דיור מוגן
מצטערים – הסיוע לא בדרך

מצטערים – הסיוע לא בדרך

למרות ההבטחה המפורשת לסייעת צמודה – שני תלמידים עם צרכים מיוחדים עדיין מחפשים אותה מתחילת השנה. העיריה: "יש מחסור בסייעות בכל הארץ" . אחת האמהות: "הוא צריך סייעת שתוציא אותו מהכיתה להתאווררות פעם בשעה-שעתיים על פי הוראת הפסיכיאטר ואין לו את זה עכשיו והוא מתחרפן". צילום אילוסטרציה/ארכיון

איך קורה ששני תלמידים שאושרה להם סייעת צמודה נאלצים להסתדר ללא עזרה כבר כמעט חודשיים? בעיריה מסבירים כי הסיבה היא מחסור בסייעות, מצב השורר בכל מערכות החינוך בארץ ולא רק במודיעין.

מדובר על שני תלמידים בשכבת ד' באחד מבתי הספר היסודיים בעיר. אחד מהם נמצא על הספקטרום האוטיסטי, למד בשלוש השנים האחרונות בכיתת תקשורת בבית הספר והשנה הוחלט להעביר אותו לכיתה רגילה. הילד השני מאובחן כסובל מ-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) ובסיום השנה שעברה הוחלט בבית הספר להגדיר אותו כתלמיד דיפרנציאלי המשולב בכיתה רגילה.

ההחלטה לשלב את שני הילדים בכיתה הרגילה התקבלה כמובן לקראת סיומה של שנת הלימודים שעברה, בהחלטה משותפת של ההורים, הנהלת בית הספר, העירייה ומשרד החינוך. לאחר שהתקבלה ההחלטה הובהר להורים לטענתם כי הילדים זכאים לנוכחות של סייעת צמודה, שתחלק את זמנה בין שניהם.

בראשון בספטמבר הגיעו ההורים והילדים לבית הספר והופתעו לגלות כי הסייעת המובטחת לא נמצאת. השבוע סיפרה אחת האמהות ל"מודיעין News": "ניגשתי למנהלת כדי לשאול איפה הסייעת והיא ענתה שזה בטח עניין של כמה ימים עד שיאיישו את המשרה. לא הייתי רגועה אז ניגשתי אל מחלקת החינוך המיוחד בעירייה, שם ענו לי שהם מודעים למצב אבל אין להם כרגע סייעות. הבחורה שם הסבירה לי שהם מנסים לגייס, אבל לא יודעים כמה זמן זה ייקח".

איך המחסור בסייעת משפיע על הבן שלך?

"אפשר להגיד שמאוד קשה לו. בימים הקשים הוא פשוט זוחל מתחת לשולחן שלו, בורח למורה ויוצא מהכיתה בלי רשות. הוא צריך סייעת שתוציא אותו מהכיתה להתאווררות פעם בשעה-שעתיים על פי הוראת הפסיכיאטר ואין לו את זה עכשיו והוא מתחרפן. יש ימים טובים ופחות טובים, אבל הוא תמיד צריך את תיווך הסייעת. גם מבחינה חברתית. הוא לא מבין את התלמידים בכיתה והם לא מבינים אותו. רוב הזמן הוא נמצא מחוץ לשיעור".

אמו של הילד השני, הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, סיפרה: "המורה מספרת לי שקשה לו מאוד. הוא פשוט מתפזר וקשה לו לשמור על ריכוז. בסופו של דבר, הוא לא מתפקד כמו שצריך".

בשלב כלשהו פנו שתי האימהות אל העירייה ושאלו אם הן יכולות לסייע במציאת הסייעת המתאימה לילדיהן. לאחר שקיבלו אישור פירסמו השתיים מודעות "דרושים" ולפתחן הגיעו מועמדות שנראו מתאימות ונשלחו לראיון. אז התברר לאימהות כי תנאי ההעסקה של אותן סייעות בחינוך המיוחד יקשו עליהן לאייש את המשרה.

"מסתבר שאין לעירייה תקנים לסייעת ולכן הן מועסקות כעובדות שעתיות בשכר מינימום של 26.80 שקל לשעה. אותן בחורות שניסינו לגייס גם סיפרו שכעובדות שעתיות נדרש מהן לעבוד בחגים בימי חול המועד, דבר שלא אפשרי עבור הנשים שהבאנו לעירייה".

מהעיריה נמסר בתגובה: "כידוע, ישנו מחסור ארצי חמור בסייעות והעירייה פועלת במלוא המרץ על מנת להשלים חוסרים אלו. החל משנת 2014 תנאי העסקתן של הסייעות הוטבו משמעותית והן לא מקבלות שכר שעתי ומקבלות תנאים סוציאליים כמו כל עובד ברשות מקומית. יחד עם זאת, סייעות אינן יכולות לקבל קביעות במשרה זו, שכן הקצאות הסייעות נבחנות מדי שנה מחדש בוועדה על פי הנחיות משרד החינוך. הוועדה בוחנת את צרכי התלמידים בכל שנת לימודים".

 

יאיר דנון