הום סטייל 17.5.18
לשמוע את המילה הכתובה

לשמוע את המילה הכתובה

רשי קור, פסיכולוג חינוכי ממודיעין, מוביל יחד עם שותפיו פרויקט של הנגשת ספרים לגרסאות שמע, בתקווה שיום אחד כל ילד המתקשה בקריאה לא יחווה את התסכול שהוא בעצמו חש בילדותו

לרשי קור ממודיעין יש חזון – להנחיל את חדוות הקריאה גם לאלו המתקשים בה, בדיוק כפי שקרה גם לו. את אותה אהבה לספרים, למרות לקות הקריאה ממנה הוא סובל מאז ומתמיד, הוא גילה למעשה רק מאז המצאת האייפד, המכשיר שאיפשר לו להאזין לספרים בגרסת האודיו.

בשנים האחרונות קור וכמה מעמיתיו בעמותת " Israel Audiobooks Project", מנסים להגשים את החלום לאפשר לכל ילד ליהנות מהעולם המופלא המסתתר בתוך דפי הספרים, עולם שונה מזה הנשקף אל ילדי הדור של היום מכל אותם מסכים המציפים אותם מכל כיוון.

קורא עמוד  ונרדם

קור הוא בן 45, נשוי בשנית +4, פסיכולוג חינוכי במקצועו המנהל את השירות הפסיכולוגי ביישוב מעלה אפרים מזה 12 שנים. במקביל הוא גם עובד על פרוייקט של פיתוח מבחני אינטליגנציה במט"ח וברמ"ה.

"גדלתי בניו יורק ועליתי מארצות הברית בגיל 24, למה? כי אני יהודי. על פי התורה ישראל היא המקום ליהודים והיה לי ברור מגיל צעיר שאעלה. גם ההורים שלי מאוד ציוניים. אמנם הם לא עלו צעירים, אבל כן עשו עלייה בסוף. תמיד היה לי ברור שאעשה עלייה ובגלל זה גם רכשתי מקצוע שידעתי שאוכל לעסוק בו בארץ. במקביל ללימודים בקולג' במישיגן גם הייתי שליח של בני עקיבא ועודדתי בני נוער לעלות לישראל. אחרי שסיימתי את הלימודים עליתי לארץ עם אשתי, אחר כך התגרשנו והתחתנתי שנית".

איך נראתה הקליטה שלך בישראל?

"בהתחלה הגענו לירושלים והייתה קליטה מצויינת. אתה מגיע לכאן בלי משפחה וצריך חיבוק מקהילה ושם הקהילה האנגלוסקסית באמת חיבקה אותנו. מירושלים עברנו לשוהם, שם זה כבר לא כל כך הלך באותה צורה ולפני 17 שנים הגענו למודיעין. יש לנו כאן את קהילת "דרכי נועם" ומצאנו את מקומנו".

רשי קור. "פנינו אל בני משפחתו של הסופר רולאד דאל באנגליה וחשבתי שהם יבקשו סכומים אסטרונומיים. הם התלהבו וגבו מאיתנו רק אלף דולר" ( צילום אינגריד מולר)

את חוויית הקושי בקריאה מכיר קור כבר מילדותו. "יש לי קשיי כתיבה לא קלים, אבל הקושי העיקרי שלי הוא בקריאה. יש לי דיסקגרפיה. מאז ומתמיד קראתי, אבל היה לי קשה לסיים ספר. עד היום אני קורא עמוד אחד ונרדם על הספה. זה בגלל איטיות בתהליך הקריאה, שעבורי הוא מאוד מעייף. אשתי שהיא רופאה מסיימת ספר ביומיים ואני קורא דף אחד ואז אני גמור".

איך מרגיש ילד שלא מצליח לקרוא כמו שאר חבריו לכיתה?

