מחלקים
אף פעם לא מאוחר לקם בק

אף פעם לא מאוחר לקם בק

בגיל 82 מני קם ממשיך להופיע במרץ עם הצגת יחיד שביימה בתו השחקנית מיקי קם. בראיון הוא מדבר על הקשר המיוחד ביניהם, על גירושיו המאוחרים, המעבר עם אשתו השנייה למודיעין, וחגיגית הבר מצווה שחגג לפני שנתיים

מני קם לא מרגיש בן 82. הוא פעיל ומצחיק ותוסס. הוא קורא, כותב שירים, מחזות והגיגים, בעיקר למגירה אבל לא רק, מצייר ושר. לפני שנתיים, בגיל 80, יצא עם הצגת יחיד עימה הופיע בכל רחבי הארץ. את ההצגה שכתב בעצמו תוך שלוש שעות, המחיזה אשתו, אורנה, וביימה בתו מיקי קם. בשיחה איתו במודיעין אליה עבר לפני כעשרים שנים הוא מספר על חייו המגוונים בקיבוצים ובעיר, על גירושים מאוחרים בגיל שישים, נישואים שניים לאורנה, אותה הכיר בתיאטרון, ועל הקשר המיוחד והקרוב למיקי, קשר שהתחזק עוד יותר בעבודה המשותפת שלהם על ההצגה.

עוזבים וחוזרים

הקם בק של מני קם הוא חזרה מעט מאוחרת לעולם הבידור, משתי סיבות. האחת, מפני שהוא בן 82, והשניה, מפני שהוא למעשה כמעט ולא עזב את עולם הבידור לאורך כל חייו. הוא נולד וגדל בתל אביב להורים ממוצא פולני וחווה ילדות יפה. כשהיה בן תשע, לקח את הוריו לשיחה, בה הסביר להם שלא טוב להיות ילד יחיד מפני שיש מלחמות ותאונות והוא עלול להיוותר לבד. בעקבות השיחה הזו, וכעבור תשעה חודשים, נולדה אחותו הצעירה ממנו בתשע שנים. בביה"ס למד במחזורים של חיים טופול ואורי זוהר, וכשהיה בן 15, עבר עם גרעין של תנועת הנוער העובד להתגורר בקיבוץ מנרה. בשנת 1952, כשהיה בן 17 התגייס לצבא יחד עם הגרעין ולאחר מכן חזר עם החברים לקיבוץ. שנתיים לאחר מכן, התחתן בקיבוץ עם אהובה, ומיקי, בתם הבכורה, נולדה כשהיה בן פחות מעשרים. בהמשך נולדו להם עוד שתי בנות והם עוזבים את הקיבוץ ועוברים למרכז. קם עבד בחריטת מתכת והיה בעל עסק מצליח לריהוט מתכת. במקביל, לאורך כל השנים כתב, בעיקר לעצמו, פזמונים, הגיגים, שירים וסיפורים קצרים.

מני קם. "השאלה הקבועה ששואלים אותי אחרי ההצגה היא איך אני זוכר את כל הטקסט הזה בעל פה". צילום אינגריד מולר

בשנת 77', כשהיה בן 42 החליטו בני הזוג לחזור לחיי קיבוץ ועברו לקיבוץ כנרת. "היינו במצב כלכלי מעולה, בעסק עבדו כבר כשלושים עובדים, היה לי קוטג' בהרצליה, מכרתי את העסק בתל אביב והכל. כשאני הולך קדימה אני שורף את כל מה שהיה מאחור, וממשיך הלאה, אני טיפוס אופטימי וטיפש גם יחד, כנראה. " הוא אומר. המעבר היה מורכב, אבל קם נהנה מאד מחיי הקיבוץ. " במרכז עבדתי סביב השעון. פה בשלוש הייתי כבר בבריכה, בארבע בטניס."

