לוקחים את הביטחון לידיים

בשכונת אבני חן פועלת נקודת שיטור קהילתית והתושבים מוזמנים להצטרף כמתנדבים – אבל לתושבי רחוב נופך כבר אין אמון במערכת. בעקבות גל פריצות התארגנו עשרות מהם למשמרות עצמאיות בלילות, בתקווה להרתיע את הפורצים. המשטרה: "לא מכירים 'גל פריצות'. שייתנדבו למשמר האזרחי"

פורסם ב: 10:06 16/8/17 | מאת: ערן קמינסקי, צילום אינגריד מולר | בטחון וצבא, חדשות


האם משטרת מודיעין מתקשה להתמודד עם תופעת הפריצות לבתים בעיר? על פי תושבי שכונת אבני החן, זהו בדיוק המצב. לפני כשבועיים, בעקבות סדרת פריצות ברחוב נופך בשכונה, החליטו עשרות משפחות לקחת אחריות ולהתחיל מדי לילה תורנות שמירה. כך, בכל לילה מתחלקות שתי משפחות בנטל ומפטרלות ברחוב עד לפנות בוקר. נשמע הזוי, אולם מסתבר שזאת המציאות במודיעין של שנת 2017.

תחילת הסיפור כבר בחודש מאי האחרון, אז נפרץ ביתה של חברת מועצת העירייה לשעבר הילה שי-וזאן. הבית בשכונת אבני חן נפל קורבן למספר פורצים שנקלטו במצלמות האבטחה של הדירה. באחד הצילומים נראה פורץ עומד מעל בעלה של הילה, עדי, כשהוא אוחז במוט ברזל בידו בתנועה מאיימת ומסוכנת.

המשמר השכונתי של רחוב נופך."העניין הזה מחלחל אל ילדים...יש חרדה"

וכך תיארה אז שי-וזאן את מה שהתרחש: "חזרתי אתמול ארצה כדי לגלות שבלילה קודם הצטרפנו לסטטיסטיקה בשכונת אבני חן במודיעין וגם לנו פרצו הביתה. הרכוש שנגנב שולי (ותודה לחברת מובילאיי שמנעה את גניבת הרכב), אבל לראות בעיניים שלושה גברים מסתובבים בבית שלי בעוד הרביעי עומד עם ברזל ביד מעל עדי בעלי, שישן בסלון, היא מצמררת. מסתבר שלא מעט שוטרים עברו אצלנו אתמול במהלך היום, שמחים על השלל הנדיר שנפל לידם, צילומי 7 מצלמות וידאו מחוץ ובתוך הבית, שתיעדו כל תזוזה של הגנבים. לדברי הבלשים, כבר תקופה ארוכה הם מנסים להתחקות אחר החבורה הזו מבלי שנפל לידם תיעוד ממשי".

* * *

התיעוד ממצלמות האבטחה של משפחת שי-וזאן לא הביא לשינוי במצב. תושבי רחוב נופך עימם שוחחנו השבוע מספרים כי במהלך החודשים האחרונים אירעו לא פחות משש פריצות לדירות ברחוב, דבר שלתחושתם לא הותיר להם ברירה מלבד לצאת לפטרולים לילים ולהגן על רכושם בעצמם. לטענתם גם הפניות למשטרת מודיעין לא הועילו עד כה.

אופיר לוי, תושב הרחוב ומי שעסק בפניות מצד התושבים למשטרת מודיעין, סיפר השבוע: "עד כמה שהבנו מהמשטרה מדובר על חוליית פורצים מקצועית שפרצה כבר לשש דירות ברחוב, ארבע מהן בחודש האחרון. פנינו למשטרה והם ענו לנו שהם עושים כל מה שהם יכולים. במשטרה טענו שיש גל פריצות בכל העיר, בכל פעם באזור אחר, ואין להם אפשרות לתגבר את הסיורים ברחוב אחד. היות והפריצות המשיכו החלטנו ללכת הלאה לבד. חשבנו שנזכה לעזרה, אבל במשטרה הציעו לנו להצטרף למשמר השכונתי של כל שכונת אבני חן, אחרת לא יוכלו לסייע לנו. הרחוב שלנו סומן בידי הפורצים האלה, אין ספק".

אז למה לא הצטרפתם?

"כרגע יש במשמר הזה משהו כמו תשעה תושבים, מבין למעלה מעשרת אלפים איש שגרים בשכונה. עבורנו המשמר הזה לא רלוונטי. במשטרה גם באו ואמרו לנו שצריך שיהיה ברור שאנחנו תושבי השכונה, כדי שלא ייווצר מצב בו בלשים מתנפלים עלינו. דיברו גם על עניין ביטוחי וכולי. העובדה היא שנשארנו לבד בסיפור הזה".

כמה משפחות מהרחוב הצטרפו ליוזמה הזאת?

"יש 37 משפחות פה, שכולם עובדים ובגילאי 40-60 פלוס. כל משפחה נותנת משמרת פעם בשבועיים בערך למשך מספר שעות בלילה. חלק מפטרלים ברכב וחלק ברגל. נראה כמה זמן נחזיק מעמד עם זה".

