דיור מוגן 2
"אנחנו לא רוצים להיות כמו 'טבע'"

"אנחנו לא רוצים להיות כמו 'טבע'"

חברת VBL, שנוסדה על-סמך מחקריו של פרופ' דרור חרץ, עומדת להציג בפני העולם תרופה חדשנית לטיפול בסרטן, שתקבל בקרוב את אישור ה-FDA . את המסיבה תעשה החברה במשכנה החדש במודיעין, אליו עברה בשנה האחרונה. גם ייצור התרופה יהיה כאן – שני מטר מהחנויות של "ישפרו". בתמונה ד"ר ארז פייגה. צילום פרטי

בשקט בשקט, ממש מתחת לרדאר, החלה לפני מספר חודשים לפעול במודיעין חברת ביוטק שעומדת לשנות את יחסי הכוחות ביננו, כלומר המין האנושי, ובין מחלת הסרטן. עם דגש על סרטן המוח, סרטן השחלות, סרטן בלוטת התריס וגם סרטן הריאות.

זה נשמע בומבסטי אבל לפני חודש, אחרי שכבר גייסו כתשעים מיליון דולר בשלושה סבבי הנפקת מניות בארצות הברית, חתמו אנשי חברת VBL על הסכם עם חברת NANO CARRIEER היפנית, שתשווק בלעדית את התרופה ביפן. היפנים שילמו 15 מיליון דולר כמקדמה לחברה הישראלית, מבלי שהם יודעים בכלל מתי התרופה תגיע למדפים, למרות שיש כמובן הערכות. בדרך כלל חברות שיווק מכניסות יד לכיס ושמות מקדמות על השולחן רק כשברור להן שיש תאריך יעד ושברור להן מה הפוטנציאל השיווקי של המוצר שעליו הם שילמו מראש.

"אל תדאג", מרגיע ד"ר ארז פייגה, סגן נשיא החברה בן ה-44 שלקח אותי לסיור באולמות הייצור והמעבדות של החברה במרכז עינב, לכאן היא דילגה לפני מספר חודשים מאור יהודה. רוב המעבדות שבהן תיוצר התרופה החדשנית עדיין בבניה וארז כבר נמצא בעיצומו של תהליך הרכבת קווי הייצור של מה שאמורה להיות תרופת הדגל של החברה.

מהיכן צצתם? אתם בכלל לא מוכרים בשוק.

"החברה הוקמה בשנת 2000 כך שאנחנו כבר 17 שנה בשוק. התחלנו כחממה טכנולוגית באור יהודה עד שפרופ' דרור חרץ, המנכ"ל שהביא את הרעיון לתרופה, גיבש את הנוסחה והחממה הפכה לחברה וכך היא פעלה מאור יהודה עד לפני מספר חודשים".

ככה העסק נולד?

"כן. המנכ"ל פרופ' חרץ שהוא רופא במקצועו חזר מארצות הברית לפני עשרים שנה אחרי הפוסט דוקטורט שלו והתחיל לעבוד על התרופה. אז החל למעשה שלב המחקר הארוך, משם עברנו לשלב הניסויים והנה אנחנו כאן. למעשה פיתחנו שתי טכנולוגיות ביולוגיות במקביל כשהמכנה המשותף שלהן הוא טיפול בסרטן באמצעות כלי הדם בגוף".

כלומר עוד לא היתה בכלל תרופה באופק?

"בדרך כלל חברות פארמה פועלות לפי צרכי הביזנס. הן מחפשות מה במחלה מסויימת יכול להוות מטרה ומקור רווח. אצלנו התהליך היה הפוך, כי פרופ' חרץ הביא את הרעיון מהעבודה האקדמית שהוא ביצע בארצות הברית. כך התחלנו בכלל ממחשבה בכיוון של טרשת עורקים והפרוייקט של פרופ' חרץ היה בכלי דם, כשהוא בעצם מחפש את מנגנון הבקרה שמסוגל לכוון לגנים שיש להם יכולת להילחם בסרטן".

