אמה טרקסין
שר כל הדרך לאזרחות

שר כל הדרך לאזרחות

סגן אלוף שי אברמסון, תושב מודיעין ומי שכיהן כחזן הצבאי הראשי במשך שנים, השתחרר משירות הקבע שלו, אבל ישוב לתפקידו בעוד כחודש, הפעם כאזרח עובד צה"ל כשהוא ימשיך ללבוש מדים ולענוד את דרגות סגן האלוף.

מדוע אם כך פרשת?

"בצבא יש תוכנית לקיצוץ תקציבי ובמסגרת הקיצוץ גם הרבנות הצבאית נדרשה להפחתה של 25% בעלויות. התאים לי להשתלב בתוכנית הפרישה ולכן החלטתי לפרוש משירות הקבע".

לצבא לא היה חבל לוותר עליך?

"לכן הציעו לי לחזור כאזרח עובד צה"ל, זה 'ווין ווין' לכולם, גם הצבא חוסך תקן קבע של סגן אלוף ומשכורת גבוהה וגם הוא מרוויח אזרח עובד צה"ל שימשיך לעבוד עד גיל הפנסיה כלומר גיל 67, וגם אני אהיה חופשי לעסוק בעיסוקים נוספים בזמני החופשי".

הרעיון הוא שתוכל לפצוח בקריירה אזרחית בתחום המוסיקה והשירה?

"גם. אני אמשיך כמובן לעבוד בחזנות הצבאית ולהיות אחראי על מקהלת הרבנות הצבאית, אבל אוכל להתפנות גם לפרויקטים אזרחיים מחוץ לצבא בארץ ובחו"ל, דברים שעד היום הייתי מנוע מלעשות".

אבל הופעת בחו"ל במסגרת הצבאית?

"נכון. אבל הכל היה במדים ותחת המסגרת של צה"ל, וכל מה ששולם עבור הופעתי, הועבר לאגודה למען החייל וזה בסדר גמור. עכשיו אוכל לצאת להופעות בחו"ל באופן עצמאי, בבגדים אזרחיים, להוציא דיסקים לערוך הופעות ולקיים שיתופי פעולה עם אמנים אחרים".

הספקת כבר להופיע כאזרח?

"כן. בחודש האחרון התקיימו שתי הופעות בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות הגבעטרון והתזמורת הפילהרמונית בהשתתפותי כשגם הזמרת אילנית השתתפה במופע. זה סוג של שיתופי פעולה שלא התקיימו כשהייתי במדים".

בזכות הרמטכ"ל

בדף הפייסבוק שלו כתב לאחרונה אברמסון: "יוצאים לדרך חדשה. בחופשת פרישה, חוזר לצה"ל באפריל", מה שעורר תגובות רבות מצד אוהדים וחובבי חזנות. 23 שנים שירת אברמסון בצה"ל, קצין ביחידה מובחרת (סיירת מגלן), איש ניהול ולוגיסטיקה שלמד בכלל לוגיסטיקה וכלכלה ושבמקרה התגלה בטקס צבאי כשגבי אשכנזי הרמטכ"ל שמע אותו מזמר קטע חזנות בהתנדבות, קרא לו ללשכתו והציע לו להיות החזן הצבאי הראשי.

אשכנזי מסתבר הוא חובב חזנות מושבע וקולו של אברמסון שבה את ליבו "זה ממש לא היה בתכנון והופתעתי מאד ממה שקרה אבל הסכמתי וכך נשלפתי לתפקיד החזן הצבאי הראשי וכל השאר היסטוריה" הוא אומר.

מה אתה מתכנן עכשיו?

"קריירה עצמאית בתחום המוסיקה. למזלי יש לי קשר טוב עם אילן גלבוע שהוא המנהל האמנותי של הגבעטרון ובשבילי ההופעה עם הגבעטרון זה היה קאמבק כי לפני שלוש שנים עשינו קליפ בשם "ונתנה תוקף" ואז נסענו לבית השיטה לפגוש את חנוך אלבלק איש הגבעטרון שהוא סולן השיר, והנה השנה חנוך שהוא כבר בכיסא גלגלים והפסיק לשיר ישב בקהל בהיכל התרבות ומאד התרגש לשמוע אותי שר את זה. ניגשתי אליו וחיבקתי אותו. זה היה מרגש מאד".

