דיור מוגן 2
ללכת עד הסוף

ללכת עד הסוף

כתב המגזין הטכנולוגי hometheater.co.il החליט להשתגע ולראות מה קורה כשמחברים מכונת משחקים משובחת (4PS פרו של סוני) למערכת ההקרנה הטובה בעולם.חברת איימקס העולמית נענתה לאתגר ושלחה אותו לאולם בראשל"צ .בדרך אל המסקנה הוא גילה כמה התקדמנו מאז הראינוע של אדיסון. וכיצד איימקס, שכמעט נסגרה לפני מספר שנים – התרומממה מהקרשים. חלק ראשון

"אולי נחבר את הסוני PS4 פרו החדש למקרן שלIMAX?" זה היה המשפט הראשון שאמרתי לקודקודים ב-HT הרבה לפני שכתבתי כאן ולו מילה אחת. "בוא לא נרתום את העגלה לפני הסוס", אמרו לי ובצדק. לא שזה עזר להם. זוהי חובתו המוסרית של כל גיימר כלפי משפחתו, חבריו וכלפי עצמו לשחק תמיד על מסך כמה שיותר גדול ועם סאונד כמה שיותר מפוצץ. זוהי מהותו ולשם כך נועד. פילוסופיה בצד, ניגשתי אל משרדי YesPlanet בראשל"צ ושאלתי אותם מה בן אדם צריך לעשות על מנת לחבר פליסטיישן באולם האיימקס. כן, בשיא הפשטות.

ציפיתי שינפנפו אותי או לכל הפחות שישלחו אותי במעלה סולם בירוקרטי כזה או אחר שלא מוביל לשום מקום, אך לשמחתי השאירו לי שביב של תקווה. אמרו לי: "פנה לאיימקס העולמית. זה הבייבי שלהם והם לא נוהגים לאשר חיבורים של מכשירים חיצוניים לציוד שלהם. אם יסכימו, נדבר". לפנות לאיימקס העולמית? אמריקה! אפילו שהם בכלל קנדים. כתבתי להם מכתב קצת "לא שגרתי". כיוונתי לכך שלפחות על המאמץ אולי יתנו לי קצת קרדיט. וזה עבד. מפה לשם מצאתי את עצמי יושב באולם האיימקס של יס פאלנט בראשל"צ ומשחק "באטלפילד 1".

למה בכלל איימקס?
קיבלתי שלל תגובות למעשה. אומנם רובן היו מפרגנות, אך מאלה שלא בלטו המון שלא הבינו על מה כל המהומה. "אז חיברת קונסולה למקרן בקולנוע, אז מה? אני במילואים הקרנתי אקס בוקס על צלע הר ואף אחד לא עשה מזה כתבה". אני סה"כ די מבין אותם. יסלחו לי החבר'ה שם במרקטינג של יס פלאנט אבל יש להם עוד קצת עבודה. בלונדון אם תשאל את אחד המקומיים איפה הכי כדאי לראות סרט, קרוב לוודאי שימליצו לך לנסוע לאולמות איימקס בצרפת או ספרד. בישראל כנראה שיפנו אתכם לקודי.

אם אתם רוצים הקרנה פרטית באיימקס - סעו לירושלים או לבאר שבע (בראשל"צ די שוקק). עצוב לי לומר זאת אבל האולמות שם די שוממים וללא הצדקה. אומנם מדובר בגרסאות הדיגיטליות היותר פשוטות ולא מקרני ה-70 מילימטר המפורסמים או מקרני הלייזר החדשים, אך לדעתי עדיין מדובר בחווית קולנוע שהיא פורצת דרך ומובילה בכמה רמות על פני המתחרים. על מנת להדגים זאת, נצא לטיול קצר בזמן.

איך מחזירים את הצופים לאולם?

מאז שחר האנושות שאף האדם לבנות גדול יותר ומרשים יותר. החל מהפירמידות, קולוסאום וכלה בסחר ההובר, נושאת המטוסים אייזנהאוור ומגדל הבורג' חליפה, התחרו יכולות ההנדסה ביד הדמיון. גם עולם הקולנוע ראה הליך דומה. בשנת 1909 הוכנס על ידי תומס אדיסון והאקדמיה לסרטים ומדע, פילם 35 מ"מ כסטנדרד קולנועי בינלאומי. בתקופת הטלויזיה האילמת לפילם זה היה יחס מימדים (Aspect Ratio) של 4:3 בין הרוחב לאורך הפילם, כאשר מאוחר יותר יחס זה שונה ל-1.37:1 על מנת להכיל גם פסי קול מגנטיים.
יחס המימדים 1:37 (מכונה גם Academy Ratio) ישאר הסטנדרד לצילום סרטים עד לתחילת שנות ה-50 כאשר הטלוויזיה הביתית תתחיל להדיר את רגלי הצופים מאולמות הקולנוע.

