קופיקט
"מודיעין עשתה צעד אמיץ"

"מודיעין עשתה צעד אמיץ"

עיריית מודיעין הודיעה כי שכונת מורשת העתידית תוקם על פי תקן של "בניה ירוקה". האדריכלית המקומית נעמי גלברט, מומחית לנושא, מסבירה היכן בשכונה תהיה בניה רגילה. מסבירה כיצד נכון לתמרץ יזמים. וגם מציעה למי שכבר יש לו דירה – לחשוב בשיפוץ הבא על הצד האקולוגי. הפרס הגדול: ה"בניה הירוקה" מייצרת חיסכון כספי

לפני מספר שבועות הודיעה עיריית מודיעין כי שכונת מורשת החדשה תיבנה על פי תקנים של "בניה ירוקה". זאת בשורה לתושבי העיר, בעיקר מכיון שמורשת תהפוך לסמן הימני לגבי ה"בניה הירוקה" בעיר שעד היום נמנעה (שלא כמו ערים אחרות) לדחוף את הנושא.

מודיעין הולכת לכיוון, אבל רק באופן חלקי (אילוסטרציה: ויקיפדיה)

ת"י 5281 הנו התקן המגדיר מהי "בניה ירוקה" בישראל והוא תוצר של תהליך כתיבה ממושך, בהשתתפות מאות מומחים ובעלי עניין מן הארץ ומן העולם. התקן מחולק לפרקים נפרדים על פי סוגי המבנים השונים, כאשר לכל סוג מבנה הוראות ייחודיות המתייחסות לכלל ההיבטים הסביבתיים ובהם: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה, חדשנות וכו'.

במבנים הנבנים על פי התקן משולבים אלמנטים כגון גגות ירוקים, פאנלים סולאריים, מקומות חנייה לאופניים, מנגנונים להפרדת פסולת, תאורה חסכונית, הצללות, בידוד, איכות אקוסטית, חומרים ידידותיים לסביבה, ניהול מי נגר ועוד. התקן מחולק לחמש רמות, בהתאם למספר הנקודות הנצבר, הניתנות בגין האלמנטים ה"ירוקים" שהוכנסו בעת תכנון ובניית המבנה. חלק מהאלמנטים מהווים דרישות סף והיתר ניתנים לצבירה במצרפים שונים. לצורך עמידה בתקן ברמתו הבסיסית ביותר כוכב אחד יש לצבור מינימום של 55 נקודות.

* * *

נעמי גלברט ממודיעין, אדריכלית במקצועה היא חברה ב"מועצה הישראלית לבניה ירוקה", חברת הוועד המייסד של "איגוד יועצי הבניה הירוקה בישראל", רכזת קורס מלווי "בניה ירוקה" ומומחית בתחום זה, שכיום עוסקת בעיקר בייעוץ ליזמים ולקבלנים שבונים שכונות ופרויקטים גדולים. היא יודעת להסביר היטב מה המשמעות של השינוי הזה ועד כמה בכלל ניתן ליישם את ה"בניה הירוקה" בעיר העתיד מודיעין.

מפת שכונת מורשת העתידית. לא כל מה שירוק על הנייר יהיה כזה במציאות

שכונת מורשת היא בעצם נקודת האל חזור של ה"בניה הירוקה" במודיעין?

"לדעתי כן. מכיון שאם שכונה אחת תיבנה על פי תקן ה'בניה הירוקה', אז העירייה לא תוכל כבר ללכת אחורנית וכל הבניה העתידית בעיר תהיה כבר ירוקה".

למרות שמודיעין לא ממש בצמרת התומכים בכיוון זה...

"נכון. מודיעין לא אימצה את תקן ה'בניה הירוקה' הקיים היום, לעומת ערים אחרות. מודיעין גם לא חברה בפורום 15 הערים הגדולות והבינוניות שכן אימצו את התקן הירוק".

למה בעצם? הדימוי של מודיעין הוא של עיר מודרנית ומתקדמת.

