קופיקט
"פוביה של חילונים? אין דבר כזה"

"פוביה של חילונים? אין דבר כזה"

בראש מאבק החילונים במודיעין בהדתה עומד גדי לוי: שחקן, מדבב ומורה בתיכון עירוני ד' . אבל גם מורה בבית ספר דתי בירושלים ואב לתלמידים בביה"ס החילוני-דתי "יחד". עם מטען כזה של ידע והכרת היהדות, קשה למצוא חורים בביקורת שלו על מערכת החינוך הממלכתית. בתמונה גדי לוי (צילום פרטי)

בשנים האחרונות התווסף ללכסיקון המונחים הציבוריים הביטוי "הדתה", כחלק מתגובת הנגד של חילונים למה שנראה להם כעודף תכנים ונוכחות של הדת (היהודית כמובן) בחיים בכלל, ובמערכת החינוך בפרט. בראש המחנה עומדת קבוצת "הפורום החילוני", ומי שעוקב אחריהם ברשתות החברתיות זוכה לקבל דוגמאות של "עודף הדתה" בספרי הלימוד ובכיתות על בסיס יומי.

גם בכלי התקשורת מתפרסמות עוד ועוד עדויות וכתבות בנושא. מי שהתייצב בצד השני הוא שר החינוך הדתי נפתלי בנט, שבעברית פשוטה קבע שלא היו דברים מעולם, ובעברית קצת פחות פשוטה פסק את המשפט המפורסם: "הדתה שמדתה". לצד בנט יש גם לא מעט חילונים שטוענים כי מדובר בהגזמה, בהם אנשי התקשורת אברי גלעד, שי גולדן ועירית לינור. הם טוענים כי מדובר בפוביה של חילונים מפני כל מה שמריח כקשור לדת היהודית.

במודיעין מרכז את "הפורום החילוני" גדי לוי: שחקן, מדבב ומורה לתיאטרון בתיכון עירוני ד' וגם בבית ספר דתי בירושלים. לוי פעיל בצוות ההיגוי הארצי של "הפורום החילוני" ומבחינתו הדברים ברורים: העובדות מדברות בשטח וההדתה קיימת.

מהרגע בו אנו מתחילים את הראיון קשה לעצור את שטף הדיבור של לוי בכל הקשור למאבק החברתי-חינוכי בו הוא פעיל בשנתיים האחרונות. "הדתה זה שהם בעצם מכניסים תכנים אורתודוקסיים-דתיים במסווה של מורשת ישראל", הוא פוסק מיידית. "אותם תכנים מועברים הרבה פעמים על ידי אנשים או מורים דתיים, בנות שירות לאומי וכולי, או מורים שמקבלים תכנית לימודים ומעבירים אותה כמו שהיא כתובה, עם כל הבעייתיות שבה".

כדי לפורר מראש את הסטיגמה על "פוביה חילונית" מציין לוי כי ילדיו לומדים בבית הספר הדתי-חילוני "יחד", ומסביר. "אני רוצה שהילדים ילמדו יהדות. דברים מגוונים עליה עם כל היופי והעושר שיש ביהדות. אבל אסור שזה יקרה בצורה בה זה קורה היום, בצורה שאומרת שיהדות = דת".

בערב יום הכיפורים שלח לוי מכתב פומבי לשר החינוך נפתלי בנט, בו טען כי זה מזלזל בעולמו הערכי של הציבור החילוני במדינה. "צריך גם להזכיר לבנט שמי שהקים את המדינה הזאת היו החילוניים", הוא אומר. "לדתיים תמיד הייתה את הנישה שלהם ואף אחד לא התערב במערכת החינוך שלהם. אבל הזיקה של המדינה הייתה חילונית, עם כבוד למסורת ולתנ"ך ולכל העולם העשיר שהיהדות מביאה איתה. אם לא הייתה את התשתית החילונית שהקימה את המדינה מה היה קורה? ספק גדול אם בכלל הייתה מדינה. אז לזלזל כל כך ולהגיד שאין תרבות ומורשת חילונית כמו שבנט עושה, זה בעייתי".

