הום סטייל 17.5.18
לשחק בתוך סרט

לשחק בתוך סרט

בשבוע שעבר סקרנו כאן את הכנותיו של כתב hometheater.co.il לקראת החיבור האולטימטיבי של קונסולת משחקים (PS4 פרו) למסך המפלצתי של איימקס בראשון לציון . בפרק הנוכחי מתממשות כל התקוות וזה עובד # בצורה שיהיה קשה לחיות אחריה, עם הציוד הביתי הרגיל

עוד כמה מילים על הסאונד

הרמקולים באולם איימקס עושים שימוש בטכנולוגיה פרי פיתוחה בשם Proportional Point Source. המבנה של השופרים ברמקול מקנה לו את היכולת להפיק צליל שכביכול נוצר במקום אחר בחלל האולם - גם אם אין שם באמת רמקול. אפקט זה נקרא בלשון החברה Phantom Image ותורם רבות לאמינותו של הצליל ההיקפי. עוד מאפיין ייחודי לטכנולוגיה הזו הוא יכולת הפיזור של גלי הקול שווה בשווה בכל נקודה במרחב. לטענת איימקס בצורה כזו מי שיושב במקום הכי "באסה" בקצה השורה העליונה או התחתונה ישמע בעוצמה ובאיכות כאילו ישב באמצע האולם.

כל סרט שעובר עיבוד DMR מותאם למערכת הסאונד IMAX DIGITAL ו-IMAX WITH LASER הכוללת 6 ו-12 ערוצים בהתאמה. גרסאת ה-6 ערוצים "הצנועה" יותר שמצויה בישראל ועליה שיחקתי מורכבת מערוץ אחורי ימני, אחורי שמאלי, קדמי ימני, קדמי שמאלי ושני סנטרים. על מנת לגרום לסרט להישמע גדול כפי שהוא נראה צריך כוח. המון כוח. המגברים של איימקס מראש תוכננו לתת הרבה יותר הספק ממה שהרמקולים בפועל צריכים. אומנם בחברה לא מיהרו לנדב לי מספרים אך הציפורים באינטרנט מצייצות בין 14 ל-17 אלף וואט עבור אולם IMAX DIGITAL ו-22 אלף ומעלה לאולם IMAX WITH LASER. המשמעות של כך לטענת החברה היא צליל נקי ונטול הפרעות מהנמוך ביותר לגבוה ביותר ובעוצמות קורעות עור-תוף. ועוד מילה על עוצמות: הסאונד באולם איימקס תמיד מושמע ב-85 דציבלים נומינלית, שזה צופר של משאית לכל הפחות. יש שטוענים שהם לא מסוגלים לשבת באולם כזה ולו דקה אחת, אחרים מתענגים על כל רגע ורגע.

רצוי לציין שהמערכת תוכננה בצורה כזו שתוכל להתמודד עם צלילים חלשים ועמומים בדיוק באותה קלות שהיא מתמודדת עם העוצמתיים. על מנת ששום דבר (מלבד אולי הלעיסות) לא יפריע לשמוע את הרחשים ולו הקלים ביותר, האולם צריך להיות שקט. בשביל זה דאגה החברה לצפות את הקירות בחומר אקוסטי סופג שגם הוא פרי פיתוחה ולמקרה ותהיתם למה כיבו לכם את המזגן לכמה רגעים באמצע הסרט עכשיו אתם יודעים את התשובה.

המחשב שמכייל מדי יום

לבטח שמתם לב שבאולמות האיימקס תמיד מוקרן את אותו הסרט למשך תקופה ואין רוטציה בניגוד לאולמות אחרים. הסיבה לכך טמונה בכיול המערכת. מכיוון שצליל שמופק על ידי רמקולים בהכרח ישמע אחרת מהצליל המקורי עקב תנאים אקוסטים ועיבוד דיגיטלי, יש "לאזן" אותו על מנת שישמע כמה שיותר קרוב למקור. לצורך כך איימקס חברה לחברת Audyssey שמתמחה בטכנולוגיות לפתרון בעיות אקוסטיות והעשרת סאונד ויחד הן בונות את nXos מדי יום לפני תחילת העבודה. nXos שהוא למעשה סוג של מחשב-על, מוזן על ידי נתונים אקוסטים ממקרופונים המוטמעים בקירות האולמות. לאחר בדיקת כלים מקיפה בה המערכת נבדקת אל מול התקנים המחמירים של איימקס היא מותאמת ומאוזנת על פי הסרט כך שהצליל שיופק בעת ההקרנה יישמע בדיוק כפי שהבמאי התכוון שיישמע. זהו גם אחד היתרונות שבהמרת סרט בתהליך ה DMR שהוזכר קודם. הסרט תמיד יישמע כפי שרצו שהוא יישמע.