"מחירי הדיור במודיעין גבוהים מאד. הרבה זוגות צעירים כבר לא יכולים לגור כאן ויש איזשהו חשש שיזמים לא ממש ישמחו לבוא לכאן לבנות. מאחר וה'בניה הירוקה' מייקרת את עלויות הבניה, הפחד הזה גורם לעירייה שלא לכפות על היזמים את התקן הירוק כדי שלא להקשות בעלויות הכספיות".

פשוט כדי שיזמים וקבלנים לא יברחו ממודיעין?

"כן".

אז מה קרה דווקא עכשיו, שמודיעין החליטה כן ללכת על הכיוון האקולוגי והיקר יותר?

"ראשית העירייה מבינה שהיא לא יכולה להמשיך כך מבלי להכניס את ה'בניה הירוקה', כי יותר ויותר אנשים ויזמים וקבלנים מתחילים לרצות לבנות כך. דבר שני - הערים שמתחרות במודיעין, כמו כפר סבא ורעננה, בונות רק 'בניה ירוקה' ולכן למודיעין כבר אין עדיפות והעירייה מוכרחה לייצר כלי משיכה חדש לעיר".

כלומר מבחינת העירייה מדובר בצעד מהותי?

"כן ודאי. העיר על פרשת דרכים מבחינת ההחלטה העקרונית להתחיל לבנות כאן ירוק. עיריית מודיעין עשתה צעד אמיץ מאד מבחינתה, ויש כאן סוף סוף אמירה חד משמעית של הרשות המקומית לגבי ההחלטה להתחיל לבנות בניה ירוקה".

אבל העירייה בכל זאת עדיין לא ממש השתכנעה כנראה בכדאיות הנושא. עובדה שהיא אישרה "בניה ירוקה" רק בדרגה הראשונה והמצומצמת של "כוכב" אחד מתוך חמישה בדירוג שלכם.

"נכון ולא רק זה. ה'בניה הירוקה' במורשת לא תקיף את כל השכונה. בקובץ ההנחיות התיכנוניות של העירייה מתברר כי 'בניה ירוקה' תחייב רק את הבניינים הגבוהים, המגדלים, ואת שטחי המסחר והמשרדים ואת הדיור המיוחד, כלומר הדיור המוגן".

מה הנוסח בקובץ ההנחיות התיכנוניות של העירייה?

"כך כתוב: "תקן ישראלי 5281 לבנייה בת קיימא (בניה ירוקה) יחול על יעודי הקרקע הבאים: מגורים ג', מגורים ד', דיור מיוחד, מסחר ומשרדים בשכונת מורשת בהתאמה לסוג הבניין, ברמה של לפחות כוכב אחד. יועץ בניה ירוקה ילווה את תכנון הפרויקט ויהיה אחראי להגיש את המסמכים הנדרשים למכון התעדה לצורך קבלת האישורים הרלוונטיים החל מקבלת אישור מקדמי ועד מתן תעודת הגמר".

ומי קיבל פטור?

"הבניה הפרטית הנמוכה של בנייני שלוש קומות או צמודי קרקע. הם לא יחוייבו ב'בניה ירוקה' בכלל, שלא לדבר על מבני ציבור, גני ילדים, בתי ספר מתנ"סים, וכו'. גם הם יהיו פטורים".

נשמע מוזר. מדוע שבתי הספר וגני הילדים במורשת לא ייבנו כך?

"שאלה טובה. לא מצאתי את האמירה הציבורית של הרשות המקומית. אין אמירה כזאת. כי בדקתי את ההנחיות התיכנוניות של העירייה לאורך ולרוחב ולא מצאתי איזכור אפילו במילה אחת לגבי מוסדות הציבור העירוניים".

אולי מישהו טעה בתום לב?

"לא. ממש לא. אם העירייה רוצה לקדם את הנושא של ה'בניה הירוקה' בעיר אז אני שואלת את העיריה - היכן הדוגמה האישית שלכם?"

אולי העירייה רצתה לחסוך לעצמה עלויות נוספות בהקמת המבנים הציבוריים?

"זה אתה אמרת, ויש למחשבה הזאת בסיס. אבל אני יכולה גם להבין חלק מהעניין כי למשל בתי ספר, אם הם ייבנו ב'בניה ירוקה', תקציב משרד החינוך לבניה הוא כל כך מצומצם שהרשויות ייכנסו מהר למינוס גדול".