מה שרת איתם?

"את שיר העמק וגם את הבן יקיר לי אפריים".

אתה מתחיל להשתחרר מהדימוי של חזן ונע לכיוון השירה החילונית?

"תראה חזן ראשי לצה"ל לא שר רק לחובבי חזנות, אלא לכל עם ישראל,  לאבלים בלוויות ובטקסים ממלכתיים, לחילונים, לדתיים, לאשכנזים ולספרדים, לכן הגישה שלי היא שתפסיקו לשים אותי בנישה הדתית כחזן, כי כבר שרתי שירים חילוניים של יהורם גאון למשל, בכל הזדמנות שהיתה לי שרתי שירים עבריים ועכשווים".

איך זה מתנגש עם האמונה הדתית שלך, למשל להופיע עם אילנית?

"אתה מכניס אותי למקום שאני לא רוצה להיכנס אליו. אני לא אשיר דואט עם אילנית ואאכזב את הרבנות הצבאית כמי שמייצג אותו".

למרות שהפסוק "קול אישה בערווה" מתקיים בעצם העובדה שאילנית שרה עם הבמה ואתה נכחת במופע?

"נכון אבל לא עמדנו ביחד על הבמה. כשהיא עלתה לבמה לשיר אני ירדתי. שנינו הופענו בנפרד. הקטע היחיד שהיינו יחד על הבמה היה כשהשתחווינו בסוף"

ומה עם הגבעטרון. גם שם יש נשים וגברים?

"עם הגבעטרון הכל בסדר, מדובר בחבורת זמר. לא היתה מניעה הלכתית לכך. וגם שאלתי רבנים וקיבלתי היתר לכך".

ממש עשית 'שאלת רב'?

"כן. היום זה שונה ממה שהיה פעם, כי היום אישה ששרה איננה חריג. כששאלתי את הרב 'אם זה בסדר לשיר איתם'  השיב לי שסוג ההופעה יותר מטריד ויותר קובע מאשר אם אישה מופיעה או גבר. יכול להיות מופע של גבר שאוזנינו תצילנה. אם מדובר בשאלה אם אישה שרה או גבר, זה מבחינת הרבנים בסדר, אם המופע הסביבה והאווירה מתאימים".

ואם היו אומרים לך אל תשיר זה לא ראוי?

"צריך גם לדעת איזה רב שואלים. אני לא שואל שאלות קיטבג. לשיר עם חבורת זמר זה פחות בעייתי ואגב במדים לא אשיר עם חבורת זמר מעורבת. אני מהלך בין הטיפות ולא אדרוך על מוקשים מתוך כבוד למוסד הרבנות הצבאית, וגם בבגדים אזרחיים אני סוג של מייצג את הרבנות, במדים זה מקבל משמעות יותר חזקה, לכן במדים לא אשיר עם נשים ולא חבורת זמר מעורבת אפילו".

בגבעטרון הופתעו?

"ממש לא. הם כמובן שאלו אותי מראש את כל השאלות עם מי אני מוכן לשיר ועם מי לא, לכן היה ברור להם שלא אשיר דואט עם אילנית, אבל בגבעטרון, הנשים המייסדות יכולות להיות סבתות שלי מבחינת גיל, לכן זה היה בסדר מבחינתי והרגשתי חלק מהם ממש כמו משפחה".

אילו הופעות נוספות אתה מתכנן?

"מופע עם  הפסנתרנית אסתרית בלצן למשל, ובמקביל גם מופע חזנות בהשתתפות איצה מאיר הלפגוט שהוא החזן אולי מספר 1 בעולם, ועם ישראל ראנד כשלצידנו התזמורת הפילהרמונית וכמובן מופעים שלו סולו שאני מתכוון להרים".

ואיך אתה מתכונן לקריירה האזרחית הזאת?

"תראה זה לא פשוט, לקחתי אמרגן בשם חנן בר סלע שמנהל את הכליזמרים של ירושלים וניהל שנים את שלמה גרוניך, והוא מנהל עבורי את העסק, פתחתי חשבון עוסק מורשה במס הכנסה ומע"מ, התחלתי לשבת על חומרים, יש כותבים שאני נחשף אליהם שכותבים כבר חומרים להופעות העתידיות שלי, אני כבר יושב על הפסנתר ומתחיל בהלחנה".