קולנוע של אימיקס (צילום יח"צ)

איך יצליחו הקולנועים להחזיר אנשים למושבים? על ידי יצירת חוויה שהם לא יוכלו לקבל בבית. בשנת 1952 חברה בשם Cinerama פיתחה טכנולוגית הקרנה משלושה מקרני 35 מ"מ עם פריים בגובה שישה חורים על גבי מסך אחד רחב במיוחד. התוצאה הייתה מרשימה מאוד אבל מעט מאוד סרטים צולמו והוקרנו בטכנולוגיה עקב בעיות טכניות בהקמה ועלויות עתק. יחד עם זאת, האולפנים ידעו שקולנוע בפורמט רחב הוא הדבר הבא ופתרונות צילום והקרנה מתחרים היו רק עניין של זמן.

בשיטה הרגילה סרט המוקרן ביחס מימדים רחב של 1.85:1 או 2.4:1, מצולם ביחס מימדים אקדמי מלבני (1.37:1) ואז "מרופד" בתהליך העריכה או על ידי המקרין בפסים שחורים בחלק העליון והתחתון של הפריים על מנת ליצור את אפקט המסך הרחב - נקרא גם Soft Matte. כמו כן, קיימת אפשרות נוספת בה הפילם רופד/נחסם מראש על מנת שהסרט יצולם ישירות באחד מה-ARלעיל.

ב-Super 35 הסרט מצולם כמו בימים של הקולנוע האילם - ביחס מימדים של 1.33:1. כלומר לתמונה יש עוד שטח נדל"ן לרוחב הפילם (הסאונד מוקלט באמצעים אחרים). מכיוון שבתהליך ה-Matting שהוזכר קודם חלק משמעותי מהפילם הולך לפח עקב מעבר לפורמט רחב, מקובל לעשות שימוש בפריימים שהגובה שלהם הוא שלושה חורים - ידוע גם בתור Super 35 3 perf. .

ב-Anamorphic לעומת זאת, סרט מצולם מראש ביחס מימדים רחב של 2.4:1, אך עדשה מיוחדת מותחת אותו אנכית ושומרת אותו על הפילם כאילו צולם ב- Academy Ratio 1.37:1בזמן ההקרנה נעשה שימוש בפעולה הפוכה. עדשה מיוחדת מכווצת את הפריים ומחזירה אותו לגודלו המקורי. צילום זה נחשב איכותי יותר ועשיר בפרטים מכיוון שהתמונה מודפסת על כל הפריים.
 

להתראות פילם – שלום דיגיטל

אבל זה לא היה מספיק. גם הקהל וגם האולפנים רצו ללכת גדול יותר. פילם 70 המילימטר חיפש להמשיך את מה שהתחילה Cinerama רק עם מקרן אחד. בדומה ל--Cinerama בשנת 1967 שלושה מפיקי סרטים בשם גראם פרגוסון, רומן קרויטור ורוברט קר, מציגים סרטים באמצעות מערכת רבת-מסכים ורבת-מקרנים הזוכה לתשבוחות ברחבי העולם. השלושה מבינים איזה אוצר נפל לידם ומקימים את Multi-Screen שלימים יקרא Image Maximum אוIMAX . העלויות להקמת סטנדרד קולנועי רב-מערכתי התגלו כלא ריאליות מה ששלח את השלושה לתור אחר פתרון "צנוע" יותר.

בתחילת שנות ה-70 איימקס מפתחת, באמצעות מהנדס בשם וויליאם שואו, שיטת הקלטה והקרנת סרט בקנה מידה שטרם נראה כדוגמתו. בבסיסה מצלמת האיימקס עשתה שימוש בפילם 70 מ"מ רגיל, רק שזה מוזן אופקית ולא אנכית כמקובל במצלמות אחרות. בפועל כל הפילם מוקדש לוידאו כאשר פילם 35 מ"מ נוסף מוקדש לטובת אודיו. זאת בניגוד לפילם 70מ"מ המוזן אנכית, בו רק 65 מ"מ היו מוקדשים לתמונה, בעוד השאר לקול. ההיפוך הזה של הרוחב עם האורך לא הספיק לאיימקס והיא בחרה להגדיל את הפריים ל-15 חורים - פי 2 מהשיטה האנכית ופי 4 מפילם 35 מ"מ הסטנדרטי. התוצאה הסופית היא רזולוציה משמיטה לסתות של 18K, יחס מימדים גבוה (לא, לא רחב) של 1.43:1 ויכולת להקרין תמונה חדה במיוחד על מסכים בגודל פסיכי של 35 על 30 מטר!

