ועקב שיבוצו הקרבי בתפקיד רגיש לא ניתן לזהותו ולא לציין אפילו על איזו ספינה הוא עתיד לשרת. השלישי הוא סער פלדמן, בן 22 שכשמו סער הוא עתיד לשרת על ספינת טילים מסוג סער. אח"י קשת שמה. "איזה קטע", הוא אומר. "גם לאחותי קוראים קשת".

כל השלושה בוגרי תיכון מו"ר ברעות. דנה ועומר מתגוררים ברעות, סער במכבים, ולמרות ששלושתם לא ממש תיכננו שירות בחיל הים ובכלל הים לא היה אצלם על הכוונת, הם הגיעו לקורס החובלים, ולקראת טקס הסיום המרגש ביקשתי לשמוע מהם קצת על ההרגשה, על התוכניות לעתיד ובכלל על מה זה להיות חובל קצין בחיל הים.

"לא כיוונתי בכלל לקורס חובלים"... "הקורס ממש לא היה בתוכניות שלי"... "בקושי הלכתי לים עד הגיוס שלי"... אלה היו התשובות הדי מפתיעות שקיבלתי משלושתם.

אז מה בכל זאת הביא אתכם לקורס ארוך, מתיש, תובעני ומפרך כל כך שמחייב גם חתימה לקבע לעוד חמש שנים ויותר?

דנה מחייכת כמי שכבר נדרשה לענות על השאלה לא פעם: "רציתי לעשות שירות משמעותי ואיכותי, שיהיה  כמובן קרבי ושיאפשר לי להביא לידי ביטוי את היכולות שלי להוביל אנשים, ללמד ולהדריך, תפקיד שיאפשר לי לשלב יכולות פיסיות ומנטליות שיש לי".

ואיך זה קרה?

"נורא מצחיק אבל בהתחלה היו לי בעיות פרופיל כי התאמנתי הרבה בריצות ארוכות. רצתי גם חמישים קילומטרים בשבוע והייתי במשקל גוף נמוך מדי, אבל לקראת הגיוס הצלחתי להוסיף כמה קילוגרמים ועברתי את מגבלת המשקל".

איך הגעת לחיל הים?

"קיבלתי זימון לקורס חובלים, מישהו כנראה חשב שאני מתאימה. למזלי חבר מבית הספר שהיה בקורס חובלים לפני ישב איתי והסביר לי בדיוק מה זה אומר. הוא נתן לי טיפים וככה לאט לאט הבנתי לקראת מה אני הולכת וזה מצא חן בעיני. סוף סוף הבנתי שקורס חובלים זה שירות משמעותי מאד ולמעשה דרכו נחשפתי לקורס".

* * *

דנה, שסיימה את התיכון במגמת ערבית וביולוגיה, גם התנדבה לשנת שירות לפני הגיוס ולאחר סיום התיכון חיה וגרה שנה בקומונה בעכו והדריכה עיוורים ונכים בפעילות אתגרית במסגרת עמותת  "אתגרים", שמסייעת לבעלי מוגבלות לבצע פעילות אקסטרים כמו צניחה, רכיבה על אופניים, סנפלינג ועוד פעילויות. היא מספרת: "התקופה הזאת נתנה לי המון והכינה אותו לצבא בצורה יוצאת מהכלל".

בדרך כלל אנשים שמגיעים לחובלים או לטייס די "מורעלים" על הצבא...

"אני ממש לא הייתי מורעלת על הקורס. כל הזמן לאורך הקורס היו לי תהיות ושאלות לגבי עצמי האם אני במקום הנכון. זה התחיל בארבעה ימי גיבוש ואחר כך בטירונות. החלטתי שאני מביטה קדימה לטווח הקרוב. ככה בכל שלב שהתקדמתי בקורס לפחות בשנה וחצי הראשונות, שאלתי את עצמי האם באמת זה בשבילי, ואיך אני בכלל רואה את התפקיד הזה".

ומה התשובות שנתת לעצמך?

"בסופו של דבר אני שלמה עם עצמי ועם מה שאני עושה. זה תפקיד מאתגר מאד, וממצה מאד את יכולות הפיקוד. הבנתי שבתפקיד הזה ניתן מאד לעשות דברים משמעותיים למען המדינה. אני מאמינה בתפקיד שיש לחיל הים בביטחון שלנו. גם מבחינת מיצוי יכולת הפיקוד וההדרכה שלי זה מתאים לי כי אני אוהבת לחנך ולהוביל אנשים".

