דיור מוגן 2
דרכיהם דרכי נעם

דרכיהם דרכי נעם

הקרע בין ממשלת ישראל והממסד הרבני לקהילה הרפורמית בעולם הפך לגלוי עם ביטול "מתווה הכותל".  ניר ברקין, הרב של קהילת יזמ"ה במודיעין, מסביר מדוע המגמה הזו לא תיפסק.  וחושף כי מדי שנה עולה מספר האנשים המבקשים להינשא בטקס רפורמי ולא באמצעות הרבנות(צילום פרטי)

לפני מספר שבועות סערו הרוחות בישראל וברחבי העם היהודי בעקבות החלטת המדינה לבטל את "מתווה הכותל", שנועד להכשיר בכותל המערבי רחבת תפילה גם למתפללים מהזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות. סערה זאת הצטרפה להחלטה על ביטול הסדרת חוק הגיור והכותרות זעקו על הפגיעה בקהילות התפוצות.

על רקע זה הגענו השבוע לאנשי הקהילה הרפורמית במודיעין - קהילת יזמ"ה, שמשרדיה נמצאים ברחוב חטיבת גבעתי. הגענו כדי לפגוש את רב הקהילה ניר ברקין, שנדמה כי הוא משלב יותר מכל את כל רבדיה השונים של החברה הישראלית, דבר המתקשר גם עם המסר של התנועה ליהדות מתקדמת אותו הוא מנסה להפיץ. 

הרב ניר ברקין. "יש קרע הולך וגדל, עד כדי הייתי אומר ספק אם ניתן לאיחוי, עם הממשלה הנוכחית ועם גורמי הממסד הדתיים שקובעים את המדיניות"

ברקין בן החמישים, נשוי ואב לשלושה, מתגורר במודיעין מיום הקמתה. הוא נולד בקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה וגדל בו עד גיל עשר. קיבוץ "חילוני כדבעי" להגדרתו. הוא גדל לאם חילונית ולאב חורג שהגיע מהזרם האורתודוקסי ביהדות. לדבריו עניין זה מעולם לא היווה "אישיו" בילדותו בקיבוץ של שנות השבעים. הוא מגיע ממשפחה ירושלמית הגרה בעיר מאז שנת 1850, שהגיעה במקור מארצות הבלקן.

אז איך קיבוצניק מסיים כאיש חובש כיפה ורב קהילה רפורמית?

"זאת שאלה מצויינת. אבי החורג מגיע כאמור ממשפחה אורתודוקסית מיוחסת. הוא בן ונכד של רב וגדלתי בבית של פלורליזם עם אמא חילונית אידיאולוגית. זה לא קירב אותי לשום דבר דתי, אבל נתן לי נקודת מבט והרבה הקשבה. אחרי עשר שנים של עבודה בתעשיית ההיי טק החלטתי שהגיע הזמן לעשות איזשהו שינוי ולעבור מהביזנס לעשייה חברתית-חינוכית. התקבלתי לשליחות חינוכית בארה"ב ובשנת 1999 יצאתי מטעם ההסתדרות הציונית העולמית למילווקי עם המשפחה. הגענו לשם כישראלים שיודעים הכל ובתוך פחות משנה מגלים שלא יודעים שום דבר וצריכים ללמוד מהם את כל מה שחשבנו שילמדו מאיתנו. על פלורליזם ומגוון ויהדות שיש בה הרבה הבנה ואהבה. ללמוד שיש קשת רחבה של צבעים, כשכל אחד על פי לבו ואמונתו ואיך שגדל יכול לבחור. כמו הפאלטה של הצבעים, אבל בארץ רואים בעיקר שחור ולבן ומעט אפור. כשאתה שם אתה רואה מגוון רחב של צבעים".

* * *

באמצע השנה השלישית בארצות הברית ברקין הבין שזאת שליחותו לחברה הישראלית, והחליט להצטרף לבית הספר לרבנים בישיבה הרפורמית בירושלים. לדבריו, האמונה הבסיסית בקיומו של האל הייתה קיימת בו כבר מימי ילדותו. "אני ילד שנולד עם אמונה. ילד חופשי בקיבוץ חילוני והאמנתי בהשגחה פרטית. זה לא היה נושא מדובר אז בקיבוץ, אבל גם לא אישיו".

בשנים האחרונות, לפני שקיבל על עצמו את תפקיד רב קהילת יזמ"ה בעיר, שימש ברקין כסגן נשיא בכיר בתנועה הישראלית לקשרים עם התפוצות. "בתפקיד הזה ייסדתי מחלקה שלא הייתה קיימת לקשרי תפוצות, בדיוק בתפר הזה בין מתחים הולכים וגוברים בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם. הקמנו את המחלקה ויצרנו 160 שותפויות בין קהילות ישראליות שלנו לבין קהילות רפורמיות ברחבי העולם".

 

יאיר דנון