שבוע לאחר תחילת החפירות – בינגו!

הארכיאולוגים שחזרו לגבעת התיתורה, לראשונה בפרוייקט חפירות מקיף ומתוקצב, שיפשפו את עיניהם בתדהמה: תלמידי מודיעין וצוות המתנדבים רק החלו להכניס אתים לקרקע ומייד העלו עשרות ממצאים חשובים. משרידי קרבות בתקופה ההלניסטית ועד אביזרי מטבח שהשאירו כאן הכלקוליתים – לפני כ-9,000 שנה. שמעון גואטה, מחזיק תיק שימור האתרים במועצה, מבטיח: "פרוייקט השיקום יביא לכאן את המטיילים. הארכיאולוגים ימשיכו לחפור עוד שנים רבות"

פורסם ב: 12:43 28/3/17 | מאת: יהודה גולן, צילומים: דובר העיריה | סביבה, חדשות


בשבוע האחרון החלו בגבעת התיתורה החפירות הארכיאולוגיות, שחודשו במקום לאחר הפסקה ארוכה בת שנים רבות. לצד החפירות החלה העירייה בעבודות להנגשת גבעת התיתורה לטובת כלל האוכלוסייה ובעיקר לאוכלוסיית הנכים והמוגבלים.

אבל גם אנשי רשות העתיקות, בעלי הניסיון העשיר, לא האמינו שבתוך כמה ימים בלבד, ובעומק של מספר סנטימטרים, כבר יתגלו מימצאים שמעידים על קיומו של יישוב חקלאי כפרי גדול ותוסס שהיה כאן שנים רבות. מי שחשפו חלק גדול מהמימצאים החשובים הם תלמידי בתי הספר במודיעין שהתגייסו לחפירה ומגיעים מדי יום לאתר כשלצידם גם גמלאים מתנדבים, שהחליטו שבמקום לשבת בבתי הקפה בעיר עדיף לחלץ עצמות בחפירה ואפילו אם הגב קצת כואב, ההרפתקאה שווה גם שווה.

החפירות בתיתורה. "אין במודיעין באתר אחד מימצאים מכל כך הרבה תקופות ומתקופות כל כך קדומות"

את הגימלאים הציבו החופרים בראשות החופר הראשי אברהם טנדלר לצד חומת האבן של המבצר הצלבני הגדול שבפסגת הגבעה, כדי שאלה יחפרו ויחשפו את השכבות שמתחת למבצר ולצידו הצפוני. בין החופרים הגימלאים פגשתי את יעקב פארן, פנסיונר משרד החוץ שכיהן כשגריר ישראל בדרום אמריקה. וגם את סטנלי פישר. בשנות השישים לחייו, לבוש בטי שירט לבנה וכמובן דובר אנגלית מהוקצעת.

סטנלי פישר?

"כן זה אני. לא סטנלי פישר ההוא מבנק ישראל אבל גם אני מניו יורק, באתי עם אשתו ג'קלין לחפור כאן".

איך הגעתם לתיתורה?

"אני חובב עתיקות כבר הרבה שנים ועוסק באיסוף מטבעות יהודיים. הבת שלנו גרה במודיעין ויש לנו כאן ארבעה נכדים. שמענו שיש חפירות אז החלטנו להצטרף בהתנדבות והנה אנחנו כאן". הוא וחבריו צוחקים ולא מתביישים לכרוע ברך, למלא דליים בעפר ואבנים ולסחוב אותם לערימת הפסולת.

מה אתם חופרים בעצם סטנלי?

"כאן ליד קיר המצודה הצלבנית, הארכיאולוגים סבורים שמתחת למצודה הצלבנית יש מימצאים מתקופת קדומות יותר ואנחנו רוצים להגיע אליהם".

* * *

"זהו האתר המרתק ביותר שבאזור מודיעין", אומר אברהם טנדלר. "אכן יש במודיעין הרבה יותר משישים אתרים, כלומר ב'במודיעין רבתי'. אני לא מדבר רק על כבשני סיד או בורות מים אלא ממש אתרי עתיקות גדולים. בתיתורה אנחנו כנראה הולכים וחושפים את האתר הארכיאולוגי הכי גדול כאן בסביבה, וכנראה גם הכי חשוב".