שני מקרני עוצמה

כשסרט מצולם בפילם 35 מ"מ סטנדרטי הוא לרוב מכיל יחס מימדי תמונה של 2.4:1 (תמונה רחבה עם גבולות עליונים ותחתונים שחורים). לבמאי תמיד יש את האופציה גם להכניס סצנות מסך רחב מלא עם יחס מימדים של 1.85:1 או 1.9:1 במקרה של איימקס. אמנם מדובר בהחלטת בימאיות נטו, אך ע"פ איימקס יוצרים שהסרטים שלהם מגיעים אליהם מעדיפים שסצינות המסך המלא יוקרנו דווקא אצלם ואילו השאר יצטרכו להסתפק ב-26 אחוז פחות תמונה לאורך כל הסרט.

זוג מקרני לייזר דיגיטלים מספקים את העוצמה הגבוהה בעולם (צילום IMAX)

אולם הקולנוע הסטנדרטי מכיל בדרך כלל מקרן אחד בודד בעוד שבמקרה של איימקס ניתן תמיד למצוא שניים. הדואליות הזו היא אחד המאפיינים שהופכים את חווית הצפיה באיימקס לשונה לגמרי מאשר בכל מקום אחר. באולם שבו אני שיחקתי היו צמד מקרני Christie CP 2230 שנמצאים איתנו כבר מפתיחת האולם ב-2012 מול מסך של של כ-30(!) מטר מרובע. זה כמעט נשמע מצחיק ששניים כאלה מאירים מסך בקושי 60 אחוז מהגודל הזה.

אמנם מדובר במקרנים ברזולוצית "K2" אך כולנו יודעים שרזולוציה זה לא הכל כשמדובר באיכות תמונה. נתחיל בזה שכמו כל מקרן קולנוע דיגיטלי הוא חייב לעמוד בתנאי ה- DCI - Digital Cinema Inititives - - סטנדרד הקרנת סרטים דיגיטלים בינלאומי שנקבע על ידי האולפנים של סוני, פרמאונט, דיסני, יוניברסל וווארנר ברוס. זהו סטנדרד המכיל כ-25 אחוז יותר צבעים מאשר ספקטרום ה- sRGB המצוי בטלויזיות רגילות של ימינו. מה שזה אומר זה תמונה משמעותית יותר עשירה בצבעים ממסך הטלויזיה המצוי. לצורך העניין רק השנה למיטב ידיעתי סמסונג הייתה הראשונה להכריז שתתמוך ב-100 אחוז מתקן הDCI- בטלויזיות ה-QLED שלה.

בסרטים רגילים איימקס עושה שימוש בטכנולוגיה פרי פיתוחה להקרנת התמונה משני המקרנים זו על זו בדיוק של תת-פיקסל. המשמעות של זה היא רמות בהירות וצבעים עזים כמו בשום מקום אחר. גם בתחום התלת מימד לאיימקס יש יתרון על התחרות. במקרן יחיד על מנת ליצור אפקט של תלת-מימד מוקרנות מוקרנות ברצף תמונות פעם לעין ימין ופעם לעין שמאל. המוח לא שם לב להפרשים האלה בין הפריימים ובעזרת המשקפיים מציג תמונה "שקופצת" מהמסך. לפחות עד שמתחילות הסחרחורות והמגרנות, לפחות לחלקנו.

אצל איימקס לעומת זאת, התמונות של העין הימנית והשמאלית תמיד מוקרנות בו זמנית על המסך, מה שמקל על התחושות במהלך הסרט (אלא אם כן הוא ממש גרוע). תודות לארכיקטורת האולם שבנוי בשיפוע חד כאשר הכסאות קרובים יחסית למסך אפשר לומר גם שאקפט התלת-מימד שבו משכנע יותר. כמו כן ישנם שני סוגי סרטים שמוקרנים בתלת מימד. האחת - IMAX DMR - סרט שצולם בדו-מימד עובר המרה לפורמט תלת-מימד בצורה מלאכותית. השניה - IMAX 3D - סרטים שצולמו במצלמות תלת-מימד ייעודיות שפותחו במיוחד על ידי איימקס. זה כבר עולם אחר לחלוטין. אם ב-DMR העורך צריך לקחת כל חלקיק וחלקיק כמו למשל בפיצוץ ולמקם אותם במרחב, המצלמה עושה את זה אוטומטית טוב ומדויק יותר מה שמוביל לחוויה משכנעת יותר. אגב, "רובוטריקים 5" בבימויו של מייקל ביי, הוא הסרט הראשון בהיסטוריה שצולם כל-כולו (98 אחוז) במצלמות תלת-מימד של איימקס.

