אלי קדם
התוכנית: כך נשתלט על הכדורסל הישראלי

התוכנית: כך נשתלט על הכדורסל הישראלי

עונת הכדורסל 2016-17 הגיעה לסיומה, ובמועדון כדורסל עוצמה מודיעין סיכמו את העונה בטקס חגיגי. שמעון סלל רוה רודריגז, מנהל המועדון מזה ארבע שנים, הנחה את הטקס והציג את השגי המועדון בעונה החולפת. נשאו דברים אלעד שמעונוביץ', מחזיק תיק הספורט במועצה, אשר חגי, המנהל המקצועי במועדון ולביא חלפי, הרכז החברתי. שתי קבוצות במחלקת הנוער זכו באליפות, והשחקנים בקבוצת קטסל ב' של המאמן מיכאל סנדלר וילדים ב' של המאמן דביר שיינגורטן קיבלו צלחות אליפות. קבוצת הבוגרים עמדה בציפיות, ועלתה לליגה א', בתקווה להמשיך ולהעפיל בעונות הקרובות אל ליגת העל.

במהלך הטקס הכריז רודריגז על שני נותני חסות חדשים שהתווספו לנותני החסות הקיימים של המועדון, והם החברה הקבלנית דוד ימין וכן "ניצת הדובדבן" סניף ישפרו מודיעין, שכבר בטקס הנוכחי העניקו מארזי שי לשחקנים בשתי הקבוצות שזכו באליפות. 

בכל אחת מן הקבוצות במחלקת הנוער נבחרו השחקנים הבולטים בעונה החולפת, שחקן ההגנה, שחקן משתפר וכמובן, שחקן מצטיין.

שחקני ההגנה: מעיין תמיר, אורי שוורץ, יעלה רווה, איתי סרבי, איתן גינזבורג, רז סטולר, אלון דר, יואב ויטלם, ירדן הראל, דביר נמני, אמיר קורן, אביב בוקובזה, רועי גזית, יואב שטרית, טל לוי, עמית יהודאי, איתן רגב, מעוז בטש, ליעד חרמון, אראל וכנטנהיים, נתנאל דיין.

שחקנים משתפרים: ירדנה שוורץ, דנה מרטפל, נעמה רונדר, נועם אברהמי, אילן וייסר, גיא עיני, עומר ויסוצקי, יאיר קרמון, עילי ספיר, דניא נו, יובל אסא, מאור בן סמון, רועי צור, ג'ורג' שחיו, יונתן קרוצי, אריאל סולוניק, רועי לוי, ינון בן דוד, ניר פוארטה, רום טיקטינסקי, עידו לופו.

שחקנים מצטיינים: נוגה הורן, יסמין מלי דנקנר, מיקה הס, עומר אלמקיס, איתי ורסולקר, מתן קטאשווילי, נדב אזולאי, יואב מרום, עומר אחיעם, עמית כהן, רון אפללו, שקד בלוקה, רועי נוימן, יעם נחמני, דין קרקוז, שקד אוסקר, גל נידם, דן שיק, דניא קורלי, עידו לופו, אעד שינדלר.

לשחקן ההגנה של המועדון נבחר אלעד שינדלר, לשחקן המצטיין של המועדון נבחר אוהד מזרחי, שנה שנייה ברציפות, ובקטגוריה החדשה, השחקנית המצטיינת במועדון, זכתה עדי ויספלד. 

* * *

"זו היתה העונה הרביעית שלי כמנהל המועדון, עונה שנייה של אשר חגי כמנהל מקצועי ועונה שלישית של לביא חלפי כרכז חברתי", רודריגז מסכם בנחת. "הגענו העונה להישגים יפים. הבוגרים שלנו עלו ליגה, ושתי קבוצות במחלקת הנוער זכו באליפות. בעונה הבאה נהיה 24 קבוצות, עם עוד קבוצת ילדות ועוד קבוצת נשים. יש לנו בכל שכבת גיל יותר מקבוצה אחת, ובכל שכבה נציגות בליגות הגבוהות ביותר".

אשר חגי, השני בהתקפת המשולש של המועדון מתגאה: "בתחילת העונה הצבנו לעצמנו כמה מטרות, בקטע התחרותי שאפנו שהבוגרים שלנו יעלו ליגה, ועמדנו בזה, שהנוער יתבסס בליגה הלאומית, ועמדנו בזה. עשינו עונה יפה, התבססנו באמצע הטבלה ושלבנו הרבה שחקני נוער בקבוצת בוגרים. אפילו שני שחקני נוער היו בשישיה הראשונה של הבוגרים, וזה לא דבר מובן מאליו. המטרה שלנו עכשיו היא לנסות לעלות ליגה גם בשנה הבאה, כדי שיהיה אופק לשחקני מחלקת הנוער של המועדון. אנחנו רוצים שלשחקנים המובילים תהיה אופציה לשחק בליגה הארצית או הלאומית. אנחנו רוצים להצמיח שחקנים, שיהיה להם איפה לשחק כשהם מגיעים לגיל בוגרים. המחויבות והזיקה לעיר מודיעין גדולה יותר אצלנו במועדון, וככה יוצרים אגודה אמיתית".