מה יקרה אם באמת תתקלו בפורץ?

"אני לא רוצה לחשוב על תסריט כזה בו אנחנו ניתקל בפורץ. מצד שני, גם לא לעשות דבר זה לא בא בחשבון. זה מצב מטורף. רובנו כאן עם ילדים קטנים בבית ויש המון הודעות בקבוצת הוואטספ של הרחוב של הורים שמספרים כי הילדים שמעו משהו חשוד ומפוחדים. העניין הזה מחלחל אל הילדים, הם שומעים כל מיני פרטים ובהחלט יש חרדה. אצל כולנו, אגב. לי אין היום אקדח ברשותי. החזרתי אותו אחרי מקרה פליטת הכדור שהיה ברעות לפני מספר שנים (הכוונה היא למקרה בו נהרג אורן מזרחי בן ה-13. ע.ק). אם נכנסים אלינו פורצים הביתה, מה אני עושה? מתעמת איתם? ואם לאחד מהם יש לום ביד, מה אז?"

* * *

שוחחנו השבוע גם עם רבקה יעקובוב, תושבת הרחוב שנשמעה כועסת במיוחד: "אנחנו הגענו לרעות בשנת 1991 ואז הייתה שם מכת פריצות מכיוון בית סירא. התושבים היו מחוייבים אז לקחת חלק בתורנות שמירה ומה שקורה פה מזכיר לי את הימים ההם. יש כאן גל פריצות מסיבי מאוד ואנחנו מנסים עכשיו להראות נוכחות ברחוב בשעות הלילה".

עם אלו תחושות את מסתובבת כעת?

"הדבר הכי מכעיס בסיפור הזה הוא שאנחנו משלמים מיסים למדינה, שבאמצעותם מופעלת המשטרה, וגם משלמים אגרת שמירה לעירייה שגובה כך מיליונים מדי חודש ולא מגבירה את השמירה. אז מה בדיוק הם עושים עם הכסף הזה? אתה יודע, פגש אותנו באחד הלילות השוטר הקהילתי, שהדבר היחידי שהיה לו להגיד לנו זה שנצטרף אל המשמר השכונתי. אז אנחנו משמר שכונה פרטי. חלק מהדיירים ברחוב אומרים 'בואו ניקח חברת אבטחה פרטית שתשמור כאן'. כל משפחה תשלם איקס כסף ובכל לילה הם יסיירו ברחוב. האמת, אני מסכימה איתם. אמנם לי בבית יש מערכת אזעקה שמחוברת למוקד אבטחה, אבל אני לא חושבת שזה נכון שמי שאמון על בטחוננו לא נותן לנו מענה. אנחנו לא בתקופת הפלנגות, עם כל הכבוד".

כמו אופיר לוי, גם יעקובוב מנסה להדחיק את המחשבה שאחד מהדיירים באמת ייתקל באחד הלילות בפורצים. "האמת שאני לא רוצה לחשוב על זה. אמנם יש כאן הרבה מאוד אנשי קבע לשעבר, שמחזיקים בבית אקדח ברישיון, אבל זה מפחיד לחשוב על התקלות כזו. בעלי הסתובב עם אלה בזמן האחרון".

עד כמה אתם באמת חיים בפחד?

"החלק הכי לא נעים בכל הסיפור הזה הוא שבאמת אנחנו לא ישנים רגועים. אני לא טיפוס פחדן, אבל אני משערת שאנשים אחרים ישנים בפחד וחיים בחרדה. במיוחד המשפחות שיש להן ילדים קטנים בבית".

* * *

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:

"לא מוכר 'גל פריצות' כמתואר בפנייתך ולא ברור כלל על מה נשענת הטענה. משטרת ישראל מבצעת פעילות עניפה בעיר בכל הנוגע לעבירות הרכוש. ללא כל קשר לטענה זו או אחרת, אנו קוראים לתושבי העיר להתנדב למשמר האזרחי ולתרום לבטחון הקהילה".

לכתבה זאת התפרסמו 1 תגובות תגובה חדשה
1. אין גל פריצות, ברור ... תושב קייזר ‏(16.08.17)

ברור... בואו נטמון את הראש יותר עמוק בחול כמו יען והכל יהיה בסדר. בואו נודה לאמת: - כל חתול שעובר ברחוב מקפיץ אותנו! - הילדה שלי מסרבת להשאר לבד בבית גם במהלך היום. - אנחנו לא ישנים בלילות מהפחד שמא ינסו לפרוץ לביתיינו זו לא איכות חיים !! משמר אזרחי? הצחקתם אותי. זו הרי תעודת העניות של המשטרה ודרכה לומר "אנחנו לא מסוגלים לטפל בבעייה/לא מעניין אותנו, אז נגלגל את זה על האזרחים. להם אכפת מהרכוש שלהם ולכן הם יבזבזו את לילותיהם בשמירה במקום בשינה..." עצוב לי בלב.