מתעתע ומשעשע
ביבס חינוך 2.8.18
מתעתע ומשעשע

מתעתע ומשעשע

מה קורה כשנפוליאון בונפארטה חוזר לחיים כדי לתקן את הטעות ההיסטורית ואת תחושת ההחמצה שלו מהקרב עם רוסיה? נסים אלוני שוב על הבמה, הפעם בחסות החאן הירושלמי, בהצגה מוסיקלית מהנה ומטריפה   

(צילום: יעל אילן)

העיבוד המחודש למחזהו של ניסים אלוני הגדול, "נפוליאון חי או מת" מספק הזדמנות מצוינת ללכת לתיאטרון שמזכיר לקהל שלו שעל הבמה מתקיים עולם דמיוני שבו מותר לעוף ולרחף בין מציאות לאשליה. התוצאה הנפלאה היא סוג של הזיה תיאטרלית שעיקרה - תחושת ההחמצה שיש לנו בחיים על דברים שלא הספקנו לממש.

במקרה הנ"ל מדובר באיש ובאגדה הקיסר נפוליאון בונפארטה, שמת בגיל צעיר יחסית (52), ומבקש לשוב מעולם המתים של המאה ה-19 אל החיים במאה ה-20 כדי לתקן את הטעות הצורבת של חייו: תבוסתו ברוסיה בשנת 1812 לאחר שפלש לשם עם צבא צרפת. כישלון זה היווה את נקודת השבר הדרמטית ברצף ההצלחות של נפוליאון, וסימן את תחילת תבוסתו הסופית.

בממלכה השדונית, בעולם התוהו, מתנגדים מלכי השאול ברון סמאדי (אריה צ'רנר) ולילית (נילי רוגל) לבקשתו של המת. אולם נפוליאון (ארז שפריר) כמו נפוליאון מצליח להימלט ו"נוחת" דווקא באיטליה. כדי להחזירו אותו ואת רוחו הם נוקטים בטקטיקה מתעתעת, ומפזרים בכל רחבי אירופה הרבה נפוליאונים מזויפים. כך הם מקווים לבלבלו ולהתישו מהר. בנוסף הם גם מפיצים את השמועה שהוא חזר כדי שהליצן פנטלונה (יהויכין פרידלנדר) שאיבד את שלושת בניו בקרב שבו הקיסר הגיע לשיא תהילתו, ינקום את נקמתו. האב השכול אכן מקבל החלטה שדית, ושוכר את הרוצח דון בריגלה (יוסי עיני) שיביא לו את נפוליאון חי או מת. הרוצח המטורף מבטיח לחזור עד הסתיו עם השלל ולזכות בידה של אדליידה, בתו של פנטלונה. אולם סתיו רודף סתיו, ודון ברגילה הרודף הבלתי נלאה, מחסל את שלל הנפוליאונים המזוייפים, עד שמרוב טשטוש הופך לנפוליאון בעצמו. מבולבלים? גם אנחנו, אבל חכו לסוף.

בבימוי המיוחד של אודי בן משה משולבים פזמונים נהדרים שכתבה קרן פלס לצד לחניו של גארי ברתיני מההצגה המקורית (בימוי נסים אלוני), שעלתה בתיאטרון בימות בשנת 1970 (תשע שנים אחר כך עלתה ההצגה שוב, הפעם בקאמרי, אף היא בבימוי של אלוני). המחזה שמערבל את האירועים ההיסטוריים עם עלילות בדיוניות, את המתים עם החיים, את דמויות האופל עם דמויות מעולם הקומדיה דל'ארטה, את האמת והשקר, את התהילה לצד הכישלון, מצליח ליצור חוויה תיאטרלית, משעשעת וקולחת למרות מורכבותה: ריבוי עלילות, מיקומים משתנים, זמנים שונים. ההצגה דינמית והשחקנים התזזיתיים מחליפים בקצב דמויות, שרים, רוקדים, ומביאים לבמה שפע של חיות ורעננות גם כשהם "מתים". נראה שהם פשוט נהנים מכל הטירוף הזה. התלבושות המעולות של יהודית אהרון בשילוב התפאורה האפלולית שיצרה ענת מסנר תורמים לאווירה המכושפת והדבר היחיד שהייתי משנה זה את אורכה של ההצגה שבמיוחד לקראת סופה כבר ממצה (כן, למרות שהמחזה המקורי היה ארוך יותר, הזמנים השתנו, ולשעה וארבעים דקות בלי הפסקה צריכים סיבה ממש טובה). שורה תחתונה: הכשף של התיאטרון עובד: הוא מחזיר את המתים לחיים, והוא מכשף את הקהל שבא לראות את נפוליאון רודף התהילה, במרוצתו אחר ההיסטוריה.  

נפוליון – חי או מת

מאת: ניסים אלוני, בימוי: אודי בן משה, שחקנים: אריה צ'רנר, יהויכין פרידלנדר, ניר רון, ארז שפריר, יוסי עיני, אריאל וולף, איתי שור, גיא גורביץ', כרמית מסילתי-קפלן, נילי רוגל, יעל טוקר, נטלי אליעזרוב, נגן - אוהד בן אבי, הפקה תיאטרון החאן.

יאיר דנון