לבתי הקולנוע וגם לאולפנים היו את כל הסיבות לעבור להקרנה דיגיטלית. הפילם אף על פי היותו איכותי יותר כביכול (על כך בהמשך) לא הצליח לעמוד במבחן הזמן מול יתרונותיו המובהקים של המקבילה. בהקרנה דיגיטלית כמעט ואין חלקים נעים. הסרט לא יכול לרעוד, אין רגישות לקריעות, שריטות, אבק או החום של נורת המקרן. העלות של גלגל פילם אחד שיכלה להגיע לעשרות אלפי דולרים הצטמצמה להארד דיסק אחד שלא עלה על 150 דולר. המשקל והקומפקטיות של מצלמה דיגיטלית הוא שבריר מזה של מצלמת פילם ועל אחת כמה וכמה מצלמת איימקס. זה עוד לפני שהזכרנו שגלגל סרט 70 מ"מ איימקסי שוקל בסביבות ה-300 קילו, המקרן קרוב ל-2 טון והשניים נטענים באמצעות מלגזה ומעלית. לכן היה זה רק עניין של זמן עד שגם האולפנים וגם בתי הקולנוע יתקדמו לדיגיטל.

מגלים את הנוסחה המנצחת

איימקס, שראתה את הטכנולוגיה שלה גוועת, הייתה על סף פשיטת רגל כאשר המניות שלה הגיעו לשפל כל הזמנים ב-52 סנט המניה. למרבה המזל המעבר לעידן הדיגיטלי היה בדיוק מה שהייתה זקוקה לו על מנת לעלות על הסוס. החברה סיימה לפתח את IMAX DIGITAL - מערכת הקרנה דיגיטלית המבוססת על שני מקרני 2K , שתחליף את מקרני הפילם המגושמים והיקרים וסאונד היקפי ברמה שטרם נשמעה עד כה - ועמדה להסתער על השוק בכוחותיה האחרונים. בתי קולנוע קיבלו שדרוג חינם אין-כסף בתמורה לאחוזים ממכירות הסרטים. אולפני הסרטים גם קיבלו הצעה דומה. לראשונה, סרט שלא צולם במצלמות איימקס ייעודיות, יכול היה להיות מומר בפורמט IMAX דיגיטלי כולל הוספת אפקט תלת מימד מהמשכנעים בתעשיה בתהליך שנקרא DMR או Digital Mastering. זה עבד. בענק. מרגע לפני התרסקות טוטאלית הקימה החברה למעלה מאלף בתי קולנוע הנושאים את שמה ב-60 מדינות שונות והיד עוד נטויה. בנוסף על כך הוקמה חטיבה שלמה למגזר הפרטי שמוקדשת להקמת אולמות קולנוע אישיים למי מאיתנו שיש חדר פנוי בבית ולפחות 2 מליון שקל לבזבוזים.

בדרך להצלחה החברה ספגה לא מעט חיצים וביקורות על המעבר החד לעולם הדיגיטלי וההוצאה משימוש של מקרני ה-70mm15perf המיתולוגים. אולמות המאובזרים ומקוטלגים IMAX Digital כונו "LieMax" על כך שאיכות הצפייה בהם הייתה נחותה משמעותית מזו של אחיהם האנלוגים ויחד עם זאת הקהל התבקש לשלם את אותה פרמיה בדיוק עבור שתי החוויות. לחברה נוצר מצב בו הנעליים שפעם עלו עליה בול לפתע הפכו גדולות. היא הייתה חייבת למצוא תחליף יאה למקרנים עטורי השבחים המהוללים שהמציאה לפני 30 שנה ובדיוק בשביל זה פיתחה את IMAX With Laser - שיטת הקרנה מהפכנית שתוציא את הצבע האמיתי שבסרטים. צמד מקרני לייזר 4 K עם יכולות HDR גאמוט צבעים רחב, ניגודיות "אינסופית", שחורים עמוקים וכמובן, יחס מימדי תמונה של 1.43:1 בדיוק כמו קודמיהם - דברים ששום מקרן עד היום לטענת IMAX לא היה מסוגל להציג. אף אחד לא האמין שיבוא היום שהפורמט הדיגיטלי יצליח להחליף את הפילם אבל שלא לחינם, אחד הסלוגנים של החברה הוא "IMAX is believeing".