בקיבוץ כנרת החל קם לפתח את תחום התיאטרון שהיה מחובר אליו מאז ומתמיד. "בקיבוץ, התחלתי לכתוב לכיתות ח' וי"ב את הצגות הסיום שלהם, ביימתי את כולם ועשיתי חגי משק באיזור. " הוא נהנה מאד מעולם התיאטרון וההצגות, שפיתח בו את חיידק הבמה, שהיה כנראה טבוע בו מאז ומעולם. אותו חיידק, שבתו מיקי, קיבלה ממנו בגדול.

אהבה חדשה

העבודה עם בתי הספר הובילה להפקות אחרות ובמשך 18 שנה, ניהל קם ארגונית את תיאטרון התנועה הקיבוצית. שם, כשהיה בן 60, הכיר את אשתו הנוכחית, אורנה ספיר קם, כשהיא ניהלה אומנותית את התיאטרון. "אורנה היתה פעם שחקנית מאד מוכשרת ומוכרת, שיחקה בסרטים ובהצגות בתיאטרון וכשעבדנו יחד, האהבה בינינו ניצתה" הוא מספר. פירקנו שתי משפחות. זה לא היה פשוט בכלל, אבל די מהר ידענו שאנחנו רוצים להיות יחד."

איך מתגרשים בגיל 60?

"זה היה מאד מורכב וטעון כמובן. עד היום, יש חרם טוטאלי עלי מצד אהובה ולא ראיתי או דיברתי איתה עשרים שנה. גם לילדים לא היה קל, למרות שהם היו כבר סביב גילאי ה-40 ובעלי משפחות משל עצמם. מיקי היתה בת 40 כשהתגרשנו ומספרת תמיד שיש המון ספרות לילדים על גירושים אבל אף אחד לא כתב ספר הדרכה למבוגרים כיצד להתמודד עם גירושים בגיל מאוחר. עם זאת, אני שמח שהילדים שלי מאד חכמים. הם יודעים לשמור על אמא שלהם שנשארה לבד בכנרת. הם ביחסים מעולים איתה, מבקרים אותה הרבה. " שתים מבנותיו גרות בצפון, כך שהוא רגוע שהן דואגות לאימן.

למודיעין הגיע בעקבות הצגה שערכו במסגרת התיאטרון הקיבוצי בשנת 95'. "אנחנו כל שנה במסגרת התיאטרון היינו עושים הצגות בקייטנות, וכל פעם הייתי נוסע למקום אחר. ב-95', הגעתי לפארק המים רעות והתאהבתי במקום. אורנה ואני כבר ידענו שאנחנו הולכים לחיות יחד ואני הוקסמתי מהמקום. התקשרתי לאורנה ואמרתי לה שמצאתי את המקום שבו נגור." השניים עברו לבית שכור ברעות ובהמשך קנו את הדירה במודיעין, בה הם גרים כבר כמעט 20 שנה.

חיכיתי חיכיתי בכיתי בכיתי

בגיל 70 החליט קם לפרוש לפנסיה אבל כשקיבל עבודה אצל חבר במסגריה בשדרות, החליט להמשיך לעבוד. כך יצא שנסע במשך שבע שנים יום יום לשדרות לעבוד במסגריה. לפני חמש שנים, בגיל 77, פרש סופית.

ספר לי על מיקי כילדה.

"מיקי ספגה את התיאטרון מהבית, ממש מלידה. זה היה טבוע בה מאז ומעולם. הסיפור עם מיקי הוא שהיא היתה ילדה מאד מופנת ושקטה, תלמידה לא מי יודע מה. בגיל 15, ביוזמתי, העברנו אותה לכפר הירוק ושם היא פרחה. שם ממש גילו אותה. אנחנו ידענו מה יש לנו בבית, כי היא היתה מחקה ומופיעה לנו אבל היא לא דחפה את עצמה אף פעם. אם אני לא הייתי דוחק בה, היא לא היתה דוחפת את עצמה. בצבא היא עבדה כפקידה. אני הייתי אומר לה, 'בואי, יש בחינות ללהקת הנחל'. פיזית ביד לקחתי אותה לבחינות. היא הייתה אומרת, 'בסדר'. אני זוכר שאני משכתי אותה להיבחן ללהקה אצל אפרים קישון. הוא שאל אותה מה הכינה והיא לא הכינה כלום. היא עשתה לו את 'חיכיתי חיכיתי בכיתי בכיתי', בכל מיני סגנונות והתקבלה מיד."