תסביר את זה בפשטות לקוראים שלנו.

"הוא לקח מקטע משרשרת הדי.אן.איי שלנו, זהו מקטע שמבטא גנים בכלי דם, עדיין לא ממוקד למוח בכלל וגם לא לאזור מסויים, אלא כלי דם בכלל. אז היתה הבנה שיש צורך לכוון את העניין לכלי דם. אל תשכח שמדובר לפני עשרים שנה וזו היתה התובנה הראשונית במסגרת הפוסט דוקטורט שלו וללא קשר לתרופה עדיין. אז הוא חזר לחממה והרעיון נבט וככה הוא התפתח למשהו שהפך לחברה".

כלומר הוא הביא את זה מהפן האקדמי לפן המסחרי?

"כן. בנוסף להיותו המנכ"ל שלנו, היום הוא בשיבא אחראי על המו"פ אבל לאט לאט הפוקוס עובר לכאן".

ספר קצת על התרופה עצמה.

"ראשית אני חייב לציין שמדובר בתרופה שמוכרת בעיקר נגד סרטן המוח אבל היא יעילה לא רק נגד סרטן המוח אלא להרבה סוגי סרטן אחרים, כי בעקרון היא תוקפת את המנגנון שמאכיל את הגידול, כך שהיא טובה לכל סוגי הסרטן שניזונים מכלי דם שמסביבם".

תעשה סדר במידע הזה.

"VB-111 היא תרופה ביולוגית, בניגוד לתרופות הכימיות. את התרופה החולה מקבל באמצעות אינפוזיה נוזלית פעם בחודשיים. היתרון הוא שזה לא כמו בכימותראפיה או בהקרנות. תופעות הלוואי היחידות היא שביומיים הראשוניים החולה ירגיש מעט סימפטומים של מחלת השפעת, קצת צינון ואולי קצת חום וזהו. מבחינתנו התרופה הזאת היא פריצת דרך ממש, כי למעשה אין היום תרופות טובות יותר לטיפול בסרטן המוח, ודאי לא כאלה שהוכיחו את יעילותן. זה די מצער לגלות שכבר כעשרים וחמש שנים לא אושרו תרופות חדשות לטיפול בסרטן המוח".

תסביר קצת על מהות התרופה?

"לקחנו וירוס דומה לווירוס של מחלת השפעת והוצאנו מתוכו את גורם השפעת. במקומו הכנסנו לווירוס הזה את התוכנה שלנו, שהוא מקטע ה-DNA שמסוגל לתקוף את הגידול הסרטני. הווירוס הזה נכנס למערכת הדם דרך האינפוזיה ונוסע בגוף. כשהוא עובר בכלי דם רגיל ובריא הוא לא עושה כלום. רק כשהוא מגיע לסביבת גידול סרטני הוא מזהה אותו ותוקף את כלי הדם שמסביבו וכך למעשה הוא קוטע את אספקת הדם לגידול. כך הגידול הסרטני לא יכול להתפתח והוא נסוג".

איך הוא עושה את זה?

"הוירוס המהונדס הזה שמטייל בכל מערכת הדם. יש לו למעשה חיישן, שזה מקטע ה-DNA שיודע לזהות את מקום הגידול, ואז כמו סוס טרויאני הוא תוקף את כלי הדם באזור הנגוע. אבל לא את הגידול עצמו אלא רק את האזור שמספק לגידול את הדם הדרוש להתפתחותו. למעשה הוא מייבש את הגידול ממקורות המזון שלו, כך שלמעשה התרופה הורסת את כלי הדם שמזינים את הגידול".

לאיזה סוגי סרטן התרופה מתאימה?

"השלב הכי מתקדם שלנו בפיתוח הוא בסרטן המוח, אבל כל גידול מוצק שתלוי באספקת דם, ואלה רוב הגידולים, מתאים לתרופה הזאת לכן הפוטנציאל הוא הרבה יותר מעבר לסרטן המוח".