עם הפנים לחו"ל

אתה גם פסנתרן?

"כן. אני קורא תווים ולכן אני נכנס כרגע לתקופה שבה אני מתחיל לפתח את התקופה המוסיקלית שהיא לא רק לוויות ואזכרות אלא שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, או להעלות מופע מוסיקלי ביחד עם הרכב מוסיקלי. אני בקשר עם מפיקים מוסיקליים, בעצם אני הולך להרים מופע שאני סולן ולצידי נגנים, מפיקים, כותבים, מלחינים, זאת אופרציה גדולה".

והכיוון לאן?

"כרגע יותר לחו"ל מאשר בארץ. כלומר המופע מכוון יותר לארצות הברית לקהילות היהודיות שם. יש לי אמרגנית שחברתי אליה והיא מנהלת אותי מול הקהילות היהודית בחו"ל. כשעושים הפקה כזאת אתה בידיהם של אנשי מקצוע. משלם מה שצריך לשלם כי אין ברירה, אבל ברוך השם יש הרבה ביקוש".

איפה יותר קל?

"גם פה וגם שם, אבל בחו"ל כשאתה מגיע וברזומה שלך אתה החזן הראשי של צה"ל זה וואוו גדול בקהילות היהודיות. אני מקבל פידבקים אדירים מקהילות בארצות הברית, ולא רק מהיהודים שם אלא גם מישראלים, שאין לך מושג כמה הם צמאים לקשר עם הארץ".

עד כדי כך?

"זה הקשר היחיד שלהם מהארץ. הם מחפשים באובססיות את הדברים האלה. ביום הזכרון לחללי צה"ל, הישראלים והיהודים צמודים לשידורים מהארץ וליוטיוב, דרך הלווינים או האינטרנט ואני רואה את זה, לפני יום כיפור או יום הזכרון אני רואה זינוק חד במספר הצפיות ביוטיוב של השיר ששרתי "ונתנה תוקף".

איך אשתך מקבלת את זה?

"היא חושבת שזה שינוי לטובה. היא מבינה שיש כאן הזדמנות מקצועית".

גם את העובדה שתיעדר רבות מהבית?

"כן. גם קודם הילדים התחלקו באבא הפרטי כחזן צבאי עם כל עם ישראל, אבל בסדר זה חלק מהעבודה ואני אשתדל לקחת את המשפחה כשניתן כמובן.

למעשה סיימת עם הלוויות ואזכרות בצבא?

"לא, אני עדיין אמשיך להשתתף בלוויות של אח"מים, כמו שרים מכהנים או אלופים רמטכ"לים וכו', אבל את האירועים השוטפים, לוויות של חיילים או קצינים בדימוס, יעשו חזנים פיקודיים ואחרים".

זה יחסר לך?

"תשמע במשך השנים כשהופעתי בלוויות רבות נקשרתי גם למשפחות השכולות, ואז הם הזמינו אותי הרבה לאזכרות של יקיריהם ותמיד הקפדתי לבוא. זה יהיה חסר לי ללא ספק, כי אי אפשר להשתחרר מהשכול".

מבחינתך תם הטקס?

"מה זה תם הטקס? תם טקס אחד וממשיך אותו טקס הלאה. הרי אני לא מרגיש שהשתחררתי מהצבא בעצם יש כאן המשכיות, אני אמנם פנסיונר של הצבא אבל אני עוד במדים ודרגות, השבוע קיבלתי את תעודת החבר בעמותת צוות של גימלאי צה"ל".

ולא משך אותך לחזור לניהול וכלכלה?

"לא. אני מרגיש שהקול שיש לי הוא מתת אל ואנשים אומרים לי שהקול חודר אליהם ללב והרגשתי שאם לא אעשה שימוש בקול שלי אני אחמיץ משהו חשוב. לכן הרעיון הוא להשתמש בקול הלאה ולקשור אותו להמשך העשייה בחזנות ובשירה וברבנות הצבאית כחזן, אמנם אזרח עובד צה"ל אבל כחזן".

בתמונה אברמסון. "זה ווין ווין לכולם". צילום אינגריד מולר

יאיר דנון