מתוך ההצגה קם בק. "יש בהצגה כל מיני דברים שצוחקים על הגיל הזה, קצת גסויות ואני צוחק אפילו על אלצהיימר. מותר לי, הרי אני בגיל שלהם" צילום אלון אלג'ים

קם מאד גאה, כמובן, בבתו מיקי, אבל מדגיש שמעבר לכל ההצלחה המקצועית, הוא גאה באישיותה, בנתינה שלה. "היא ילדה כזו טובה" הוא אומר, "כשהיא התפרסמה בפסטיבל הזמר כולם רצו להחתים אותה, פשנל ועוד רבים אחרים. הם חיכו לה גם כשהיא חזרה עם בעלה מלימודים בבוסטון. ברור שאני גאה בה בעניין המקצועי והולך כל הזמן לראות אותה מופיעה, זו נחת גדולה, אבל בייחוד אני גאה בנתינה שלה, בזה שהיא ילדה נהדרת."

לפני ארבע שנים הגיעה מיקי לראות הצגת חובבנים שאורנה, אשתו של קם הפיקה ובנה של מיקי, אלון, כתב לה את המוסיקה. לאחר ההצגה, אמרה מיקי לאביה שהיא חושבת שהוא צריך לשחק גם. "היום מיקי אומרת שההצגה שלי זה סוג של סגירת מעגל. כי אני עניתי 'בסדר', בדיוק כמו שהיא היתה עונה כשאני גררתי אותה לאודישנים. לא שיחקתי אף פעם בצורה מקצועית. כשעזבתי את מנרה לראשונה בגיל 22, שיחקתי קצת בלהקה שהתארגנה בתל אביב. היינו נפגשים אחרי העבודה ומופיעים, אבל בצורה חובבנית. אמנם כל השנים עבדתי לעצמי מול המראה אבל הכישורים שלי היו כבמאי בתנועה הקיבוצית". הוא ממשיך לספר.

על הבמה בגיל שמונים

בעקבות אותה הצגה, מיקי הציעה לאביה שיחפש איזו מונודרמה ושהיא תביים אותו בהצגת יחיד. קם לקח את האתגר. לאחר שלא מצא משהו שהתחבר אליו הוא החליט לכתוב הצגה לבד. "ישבתי בוקר אחד ואחרי שלוש שעות היה לי סיפור. אורנה הגיעה הביתה, התלהבה, ועזרה לי להמחיז את זה. היא המחיזה, שתלה בפנים את העניין האופראי ויצאה הצגה מקסימה."

הצגת היחיד שלו "קם בק" היא מונודרמה העוקבת אחר חשבון הנפש שעושה זמר אופרה עם משפחתו ועם שותפיו לקריירה שהסתיימה. המחזה מתרחש בדיור מוגן, והוא הצצה לנבכי נפשו הסוערת והמיוסרת של האמן . קם הופיע איתה בשנתיים האחרונות בבתי אבות בכל רחבי הארץ ונהנה מכל שניה.

עם מיקי בתו. סגירת מעגל (צילום פרטי)

"תמיד חלמתי לשיר שירים שאני כתבתי." הוא אומר "ובהצגה אני שר ומדבר ומשחק במשך שעה שלמה ברצף. "בפעמים הראשונות הרגל קצת רעדה אבל אחר כך מתרגלים. השאלה הקבועה ששואלים אותי אחרי ההצגה היא איך אני זוכר את כל הטקסט הזה בעל פה. יכול להיות שזה בגלל שאני כתבתי את זה, ואני זוכר בעל פה את כל מה שכתבתי עד היום, כולל השיר הראשון שכתבתי בגיל שבע, או אולי פשוט זה ככה, כמו לפתור תשבצים, זה עוזר למוח. "