"עניין הכתיבה היה קשה אז. לא הייתה ממש מודעות לדברים האלה באותה תקופה וזה נתפס כעצלנות. אתה גם מגיש עבודה שנראית כמו משהו שילד בגיל הגן עשה ואז גם הציון הוא בהתאם. במיוחד ביסודי היה ממש קשה. צעקו עלי, חשבו שאני סתם עצלן וכילד התמודדתי עם זה כפי שיכולתי. ברור שזה פגע בהערכה עצמית שלי, אבל ידעתי שיש לי גם יכולות אחרות. זה שאני מתקשה בקריאה לא אומר שאני לא חכם, מה גם שהיו תחומים אחרים בהם הייתי הכי טוב בכיתה. זה עזר לי להבין שזה לא נורא. זאת גם הגישה שההורים שלי הראו לי והיום זאת הגישה שלי גם כפסיכולוג חינוכי, להעביר לילדים שיש להם קשיים אבל גם יש להם יכולות ושאותם קשיים לא מגדירים אותם".

איך התמודדת עם זה בהמשך?

"באיזשהו שלב אמרתי לעצמי שאני לא מגיש עבודות, אלא מקריא למורה את מה שכתבתי. זה קרה בקולג' אחרי שפעם אחת קיבלתי ציון של 67 על עבודה שחשבתי שהיא ממש טובה. אחר כך הקראתי אותה וקיבלתי על זה 95".

שינה לי את החיים

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של שני העשורים האחרונים, הביאה איתה שינוי עצום גם לרשי קור שרק רצה לקרוא. "האייפד פשוט שינה לי את החיים. כבר 15 שנים אני קורא כל הזמן בזכות המכשיר הקטן הזה שנכנס לי לכיס החולצה. שומע, יותר נכון. תמיד רציתי להיות מאלה שקראו את הספר הכי חדש או שיכולים להגיד שהספר הרבה יותר טוב מהסרט ועכשיו אני יכול. היום, אני שומע אודיובוק כל הזמן, בכל נסיעה לעבודה בכל יום. גיליתי שגם בניקיונות ובישולים ואפילו בסופר, אני מסוגל לקנות עגבניות ולעמוד בתור ובמקביל להקשיב לספר. אני שומע היום פרוזה, פסיכולוגיה ואני הכי מעודכן שאפשר בכל ספר חדש שיוצא לאור".

אז האודיובוק הוא הפתרון לילדים שמתקשים לקרוא או שיש פתרונות אחרים לתיקון הלקות?

"אני מאבחן בעבודתי ויום יום אני פוגש ילדים חכמים שלא יודעים לקרוא, ילדים שזה פשוט עינוי בשבילם. אחר כך אני יושב בישיבות צוות ושומע איך דוחפים אותם לקרוא עוד ועוד ויודע שזה סבל בשבילם, זה לא פתרון. אמנם יש הוראה מתקנת שזה חיובי, ונכון שצריך לקרוא ואפשר להביא אותם למצב בו יוכלו לקרוא טקסט, אבל בשבילם קריאה לעולם לא תהיה לשם ההנאה מהספר. היום אני יודע שיש אופציה אחרת עבורם".

מתוך התובנה הזאת יצאו קור ושותפיו לעשייה אל פרוייקט הנגשת הספרים לגרסת השמע. "יש את הספרייה המרכזית לעיוורים בישראל, אבל מאוד קשה להביא ילד לשם. הילדים האלה מלכתחילה לא אוהבים ספרים ובנוסף ילד שמגיע לשם צריך לעבור אבחון ולהוכיח שהוא זכאי להשתמש בספריה. ללקויי למידה תהליך הכניסה לשם הוא לא פשוט. כבר עשרים שנה שאני במקצוע אני שולח ילדים לשם וזה לא קורה".

איך אותם ילדים שלא רוצים לקרוא מגיבים לאודיובוק?

"זה מדהים. אני אומר להם: "אתה אומר שאתה לא אוהב לקרוא? אז בוא תקשיב". אני שם להם את הגרסה שהפקנו ל'צ'ארלי בממלכת השוקולד'. אחרי חמש דקות אני עוצר וכל הילדים ללא יוצאים מהכלל מגיבים ב"לא, אל תעצור". אני נותן את האודיובוק למורות לחינוך מיוחד ואלו התגובות שמתקבלות בכיתות. אז הם מגלים מה זה ספר, מסיימים אותו בתוך יומיים ובפעם הראשונה הם מרגישים את חווית הקריאה".

