דיור מוגן 2
הגיעו לגיל שאפשר להתחיל

הגיעו לגיל שאפשר להתחיל

מזה שלוש שנים פועלת ב"זוז למחול" חטיבה מיוחד לגיל הרך, שמכינה את רקדניות (ורקדני!) העתיד לאימונים הרציניים יותר שיגיעו בהמשך. אסנת כהן, מרכזת המגמה, מסבירה איך זה עובד. צילומים יח"צ

אסנת כהן צמחה בחדר המחול. ההליכה והיציבה שלה מסגירות זאת. בגיל חמש החלה לרקוד בסטודיו בחולון והמשיכה ללהקה של הסטודיו, שם התבלטה וזכתה להרבה קטעי סולו. כנערה רקדה ב"מרכז ביכורי העתים" בתל אביב. בהמשך רקדה במספר פרויקטים במסגרת "הרמת מסך", עברה השתלמויות במתא"ן, "מרכז ביכורי העתים" וסמינר הקיבוצים. היא בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול, שם למדה לתואר והשלימה לתעודת הוראה לכל הגילאים. כהן לימדה בבית ספר אמריקאי בניגריה ושנתיים בשוויץ. במודיעין היא לימדה בבית הספר הדמוקרטי וכמו כן ברעות ובקיבוץ נחשון. כשחזרה משליחות בחו"ל הגיעה ל"זוז במחול", ושם היא עובדת כמעט עשרים שנה. "במשך 16 שנה לימדתי מחול לגיל הרך", היא מספרת. "לפני שלוש שנים נבחרתי לרכז את חטיבת הגיל הרך בסטודיו. את כל הנסיון וההכשרה שלי אני מעבירה למורות המקסימות שעובדות עם הרקדניות הצעירות".

פוצחים במחול מגיל צעיר

חוג למחול - שיעורי המחול לגיל הרך של "זוז במחול" החלו לפני למעלה מעשרים שנה, עם פתיחת חוגי המחול של גלית ורואי כבירי במודיעין. לפני כשלוש שנים קבלו השניים החלטה אסטרטגית - לרכז את כל הצוות הגדול שעובד עם הגיל הרך בחטיבה אחת, מתוך מטרה להשביח את העבודה בקבוצות של ילדי הגן והכיתות הנמוכות.

לדברי רואי כבירי, "מחול לגיל הרך הוא הבסיס של הפירמידה ויש חשיבות להקניית היסודות באופן מקצועי ונכון כבר בגיל הזה, תוך התאמת השיעורים לגיל הרקדניות וליכולותיהן".

"מי שלומדת באקדמיה ובסמינר לא תמיד עושה התמחות ספציפית בגיל הרך", מסבירה כהן. "הלימודים לרוב מתייחסים לגילאי שש ומעלה. קיימת דרישה לשיעורים כבר מגיל צעיר ואנחנו יודעים שככל שמתחילים מוקדם יותר, כך ההישגים טובים יותר. מוסדות החינוך הגבוה למורים למחול נותנים מענה חלקי למורים, מבחינת כלים והבנה של העולם הזה".

כל המורות עובדות לפי דגם אחד?

"כל מורה עובדת בשיטת העבודה שלה, על פי הדגשים שלה. יש לה חופש ביטוי מלא. על פי רצונה, כל מורה יכולה להיעזר בהכוונה, טיפים וידע שאני יכולה להציע. במהלך השנה אני עורכת למורות של השכבות הצעירות השתלמויות שונות, על מנת להעשיר, לחדד ולהוסיף תכנים ודגשים. התוצאה היא שיתוף פעולה הדדי בין כל המורות, בינן לבין עצמן ובינן לביני".

ומה משותף?

"יש דגשים ומטרות אחידות ומשותפות, עם ארגז כלים שאנחנו רוצים שכולן יעבירו במהלך השיעורים. הדרך, הסגנון ומהלך השיעור הם בחירה של המורה, ולכן גם יש שוני בין המורות ובין השיעורים".

* * *

לכל מורה בחטיבת הגיל הרך מתלווה מדריכה צעירה, רקדנית בלהקות המחול של "זוז במחול", שמגבה את המורה ועוזרת לה בשיעורים, מעניקה תשומת לב לבנות וגם מלווה אותן לשירותים או לשתות, במידת הצורך. כהן מספרת כי יש מספר דגשים ומטרות אחידות: מקפידים על גישה שמתאימה לגיל הרך – כבוד, הקשבה, שיח נעים ; לימוד היסודות של עולם הריקוד – עמידות שונות ומנח רגליים או ידיים ; רפרטואר אחיד שכולן מעבירות - ריקודים משותפים ; שילוב יצירה ופיתוח הדמיון של הרקדנית הצעירה בשיעורים.

