קופיקט
לא יורדים מהאולימפוס

לא יורדים מהאולימפוס

בצבא יש יחידה שאפילו את מספרה לא גילו לי והיא נקראת "צוות אולימפוס". האמת, שם קצת מחייב שהתברר לי שהוא למעשה איננו שמה הרשמי אלא שם שראשוניה הותיקים אימצו לעצמם ועם השנים הוא הפך לשם החצי רשמי של היחידה.

משרתים בה קרוב לעשרה חיילים. לא יותר. הם לא צוות קרבי כמו במטכ"ל או בשייטת. להיפך, כולם מתכנתים, שרוב ימות השבוע הם נמצאים על בגדי א'. הפרופיל הרפואי שלהם נע בדרך כלל סביב ה-60-70, לא יותר, והם מעבירים את רוב זמנם בבסיס באחת הערים בגוש דן. כך שרק לפעמים כשהם שיורדים לשטח לטפל באיזו תקלה הם רואים קצת חול ואבק, אבל ממש לא יותר מדי.

אלה הפריקים האמיתיים של המחשבים, חבר'ה שידעו מראש שהם הולכים לשרת שש שנים ארוכות בצבא, כולל קבע, ושכנראה כבר בגיל 18 או 19 הם ידעו על תוכנות ועל תיכנות יותר מהרבה מתכנתים ותיקים מהם, גם בחברות ההייטק העולמיות.

זו אולי הסיבה שהחבר'ה האלה יודעים שעם התקרב מועד השיחרור שלהם יעוטו עליהם נציגי גוגל, אינטל, ושאר כוכבי עמק הסיליקון, בניסיון לחטוף אותם לקריירה הייטקיסטיתמרופדת למדי.

אבל למה אני מספר את כל זה? כי ב"צוות אולימפוס" משרתים גם שניים שהם תושבי מודיעין, שבשקט בשקט העבירו כבר כמעט חצי מהשירות הצבאי שלהם, והם לא פחות ולא יותר, שותפים מלאים לכתיבת תוכנת מחשב ייחודית מאד. כך לפחות מספרים יודעי דבר בחיל התיקשוב. מדובר בתוכנה שבאמת מסוגלת לוודא שהצבא יודע לדבר עם עצמו. כלומר - שהמחשבים הצבאיים יודעים לתקשר ביניהם בצורה חלקה בכל תנאי קרב או שיגרה, וזה לא עניין של מה בכך.

השניים הם סמ"ר גיא יפה, בן 22 מרעות, וסמ"ר עמית שטינוורצל, בן 21 ממודיעין. הם מודעים היטב לכך שהם במעמד מיוחד בחיל התיקשוב כי "צוות אולימפוס" שלא נחשף עד היום נחשב למעשה למסגרת היוקרתית ביותר אולי בתחום המחשבים.

מאיפה לקחו את השם "אולימפוס"?

"את השם אולימפוס בחרו ותיקי הצוות", מספר גיא. "הסבירו לנו שהשם נבחר כי המערכת בעצם רואה תמונה כוללת ורחבה של כל מה שקורה בצבא מבחינה תיקשוב ומערכות מחשב ואינטרנט, זה כאילו אנחנו למעלה גבה ורואים את הכל פרוש לפנינו למטה".

אתה יודע שייתכן ואנשים יחשבו גם שהחבר'ה בצוות בחרו שם של התנשאות, כאילו הם אלים שיושבים על האולימפוס ולמטה מתרוצצים בני אדם קטנים...

"זאת ממש לא היתה הגישה. אין חשש. אין לנו שמץ של התנשאות על אף אחד".

* * *

גיא ועמית למדו יחד בתיכון מו"ר והיו חברים טובים שהסתובבו ביחד כל יום. גיא למד הנדסת תוכנה וכימיה ועמית למד מדעי המחשב וביולוגיה. לאחר סיום התיכון נפרדו דרכיהם אך מה שהם לא ידעו זה שהם יפגשו שוב מהר מאוד.

לאחר סיום התיכון המשיך גיא במסלול ״טכ״ם״- מסלול 'טכנולוגית מידע' ולמד שנת י"ג במכללה, שם למד מדעי המחשב ועשה מבחנים לקבלה לקורס תכנות בצה"ל. בשנת 2014 התגייסו השניים לצבא מבלי שהם יודעים ששניהם ביקשו להיות מתכנתים בצה"ל.

הכרתם בכלל את "צוות אולימפוס"?

עמית: "בכלל לא. עד הגיוס לצה"ל לא שמעתי בכלל את השם הזה. בכללי, ביקשתי להתגייס לממר"ם בגלל הרקע שלי במחשבים מבית הספר".