ומה זה עושה להם?

"זה נותן להם תחושת מסוגלות, הצלחה. גם אני יכול להיות כמו כולם. בדרך כלל בכיתות לאחר שהם שומעים את הספר עד לסיומו, הם מקרינים את הסרט שנעשה בעקבותיו ואז הם אומרים: "אוי, הספר הרבה יותר טוב". זה מה שאני רוצה, לתת דווקא לאותם מתקשים לקרוא את האפשרות להגיע אל הספרים האלה".

ספר לכל מאזין

מהפיכת ה"אודיו-בוק", אותה מבקשים קור ושותפיו להנגיש לילדים המתקשים בקריאה, פרחה בעולם כבר לפני שנים: "בארצות הברית כל ספר שיוצא לאור יוצא גם בגרסת האודיו. בישראל זה עדיין לא נפוץ וגם את מה שכן יוצא אז קשה מאוד להשיג".

מטרתם של קור ושותפיו מוגדרת באתר האינטרנט שלהם כך: "בעידן המולטימדיה, ילדים כמעט ואינם קוראים ספרים. מסיבות מובנות, הימנעות מקריאה היא תופעה נפוצה במיוחד בקרב ילדים המתקשים בקריאה. בשנים האחרונות הוכח כי קבצי אודיו עשויים לסייע בעידוד הקריאה בקרב ילדים, ובפרט בחינוך המיוחד. בארה"ב, נעשה שימוש פורץ דרך בספרי אודיו במגוון של תכניות לימודים. הוכח כי יש בכוחם של ספרי אודיו לתרום לפיתוח מיומנויות קריאה, ובמקביל להגביר את המוטיבציה של הילדים להקדיש זמן לקריאה. כאן בישראל, טרם התגלה הפוטנציאל החינוכי הגלום בספרי אודיו. הפרויקט שלנו, "The Israel Audiobooks Project" נועד להמריץ תהליך זה. כשלב ראשון, אנו שואפים לבחור ספר מצוין, לאתר קול יוצא דופן ומוכשר, להפיק את ספר האודיו העברי ברמה הגבוהה ביותר, ולהפיץ אותו בחינם לכל ילדי החינוך המיוחד בישראל. הענקת הספר כמתנה, ביחד עם ליווי והדרכה של המחנכים, יסייעו לתלמידי החינוך המיוחד לחוות את תחושת הסיפוק שבקריאת ספר שלם - מכריכה לכריכה".

"צעקו עלי, חשבו שאני סתם עצלן"

כאמור, הספר הראשון שבחרו להוציא בגרסת השמע הוא ספרו המפורסם של רואלד דאל 'צ'ארלי בממלכת השוקולד': "המודל שלנו הוא לגשת אל בעלי הזכויות על הספרים, שמסתבר שאחרי שהם שומעים על המטרות שלנו הם נוטים לתת לנו את הזכויות בחינם או בתשלום סמלי. פנינו אל בני משפחתו של דאאל באנגליה וחשבתי שהם יבקשו סכומים אסטרונומיים. הם התלהבו וגבו מאיתנו רק אלף דולר, אמרתי שאת זה אני יכול לממן בעצמי. פנינו אל ההוצאה לאור כינרת זמורה ביתן, שמחזיקה בזכויות בעברית, והם נתנו לנו את הזכות בחינם".

אל החזון של קור וחבריו הצטרפו חברי קהילת "דרכי נועם" במודיעין, אליה הוא ומשפחתו משתייכים. היות ואף גוף רשמי עדיין לא תיקצב את הפרויקט, מסייעים חברי הקהילה כל אחד בדרכו. חלקם בתרומות כסף או למשל שטיפת רכבים לגיוס תקציב, אחרים בקריינות באולפן, סיוע טכני וכולי. בחזון של קור וחבריו יהפוך הפרויקט שלהם לנגיש לכל ילדי החינוך במיוחד בארץ, בדומה לחשיפה לה זוכה ספריית "פיג'מה" בקרב ילדי הגנים בחינוך הממלכתי בישראל. בדרך הם חברו אל שותפים נוספים כמו ארגון אלמנארה (עמותה לקידום אנשים עם מוגבלות במגזר הערבי) שסייעו בהפקתו ויפיצו אותו בחברה הערבית בישראל. "עומד בראשות הארגון אדם מדהים בשם עבאס עבאס, שבעצם כל ספר שאני אוציא הוא יפיק גרסה משלו בערבית. הוא אפילו נתן לי מתנה מאוד משמעותית כשהפיק לי את צ'ארלי בממלכת השוקולד בעברית ובערבית".

