אלי קדם
"מי שאמר לי 'מזל טוב' אמרתי 'תודה'"

"מי שאמר לי 'מזל טוב' אמרתי 'תודה'"

מה מניע אם לשני ילדים להפוך לאם פונדקאית, כיצד הגיבו בעלה והחברים, וכיצד נפרדים מהתינוק רגע אחרי לידתו? שרון ממודיעין מסבירה: "עשיתי את זה קודם כל בשבילי. אני אוהבת להיות בהריון וללדת". צילום: אינגריד מולר

זוגות רבים מתקשים מסיבות פיזיולוגיות כאלה או אחרות להיכנס להריון. כשמדובר בחברה שמקדשת ילודה כמו החברה הישראלית, הכישלון הופך להיות מתסכל ומעציב עוד יותר. רבים מנסים ואף מצליחים לעשות זאת באמצעות טיפולי פוריות מתישים וחלקם לא. האופציה העומדת לרשותם: אם פונדקאית, כלומר אישה שנושאת ברחמה עובר שהוא ילדם הביולוגי של אותו זוג. שרון (שם בדוי) ממודיעין, היא אחת מהאמהות הפונדקאיות.

אחרי ההיריון השלישי והלידה התקינה, שרון לא חזרה עם תינוק הביתה משום שהתינוקת שנולדה לא הייתה שייכת לה, אלא לזוג אחר, אותו הכירה לצורך הבאת ילד לעולם בלבד. שרון הייתה פונדקאית ורחמה שימש למעשה כלי עבור זוג שלא הצליח לעשות זאת ללא סיוע. לשרון, שנראית הרבה יותר צעירה מ-39 שנותיה, שני ילדים (10.5, 7.5). התינוקת שילדה עבור זוג אחר, היא כיום בת שנתיים וחצי.

למצוא עבורם יולדת

"אני מרגישה שקיבלתי מתנה, שההריונות שלי כל כך קלים והלידות גם", מתחילה שרון להסביר. "תמיד ישב לי בראש שאני רוצה לעשות את זה. עוד לפני ההיריון השני שלי, הייתי בקורס דולות ואחת הבנות שם חשפה אותי לנושא".

שרון: "ברגע שידעתי שזה לא שלי, פשוט לא נקשרתי"

באותה תקופה זאת לא הייתה אופציה מבחינת שרון מאחר ופונדקאות לא אושרה לנשים נשואות. "לפני כשלוש שנים, הוועדה בה יושבים אנשי מקצוע ומטפלת בנושא הזה כנראה הבינה שאין מניעה מנשים נשואות לקחת חלק בפרוצדורה הזאת, להיפך, זה אפילו עדיף כי יש לה יותר תמיכה", אומרת שרון ומוסיפה "אחרי שראיתי ששינו את הקריטריון הזה מיד הרמתי טלפון ל'חיים חדשים – פונדקאות תמר וסיגל' (סוכנות שמטפלת בפונדקאות) וקבענו פגישה. ישנן מספר סוכנויות שמטפלות בעניין הזה, עושות את זה יותר מסודר, עובדות עם אנשים מקצוע ומגישות טפסים, אבל מיד הבנתי שדרך סיגל ותמר אני רוצה לעשות את זה. היה קליק מיידי".

במה הן מעורבות?

"המטרה של הפגישות איתן היא קודם כל להכיר, לוודא שזה מתאים לשני הצדדים, אחר כך לטפל בבירוקרטיה, לייעץ, להפגיש אותי עם הזוג. הן אפילו הגיעו אליי הביתה. הייתי אז בת 35. נפגשים עם פסיכולוגית והן מכינות לפגישות. הן למעשה ליוו אותי בכל השלבים, כולל אחרי הלידה ואנחנו עד היום בקשר חברי".

עו"ד סיגל רוסק-גיסין, מאיפה הרעיון להקמת הסוכנות?

"לפני כשמונה שנים תמר (עו"ד תמר רובינשטיין, ל.ס.כ.) ואני עזרנו לחברה קרובה למצוא פונדקאית וככה זה התחיל. מדובר בתהליך שכרוך בהמון בירוקרטיה, אבל כשאנשים מקצועיים עושים את זה, זה הופך להיות קל יותר. מדובר בתהליך שמתחיל בכאב ונגמר בשמחה גדולה".

התפקיד ההתחלתי של סיגל ותמר הוא בעצם לתאם בין זוגות לאישה פונדקאית. במשך שמונה השנים נולדו בזכות התיווך והלווי של תמר וסיגל מעל 100 תינוקות.

מה תפקידכן?

"תהליך הפונדקאות הינו תהליך מורכב ועדין, אשר מתנהל תחת פיקוח הדוק של מדינת ישראל ומצריך שליטה ברזי החוק והתנהלות מסודרת וקפדנית אל מול כל הגורמים המעורבים. מטרתנו לפשט את התהליך הרגיש הזה. אחרי שפונה אלינו זוג, התפקיד שלנו הוא לאתר עבורם פונדקאית. ישנם קריטריונים קבועים בחוק, דוגמת גיל (22-37), נשים שיש להן לפחות ילד אחד ולא יותר משלוש לידות, מצב רפואי תקין ולידות קודמות ללא סיבוכים, נשים אחראיות ורגישות ועוד. אנחנו מבצעות עבור המעורבים בתהליך את כל ההליך הבירוקרטי, עוזרות להם לעבור את הועדה של משרד הבריאות ובהגשת כל הטפסים".