* * *

תארי לנו במילותייך את המושג "בניה ירוקה".

"זו בנייה בחומרים ובשיטות עבודה ידידותיות לסביבה, שיתרונה הגדול בכך שהיא מאפשרת ניצול מיטבי וחסכוני של משאבי הטבע, מבלי לפגוע בסביבה ובתוך כך גם מעניקה חיסכון בעלויות הכלכליות לדיירים וגם לרשות המקומית".

נעמי גלברט. הכי חשוב לעודד יזמים (צילום פרטי)

ועכשיו לדוגמאות.

"הרבה מאד תחומים כלולים בתקן 5281 שמתייחס ל'בניה הירוקה', כמו למשל אנרגיה. מערכות בידוד תרמי שמתקינים בדירה, כמו למשל הקירור והחימום בבית שמושפעים מאד מהכנסת הבידוד התרמי המיוחד שחוסך אנרגיה ומאפשר להפחית את ההוצאות בהפעלת המזגנים או התנורים וכמובן מהווה חיסכון גדול בחשמל, וכמובן חלונות ובידוד כפול.

"עוד תחום חשוב הוא המים, שימוש במים חוזרים, מים אפורים, למשל מים שנפלטים ממערכות המזגנים שמוחזרים ישירות למערכת המים הביתית. הקרקע, שימוש בחומרים בריאים, למשל דבקים שלא פולטים רעלים, פרקטים שלא נעשה בהם שימוש בחומרים פולטי ריחות ורעלים, צבעים, ועוד. גם נושא איסוף הפסולת חשוב מאד ובמורשת באמת תוכנס מערכת שכונתית לאיסוף האשפה באמצעות מערכות פנאומטיות של מצנחות, שמאפשר לדיירים להשליך את האשפה קרוב לדירה ומשם במערכת הולכה תת קרקעית לריכוז ופינוי אשפה".

"בניה ירוקה" היא השקעה כדאית כלכלית לדייר?

"התשובה היא לחלוטין כן. ל'בניה ירוקה' תועלות רבות לצרכני הקצה, הן באיכות החיים והן בחיסכון בהוצאות השוטפות. אלמנטים של 'בניה ירוקה' הכוללים זיגוג, הצללה, בידוד, כניסה של אוויר צח, טכנולוגיות מתקדמות ועוד תורמים לחיסכון בצריכת החשמל והמים, דבר הגורם לחיסכון ארוך טווח והחזר השקעה של ה'בניה הירוקה' במספר שנים בודדות".

ומה לגבי כדאיות ליזם או הקבלן?

"גם כאן התשובה היא כן, אך עדיין לא ברמה שאנו מצפים שתהיה. כיום, שוק ה'בניה הירוקה' קטן באופן יחסי ואינו מפותח כפי שהוא צפוי להיות בשנים הקרובות. הצרכנים מבינים שעליהם לחשוב על חיסכון ארוך טווח בהוצאות השוטפות שלהם בבניין (חשמל, מים, רכב) ומבינים ש'בניה ירוקה' עוזרת באספקטים הללו בדיוק. לכן צפוי שהביקוש לדירות אלו יעלה כמו שגם יותר ויותר רשויות מקומיות מתחילות לדרוש את הטמעת התקן בפרויקטים בסביבתם. כך, יזמים אשר אינם בונים ב'בניה ירוקה' צפויים להישאר מאחור בשוק אשר מתקדם למקומות בריאים, יעילים ונכונים יותר".

עד כמה מייקרת ה'בניה הירוקה' של עלות הבניה בכלל?

"בסך הכל מדובר בכסף לא גדול. הפער בין עלות 'בניה ירוקה' ועלות בניה רגילה לגבי דירה של מאה מטרים רבועים סטנדרטית הוא בסך הכל 21.2 אלף שקל. זה כלום במונחי מחירי דירה".

במה למשל זה מייקר?