כעת גם במודיעין מתחיל האודיובוק של קור ועמיתיו להיכנס למערכת החינוך, דרך המורות עצמן, אבל הדרך ליעדים אליהם הם רוצים להגיע עדיין ארוכה. עד כה הוציאו אנשי הפרויקט ארבעה ספרים, כולל אחד המתאים לקהל החרדי, ובתוכנית שלהם להוציא עוד ועוד ספרים שיגיעו לכל 200 אלף ילדי החינוך המיוחד בישראל. "עכשיו אנחנו בהפקה של 'הקוסם מארץ עוץ', בעברית וערבית באולפן של אל מאנארה. החלום הוא להוציא כל חודש ספר חדש ואני אופטימי".


לזהות את הלקות

הנה לכם מספר סימנים העשויים להעלות חשד ללקות בקריאה:

• קשיים התפתחותיים בשפה בגיל הרך, לצד תפקוד תקין בתפקודים אחרים.

• קושי בהמשגה בגיל הרך (מושגי יסוד של צבעים, צורות, שמות ספרות).

• קושי בלמידת שמות האותיות בגיל הגן.

• קשיי שליפה בשפה: קושי בשימוש במילה ספציפית, למרות הכרות קודמת עם המילה.

הקושי בשליפה יכול לבוא לידי ביטוי במס' אופנים:

א) שימוש במלים הדומות בצליל.

ב) שימוש במלים הקרובות מבחינה סמנטית (תוכן דומה): לדוגמא: במקום לומר "מגבת" – לומר: "מייבשת".

ג) שימוש במלים כלליות – לדוגמא: זה, ההוא.

ד) הסבר במשפט מה היא המילה במקום שימוש בה – לדוגמא: במקום לומר "עץ "– "הדבר הזה שיש בחצר עם ענפים".

• קשיים בזיכרון שמיעתי מילולי - זכירת רצפים, שמות, מספרי טלפון וכד'.

• קשיים בתהליכי רכישת הקריאה והכתיבה בכיתות היסוד:

א) קצב רכישת הקריאה איטי

ב) קושי בהפנמת צלילי העיצורים והתנועות.

ג) היתקעות לאורך זמן בשלב הקריאה המצרפת (קריאת כל הברה בנפרד ללא יכולת מיזוג של הצליליים לכדי מילה ).

ד) פער בהישגים בקצב ובדיוק הקריאה בהשוואה למצופה מבני גילו – קריאה איטית ומשובשת.

• קשיים באיות נכון בתהליכי הכתיבה – שגיאות כתיב מעבר למצופה לגיל הילד. הכתיבה הינה תהליך משלים לקריאה. לקות קריאה תבוא לידי ביטוי לעתים בשגיאות כתיב מרובות.

• קשיים אפשריים במיומנויות הבנת הנקרא. כשמיומנות הקריאה אינה אוטומטית ודורשת מהתלמיד משאבים רבים, יש קושי בהפניית משאבים להבנת הכתוב והפקת משמעות.

• לרוב התלמיד נזקק לתמיכה ותיווך בתהליך רכישת הקריאה, מתקשה להשתחרר משימוש בתומכי זיכרון (רמזים לזכירת העיצורים והתנועות).

• יש מקרים בהם למרות זיהוי הקשיים בקריאה ומתן תמיכה אינטנסיבית ותיווך לילד, לא נצפה שיפור ברכישת הקריאה בשיטת הלימוד הספציפית.

• הימנעות מקריאה – ילדים המסרבים לקרוא בקול רם בכיתה, הורים מדווחים על המנעות מקריאה בשעות הפנאי.

 

 

יאיר דנון