צייר את תמונת מצב המחקר.

"אנחנו בעיצומם של ניסויים לגבי שלושה סוגי סרטן, הראשון הוא סוג של סרטן המוח שנקרא גליובלסטומה, שבו עשינו את ההתקדמות הגדולה ביותר ובתחילת 2018 נערוך את הניסוי הסופי לאחר שסיימנו כבר את השלב השלישי של הניסויים. הניסוי השני הוא לגבי מחלת סרטן השחלות, שם אנחנו מתחילים את השלב השלישי של הניסוי. בסרטן בלוטת התריס אנחנו סיימנו את השלב השני של הניסויים והבא בתור יהיה סרטן הריאות, שנתחיל את הניסויים בו בשילוב של עוד תרופות".

מה מסקנות המחקרים?

"חד משמעית גילינו בניסויים הצטמקות של הגידולים אצל הנבדקים שלנו. גילינו הארכת חיים אצל החולים הסופניים וגם הצטמקות הגרורות שהיו במוח. זה היה הניסוי הראשון, שהחל בשנת 2011 ותוצאותיו פורסמו כעבור שנתיים בשנת 2013 ומאז המשכנו בשלבי הניסוי המתקדמים".

קיבלתם כבר את אישור ה-FDA האמריקני?

"נקבל בתחילת 2018 אחרי הניסוי האחרון. יש לנו אישור כבר להיות מוגדרים כ'תרופה יתומה' (לפי ויקיפדיה: "מסלול מיוחד לאישור ושיווק תכשירים רפואיים על ידי מינהל התרופות האמריקני. המסלול נועד לענות על הצורך לפתח תרופות עבור אוכלוסיות ייחודיות הסובלות ממצבים רפואיים נדירים"). זה ייתן לנו ייתרון בשוק למשך שנים לא מעטות. יש לנו פטנט מוגן עד 2033 כך שהפוטנציאל גבוה מאד והמתחרים מבחינת השוק ייכנסו לתחום רק בעוד עשר שנים ויותר".

יש לכם מתחרים בשוק?

"התרופה שדומה קצת לתרופה שלנו היא האווסטין הידועה, שכולם זוכרים את המאבק הציבורי להכניס אותה לסל הבריאות. לאווסטין יש שוק של שבעה מיליארד דולר בשנה בעולם וגם היא בנויה על העיקרון של לתקוף את כלי הדם. אלא שאווסטין חוסם מולקולה אחת בלבד. הגוף חכם ויודע לבנות מעקפים. ה-VB-111 יעילה יותר כי לא משנה לה איזה סוג מולקולה עומדת בפניה. הסנסור של התרופה הורס את כל המולוקולות שעומדות לבצע מעקף של כלי דם".

יחסית אתם חברה לא גדולה. איך זה מסתדר עם תרופה שנראית כמו פריצת דרך עולמית?

"ברור לנו שנצטרך מתי שהוא שותף אסטרטגי גדול שיעזור לנו בהמשך הדרך. תהליכי הפיתוח, הניסויים הקלינים והשיווק ואלה יהיו כנראה היפנים. הם כבר לקחו על עצמם את השיווק ואת הטיפול הרגולטורי ביפן ,לגבי שיווק התרופה, וכמובן גם בתחום הניסויים הקלינים. החברה היפנית איננה רק חברת שיווק אלא חברת פארמה לכל דבר, בעלת יכולות לבצע ניסויים קליניים ומחקר".

איך אתם בתמונת הבורסות בעולם?