טבעת שנמצאה בחפירות: "יש כאן הרבה מימצאים של נשים ובעיקר תכשיטים, טבעות וצמידים"

אפשר להיות יותר חשוב מחירבת א-שון ואום אל-עומדן?

"חשיבות התיתורה, פרט לגודל ולרוחב המידע והמימצאים, הוא גם ובעיקר טווח התקופות המרתק. אין במודיעין באתר אחד מימצאים מכל כך הרבה תקופות ומתקופות כל כך קדומות. אנחנו רגילים שבמודיעין יש מימצאים מהתקופה החשמונאית כמובן וגם ביזנטית וצלבנית, אבל בתיתורה מצאנו דברים הרבה יותר קדומים".

מה למשל?

"כאן בתיתורה מצאנו שרידי יישוב ומימצאים כולל מערות קבורה מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה וגם מתקופת בית ראשון. למשל במדרון נמצאו מערות קבורה מהתקופה הכלקוליתית, שזה מתוארך לאלף התשיעי לפני הספירה. אין בכל מודיעין מימצאים מתקופה כל כך קדומה וזה מרתק".

זה ממש מסע בזמן אחורנית.

"כן. כאן במקום שאנחנו עומדים מתחת לרגלינו יש שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, שזה בערך 1,800 לפני הספירה. באזור מגדל המים נחשפה חווה חקלאית מתקופת הברזל, שזה מימי בית ראשון. כל הגבעה הזאת מכילה מערות מסתור ששימשו בעת המרד נגד הרומאים את המורדים. אז יש כאן יישוב על הגבעה שכמו תל גבוה, היה פעיל אלפי שנים".

מה משך את ההתיישבות לכאן?

"ראשית המבנה הטופוגרפי הגבוה שהעניק הגנה ומסתור לתושבים. אבל בעיקר המקום משך אליו התיישבות חקלאית בגלל האדמות הפוריות כאן בסביבתו הקרובה. בעמקים, במדרונות שבהם גידלו גפנים וזיתים, והקירבה כמובן לדרך לירושלים, בתקופות המאוחרות יותר".

חפרו כאן הרבה. איך לא עלו עדיין על הממצאים?

"נכון שחפרו הרבה, אבל חפרו נקודתית לצרכי בדיקות בזמן שרצו לבנות כאן. היו קצת 'חפירות הצלה' לצורך בריכת המים, היו חפירות קטנות ועכשיו אנחנו הולכים לפרוייקט רב שנתי ותהיה כאן חפירה רחבת היקף. אנחנו נכנסים לפרוייקט משותף עם העירייה לחפירה משמעותית שתימשך שנים ארוכות".

מה יש באתר החפירה שבו מתרכזים התלמידים?

"ספציפית זהו אתר מהתקופה הממלוקית והעות'מנית. למעשה זה ימי הביניים ומוצאים כאן כמעט כל יום משהו. אם זו טבעת או צמיד או חרוזים. אנחנו חושבים שזה האזור ששימש כחצר משק. האנשים חיו במצודה הצלבנית וממש צמוד לה היה המטבח. הנה כאן הטאבון לאפייה ואזור הכנת המזון".

עד כמה גבעת התיתורה נמצאת בקו אחד מבחינת החשיבות מול למשל בית שאן או גמלא, או תל לכיש או בית גוברין?

"זה לא מצדה או ירושלים, אבל החשיבות היא בכך שזהו אתר שמלמד הרבה על ההתיישבות הכפרית. אסור לשכוח שרוב האוכלוסיה בארץ ישראל לאורך השנים היתה אוכלוסיה כפרית חקלאית. מטבע הדברים על האוכלוסיה הכפרית הזו לא כתבו הרבה הסטוריה. החוקרים לא התעסקו איתה ולכן יש חשיבות עצומה מבחינתנו כחופרים לעסוק דווקא בנישה הזאת של התיישבות כפרית חקלאית בארץ ישראל. זהו עוד נדבך בחשיבות התיתורה להבנת הידע בתחום הזה".

ויש כמובן חשיבות מבחינת העם היהודי כמובן...

"כמובן, למרות שיש כאן מצודה צלבנית שנמצאת על בסיס מבנה מונומנטאלי קדום מהתקופה הרומית, וזה בעיקר משום שהתיתורה נמצאת ממש על הדרך לירושלים והיתה מקום אסטרטגי מאד. אבל כאן התנהלו חיים יהודיים עשירים מאד לאורך אלפי שנים וכאן במודיעין זהו מקום שהוא בבחינת כר פורה לשאיבת מידע ארכיאולוגי והיסטורי".