איזו מגמה סיימת?

"מגמת שייט. אני אהיה סגנית קצין נשק בספינת הטילים חץ שזו ספינת סער מסוג 4.5, וזה תפקיד עם אתגר גדול מאד. כבר שירתתי על הספינה בחפיפה ואני מכירה את הכלי".

ספרי קצת על האחריות שמתלווה לתפקיד?

"הייתי כבר בפעילות מבצעית על הספינה. יצאנו להפלגות ובתור קצינה במגמת שייט כבר יצא לי להיות על הגשר בלילה במשמרת ולנווט לבדי את הספינה, שתגיע למקום המדוייק שהיא צריכה להגיע אליו. זו אחריות גדולה להיות קצינת משמרת בתפקיד. אחריות על כל החיילים והקצינים בספינה שסומכים עלי שאבצע את התפקיד כראוי וזה מחייב. הרגשה טובה".

העובדה שאת אישה משנה לחיילים בספינה?

"אני עולה לשרת על הספינה חץ כדנה ולא כאישה. אני לא משדרת 'תראו - אני אישה' אלא מנהיגות ידע מקצועי  ואחריות. זה מה שנחשב בים. ובאמת בתקופה שכבר הייתי על הספינה התחילו הדברים להתחבר ביני ובין החיילים".

פעילות מבצעית ממש כבר חווית?

"כן, אבל לא ניתן לדבר על זה או להזכיר את גזרות הפעולה. אני יכולה לומר שהייתי בפעילות בט"ש (ביטחון שוטף) שהספינה ביצעה. ההרגשה היתה טובה כי זה מאתגר מאד בסט"ילים. רק בפעילות הזאת מבינים באמת עד כמה זרועו של חיל הים ארוכה ועד כמה חיל הים חשוב בשמירה על הביטחון שלנו. למרות שזה חייל שלא זוכה לתהילה רבה, אנחנו עושים את העבודה בשקט".

בכל זאת שמעתי שעברת חוויה מעניינת עם משט נשים לעזה?

"כן. לפני כחצי שנה השתתפתי בעצירת ספינת פעילות שלום שהגיעה מאירופה בנסיון להגיע לנמל עזה. ידענו שהן באות ובמבצע השתתפו רק בנות ואני ביניהן. התכוננו שבוע לכל התרחישים, כולל גם הפעלת אלימות מצידן. אפילו למדנו קרב מגע. אבל למזלנו הכל עבר בסדר גמור. הן לא היו אלימות והשתלטנו על הספינה בלי שום בעיות. עלינו עליה, זו היתה בעצם יאכטה, אני ועוד חיילת שהיתה סקיפרית באזרחות, השתלטנו על ההגה והפלגנו עד לאשדוד".

זאת לא היתה בדיוק המרמרה...

"ממש לא. פעילות השלום מאד הודו לנו שנתנו להן מים ואוכל. חלקן, בעיקר המבוגרות שבהן, היו מותשות מכמה ימים על המים. היה להן ים קשה בהפלגה. אנחנו שמרנו שהן לא יצלמו ולא יסתירו כרטיסי זכרון, מסיבות ביטחוניות כמובן. זאת היתה חוויה יוצאת דופן עבורי".

התרגלת כבר למחלת ים ולהקאות?

"אני כנראה חסינה לזה כי אף פעם לא הקאתי בים בשום הפלגה, בינתיים".

מה הלאה? קריירה בחיל הים?

"אני חתומה על שירות קבע עד שנת 2022 ואז נראה. אני לא פוסלת כרגע שום דבר ושום אופציה להמשיך. איך אומרים אצלנו, כשנגיע לגשר – נחליט".

* * *

עומר, בן 21 מרעות שסיים במגמת פיזיקה וביולוגיה את תיכון מו"ר, גם הוא מסווג בשמו המלא ובחשיפת פניו, גם הוא כמו דנה עבר שנת שירות בקהילה האתיופית בנתניה כחניך בתנועת הצופים.

למה חיל הים?