* * *

פעילות הפורום התחילה, כך מספר לוי, מהתאגדות של הורים חילוניים ביישובים שחוו "התחרדות". משם הדרך הובילה אל נקודת הזמן בפתיחת שנת הלימודים לפני כשנתיים, אז יו"ר הפורום כתבה לבנט בדרישה לקבל מערכת חינוך חילונית עצמאית. "הרעיון שיתנו לנו לנהל את העניינים שלנו בעצמנו. מערכת שתושתת על ערכי חילוניות, הומניזם וליברליות שנדחקו ממערכת הלימודים. מורשת ישראל וכל זה בא גם על חשבון לימודי דמוקרטיה והומניזם".

אותה הדתה עליה מדברים אנשי הפורום החילוני, שאת קיומה מכחישים גורמים רבים משר החינוך ועד אנשי תקשורת, מתבטאת לדבריהם במספר מישורים: שינוי תכנית הליבה והוספת מקצוע חדש – מורשת ישראל (בדגש על דת), הדתה סמוייה – הכנסת תכנים אמוניים ותכנים מהמקורות לתוך ספרי הלימוד וכניסתן של עמותות חינוכיות דתיות לתוך בתי הספר.

לוי: "משרד החינוך נותן היום העשרה בדמות תוכניות לימודיות שמפעילות עמותות מסויימות באמצעות בנות שירות, כאשר לבית הספר זה לא עולה כסף. קיימות גם עמותות שמעבירות תוכניות בנושאים חילוניים, אבל הן לא מסובסדות בידי משרד החינוך ולבתי הספר אין כסף לזה. כמות התכנים הדתיים שהם מסבסדים היא לא תאומן".

אחת הטענות המרכזיות נגדכם היא שמדובר ב"דתופוביה".

"הטענה הזאת מבחינתי שקולה לטענות אנטישמיות בחו"ל נגד יהודים שעושקים את הכסף של העולם".

אבל יש לא מעט הורים חילוניים שרואים את המאבק שלכם ולא מבינים מה רע שהילד "ילמד קצת יהדות".

"זו בורות. זה חוסר הבנה. זו בורות שגובלת ברשעות. כל מי שטוען שאנחנו סתם אנטי דתיים לא קרא פעם אחת את הטענות שלנו כפי שהן מופיעות באתר הפורום החילוני. או שההורה לא בדק על מה הטענות שלנו או שהוא עושה את זה במכוון. הוא מבין את הניואנס אבל בוחר להכליל ואז להשמיץ. זה נורא פופולארי היום בכל דבר. אנחנו רוצים ללמוד יהדות, אבל שבבתי ספר חילוניים זה יילמד בצורה חילונית. לא שיועבר לילדים מסר שחייבים להתפלל. בספרי בתי הספר היסודיים יש הדתה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. מה זה אומר? זה אומר לקחת נושא, כל נושא, ולהפוך אותו לדתי. למשל שיעור גיאוגרפיה בו הילד לומד על החקלאי ומערכת האדמה והגשם ולומד שם שכדי שהגשם יירד החקלאי צריך להתפלל. זו הדתה!. לא הוסיפו כאן משפט שיש חקלאים שנוהגים להתפלל לאלוהים אלא הכניסו את המיסטיקה לתוך הפרקטיקה".

ומה אתם חושבים שזה עושה לילדים?

"זה מכניס לילד משהו לראש שסותר את מערכת הערכים שהורים חילוניים רוצים שהילד ילמד בבית ספר חילוני. כל דבר שהוא לא בחירה, שהוא לא קשת רחבה של אפשרויות. למשל בשיעור קריאה בכיתה ב' הילד קורא על אם שאומרת לבנה שחייבים ללמוד תורה כבר בגן ולא רק בבית ספר. זה לא יכול להופיע בחוברת קריאה בבית ספר יסודי חילוני. זה אומר לילד שחייבים ללמוד תורה, שזה הדבר הנכון. זה לא מציג לילד את הקשת הרחבה של האפשרויות. ללמוד בשיעורי מורשת מה זה סידור, תפילה וסליחות - כמובן שאנחנו רוצים את זה. אפשר גם לעשות סיור בבית כנסת, אבל לא ללכת ולהפוך את טקס קבלת ספר התורה לטקס עם רב וכיפה בבית כנסת".