"כל המטרות הגופניות הן תמיד בהתאמה ליכולת הגופנית של כל גיל וכל רקדן - תפיסת המרחב, תפיסת הגוף ויכולות מוטוריות. כאן נכנס הידע והנסיון שלי ושל הצוות, לגבי מה בעצם מסוגלות הרקדניות לעשות בכל גיל. הנסיון והעבודה בשטח הרבה פעמים מאפשרים להיכנס לעולם הגיל הרך ביתר קלות. עם ילדים גדולים זה יותר פשוט, אבל בגיל הרך זה יותר מסובך, ולכן חשוב הנסיון בשטח".

צוות המורות מפתח את הדברים הבאים: בנייה של דימוי גוף חיובי, מודעות גופנית, יציבה, חוש קצב, גמישות, קואורדינציה, עידון תנועה, מרכז הגוף, ביטחון עצמי, יכולת ריכוז, כוח, תפיסה מרחבית, דיוק, הבעה אישית באמצעות תנועה, עבודה על התאמה מוזיקלית וכיוצא באלה.

מה עובר על הרקדניות הצעירות בגיל הרך?

"בכל גיל, ובגיל הזה בפרט, הן מאד אוהבות להמציא בעצמן, ואנחנו מאפשרים ומפתחים את זה, כדי לא להכניס אותן לתבניות מקובעות. אנחנו משתדלים שבמהלך השיעורים יהיה מקום להבעה ויצירה ולפתח דמיון, בעזרת אביזרים, דימויים, שירים ודקלומים. אנחנו משתדלות לתת הוראות פתוחות, כדי שכל רקדנית תוכל לקחת את ההוראה לאן שהיא בוחרת. בגיל הרך התמצאות במרחב זה לא דבר מובן מאליו. אלה מושגים שנבנים, כמו איפה אני במרחב, איפה אני ביחס לאחר, ימין, שמאל, איך נבנה מעגל. לקטנים אי אפשר להגיד ימין או שמאל, ולכן אנו נעזרים בכיוונים של חלון, דלת, ראי או קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. אני נעזרת בזה מבלי לבלבל את הרקדניות עם ימין ושמאל. בגיל צעיר טווח הריכוז יחסית קצר. ככל שגדלים, הריכוז הקשב והדיוק גדלים. התרגילים נבנים בהתאם. לעומת זאת, בגילאי א' ומעלה הבנות יכולות לחבר ריקוד, להציג אותו בפני הקבוצה, לקבל משוב בונה בהנחיית המורה, במינונים לפי החלטת המורה".

מה עוד מקבלים בחוג?

"במהלך השנה יש פעילויות, בנוסף לשיעורים השוטפים, כמו שיעורים פתוחים להורים, שיעורים פורימיים, פעילות משותפת הורה-ילד, ובסוף שנת הפעילות עולות הרקדניות הצעירות על בימת היכל התרבות, ומעלות מופע פרמיירה בדיוק כמו הלהקות הבוגרות".

"מדגדג" אותך לחזור לעבוד עם רקדניות בוגרות?

"הגיל הרך מאד מאתגר אותי. אני מרגישה סוג של שליחות בעבודה עם הילדים הצעירים. יש משהו מורכב בעבודה אתם. צריך להיות רגישים לניואנסים קטנים, כדי שחווית המחול תהיה חיובית. הקטנים מקבלים אצלנו בשיעורים כרטיס כניסה לעולם המחול, והזדמנות להתנסות ביסודות כמו: לימוד שפת המחול, זכרון תנועתי וקואורדינציה, והכל מתובל בחריזה ושירים".

נשמע שיש רק ילדות. זה נכון?

"בקבוצות יש גם בנים ובהחלט יש להם מקום לביטוי. מי שמגיע יש לו זיקה מאד מיוחדת לעולם הזה. חייב שיהיה לו צורך מאד חזק להתנועע. עולם הריקוד הוא לא עולם של ברבי, פיות ונסיכות. יש עוד דברים שחשוב שיתנסו בהם וזה גם מאד מתאים לבנים".

* * *

גלית כבירי, תראפיסטית בתנועה בהכשרתה, אומרת שלכל שלב התפתחותי יש משמעות וחשוב מאד להתמקצע בתחום כדי לדעת איך לגשת לרקדניות בגיל הזה, ולשים דגש בהתאם ליכולות ולשלב ההתפתחותי. היא מדגישה כי מחול מוסיף לרקדניות יכולות שלא בהכרח קשורות רק לריקוד, כמו יכולת ריכוז, התמצאות במרחב, משמעת, בטחון עצמי, תפקוד בחברה, מוטיבציה ועוד: "אנחנו רואים שמי שהחל את דרכו בסטודיו בגיל צעיר מגיע להישגים טובים מאד במסגרת הלהקות הייצוגיות שלנו בהמשך. בפרמיירה של סוף השנה, מוצגים הבוגרים והבוגרות, ומונים את מספר השנים שהם רקדו אצלנו בסטודיו. מי שהחל בגיל 3-4 והמשיך עד סוף י"ב, הדבר ניכר בו. חוגי המחול לגיל הרך מגדלים למצוינות".

 

יאיר דנון