אז מה מצאתם עד עכשיו?

"מצאנו ראשי חיצים שמלמדים עם קרבות שנערכו כאן, זה ראש חץ מברונזה, החץ עצמו שהיה עשוי מעץ לא מצאנו כי העץ התפורר עם השנים. הקרב נערך כאן מתישהו בתקופה ההלניסטית. הנה קערית ברונזה ששימשה לתאורה ובה נאצר שמן, הנה חרוזים, צמיד, סיכת שיער של נשים. זה מעניין כי יש כאן הרבה מימצאים של נשים ובעיקר תכשיטים, טבעות וצמידים. עבדו כאן בידיים ולכן דברים נופלים. בעת העתיקה מי שעבדה בבית ובעבודות כפיים היתה האישה ולכן נפלו כאן טבעות וחרוזים רבים".

* * *

לסיור שלנו בגבעת החפירות התלווה שמעון גואטה, חבר מועצת העיר שמחזיק בתיק שימור אתרים ואחראי למעשה על פרוייקט ההנגשה ואת התוכנית הגדולה להקמת גן ארכיאולוגי ענק בכל רחבי התיתורה.

גואטה מדבר על פרוייקט קהילתי בשיתוף תלמידי העיר בחפירות אבל גם על הנגשת האתר כולו: "לפני כשנה הקימה העירייה צוות תכנון ביחד עם רשות העתיקות והחברה להגנת הטבע, שמטרתו הייתה ליצוק תוכן לאתר, מתוך תפיסה ומטרה לחזק את הקשר של התושבים לאתרי המורשת בעיר ולהנגישו לכלל הציבור. שדרוג גבעת התיתורה נעשה תוך מתן דגש על שלושה אלמנטים מרכזיים: תיירות, חינוך וקהילה. מבחינת תיירות: הפיכת הגבעה לאתר טבע ומורשת יהודית, כאשר מוקדי המשיכה המרכזיים בגבעה יהיו הנוף הייחודי, הפריחה והמורשת של המקום. מבחינת חינוך: פיתוח מרכז מורשת התקופה החשמונאית שיהיה מרכז למידה וחקר בנושאי חי וצומח, ויאפשר מפגש עם האדם והמורשת. במקום יתקיימו תכניות חינוכיות וביוטופים. מבחינת קהילה: מרחב לפעילות קהילתית המעוררת גאווה מקומית ושייכות למורשת".

"בתיתורה הולכים וחושפים את האתר הארכיאולוגי הכי גדול כאן בסביבה, וכנראה גם הכי חשוב"

לפי גואטה, התקציב הכולל לחפירות ופיתוח גבעת התיתורה הוא כעשרה מיליון שקל, שמגיעים ממשרדי ממשלה ומהקרן לשטחים פתוחים. על פי תוכנית העבודה של העירייה, העבודות בגבעת התיתורה יכללו שיקום שולי הגבעה ושטחים מופרים, בניית טרסת אבן, נטיעת עצי בוסתן, בניית רחבת כניסה, סלילת שביל טיילת היקפי עם תאורה נמוכה, סלילת שביל טבעתי מונגש, הסדרת שבילים מקשרים ושבילי טיול, פינות ישיבה, מצפורים לנוף, מרחבי למידה בטבע, הסדרת חנייה נגישה, שיקום צמחי, נטיעות ושתילות.

החלק המרכזי בתכנית הוא למעשה פרויקט חינוכי המשותף למינהל החינוך ורשות העתיקות במהלכו תלמידים מ-18 בתי ספר בעיר (יסודיים ועל יסודיים) יחלו בלימודי ארכיאולוגיה (מותאמים לרמת הגיל), אשר ישלבו למידה תיאורטית בכיתה לצד לימודים מעשיים. תלמידים אלה יעלו לגבעה וביחד עם נציגי רשות העתיקות יבצעו חפירות באתר חפירות המיועד לתחום לימוד חשוב זה, במטרה להביא לחשיפת ממצאים ארכיאולוגים.

