רמי לוי
לא עוזב את העיר

לא עוזב את העיר

מה עליי לעשות כדי להמשיך ולגור בעיר אבל לא לפגוע בחיים החדשים שאני בונה לי? יהונתן כבירי בודק את האופציות 

השבוע ישבתי לדבר עם חברה טובה עוד מימי חטיבת הביניים. התגייסנו לצבא באותו השבוע, השתחררנו יחד, ומיד אחרי השחרור פנינו שנינו, באופן כמעט מידי, לפיתוח קריירה. בשיחתנו ניסינו להבין לאן פנינו מועדות. לראשונה בחיינו, אנחנו צריכים לחשוב על העתיד. איפה נגור? במה נעסוק? איפה נלמד?

אז לקחתי את השאלות האלו בשיא הרצינות וניסיתי לבדוק מה עליי לעשות כדי להמשיך ולגור בעיר אבל לא לפגוע בחיים החדשים שאני בונה לי. כשהתקשרתי לבעלים של יחידת דיור, שאמנם מחיר השכירות שלה הוא קצת יקר, אך הזול ביותר שמצאתי – גיליתי שאצטרך לשלם מעל 3000 שקלים בשביל חדר עם אסלה, כיור וכיריים חשמליים, שהגישה אליו היא דרך הסלון של בעלי הבית. כשחיפשתי עוד דירות שמעתי גם תנאים כמו ״לא תוכל לראות טלוויזיה או לדבר בטלפון אחרי 9 בערב״, ״לא תוכל לארח״, והכי הזוי – ״אין מקלחון ביחידת הדיור, אתה מוזמן להתקלח אצלנו בבית״. נשארתי אובד עצות לחלוטין, מה אני אמור לעשות כדי להישאר פה ובמקביל להתחיל את חיי כאדם עצמאי ובוגר?

למעשה, צעירי העיר נמצאים במצב בו הם צריכים לבחור בין מגורים אצל ההורים, עד שיזדקנו מעט ויוכלו לפנות לפתרונות הדיור שהעירייה מציעה, כמו מחיר למשתכן, לבין מגורים מחוץ לעיר. שמתם לב שכמעט ואין פה דירות שותפים? שהמסלול האוטומטי של כולנו הוא להשתחרר מהצבא, לגור קצת אצל ההורים ולעזוב את העיר? אחת הערים הצעירות בישראל פשוט מזדקנת. לצעירים בתחילת שנות העשרים שלהם קשה מאוד לגור פה. העירייה לא מספקת הטבות וסיוע למחיה לבני הגילאים הללו, למרות שהעיר נמצאת בדיוק במרכז הדרך בין שתי האוניברסיטאות הגדולות. יש לעיר פוטנציאל עצום להפוך למרכז צעיר ומותאם לדור שגדל פה וכעת מתחיל את חייו הבוגרים.

בעיניי העירייה צריכה להגדיל ראש ולנסות לשמר את צעירי העיר. בימים אלו נבנה מרכז עיר חדש ומטופח – זו ההזדמנות של העירייה לעשות ככל שאפשר כדי למשוך לכאן צעירים  ולשמר את הדור שלנו, שיידע לפתח את העיר, יחזק את מעמדה הכלכלי והחברתי ויאפשר מחיה במרכז הארץ בעיר שאנחנו אוהבים ואשר גדלנו בה. יש לא מעט פתרונות – עידוד מגורים משותפים, השכרת דירות לצעירים במחירים מסובסדים, כמו שתכנית מחיר למשתכן מסבסדת קניית דירות. צריך לחזק עסקים קטנים ובינוניים ולהקל בפתיחת מקומות בילוי במרכז העיר החדש, יחד עם התחבורה הציבורית שהולכת ומשתפרת מרגע לרגע.

אבל אם המצב לא ישתנה – נמצא את עצמנו בעוד עשור חיים בעיר בה יש אוכלוסייה מבוגרת, יחד עם אוכלוסייה של משפחות צעירות. אותנו, דור האמצע, העיר לאט לאט מאבדת.

ובכל מקרה, עד שמשהו ישתנה, אני פה, מנסה להתחיל את חיי בעיר שבה גדלתי למרות הקושי. בינתיים, לא עוזב את העיר.

עיריית מודיעין - כללי