"האמת היא שלפני הצבא ממש לא היה לי קשר כל כך עמוק לים וכשהתחלתי להתמיין לגיוס הגיע הזימון לקורס חובלים. מאחר ורציתי שירות משמעותי, ושאפתי להגיע הכי רחוק והכי גבוה, קורס חובלים בא לי טוב ואמרתי 'יאללה נלך לגיבוש' וככה הכל התחיל".

אני מניח שאין חרטה על הבחירה...

"להיפך. אחרי הגיבוש ותחילת הקורס התחלתי להבין יותר ויותר איזו זכות נפלה בחלקי להיות חובל בחיל הים, אחרי הגיבוש התחלתי לחקור על חיל הים ועל הקורס, ולבדוק מה בדיוק עושים שם והבנתי מהר מאד שזה שירות משמעותי ביותר מכל הבחינות, גם פיזי, גם עיוני וגם מקצועי".

עומר סיים בקורס את מגמת המכונות ותפקידו הראשון יהיה סגן קצין מכונות בכלי שייט כלשהו. "סגן צי'ף", הוא מדייק, כי קצין המכונות בספינה נקרא "צ'יף".

מה בעצם התפקיד שלך?

"אני אחראי על כל המערך המכני של הספינה, מנועים ושאר מכלולים טכניים שמסייעים להשטי את הספינה בצורה תקינה".

אם יש תקלה באמצע הים, נניח אלף קילומטרים מחופי ישראל והמנוע דומם, כולם מחכים שתציל אותם ותחזיר אותם הביתה לחוף?

"בערך. אמנם אין כזה דבר 'חבר'ה -  לרדת למים ולדחוף את הספינה', אבל מבחינה מקצועית העיניים של כולם כולל מפקד הספינה נשואו לצ'יף ולאנשי המכונות. כי שאר החיילים לא מבינים מבחינה מקצועית ממש את המערכת הטכנית של המנוע כמוני".

נשמע לחץ אטומי אם פתאום המנוע כבה באמצע הים...

"כן, לכן ההכשרה שלנו כוללת הרבה שעות של איתור ותיקון ליקויים ותקלות. גוף ששט בים עם מנועים עובדים ומערכות פועלות, מדי פעם יש שחיקה ויש תקלות. ככה זה. בניגוד לכלים על היבשה שאפשר לקרוא לגרר או לחילוץ, כאן בים אני לבד עם הספינה והתקלה וצריך להתמודד עם זה".

ספר קצת על התחושות לפני השירות האמיתי על הספינה.

"בקורס, ככל שהזמן עבר, הבנתי עד כמה השירות בחיל הים חשוב,  אמנם שומעים על חיל הים פחות בתקשורת מול חיל אוויר או חי"ר, אבל רק כשמגיעים לכאן מבינים עד כמה באמת חיל הים הוא משמעותי בכלל המערכת הזאת שנקראת צבא".

מתסכל שלא כל כך שומעים עליכם?

"לא. ממש לא, כי הסיפוק מהעשייה עצמה הוא אדיר. אנחנו לא צריכים שישמעו עלינו יותר מדי, כולם בספינות מבינים את חשיבות המשימות שלנו, אנחנו מוותרים על האגו שלנו, כי באמת זאת לא סיסמה, אבל הגנת המדינה חשובה מעל הכל".

היית כבר בהפלגות מבצעיות?

"כן בטח. היינו שלושה חודשים על סטי"לים, בפעילות מבצעיות די אינטנסיבית, ומה שמאפיין פעילות כזאת זה אי הוודאות, כי אתה לא יודע מה יקרה עוד חצי שעה או שעתיים".

ולמה זה חשוב לך?

"כי אם אני כקצין מכונות רוצה לפרק חלק מסויים במנוע ולטפל בו, אני חייב לדעת מה על הפרק, במידת האפשר כמובן, צריך להתחשב בלו"ז הספינה ובמשימות אי אפשר סתם ככה להשבית ספינה לשעה בגלל טיפול בחלק. לכן יש דברים שהם בגדר אי ודאות מוחלטת ולפעמים אין גמישות  בכל דבר".

שירות הקבע הארוך מפחיד?

"לא, מאחר ורוב החברים שלי גם הם קצינים בשירות ובחידות קרביות, אז כולנו באותה סירה".

משהו על עבודת הצוות בספינה?