לביא חלפי, הצלע השלישית בטריו שמוביל את המועדון מרחיב: "אני בוחר להתחיל דווקא בשחקניות שלנו, כיוון שבקרב הבנות אנחנו רואים את השינוי הדרמטי. עיקר ההצלחה במספרים היא כאן. יש פרישה מזערית לעומת שנים קודמות, הקבוצות רק הולכות וגדלות, והאיכות של השחקניות משתפרת, הרבה בזכות פעילות שאנחנו מקיימים בשיתוף עם עמותת 'ערכים בספורט', ההדרכה שהם עושים למאמנים וכן הפעילות שקיימו לבנות עם ההורים. הערכים חלחלו והצליחו להביא שינוי".

"לפני שחזרתי למועדון כמנהל מקצועי הייתה תופעה של עזיבה של שחקנים", חגי מחדד. "מאז שהגעתי, שחקנים שאני רוצה לא עוזבים את המועדון. אני שומר על השחקנים. השחקנים וההורים רואים שיש עבודה והשקעה ולא רוצים ללכת. ואפילו יש גם מי שעזב ורוצה עכשיו לחזור אלינו".

 

* * *

 

בעוד רודריגז וחגי נראים כמו פרזנטורים לחדר כושר, חלפי נראה במקרה הטוב כמו מי שמגיע אליו כדי למלא את המימייה שלו במים קרים. על פניו מרוח חיוך ממזרי של מי שמתכנן לשפוך אותם על הראש של שחקן שיירדם בלילה הלבן שהוא מתכנן.

"מבחינת השחקנים, המשכנו את הפעילויות ושימרנו את הקיים. השחקנים חגגו ימי הולדת במסגרת הקבוצתית, ערכנו אימונים משותפים לשחקנים ולהורים, קיימנו לילות לבנים, בהם שכבות גיל שלמות בילו לילה משותף של פעילות חברתית עם כדורסל, מספר קבוצות יצאו יחד לבית התפוצות ועוד. השנה ראינו הרבה מאד יוזמות מקומיות של מאמנים, כמו ערבי סרט, יציאות משותפות למשחקים ופעילויות חברתיות שונות. יש גם הרבה מאד יוזמות של ההורים, ועל כך אנחנו מברכים. מבחינת הפעילות הקהילתית, גם השנה, כמו בשנים קודמות, קיימנו ימי פעילות עם תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו', והשחקנים פגשו את החניכים והחונכים לפעילות חברתית והפעלות שונות. בחגים רתמנו את כל המועדון ואספנו סלי מזון למשפחות נזקקות ממודיעין, באמצעות עמותת 'מאור למודיעין', שעושה פעילות מבורכת כל השנה, וזו השנה השנייה שאנחנו משתפים אתם פעולה".

רודריגז מאשר: "אנחנו ממשיכים לשים דגש על היבטים חברתיים, ומחזקים את התחום החברתי קהילתי, מתוך אמונה שלמה ששחקנים טובים צריכים להיות קודם כל בני אדם טובים יותר. יזמנו יציאות משותפות למשחקים ופעילות חברתית ברמה הקבוצתית לכל אורך העונה. יש לנו צוות מנצח. עם מנהל מקצועי מהשורה הראשונה, רכז חברתי וגם המאמנת ברוריה הדר, שהצטרפה לצוות השיווק שלנו. יש לנו סגל מאמנים נהדר. בנינו קבוצה איכותית של מאמנים, שעבורם עוצמה מודיעין זו שליחות ומשפחה. ואם מדברים על משפחה, יש לנו לא מעט אבות שבעקבות הבנים שלהם שמשחקים אצלנו, הפכו למאמנים במועדון: יואל קורלי, אלדד שני, שלומי עמר, אמיר מלץ, מיקי איטליאנו. יש לנו פורום הורים מאד פעיל, שמלווה אותנו ומסייע לנו בחשיבה על דרכים לגדול, למען עתיד המועדון. המעורבות שלהם היא חשובה לנו מאד, ומראה שעוצמה היא באמת משפחה".

חגי מסכים: "בין המאמנים שלנו יש ממש תחושה של משפחתיות. עבדתי בעשרות מועדונים בחיי, ולא זכור לי מארג כזה של יחסים בין המאמנים. תמיד יש מי שעוזר, ומי שיחליף, ואנחנו רואים רוח התנדבות כשמאמן צריך עזרה. והכל נעשה לא בכוח, אלא רק באווירה טובה. נוצר בין המאמנים מרקם חברתי מדהים. הם יודעים שאפשר לצחוק אתי, אבל מקצועית הם התיישרו, ואני השגתי אתם את כל מה שרציתי. המאמנים סומכים עלי, ויודעים מי עומד מולם, ומעריכים אותי".