קם מדגיש את ההנאה שהפיק מהעבודה המשותפת על ההצגה עם בתו, מיקי. "לפני 3 שנים התחלנו חזרות יחד. מיקי השתגעה מהחומר. עשינו כחודשיים חזרות ואנחנו, מן הסתם מכירים אחד את השניה למעלה משישים שנה. אבל מה שקרה לנו פה במפגש של החזרות היה מדהים. גילינו צדדים שלא הכרנו אחד בשני ואת העוצמה שלהם. התחברנו כל כך. היא נדהמה ממני, התפעלה מהכשרון והבנות שלי שהגיעו לחזרות התחילו לבכות מהתרגשות. עבודה עם במאי על הצגה יכולה להיות מאתגרת ולהוציא חיכוכים, אבל העבודה עם מיקי רק קירבה בינינו וחיזקה מאד את הקשר שהיה קיים שם קודם."

איך היו התגובות?

"בהתחלה מעט חששתי מהתגובות. יש בהצגה כל מיני דברים שצוחקים על הגיל הזה, קצת גסויות ואני צוחק אפילו על אלצהיימר. מותר לי, הרי אני בגיל שלהם וגם אני יכול ללכת מחר. אבל לא הייתי בטוח שירצו את זה ולא ידעתי איך יגיבו. גם הכינו אותי מראש שהופעה בבתי אבות היא לא פשוטה, פתאום זה מדבר, זה יוצא עם הקטטר, זה קם לשירותים. אבל בסופו של דבר, היה כיף לראות שבמשך שעה שלמה אף אחד לא זז. זה התקבל נהדר והתגובות היו מצוינות. כולם שאלו באיזו אופרה הופעתי בעבר. אי אפשר לבקש יותר. אני חושב שבזכות ההצגה מילאתי את כל המצברים המתרוקנים ."

בר מצווה מאוחרת

חלקה של ההצגה משלבת פרטים מחייו האישיים כמו סיפור בר המצווה שלו, או יותר נכון העדר בר המצווה שלו. "לקראת הבר מצווה ביקשתי מאבי אופניים. אבי, שהיה אתיאסט גמור, אמר לי 'אופנים עולים 40 ל' ולימודים לבר מצווה אצל הרב עולים 40 ל', תבחר'. אז בחרתי. והייתי בין היחידים שהיו להם אופני ראלי הכי טובים בשכונה. עם השנים הרגשתי שחסר לי חלק מהפאזל של עצמי והוא בר המצווה. הבטחתי לעצמי שאם אחיה עד גיל 80, אעלה לתורה." וכך היה, לפני כשנתיים, החליטו בני המשפחה לערוך לקם בר מצווה כהלכה. " עליתי לתורה בבית הכנסת הרפורמי בבוגרשוב בו נכדיי, הבנים של מיקי, עלו לתורה. למדתי אצל רבנית וזו היתה סגירת מעגל מדהימה." לאירוע הגיעו כ-100 מחבריו ומשפחתו הקרובה של קם, מהקיבוץ ובכלל. המשפחה ניצלה את המעמד והצגת הבכורה של המופע שלו, שוחקה בפני האורחים בסיום טקס בר-המצווה בבית הכנסת.

"לא משעמם לי לרגע"

בגיל 82, קם הנהנה מהפנסיה גם עוסק בציור " פתאום בשנים האחרונות התחיל פרץ של ציור" הוא מספר ומראה לי את ציוריו התלויים על הקירות " אני אף פעם לא רציתי להיות עילוי בשום דבר. לא מבין איך אדם כנר לכל ימי חייו. אני נהנה מהשגרה, שלי, הבת שלי בת 55, יש לה צימרים בצפון והיא עובדת קשה. היא כל הזמן אומרת לי שהיא מקנאה בי שאין לי מחויבויות. לכל גיל יש את החסרונות והיתרונות שלו. יש לי עשרה נכדים ושני נינים היום. אני רואה את הילדים הרבה. אנחנו נוסעים לצפון פעם בשבועיים ועם מיקי אני נפגש לפחות פעם בשבועיים לארוחת בוקר, יש לנו קשר מעולה. אני הולך לראות אותה מופיעה בלי סוף. היא מסוגלת להתקשר אלי ולהתיעץ, 'אבא מה אתה אומר על השמלה להצגה, מה אתה אומר על הפאה הזו'. הקשר הוא אינסופי וזה נהדר. הבן יריב גר באנגליה והוא מגיע פעמיים בשנה לבקר. זה לא פשוט והאחיות שלו מתגעגעות אליו כי אנחנו משפחה מאד מחוברת. אבל אני בהחלט מרוצה. ובעתיד, מה שיהיה יהיה. כתבתי עכשיו למיקי הצגת ילדים, נראה אם זה יצא. מיקי הציעה עכשיו לתרגם את הצגת היחיד ליידיש אז אולי נלך על זה. לא משעמם לי לרגע, אני נהנה מהדברים הפשוטים, מהכתיבה, מהציור, מללכת לסופר ולקנות עיתון."