"למשל יועצים שעולים יותר. יועץ אקוסטיקה שבפרויקט בניה רגיל כנראה שאין בכלל וב'בניה ירוקה' יש, יועץ מיזוג אוויר, בדיקת קרינה שבבניה רגילה לא קיים, לכן יועצים עולים יותר לדירת מאה מטר סטנדרטית ההפרש רק עבור היועצים הוא 2,300 שקלים יותר לבניה הירוקה".

איך מתגברים על המכשול של ייקור הליך ה'בניה הירוקה' לעומת בניה רגילה?

"בכך שיזם יראה שהיזם שבונה לידו ב'בניה ירוקה' מוכר טוב יותר את הדירות, כי יש ביקוש מצד הקונים לרכוש נכס שנבנה ב'בניה ירוקה'. ועם חינוך והסברה, כמו שהסבירו לציבור את נושא מיחזור הבקבוקים, אבל כבר היום מזהים דרישה מצד הציבור ל'בניה ירוקה'".

למה שמישהו ירצה לשלם יותר?

"כי מרבית האנשים שתגידי להם הילדים שלך יגדלו בסביבה בריאה יותר, הם יסכימו לשלם עוד 22 אלף שקלים למחיר הדירה ובנוסף הם מבינים היום שהם מתחילים לחסוך".

תוך כמה זמן ההשקעה תוחזר?

"תלוי בעומק הבניה ובחומרים. אבל למשל במסלול 'מחיר למשתכן' ברחבי הארץ, לעלות הבניה ייתווספו בסך הכל עוד 5,000- 6,500 שקל".

ובמודיעין כמה?

"במודיעין לא אילצו את הקבלנים להכניס 'בניה ירוקה' ל'מחיר למשתכן', כי יש כאן העמסה על הקבלנים ובסופו של דבר זה צריך להביא לחיסכון לקונים".

אנחנו מדברים על בניה חדשה, אבל מה לגבי מי שרוצה לשפץ דירה ישנה?

"ניתן לעשות זאת. השיפוץ ה'ירוק' ברובו אינו יקר יותר משיפוץ רגיל ודורש תכנון מראש, עירוב אנשי המקצוע המתאימים, ותשומת לב בבחירת מוצרים ומערכות ואלמנטים פשוטים וזולים - ניצול אופטימלי של אור השמש, אוורור טבעי, בחירה במכשור חסכוני והצללות נכונות של הפתחים בקיץ ובחורף, משפרים במידה ניכרת את איכות החיים במבנה בעלות כספית נמוכה".

יש דברים שקשה יותר להכניס בתהליך השיפוץ?

"כן והם אלמנטים יקרים אך משתלמים כמו שיפור הבידוד התרמי של הבית, קירות, פתחים, גגות ורצפות. זה יהיה כרוך בתוספת עלות, אך זו תקוזז תוך שנים ספורות בזכות החיסכון בצריכת החשמל השוטפת".


 

מוטב מאוחר

אלכס וינרב, שדחף את הנושא בשנים שהיה במועצת העיר, מברך על המוגמר.  ומצטער ששכחו לתת לו קרדיט

אלכס ויינרב, סגן ראש העיריה לשעבר שהרים את דגל ה"בניה הירוקה" כבר לפני עשור, מברך היום על המוגמר ומצטער על האיחור הרב ביישום החזון שניסה לקדם.

וינרב. חשב על זה קודם

"לצערי ביזבזו שנים רבות בהם יכלו לדאוג שמבני הדיור ומבני הציבור בבניית המע"ר, שכונות הציפורים ונופים ייבנו ב'בניה ירוקה'", הוא אומר. "ובכך תשופר איכות הסביבה, בריאות ואיכות החיים של תושבי מודיעין. חבל. במשך השנים שכיהנתי כסגן ראש העיר וכחבר מועצה וגם לאחר מכן, העליתי את הנושא שוב ושוב ללא מענה. חבל שסירבו להקשיב. והנה השבוע התבשרנו שהנושא מתחיל והחזון שלי מתגשם. אמנם באיחור רב וללא הקרדיט המינימלי המתבקש לבעל החזון, אך בכל מקרה אני מאחל לתהליך בהצלחה, ובתקווה שייעשה בכל הבנייה בעיר ולאלתר".

 

 

יאיר דנון