הילדים שלי לומדים בבית ספר חילוני ואף הורה, עד כמה שידוע לי, לא התקומם נגד ההחלטה לערוך את הטקס בבית כנסת. יכול להיות שאתם מגזימים?

"יש לנו בעייה עם הורים שלא מתקוממים. אלה הורים שעושים נזק עצום למערכת. או שאתה אומר 'אתם החילוניים המובהקים זו נישה קטנה יותר' ואז היא צריכה לקבל מערכת עצמאית משלה ותגדירו את מערכת החינוך הממלכתית כמערכת מסורתית. אתה לא יכול להגיד 'אני חילוני אבל רוצה להתפלל'. זה לא חילוני. אין לי בעייה שהילד יקבל ספר תורה, אבל מידי המורה שלו ולא על מידי רב. אתה מאדיר כאן אנשים שלא אכפת להם ממה שקורה והופך את זה לאידיאולוגיה".

נשמע כאילו אתה נותן להורים החילוניים מעט מאוד קרדיט.

"אם אתה אומר לי שרב שאומר לילדה שלך 'ככה צריך ונכון לעשות', זה סותר את האידיאולוגיה מהבית. אם לך לא אכפת מה אומרים לילדים בבית הספר זה עניינך, אבל אז אתה לא אתי באותה מערכת. אנחנו צריכים להפריד את המערכות. לי אכפת מה אומרים לילדים שלי".

יכול להיות שבציבור החילוני לא רואים את מה שקורה כנזק ברמה שאתם מרגישים?

"אנחנו מקבלים מאות פניות ביום. עם מציאות אי אפשר להתווכח. כל יום כמעט נפתחת קבוצת הורים בעיר אחרת, כל אחת כזאת עם מאות הורים בקבוצות הוואטספ שלה. כל יום יש גילויים חדשים. למשל יום כיפור שהיה עכשיו: אחד ההורים שלח לנו דוגמה מתוך ספרי הלימוד בה מועבר לילדים שמי שנוסע באופניים בחג מבצע עבירה. אז אתה כהורה אומר 'יאללה שטויות', אבל הילד מתבלבל ויגיד לעצמו שהוא לא בסדר".

אתה באמת חושב שזו מידה ההשפעה על הילדים?

"ודאי שכן. יש מחקרים. מה שילד לומד הוא מפנים. זה לא מקרה אחד מתוך ספר אחד. זה משהו שקורה כבר הרבה שנים. זה התחיל אחרי רצח רבין כאשר הציונות הדתית התחילה בקמפיין 'להתנחל בלבבות'. הדרך שלהם להנחיל את תפיסת העולם שלהם היא דרך העמותות שפועלות בבתי הספר. הם עושים את זה דרך גרעינים תורניים, דרך בנות השירות וכולי. מה קורה עם בת השירות? הרי היא נערה בת 18 שכל ההכשרה שלה היא בת כמה שבועות והיא מלמדת את הילד על חג. זאת במקום מורה שעברה הכשרה מקצועית ומתודית".

אז הפיתרון שלכם הוא באמת להפריד את הציבור החילוני למערכת משלו?