בשנת 2011 חברת Barco, שהיא השותפה המרכזית של IMAX בפיתוח פתרון הלייזר, הציגה לראווה השוואה בין מקרן 70mm15perf לצמד מקרני הלייזר שלה. סרט 70mm נסרק ב-11K, הומר לפורמט דיגיטלי והוצג במקביל על שני מסכים. מתוך 120 אנשי מקצוע ותעשיה שנכחו באירוע הרוב המוחלט בחר בתצוגה הדיגיטלית כאיכותית ביותר מבין השניים. זה כמובן לפני Gizmodo, Engadget וכל בלוג טכנולוגי באשר הוא, שלא יכל שלא לפזר תשבוחות אודות אותו פלא ויזואלי.

מותק – הסרט השתפר

אני זוכר את הימים שכרטיס קולנוע היה עולה כאן 15 שקלים. כיום כרטיס קולנוע ממוצע ללא הנחות "קנה ב-3,000 שקל בכרטיס אשראי וקבל 1+1" למיניהם, נוסק ל-44 שקלים. זה כבר הופך להוצאה של ממש. בטח לזוג ובטח ובטח למשפחה. אז איזו סיבה יש לצופה לבוא ולשלם 54 (!) שקלים לא כולל משקפי תלת מימד באיימקס?

לפני כחודשיים אישתי גררה אותי לראות את "היפה והחיה" בקולנוע. כל האולמות היו מלאים ורק באיימקס נשאר מקום. בלבי לא יכולתי להפסיק לקלל כל פעם שמישהו שם התחיל לזמר ומנגד, התקשתי שלא להתפעל מעומק הצבעים, הקונטרסט המצויין והסאונד המאוד מאוד מפנק שהרעיד את האולם בכל פעם שה"חיה" שאגה. הטכנולוגיה כאן המתיקה לי את הגלולה המרה איפה שבאולמות אחרים אין לי שמץ של ספק שהייתי סובל מאוד מאוד קשה. אגב, שלא תחשבו שסחבק פראייר. "הלא נורא, תסבול" הזה בא בעקבות "הגרירה" שלי את אשתי ל"קונג: אי הגולגלות", שקיבל חיזוק חיובי בדומה "ליפה והחיה" תודות לטכנולוגיה. אני אומר לכם: אם לראות גורילה 30 מטר מרסקת סלעים על כל מיני לטאות עקומות, אז רק באיימקס. זרחתי בסרט הזה כמו ילד קטן בחנות צעצועים. לא יכולתי שלא לחייך מאוזן לאוזן כל פעם שהמפלצות הלכו מכות ואין לי שמץ של ספק שהרבה מזה בזכות הטכנולוגיה.

עולה המון, שווה יותר

אגלה לכם סוד קטן. רק הציוד באולם איימקס כמו בישראל עולה 6 מליון שקל. לפי יס פלאנט עלות הקמת אולם מוערכת בעד פי 15 מאולם קולנוע רגיל. בישראל ישנם שלושה אולמות איימקס דיגיטל: בירושלים, ראשל"צ ובאר שבע. אולמות אלה מסוגלים להכיל 315, 399 ו-465 איש בהתאמה - יותר מפי שתיים מאולם סטנדרטי. המסך כאן הוא 22 על 16 מטר מטר, עליו מאירים זוג מקרנים כאשר לכל אחד מהם לבד יש עוצמת הארה מספקת למסך כמעט כפול (!) בגודל. מערכת הסאונד היא כזו שאף פעם לא שבעה מכוח וגם לא רעבה לו. נעשה שימוש בטכנולוגיות בלעדיות, על מנת שכל היושבים יחוו בדיוק את אותה חוויה. כן, גם אם הם קנו כרטיס אחרונים והתיישבו בכסא הכי "באסה" בקצה השורה העליונה או התחתונה - כולם שווים ללא הבדלי גזע דת ומין.

כל אולם מפוקח ומדווח למרכז הבקרה של החברה בטורונטו בזמן אמת. בוקר בוקר לפני תחילת "יום עבודה" המערכת עוברת כיול אוטומטי לחלוטין ללא התערבות מי מאנשי המקום. איימקס שומעת את מה שאתה שומע ורואה את מה שאתה רואה. באולמות מפוזרים מיקרופונים שיודעים לחוש ברגע שאחד הרמקולים התחיל לגמגם ולהתריע על כך למחשבי החברה. כך למשל אם סאב וואפר נחנק עקב פגם או בלאי, הם יודעים לפצות על כך על ידי העצמת ההגברה של שאר הסאבים עד הגעתו של טכנאי. יש זוג מצלמות תעשייתיות שתפקידן לנטר את המתרחש על המסך. אם המנורה קצת מזייפת או הסדרן שכח לסגור את הדלת, תסמכו עליהם שהם יודעים ומישהו יקבל טלפון.

 

יאיר דנון