"אנחנו צוות וככזה אני סומך על שאר אנשי הצוות שיתפעלו נכון ומדוייק את כלי הנשק בספינה כדי לשמור עלינו בחיים, בדיוק כמו שהם סומכים עלי שאדאג למערכות המכניות כדי שהספינה תשוט ותבצע את תפקידה ללא תקלות. בספינה כולם נותנים גב אחד לשני".

* * *

סער פלדמן, בן 22 ממכבים, ישרת על ספינת הטילים קשת - גם היא מסוג סער 4.5. הוא לא היה בצופים כמו דנה ועומר אבל לא לדאוג, תנועת הנוער לא פסחה עליו, והוא בילה שנים בתנועת הנוער "חוגי סיירות" של החברה להגנת הטבע.

אוהב לטייל?

"מאד מאד".

אז מה יהיה עם הטיול הגדול אחרי הצבא? דחית אותו לעוד הרבה שנים...

"זה בסדר גמור אני אמשיך לטייל כל החיים. הורי השנה עשו טראק בדרום אמריקה אז אני לא חושב שתהיה לי בעיה עם זה".

גם אתה לא ממש התחברת לים עד הגיוס?

"לא ממש. אני בכלל 'הכבשה השחורה'  כמו שאומרים, כי אני בא ממשפחה של חיל האוויר וכמו כל אחד לפני גיוס הלכתי למיונים והגעתי ליום סיירות. שם פתאום שלפו לי את ההצעה ללכת לקורס חובלים".

מה שיכנע אותך?

"ההצעה היתה מאד מסקרנת, התעניינתי בדקתי ולאט לאט ראיתי שזה אחלה, כי לפני זה ממש לא הכרתי את חיל הים, ואז הבנתי שלהיות קצין ימי וחובל זה לא עוד עבודה בצבא אלא תפקיד מאד חשוב ושזה הרבה יותר מסתם עבודה על ספינה".

מתי נפל לך האסימון הזה?

"במהלך הקורס. בשלב מסויים פתאום מבינים יותר ויותר מה באמת אתה עומד לעשות ועד כמה התפקיד מלא באתגרים".

באיזו מגמה סיימת?

"במגמת שייט ובאמת בשלב מסויים במהלך הקורס אחרי שהיו לי שאלות ותהיות לא פשוטות לגבי מה אני עושה כאן, אז הבנתי שאני במקום הנכון ורק אז נרגעתי".

והיכן תשרת?

"על ספינת הטילים אח"י קשת".

לך קוראים סער ואתה תשרת על ספינת סער. נחמד.

"כן במיוחד כשלאחותי קוראים קשת".

זו קפיצת מדרגה לעלות כקצין לספינת טילים?

"כן. מאד. ההתרגשות גדולה ויחד עימה מגיעה גם האחריות ותחושת המחוייבות לתפקיד ולמקצוע".

ומה זה עושה לך?

"השילוב הזה הוציא ממני הרבה יותר ממה שחשבתי שיש בי. אתה לא מבין עד כמה המחוייבות והאחריות הביאו אותי לרמות כאלה שהוצאת מעצמי דברים שלא ידעתי שאני יכול בכלל. הגעתי לרמות עשיה שלא הכרתי בכלל, פי כמה ממה שחשבתי שאני מסוגל. זה מדהים שפתאום דורשים ממך משהו ואתה מגלה שאתה מסוגל לעשות הרבה מעבר לזה".

איך אתה מסביר את זה?

"במילה אחת – מוטיווציה. זה הסוד ליכולת הזאת, כי כשהאדם רוצה ויש לו מוטיווציה, אין גבול ליכולות שלו. זה בדיוק הפירוש של הפתגם 'אין דבר העומד בפני הרצון'. וזה כל כך נכון אצלנו בקורס, הרצון להצליח והמוטיווציה, אלה הבסיס לכל העבודה שלנו".

מה יהיה תפקידך על אח"י קשת?

"אהיה סגן קצין נשק בספינה, זה התפקיד הראשון שלי".

היית כבר תחת אש חיה פעם?

"לא".

ואתה חושב על זה שאולי תירה ותפגע פיזית באנשים?

"אני מקווה שלא, אבל לא אגיד שהמחשבה לא עוברת בי. פקודת ירי זו פקודה שחושבים עליה כל יום, למרות שקשה מאד לדמיין את זה".

 

 

יאיר דנון