דיור מוגן 2
נפרדנו כך

נפרדנו כך

מדי שנה מחליטים כ-150 זוגות ממודיעין להתגרש ומוצאים את עצמם בפני הליך משפטי מורכב . עו"ד בועז גורק, תושב העיר המתמחה בנושא, מסביר שרובם צעירים יחסית וכי רובם מעדיפים להגיע להסכמות באמצעות גישור. בתמונה עו"ד בועז גורק, צילום פרטי

מאז שעלתה מודיעין לכותרות לפני מספר שנים בעקבות הכותרת השגויה בעיתון "הארץ" לפיה העיר היא "בירת המתגרשים" של ישראל, מראים הנתונים כי כמו בשאר חלקי הארץ, גם במודיעין מספר הזוגות המתגרשים לא מראה סימני ירידה. ממעקב אחרי הנתונים של השנים האחרונות שמפרסם מדי שנה בית הדין הרבני, עולה כי מספר הזוגות במודיעין שמחליטים מדי שנה לפצל כוחות עומד על סביבות ה-150.

מי שמלווה את הזוגות האלו מקרוב הוא עורך הדין בועז גורק, תושב העיר העוסק בעריכת דין מזה 21 שנים. גורק עלה מדרום אפריקה לפני ארבעים שנה והוא בעצמו בן להורים שהתגרשו ומכיר מקרוב את התהליך הכואב העובר על אותם זוגות, וכמובן שגם על ילדיהם.

יש מאפיינים מסויימים ומכנה משותף ייחודי למתגרשים ממודיעין?

"אפשר להגיד שמדובר על זוגות צעירים יחסית, שלא נשואים הרבה שנים ושיש להם ילדים קטנים. המעמד הסוציו אקונומי בדרך כלל די גבוה, כאשר בניגוד לערים אחרות כאן במודיעין אני כמעט ולא רואה גירושים על רקע אלימות במשפחה או התנהגות פוגענית. בדרך כלל מדובר על אנשים שרוצים איכות חיים גם במישור הזוגי. מה שעוד מאפיין את תושבי מודיעין שאפשר להגיד בבירור שרובם מעדיפים להגיע להסכמות בלי עזרת בתי משפט ומנסים שלא להגיע למלחמות מיותרות".

עד כמה באמת התרבו המקרים בהם ניתנה משמורת משותפת? ובהתאם חלוקת זמנים שווה מביאה גם לאפס מזונות?

"היו כבר שופטים אמיצים שעשו את זה. נתנו פסק דין של אפס מזונות במקרים בהם החלוקה שווה וההכנסה של שני ההורים דומה. בית המשפט העליון עדיין לא נתן את דעתו על העניין, אבל כרגע על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז הפחתת המזונות במקרה כזה עומדת על 50%. מה שכן קרה הוא שמשמורת משותפת הפכה לברירת מחדל. כיום רוב הסיכויים שגבר שמבקש משמורת משותפת ורוצה ומסוגל, יקבל אותה. אני רואה הרבה מקרים בהם גם הנשים כבר מבינות שגם להן זה עדיף. זה קורה לעיתים קרובות יותר ויותר".

אחת המהפכות הגדולות בתחום מתחוללת בימים אלו, לאחר שבשנה שעברה הוחלט לחייב כל זוג שרוצה להתגרש לעבור דרך יחידות הסיוע ליישוב סכסוכים במשפחה בטרם פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

"זאת בהחלט מהפיכה. מבחינה מעשית זה כיוון נכון ומועיל, גם אם זה פוגע בעורכי הדין. אם בעבר 70% מהזוגות היו מגיעים לבתי משפט ו-30% היו נפרדים בגישור, הרי שהיום זה הפוך. בהרבה מאוד מקרים זוגות שיודעים שהם חייבים לעבור דרך המפגשים האלו, אומרים לעצמם למה שלא נלך לכיוון של גישור מלכתחילה ובלי לחכות למועד שנקבע לנו. זה חוסך בתביעות ובפגיעה בבני הזוג, וגם כמובן חוסך בעלויות. בעבר הפנייה לעורך דין הייתה מביאה אתה באופן אוטומטי הסלמה והיום המצב משתנה".

מה קורה כשאחד הצדדים לא משתף פעולה עם ההליך?

"יש מקרים רבים בהם אחד הצדדים מודיע שמבחינתו אין בכלל על מה לדבר, אבל כיום בתי המשפט מאוד לא אוהבים את מי שמנסה לעקוף את הליך הגישור".

עד כמה קשה הפגיעה בעורכי הדין לענייני משפחה?

"אני לא חושב שמספר עורכי הדין לענייני משפחה יילך ויפחת, אבל אני כן חושב שהם יצטרכו לסגל לעצמם שיטת עבודה שונה, שיטה גישורית. האופי שלהם יצטרך להשתנות והם יהפכו לדיפלומטים יותר".

יאיר דנון