וכשהגעת לממר"ם מה חשבת?

"לא ידעתי איך העסק מתנהל. שמחתי שהתקבלתי לממר"ם ואז נחשפתי גם לעניין הזה שנקרא 'צוות אולימפוס', שבאמת רק הטובים בממר"ם יכולים להגיע אליו ונדלקתי על זה".

עמית התגייס והחל קורס תכנות קדם צבאי. השניים עברו, כל אחד בנפרד, את קורס התכנות בהצלחה ושובצו בצוות 'אולימפוס', שם נפגשו שוב אחרי הפרידה מאז ימי תיכון מו"ר. ב"צוות אולימפוס" הם מפתחים מערכת מיחשוב מתקדמת, שפיתוחה למעשה כבר הסתיים והיא פעילה. זוהי מערכת שמציגה תמונת מצב טכנולוגית בזמן מבצע ומלחמה. למשל, במקרה של תקלה במערכת כלשהי, מערכת ה״אולימפוס״ מראה את התמונה המלאה, מסמנת במהירות ובדייקנות מה תקול בה, כלומר באלו מחשבים נוצרה בעייה וכיצד זה משפיע על תפקוד המערכת הכוללת.

מה בעצם אתם עושים כל היום?

״קודם כל חובה לציין לפחות מבחינתי", אומר עמית, "שאני וגם גיא מאוד מרוצים מהשירות שלנו. אנחנו לומדים המון בכל יום תוך כדי השירות בצוות. בתכלס אנחנו מפתחים תוכנות בצבא. זו הגדרת התפקיד שלנו. אבל תוך כדי אנחנו גם מפתחים את עצמנו״.

ספרו קצת על ממר"ם...

"בימינו התקשורת הבין אישית וההתנהלות היומיות מבוססות ברובן על רשת האינטרנט. תרומת הטכנולוגיה ניכרת בישירות, במהירות ובדיוק הרב של מערכות ועל מנת לנכס יתרונות אלו לצה״ל קמה יחידת ממר״ם. אגב - ממר"ם היא יחידת המחשב הראשונה בצה"ל אשר עיצבה ומעצבת את מערך התקשוב בצה"ל כבר יותר מחמישים שנה, כי היחידה נוסדה ב-15 ביולי 1959, עם רכישת המחשב הראשון ע״י צה"ל".

מהם ראשי התיבות של השם ממר"ם?

"ראשי התיבות הנוכחיים מייצגים את השם 'מרכז המחשבים ומערכות המידע'. הוותיקים מספרים לנו כי בראשית ימי ממר"ם נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית וגרם ממש לרעידת אדמה תרבותית וטכנולוגית בכל העולם".

והיום?

"המחשב הפך לכלי מרכזי בכל תחומי החיים. בהתאם הפכה יחידת ממר"ם לאחת היחידות המשמעותיות, החשובות והמשפיעות בצה"ל. כיום עיקר עיסוקה של היחידה הוא עיצוב ופיתוח תשתיות ה- ITלצרכים המבצעיים, כמו גם ליישומים ולמרכזי מחשוב".

ועכשיו תסבירו לי בשפה פשוטה מדוע צריך את "צוות אולימפוס".

השניים צוחקים כאילו שמעו בדיחה טובה ואז הם מנסים להסביר: "היום כל צה"ל מלא במחשבים, עד רמת הטנק והחייל הבודד בשטח. אחת הבעיות הקשות שיש בעולם המיחשוב היא הסינכרון של מחשבים, כי למעשה כשאנו אומרים שהרמטכ"ל רוצה לדבר עם אלוף פיקוד צפון זה יותר נכון 'המחשב האישי של הרמטכ"ל מתקשר עם המחשב של אלוף הפיקוד'. בזרימת המידע האדירה בין אלפי מחשבים יש צמתים שיכולים לעורר בעיות. אם פתאום רשת נופלת ולא תדע מה הסיבה, לא תוכל לתקן את התקלה. ולפעמים מבצע, פעולה, או אפילו מלחמה, ייפגעו. העברת הנתונים השוטפת

תיעצר. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. כי אנחנו מלמעלה, מהאולימפוס בעזרת התוכנות שלנו, מסוגלים לתת ראיה כוללת של המצב ולאתר בקלות רבה את נקודת הכשל, את התקלה ולדעת מה צריך כדי לתקן ובמהירות".