עורכת הדין גיסין."הפונדקאיות הן נשים מדהימות עבורן הכסף הוא שיקול, אבל גם הרצון לעשות מחווה לעולם"

"לזוגות יש קושי רגשי כשמגיעים למצב שאין ברירה אחרת, קושי בלמצוא פונדקאית מעולה ואיכותית", ממשיכה עו"ד רוסק-גיסין להסביר. "הפונדקאיות הן נשים מדהימות עבורן הכסף הוא שיקול (התשלום הבסיסי עבור פונדקאות הינו 165,000 ₪), אבל גם הרצון לעשות מחווה לעולם. מועמדות רבות נפסלות גם אם עומדות בקריטריונים הקבועים בחוק. אנחנו פוסלות על בסיס ראיון אישי ותחושת בטן. גם לזוג יש אפשרות לפסול, אבל זה עדיין לא קרה לנו שפסלו מישהי שבחרנו".

יש לא מעט זוגות שעוברים את התהליך הזה בחו"ל. למה?

"כל עוד מדובר בזוג שעומד בקריטריונים הקבועים בחוק בישראל (כלומר זוג הטרוסקסואלי), עדיף להם לעבור את זה בארץ. מפחידים את ההורים לעתיד שהתהליך בארץ מסורבל, אבל למעשה לא לוקח יותר מארבעה חודשים. בישראל גם מדובר ברפואה מערבית מפותחת, רופאים טובים שמדברים עברית. קל יותר להיות מעורב בהריון כאשר הפונדקאית דוברת את שפתכם, מתגוררת בקרבת מקום ואתם מלווים אותה ונוכחים בכל בדיקה בשלבים השונים של ההיריון. מי שעושה את זה בחו"ל חייב לחכות כמה חודשים עד שמותר לו לחזור לארץ מאחר ונדרשת הוכחה להורות ביולוגית. הם מקבלים שם דירה ותקועים במדינה זרה".

הזוגות שומרים על קשר?

"בדרך כלל לא נהוג לשמור על קשר מעבר לאיחולי מזל טוב ביום הולדת ו'חג שמח'. זה יותר נכון לכל הצדדים. אחרי הלידה כולם חוזרים לשגרה".

למה בכל זאת אנשים מתעקשים לעבור טיפולי פוריות אם קיימת אופציית הפונדקאות?

"אני יכולה רק לנחש שמדובר בתחושה ורצון של הזוג להצליח לבד. אבל אחרי שהילד נולד, אין משמעות מי נשא אותו בבטן".

הריון בחוזה

גם עבור שרון לעצם היותו של העובר ברחמה לא הייתה משמעות רגשית. "זה כמו תנור שבו השכנים יכולים להניח את האוכל שלהם לזמן מסוים", היא מחייכת.

איך בעלך הגיב?

"בהתחלה הוא היה בהלם. לרוב, גברים לא מתלהבים מהרעיון. אבל אחרי שהבין במה מדובר, תמך. הוא חייב להיות מעורב, חייבת להיות הסכמה. לילדים לא סיפרנו ישר בהתחלה. הם היו אז ממש קטנים. אבל אני ידעתי שבכל הקשור לילדים, שום דבר לא ישנה וזה לא יפגע בהם כי ההריונות הקודמים לא מנעו ממני דברים".

מתי סיפרתם להם?

"כשכבר הייתי בהריון. התגובה הראשונה הייתה לחשוב קודם כל על עצמם, אם הם ייפגעו בצורה כלשהי מהסיפור הזה. הסברנו להם שאנחנו עוזרים לאישה שלא יכולה ללדת, פשוט שומרים על התינוק במשך תשעה חודשים. שזה לא אח או אחות שלהם, אחרת כמובן לא היינו מוסרים אותו אחרי הלידה. בדיעבד, הם הרוויחו מזה והיו מאוד גאים. אני זוכרת שהבן שלי שהיה אז בכיתה ב סיפר על זה בכיתה. המסר עבר טוב".

שרון ובעלה פגשו את הזוג במשרד של עו"ד סיגל רוסק-גיסין, אחת משתי מקימות הסוכנות. "חשוב שהאישה תבין בדיוק במה מדובר, על איזה תהליך מדובר", מסבירה שרון. "חתמנו מראש על חוזה שמתייחס להמון דברים שקשורים בהריון, לדוגמה – הגבלה על נסיעות לחו"ל, אם מתעוררת בעיה אצל העובר – מי יכריע במקרה שיש צורך בהפלה, סוגיות אתיות וכספיות. אם מעוניינים בקשר אחרי הלידה זה צריך להיות בהסכמת שני הצדדים, אם יש צורך בשמירת הריון – מי מפצה על כך. מדגישים שנדרשת תזונה בריאה, אבל במקרה שלי, בגלל שאני טבעונית, הם היו רגועים. בדרך כלל טבעונות מלווה במודעות תזונתית. הכל נעשה בצורה מאוד מסודרת".