בתו

השחקנית מיקי, בוגרת להקת הנח"ל, התפרסמה לראשונה כאשר הנחתה את חגיגת הזמר העברי כשהיתה בת 21. מאז הופיעה בהצגות בידור שונים בתפקידים רבים בתיאטרון, בתוכניות ילדים, בסדרות טלויזיה ובסרטים. בין תפקידיה הזכורים, מיקי מרחוב סומסום, שפרה חסון בגבעת חלפון אינה עונה, סאלי בולס בקברט ועוד. על תפקידה במחזמר "בילי שוורץ" (תיאטרון חיפה), זכתה לאחרונה בפרס התיאטרון כשחקנית משנה הטובה ביותר.

מיקי, איך חשבת על הרעיון שאביך יעלה הצגת יחיד?

"אורנה, אשתו של אבי, מביימת שנים הצגות של שחקנים חובבים. כל שנה היא מעלה ערב בצוותא ואני ואבא שלי באים ורואים ומפרגנים. באחת הפעמים האחרונות, לפני שלוש שנים, הסתכלתי עליו ואמרתי לו - 'אתה צריך לשחק ואני צריכה לביים אותך.' הוא צקצק בלשונו כמו שהוא עושה כל פעם שהוא מתרגש, אבל כעבור שבוע, הוא שלח לי דראפט ראשון. קראתי את זה והלסת שלי נפלה. אמרתי לו זה ממש טוב , בוא נכנס לעניניים. אורנה שיכתבה את זה, אני קצת קיצרתי, הכנסנו כל מיני אלמנטים מצחיקים כי הוא איש מצחיק ויצא פשוט מדהים. עשינו לנו דד ליין מתי רוצים לצאת עם זה וזה קרה. המופע קצר שבחים ."

איך זה לביים אבא?

"תמיד ידעתי שאבא שלי הוא שחקן אדיר וזמר מוכשר, ברור שאני הבת שלו אבל גם כאשת מקצוע אני ידעתי תמיד שיש לו את זה. הוא כריזמטי בטירוף, איש מצחיק יש לו את הטיימינג הנדרש בשביל מצבים קומים. הוא גם זוכר פנטנסטי ואני מתה עליו. תמיד היו לנו יחסים נפלאים, אני מעריצה אותו . לאורך כל השנים, תמיד הייתי מחכה למוצא פיו. אחרי כל הצגה שעשיתי עניין אותי לשמוע מה הוא חושב. אני מאד מעריכה את דעתו. ואז פתאום בתהליך העבודה ההירכיה השתנתה, הוא היה נתון למרותי וזה זרם בצורה פשוטה, בהירה וקולחת. אין ביחסים בינינו דברים שזקוקים לפתרונות כך שזה לא היה תרגיל בעבודה זוגית, פשוט היתה שם הרבה אהבה. הוא מאד סמך עלי ואני נורא סמכתי עליו. בעיקר סמכתי על עצמי שאני יכולה לקחת את החומר שהיה כתוב כ"כ טוב, ולהרים אותו. זו עבודת בימוי הראשונה שלי באופן פורמלי, כך שאין לי מתודה או משנה סדורה. אני הבאתי את ניסיון הבמה שלי והוא בהיא ביטחון גדול בי ובעצמו וזה יצא מדהים."

יאיר דנון