בתום עבודות השיקום תונגש הגבעה למבקרים והיא תאפשר חיבורים רבים בין העיר לגבעה על ידי שבילים ברמות פיתוח שונות. מדרג השבילים המגוון יאפשר חוויות ופעילויות שונות בפארק לאורך כל היממה: הליכה, ספורט וטיולי שוטטות. את המידע אודות הגבעה, ההיסטוריה שלה ובעלי החיים והצמחייה שעליה, יוכלו המבקרים לקבל מ"מודי", הדמות המודיעינית שמלווה את אתרי הטבע והמורשת של העיר. לאורך כל שבילי התיתורה יוצבו שלטי הסבר והמחשה, כאשר בכל שלט יוטבע סימון QR, שיאפשר קבלת מידע נוסף מאתר האינטרנט של העירייה, וכן יאפשר למטיילים לקבל מידע באמצעות הטלפון החכם שברשותם, נוסף על המידע שנמצא בשלטים.

* * *

עשרות תלמידי כיתות ד' מבית ספר אופק חופרים במרץ באתר, מתלהבים מכל חרס שנמצא כשאברהם טנדלר ועוד כמה חופשרים מרשות העתיקות מסביר להם על המימצאים. דורון בן עמי, מנהל מרחב רשות העתיקות, מגיע לאתר והוא נשמע מרוצה מאד מהתקדמות העבודות: "זה אתר מדהים. בעיקר שיתוף התלמידים כאן הוא דבר מדהים. אני רוצה שזה יהיה פרוייקט חפירה לשנים רבות ושהתלמידים האלה כשיהיו הורים יבואו לפה עם הילדים שלהם ויספרו להם שהם חפרו כאן לפני שנים". גואטה תומך כמובן ומספר איך גייס את האזרחים הותיקים שהתנדבו להגיע: "יש לנו עשרות גימלאים מתנדבים שבאים לחפור כאן ואני רואה אותם עובדים לצד תלמידי כיתות ד'".

שירי, תלמידת כיתה ד' באופק, מספרת: "אני חופרת כאן מהבוקר ומאד נהנית. זה מרתק אותי כי כאן זאת ההסטוריה שלנו".

את אוהבת לחפור?

"כן בטח".

ומה מצאת עד עכשיו?

"מצאתי כמה חרסים, שברים אולי של כד או משהו דומה. אבל חברים שלי מצאו גם חרוזים יפים".

"אמנם חלפו כמה עשורים מאז נעשו כאן חפירות בתל התיתורה", אומר גואטה. "על פי הארכיאולוגים של רשות העתיקות האתר התברך בממצאים ארכיאולוגים בקנה מידה ייחודי אולם גם הם לא שיערו כי ממצאים מתקופות שונות יימצאו תוך שעות חפירה כה מועטות".

כעבור שעה קלה הפתעה בלתי מתוכננת – ראש העיריה ביבס הגיע לבקר את התלמידים החופרים ולהתרשם מהמימצאים. "העירייה בחרה לבצע פעולות שימור לכל האלמנטים ההיסטוריים באתר בכדי לשמרם גם לדורות הבאים", אמר להם. והוסיף לנו: "במסגרת העבודות תבוצע הנגשה לקהל הרחב גם של האלמנטים ההיסטוריים הייחודיים שנמצאים על הגבעה ובהם הקולומבריום, מערת הקבורה, מקווה הטהרה ועוד מתקנים היסטוריים שיונגשו לציבור, ובכך יחזקו את החוויה למטיילים, כאשר את חלק מהמתקנים ניתן יהיה להשמיש מחדש וכן הלאה".

מה בעצם מביא אותך לחפירות?

"כמי שגדל בבית שאן, החפירות בעיר היתה חלק מחיי, וזה מבחינתי דז'ה וו. נהפוך את המקום לפארק ארכיאולוגי כי בסוף אנחנו רוצים למכור את ההסטוריה והמורשת לכל עם ישראל וגם לתושבי חוץ הנה תראה את סטנלי פישר שהגיע לכאן לחפור. נחבר את תיתורה לתושבים ועתידה של התיתורה הוכרע מזמן, ביטלתי את התוכנית לבנות כאן 750 יחידות דיור. זהו. לא ייבנו על הגבעה הזאת לעולם ואין סיכוי שמישהו יקפוץ וירצה לבנות כאן. זה הגן הארכיאולוגי של מודיעין והאתר הארכיאולוגי הכי חשוב פה באזור, וכך הוא יהיה לאורך שנים של חפירות שנקיים כאן".

 

אין תגובות תגובה חדשה