"אנחנו נותנים למי שצריך תמונת מצב תיקשובית", מחזק עמית את ההסבר. אני מתעקש ושואל:  "חברה' אתם בני 21-22 בלי יותר מדי ניסיון בתכנות ובכל זאת מפתחים תוכנה שהיא כנראה משהו משהו... איך מגיעים בגיל כזה לרמה כזאת?

"יש כמובן את שאר אנשי הצוות שחלקם ותיקים יותר ובעלי ניסיון רב יותר. כולנו עובדים כצוות. אין אצלנו אגו. הכל בשיתוף פעולה מלא למען המטרה. זה אולי הייחוד האמיתי שלנו ולכן אנחנו מצליחים יותר לבנות את התוכנות האלה", אומר עמית.

מהם הכלים הטכנולוגיים שאתם משתמשים לבניית התוכנה?

"תתפלא אבל אין לנו כלים סודיים, חשאיים או ייחודיים שלנו. אנחנו משתמשי במוצרי מדף שנמצאים בשוק החופשי. אמנם במוצרים שהם המילה האחרונה בהייטק העולמי והמחיר בהתאם, אבל מה שאנחנו משתמשים אלה אותם כלים שהמתכנתים של אינטל או גוגל עובדים איתם. אבל בהחלט מה שמייחד אותנו זה שאנחנו זוכים להשתמש בטכנולוגיות האחרונות והעדכניות ביותר בשוק, מה שנקרא מוצרי מדף בקוד פתוח לכולם", אומר גיא.

אני מניח שהרבה ציידי ראשים ואנשי חברות הייטק בעמק הסיליקון וגם בישראל רק מחכים לרגע שתשתחררו מצה"ל...

"אנחנו עוד רחוקים מזה כמה שנים אבל בגדול כן, אנחנו יודעים שאנחנו על הכוונת של חברות ההייטק".

זה עושה טוב כשאתם יודעים שלמעשה אחרי הצבא לא תצטרכו לדאוג עוד לפרנסה וכי משכורת של 20-30 אלף לחודש מובטחת לכם מיד עם השיחרור?

"אין ספק שזה מוסיף לתחושת הביטחון הכלכלי ולשקט הנפשי", אומר גיא. "שמענו מאנשים ותיקים על חיזורים שנעשו אחריהם מחברות הייטק ואנשים בצוות סיפרו לנו איך מתים לחטוף אותם לג'ובים בחוץ. זה מרגיע בעיקר את ההורים, שהעתיד שלנו מובטח כלכלית".

ואיך ממר"ם מצליח להתמודד מול הכסף הגדול של חברות ההייטק?

"קודם כל בהתחייבות לשירות של שש שנים. אבל מעבר לזה אני בהחלט עשוי לתרום עוד כמה שנים לקבע מתוך מודעות לחשיבות העבודה שאני עושה", מסביר עמית. "גם כי אני נהנה מאד מהעבודה וגם כי מדובר בשלב לימודי מעמיק מאד וזה חשוב לי מאד וגם אם אלך לחברת הייטק אחרי השיחרור אני לא בטוח שזה יהיה בעמק הסיליקון בארצות הברית. אני מעדיף להישאר לעבוד בארץ".

אתם יחידה כל כך קטנה, האם אתם מתנהלים כמו יחידה צבאית בכלל?

עמית: "כן בטח, יש לנו אפילו תורניות מדי פעם אנחנו עושים שמירות אבל ממש לא יותר מדי. יש לנו טיולים, ימי ספורט, פעילות תרבות. לאחרונה נסענו לטיול לים המלח".

ופעילות שדה? אימוני כושר ומד"ס? אימון כיתה אימון מחלקה? מסע אלונקות? מטווחים? יצא לכם לעשות?

"לא ממש. מטווחים עשינו, אבל כושר וכאלה לא מטעם הצבא. אנחנו בעצמנו לפעמים מתארגנים על בגדי ספורט ועושים פעילות גופנית".

כשאתם באים לחופשות ופוגשים את החברים מבית הספר מו"ר שהלכו לצנחנים ולגולני ולקורס טייס, צוחקים עליכם שאתם חנונים?

"ממש לא, כי אנחנו לא חנונים. גם בימי התיכון לא קראו לנו חנונים. החברים יודעים שמה שאנחנו עושים זה עבודה חשובה מאד".

טוב עמית. תוכיח שאתה לא חנון!

"אני אוהב כדורגל ואוהד מכבי תל אביב. זה מספיק?"

גיא?

"אני מנגן בפסנתר כדי לנקות את הראש. מה זה אומר עלי?"

בתמונה: עמית (מימין) וגיא. "אנחנו יודעים שאנחנו על הכוונת של חברות ההייטק" (צילום: דובר צה"ל)

 

יאיר דנון