"לא הנפקנו את החברה בישראל ואין לנו כוונה להנפיק אותה בבורסה של תל אביב וזה מסיבות שונות ובעיקר בגלל שזה לא מתאים לנו. אנחנו כיום נסחרים בבורסת הנאסד"ק בארצות הברית. הנפקנו את החברה בנאסד"ק בשנת 2014 וכיום כארבעים אחוז ממניות החברה מוחזקים בידי משקיעים שמחזיקים את המניות עוד מימיה הראשונים. השאר, כשישים אחוז מהמניות, מוחזקות בידי הציבור והמשקיעים המוסדיים, בעיקר חברות ביטוח".

מה הביא אתכם למודיעין?

"גם הנגישות הנוחה וגם היה צורך שלנו לגדול בשטח. ובמיוחד חיפשנו בגלל הצרכים הספציפיים שלנו עוד שטח שיתאים לייצור מהסוג שאנחנו עושים ולא היה לנו היכן להתרחב באור יהודה. לא רצינו להתרחק יותר מדי. גם בגלל העובדים שלא יצטרכו לנסוע הרבה ובעיקר חיפשנו בניין מוכן כדי לא לבזבז זמן יקר לעובדים".

ההימור על מודיעין הצליח מבחינתכם?

"יש כאן יתרונות למיקום של מודיעין. חוץ מזה קיבלנו כאן תמיכה וגילינו שיש הרבה נוחות מבחינה בירוקרטית. התלבטנו על כמה מקומות ולבסוף החלטנו על מודיעין. וגילינו באמת רצון עז לשתף פעולה עם הגורמים העירוניים כאן שרוצים למשוך לכאן יזמים".

מתי כל זה התחיל?

"התחלנו את החיפושים לפני שנה וחצי. סמנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים, שהם תושבי מודיעין, נשלחו לחפש מקום ואנחנו צוחקים שהם משכו את כל החברה לכאן. אבל ברצינות - לא קיבלנו הטבות מיוחדות מהעירייה, פרט אולי לעובדה שבמקום למשוך אותנו חודשים ושנים עם אישורים והיתרים, זרמו איתנו וזה היה חשוב לנו. חסכנו המון זמן בכך שנכנסנו למבנה קיים ועשינו רק שינויים בחללים הפנימיים. יש לנו שתי קומות, כל אחת על אלף מטרים רבועים. כרגע עובדים בחברה כארבעים עובדים והפוטנציאל הוא כמובן בכיוון של התרחבות בשנים הבאות".

כשהניסויים ייגמרו תצטרכו להתרחב לקראת שלב הייצור ההמוני. זה יהיה כאן?

"אנחנו בנויים לזה כאן במודיעין. התוכנית שלנו היא שה-FDA האמריקני יתן לנו את האישור לייצר במפעל כאן במודיעין את התרופה, זה יקרה בתוך כשנה וחצי. נשמיש עד אז את קו הייצור כאן במודיעין ונראה ל-FDA שהמקום עומד בסטנדרטים הנדרשים".

לא היה כדאי מבחינה עיסקית לחכות לאישור ה-FDA ואז להשמיש קווי ייצור?

"לא. מבחינה כספית זה נכון אבל תחשוב על החולים שמגיעים אלינו והם מתחננים לתרופה. אנחנו בהחלטה לא פשוטה רואים קודם כל את החולים ואת העדיפות למצוא להם את התרופה למחלה וכמה שיותר מהר, לכן המחשבה היתה מראש שאנחנו כן רוצים לחשוב על החולים וכן רוצים להגיע מהר לשלבי ייצור".

מה החלום הרטוב שלך? ש"טבע" תקנה אתכם?

"ממש לא. אנחנו בדיוק ההיפך מטבע. המודל שלנו שונה מאד. נכון שהפוטנציאל של התרופה החדשה הוא הוא אדיר ואם זה יצליח כפי שאנחנו מצפים אזי התרופה הזאת תהיה בשבילנו כמו הקופקסון לחברת טבע, אבל אנחנו לא רוצים להיות כמו טבע. אנחנו רוצים להיות חברה שמפתחת תרופות חדשניות ואנחנו בכיוון הזה".

יאיר דנון