"כל עוד מערכת החינוך הממלכתית מגדירה את עצמה כזאת, כלומר היא אימצה את הסעיף בחוק המגדיר חופש מדת, אתה לא יכול לבוא ולהגיד לילדים שלנו 'זה מה שנכון וכך אתם צריכים לעשות'. אתה יכול להכיר להם את זה, להסביר שיש מי שעושה ומי שלא. הבעייה היא גם היעדר אפקטיביות מצד ההפוך. אין מספיק מורים ותוכניות שמתעסקים עם ערכים של הומניזם וליברליות. אין באמת חינוך מידתי שאומר 'בואו נפתח את כל העמדות, נעסוק בלמה אנשים חילוניים ומה בעצם תפיסת העולם שלהם'. אז את זה אין, אבל את תפיסת העולם הדתית יש בבתי ספר ממלכתיים חילוניים. או שאנחנו הרוב ואז המערכת צריכה להיות כמו שהרוב רוצה, או שאנחנו מיעוט ואז תנו לנו מערכת עצמאית".

* * *

לוי רואה את מודיעין כנקודה משמעותית על מפת ההדתה. זאת למרות שמלבד מקרה אחד בו הועבר שאלון שנוי במחלוקת בבית הספר מעוז המכבים, לא נשמעו קולות מתרעמים מצד הורים העיר על מקרים דומים. לוי: "יש בעיר את נחלת ש"י שעל פניו התכנים שלהם נראים מאוד בעייתים. המטרה שלנו היא שהם לא ייכנסו. לא בגלל שהם אנשים רעים אלא בגלל שאנחנו חושבים שמי שצריך ללמד את הילדים שלנו הם המורים שלהם. ואנחנו עובדים על זה. על פיתוח תוכניות להכשרת מורים מול משרד החינוך וגורמים מקצועיים בו. אנחנו כל הזמן בפאנלים מול דרגים במשרד החינוך".

דוגמא לטקסטים מתוך ספרי לימוד בבתי ספר

בסניף המודיעיני של "הפורום החילוני", שיש לו גם קבוצת וואטספ ואת קבוצת הפייסבוק "הורים חילוניים במודיעין", פעילים כבר עשרות תושבי העיר באופן פעיל ומאות אחרים באופן פאסיבי. לוי וחבריו פעילים כיום בעיר, כמו שקורה בערים אחרות, ישירות מול מנהלי בתי הספר. כמו למשל במקרה של היישוב לפיד הסמוך למודיעין, שבו התארגנות ההורים ושיחה עם המנהלת הביאו להחלטה שאותן עמותות לא ייכנסו לתחומי בית הספר היישובי. "אמנם ההורים במודיעין לא מזדעקים בהמוניהם", אומר לוי, "אבל לפחות אני יכול להגיד שכן יש כאן התארגנות".

* * *

מלבד עבודתו בשני בתי הספר יתחיל השנה לוי תואר שני בתרבות יהודית-ישראלית. "אני רוצה להכיר מקרוב, להבין ולדעת. רוצה להכיר טוב לפני שאבוא ללמד אותה או להכשיר מורים אחרים ללמד. לדעת מה נכון בה ומה לא. אני אוהב את התכנים האלה ולכן יודע איך אפשר ללמד אותם מבלי לכפות עליהם את האג'נדה הפרטית שלי. כשיש מורה שמכוון לרעיון, זה עובד. אפשר להעביר שיעור מרתק על פרקי אבות בלי שהשורה התחתונה תהיה שצריך להאמין באלוהים".

כמורה בתוך המערכת ומתנגד לאג'נדה של משרד החינוך, אילו תגובות אתה מקבל?

"אני לא בא נגד הממסד, להיפך. אני מנסה להציל את הממסד. זה כמו מורה שיקום ויגיד שהוא לא מוכן ללמד בכיתה שיש בה חמישים תלמידים. הוא לא נגד הממסד. אני יכול להגיד שהמנהלת הנפלאה שלנו, גלית (גולדברגר. ע.ק), באה אלי אחרי אחד הראיונות שערכתי בטלוויזיה ואמרה שאצלנו אין הדתה. היא לא באה ואמרה לי 'אתה לא בסדר'. היא אפילו ביקשה שאכנס לשיעורים של העמותות ושאבדוק אותן, שאראה שהן בסדר".

יאיר דנון