המסך עצמו הוא כמובן גם פלא הנדסי בפני עצמו. יש בו מיליוני חורים קטנטנים על מנת לאפשר לסאונד להגיע בחופשיות מהרמקולים מאחור הישר אל האוזניים שלנו. עוד עובדה מעניינת היא שהמסך למעשה כסוף ולא לבן כפי שמקובל בדרך כלל. זהו סוג של ציפוי מיוחד פרי איימקס שאמור לשחק חלק מכריע בהקרנות תלת מימדיות.

ועכשיו – לסיבה שלשמה התכנסנו

אני גיימר מסוף שנות ה-80. גיימינג זו אחת האהבות הקטנות שלי בחיים. אני נוהג כמדי שנה להקדיש לתחביב הזה מספר ימי חופש מהעבודה. אחת ל-5-4 שנים אני שובר אותו ורוכש PC בשווי אוטו קטן. בקיצור, אשתי כנראה ממש אוהבת אותי.

הרגע ההוא שבו מסך האיימקס אדיר המימדים הואר ברקע הקונסולה שלי, שבו נתן דרייק יושב על הרצפה והכל מסביבו בוער... היה הרגע שבו נזכרתי מחדש כמה ולמה אני מכור לתחביב הזה כל כך קשות. זה היה כמו לקחת כמעט כל מה שאני מכיר ואוהב בתחום, לטעון אותו על טיל בליסטי ורגע לפני שהוא ממריא באיזה מאך 20, לחשמל אותו בכמה עשרות גיגה-וואט. לא חושב שמישהו יכל להישאר אדיש למה שהלך שם. אנסה להביא לכם כאן את התרשמותי מהזמן המועט שהיה לי לשחק באיימקס. שום תמונה לא תוכל להמחיש באמת את מה שהתרחש שם באולם.

משחק מס' 1 - Bloodbourne

זה היה המשחק הראשון ששיחקתי במערכת כבר בביקור הניסיוני שערכתי יחד עם הצוות הטכני. אמנם התמונה קצת פחות הצטיינה בשחורים כמו ה-OLED בבית אך הכל היה חד, ברור וכמובן עצום. לעומת זאת קשה לי מאוד היה להתעלם מהסאונד שקצת הלחיץ אותי בהתחלה. צווחות האימה שם לא היו קלות על האוזן בלשון המעטה וזה לא ששמעו רע. אדרבא, הסאונד היה כל כך עוטף שזה היה נדמה כאילו צועקים ממש עלי. את רעש החבטות של כלי הנשק בבשר החי(מת?) יכולתי כמעט להרגיש בעצמי כשהבס הדהד לי בכל הגוף. וזה עוד מערוץ שמע יחיד (!). כן, בהתחלה היו לנו קצת בעיות לשמוע אפילו בסטריאו עקב המבנה הקנייני הסגור של איימקס. לשמחתי זה נפתר, הסטריאו הגיע ובהמשך גם הצליחו להוציא סראונד באמצעות מעין "כרטיס" מיוחד שידע לתרגם LPCM לפורמט ש-איימקס מכיר. המשחק עצמו אמנם לא כזה מבהיל אבל הצליל שלו הרגיש לי כאילו הוא קיבל בעיטה מהגהינום - כאילו מישהו צורח עליך בהפתעה אפילו שאתה מוכן והוא עדיין מצליח להבהיל אותך. בשלב מסוים הסאונד היה על גבול ה"מטריד", כשיותר ויותר מפלצות התאספו על המרקע ונהמו/שאגו/צווחו/סיננו לעברי בעוצמה כזו שלא נותרה לי ברירה אלא להפסיק ולעבור הלאה.

משחק מס' 2 - Rise of The Tomb Raider

גם בלי ציוד במיליוני שקלים, סצינת הסופה על הרכס הסורי המושלג היא לא פחות ממרשימה. אבל עם איימקס היא פשוט משמיטה את הלסת לרצפה. התמונה הייתה בוהקת כמו שום דבר שלא ראיתי עד היום. עשיתי את השלב הזה אולי שלוש פעמים בבית אך רק בפעם הזו ממש עצרתי והסתכלתי סביב. הסתכלתי אך בעיקר האזנתי. לראות את לארה בגודל פי חמישים (?) מהרגיל זה חוויה חיובית מחזקת בפני עצמה, אך שוב מה שגנב את ההצגה זה ללא שמץ של ספק הסאונד, שהוא פסיכי ברמות שקשה לי למצוא מילים לתאר אותן. אני בספק אם המפתחים אפילו ידעו כמה טוב המשחק שלהם נשמע. אם חשבתי שבסרטים הסאונד מפנק אז כאן הוא ממש פורש לך מחצלות משי ועושה לך רוח עם עלי דפנה בזמן שמישהו מאכיל אותך ענבים. הרוח לא נושבת עליך, היא מטלטלת אותך. כשלארה רצה וכל העולם חרב סביבה. ובכן, זה נשמע כאילו לארה רצה ופאקינג (!!!) העולם חרב סביבה. כל סצנות "הבלגאן" הגרנדיוזיות האלה, כשאתה לבד נגד העולם וניצל בשבריר שניה, מקבלות משמעות חדשה כשהסאונד גורם לסכנה להישמע פי כמה וכמה יותר גדולה.