 

 

* * *

 

אם השלושה הם משפחה, ברור שרודריגז הוא האבא, המבוגר האחראי, חזהו מתוח, אחד שקרא ספרים כמו "11 אליפויות" של פיל ג'קסון ו"עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" של ויליאם שיירר. חלפי הוא האח הבינוני, ילד סנדביץ' שכשהוא צמא הוא יורד לרחוב, קונה לימונדה מזאטוט מלא תנופה ומחזיר לו בסיום את כוס הפלסטיק, שישטוף וימלא ללקוח הבא . חגי, לעומת זאת, הוא כנראה הדוד התחרותי שחייב לנצח אפילו בוורד 2014.

יהיה קשה למצוא שלושה אנשים שונים כל כך, שמשלימים אחד את השני כמו פאזל תלת מימדי של האורקל ארנה.

"העיר מודיעין גדלה", מלין האחרון. "אין מספיק אולמות וזה דופק אותנו. להכין כאן לוז אימונים זה מסובך מאד, ובשנה הבאה נגדל ל-24 קבוצות. אנחנו פותחים קבוצת נוער מחוזית, פותחים עוד קבוצת ילדות ועוד קבוצת נשים ליגה א', בנוסף על הבוגרות שמשחקות בליגה הארצית".

רודריגז  מעודד: "אני מרגיש שאנחנו ממצבים את עצמנו על המפה בעיר. יש לנו אוזן קשבת בעירייה, ומתחילים להפנים שם, שאנחנו באמת זקוקים וראויים לתמיכה עירונית. אנחנו עושים עבודה טובה מאד, וזה מגיע למעלה".

"שמעון הוא מקומי ורגיש מאד", חגי ספק מפרגן ספק נוזף. "לכן הוצאתי אותו מכל ההתנהלות מול ההורים, למשל. שמעון הוא איש כדורסל ולא עסקן, ויחד עם לביא, שהוא אדם מדהים ומכיר את כל השחקנים במועדון, אנחנו שלישייה שמאד מפרה אחד את השני. כולנו ממוקדי מטרה. אין כאן יריבות או אגו. אני מאמין בדרך שלנו ונגיע רחוק".

חלפי מוסיף על תקן מגשר: "אנחנו רואים את עצמנו שותפים של ההורים. הילד הוא במרכז והוא החשוב. כיון שגם המאמנים הם גורם המשפיע על הילדים, ישנה שותפות בינינו. ההורים רואים שהפעילות במועדון תורמת לילדיהם ושהם הופכים לאנשים טובים יותר, ולא רק לשחקנים טובים יותר, בזכות ההשתייכות למועדון. יש לנו שיתוף פעולה מצוין ביני לבין אשר ולשמעון. כשהערכים משותפים, המערכת תצליח. מאמן שבא בצניעות ומקבל את הדרך שאנחנו רוצים להתוות הוא יצליח".

ומה עם הפרויקט שהתחלתם בעירוני א'?

חגי: "זו הייתה בסך הכל השנה השנייה של הפרויקט שאנחנו עושים בבית הספר עירוני א', וכבר לקחנו בפעם הראשונה בהיסטוריה את אליפות מחוז ירושלים לכיתות ז'- ח'. בימים אלה העתודה של השנה הבאה כבר מתאמנת. יש לנו 16 שחקנים בכיתה ו' שיעלו לעירוני א' ויהיו בכיתת הפרויקט. לפני שהם עוד נכנסו לבית הספר, הם כבר מתאמנים אתי. אני לא חושב שיש דבר כזה במקום אחר בארץ. בחודש האחרון אני מעביר להם אימוני הכנה, עורך אתם שיחות, מסביר מה אני מצפה מהם, קודם כל כתלמידים ורק אחר כך כשחקני כדורסל, שמייצגים את בית הספר ואת המועדון ואת העיר. אלה אימונים ברמה אחרת, וגם ההורים התרשמו מהאימון. כבר אחרי כמה אימונים הם קבלו משמעת. המטרה שלי היא להפוך אותם לקבוצה בסגנון 'כולם למען אחד ואחד למען כולם', כי עכשיו הם אמורים להיות ביחד בשש השנים הקרובות. הם אמנם מכירים היכרות שטחית מהמועדון, כי שיחקו בארבע קבוצות שונות, אבל הם זקוקים לגיבושון. בשנה הבאה יהיו לנו שלוש שכבות בבית הספר. ז', ח' ו-ט'. היעד שלנו הוא תוך 3-4 שנים לעלות לליגת העל, שבכל שכבה - י', י"א וי"ב – נהיה בליגת העל".

צילום פרטי

יאיר דנון