בכל זאת, היו חששות?

"הדבר היחיד שחששתי ממנו זה שאם ייקלטו תאומים זה מעלה את הסיכון לשמירת היריון וניתוח קיסרי. אבל גם במקרה כזה, הייתי עושה את זה. הייתי מוכנה לקחת את הסיכון. על פי החוזה מותר לעשות עד חמישה ניסיונות להיקלט. בהפריה שלי החזירו שני עוברים".

איך הגיבו בסביבתך?

"באמת לא ידעתי איך יהיו התגובות. המשפחה מאוד תמכה. אנשים אחרים היו בהתחלה בהלם או מבוכה. שמעתי המון פעמים את המשפט 'אני לא הייתי יכולה לעשות את זה'. רוב התגובות היו בעיקר של פליאה. מי שאמר לי 'מזל טוב' אמרתי 'תודה', לא תמיד הסברתי מה עומד מאחורי זה. אם התחילה שיחה, סיפרתי. מי שלא שאל, לא ידע. שאלה נוספת שחזרה על עצמה הייתה אם לא יהיה לי קשה להיפרד מהתינוק".

והיה לך קשה?

"היה לי ברור מראש שזה לא יקרה, שלא יהיה שום קושי. עשיתי הפרדה. ברגע שידעתי שזה לא שלי, פשוט לא נקשרתי. התהלכתי בתחושה שאני עושה מעשה טוב בשביל מישהו אחר. גם כשאתה מתנדב, אתה עושה את זה קודם כל בשביל ההרגשה הטובה שלך. עשיתי את זה קודם כל בשבילי. אני אוהבת להיות בהריון וללדת".

איך הילדים הגיבו?

"בטבעיות. סיפרו שלאמא יש תינוק בבטן והוא שייך לזוג אחר. מה שהטריד אותם זה היום בו אלד ולא אהיה בבית".

לא החזקתי אותה

כיצד מתנהל הקשר עם הזוג?

"הם היו מאוד מכבדים. לא נכנסו לי לחיים, לא היו להם דרישות מיוחדות. נפגשנו כל פעם אצל הרופא שהם בחרו והם הגיעו לכל הבדיקות וכמובן ללידה. שוחחנו לפני כן על מי יהיה נוכח בלידה. האישה שאלה אותי אם אכפת לי שגם בעלה יהיה ואני אמרתי שלא מפריע לי. מה פתאום שיחכה בחוץ כשהילד שלו נולד?"

"למחרת השיחה הזאת הייתה ירידת מים בחמש בבוקר", ממשיכה שרון לספר. "הזמנתי את ההורים שלי שיהיו עם הילדים ויצאנו לבית החולים בשעה שש. בשמונה היינו כבר אחרי. בסופו של דבר שניהם היו בחדר לידה. המיילדת מאוד התרגשה מהמעמד. במהלך הלידה הם עמדו בצד".

מי מקבל את התינוקת?

"כשהתינוקת יצאה, הם לקחו אותה. אני כמובן ראיתי אותה. נשארו בהתחלה איתה בחדר".

שום צביטה בלב?

"הייתי לגמרי בקטע של נתינה. לא היה לי שום קושי רגשי ושמחתי בשבילם. אפילו לא החזקתי אותה אחרי הלידה, רק סחטתי קצת חלב שיתנו לה. למחרת הבאנו את הילדים שיראו אותה על מנת שתהיה סגירת מעגל, שיראו את התוצאה של ההיריון שאמא שלהם סחבה במשך חודשים ארוכים. זה היה מאוד חכם".

שרון ביקשה להשתחרר מהר יותר מבית החולים. "הייתי מאושפזת בגינקולוגית, לא ביולדות איפה שכולן עם התינוקות. למחרת כבר הלכתי להוציא את הילדה שלי מהגן. היה לי קשה לייבש את החלב כי שום כדור לא עזר והיו יומיים קשים. על פי החוק גם קיבלתי חופשת לידה".

הייתם בקשר?

"מבחינתי לא היה איכפת לי להיות בקשר. אבל הרגשתי שלהם זה פחות התאים. כשהייתה בת חודש קיבלתי זר פרחים עם תמונה שלה ומאז כלום. אם היא תעבור לידי ברחוב לא אדע שהיא זאת שהייתה ברחם שלי תשעה חודשים".

מה את ממליצה לאישה שמעוניינת להיות פונדקאית?

"חשוב שהחיבור עם הזוג יהיה טוב. בדרך כלל פונדקאיות לא עושות את זה בשביל כסף, אבל חשוב להיות מודעים לזה שמעורב בזה כסף, לכן חשוב שעניינים כספיים יהיו סגורים מראש. הסכום שהאישה מקבלת כולל הוצאות על ביגוד, נסיעות, חנייה, הוצאות רפואיות. זה כאילו לא נעים להתעסק עם זה, אבל חייבים".

יאיר דנון