משחק מס' 3 - Uncharted 4

מסך גדול דורש BLOCKBUSTER גדול ואין משחק יותר ראוי לכך מהמשחק הזה. היה לי ברור שאני הולך על סצינת המרדף המצויינת עם המשאית המשוריינת. יש שם די והותר אקשן ובלגאן על מנת להוציא את המיטב מכל מערכת.

מה שבלט כמעט מיידית היו הצבעים המאוד עזים של ירוק, חום וכחול שפשוט "קפצו" מהמסך. התמונה הייתה מרשימה למדי. וזה כמובן ללא שום כיול כזה או אחר. אני רק יכול לדמיין לעצמי מה היה קורה אם הצוות של IMAX DMR היו משלבים כוחות יחד עם Naughty Dog ומכינים סצינה שנועדה ותוכננה עבור המערכות של איימקס. מעבר לכך, מדובר בחוויה יוצאת דופן שהייתי מאחל לכל אחד ואחת - לשחק בתוך סרט.
משחק מס' 4 - Battlefield 1

אם היה משחק אחד שממש חיכיתי לשחק ולשמוע באיימקס' זה ללא שמץ של ספק המשחק של מלחמת העולם הראשונה. אם יש משהו שהחבר'ה ב-DICE יודעים לעשות זה סאונד מפרק וחודר עצמות. הצלילים במשחקי BF תמיד בלטו מעל התחרות באותנטיות ואיכות שמע חסרת פשרות. איפה שרק היה אפשר החברה הלכה למטווחים ושטחי אש והקליטה קולות אמיתיים ומקוריים של טנקים, נגמשים, כלי רכב ושלל רובים ואקדחים שונים. לכן ציפיתי בכליון אוזניים לרגע שבו הזחלים יזחלו, המנועים יניעו ורעש התותחים יחזירו אותי חזרה לבסל"ש.

במיוחד בשביל זה בחרתי בשלב ה Through Mud And Blood האדיר (!!!) בו אתה מגלם צוות טנק Mark V בריטי אי שם בחזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה. אם יש משחק ש-ח-ו-ב-ה לשחק באיימקס זה המשחק הזה. התגובה הראשונית שלי הייתה "פאק! הטנק הזה בגודל אמיתי! איך אני אמור עכשיו לחזור לשחק על ה-27" העלובים שלי?!". המסך האולטרא-ענק של איימקס שאב אותי פנימה. חזק. כשהתמונה תופסת לך את כל שדה הראיה והתוכן על המרקע מתנהל באיטיות של טנק 33 טון ב-5 קמ"ש, קל מאוד לספוג את כל הפרטים הקטנים שעכשיו הם כבר לא כל כך קטנים. הבוץ והאדמה שמעיפים הזחלים, סימני הפגיעות של הכדורים בפלדה, ההרס והחורבן של בניינים וקירות שחטפו פגיעה ישירה. מי אמר שמלחמה זה דבר מכוער?

בהשוואה לאיך ששמעו אני יכול להגיד לכם חד משמעית שראו גרוע. כאילו ממש מפוקסל עם ארטיפקטים וריצוד, פוי, תתביישו לכם איימקס! הקול במשחק הזה הוא סוג של מוסיקה לאוזניים. אני יכול להקשיב לנצח לנהימות של המנוע של הטנק. כמו גרגור של חתלתול ב-85 דציבלים. הפיצוצים הם כמו להידרס על ידי רכבת משא עשויה כריות משי - עוטפים ומלטפים. ואז יש את כלי הנשק. בתחילת השלב ישנם מספר דקות שבהן נועלים לך את הכוונות ואתה יכול רק להתקדם עם הטנק. רציתי ממש לירות במישהו בזמן הזה. תרתי משמע. כמו ילד קטן בחנות צעצועים ענקית שמותר לו רק להסתכל. ואז כששוחררו כל הניצרות והפגז הראשון נורה, נעתקה ממני נשימתי. אי אפשר שלא לחייך לעצמך כמו דביל כשאתה שומע את הדבר הזה זו הדרך הכי טובה שאני יכול לנסך את זה. רק חבל שהצלם כל הזמן התבכיין "אני לא שומע אתכם אני לא שומע אתכם" ונאלצנו להנמיך.

יאיר דנון